סניף של גוד פארם. רוב המוצרים ברשת מגיעים ביבוא מקביל / צילום: אריאל קריידרמן
ועדת השרים לחקיקה העבירה את התיקון לחוק התחרות, לפיו יבואן רשמי שיימצא כי נקט מעשה שפוגע ביבואן מקביל, צפוי לענישה הכולל קנס של עד 8% ממחזור ההכנסות של היבואן (עד 100 מיליון שקל). האם זה הפתרון שיסדיר את סוגיית היבוא המקביל ויוביל להקלה ביוקר המחיה?
התיקון לחוק, ביוזמת שרת הכלכלה אורנה ברביבאי, מגדיר מעשים שנוקטים היבואנים הרשמיים שמטרתם לפגוע בפעילות היבוא המקביל ובתחרות. המעשים נחלקים לשני פרמטרים עיקריים: הראשון מתייחס למעשה שמונע או מפחית את התחרות המגיעה מכיוון היבוא המקביל, כלומר איסור המתייחס לתכלית המעשה; הפרמטר השני מתייחס למעשה שהוביל לפגיעה בתחרות, ובמקרה כזה נדרשת הוכחה הנשענת על ניתוח כלכלי תחרותי של מצב השוק הספציפי.
המעשים העשויים להיחשב כאסורים כוללים למשל התניית תנאים מסחריים, שינוי תנאים מסחריים, סירוב לספק או דיווח על סחורה שמקורה ביבוא מקביל באופן המאפשר מעקב אחר שרשרת האספקה של אותה סחורה. החוק מתייחס ליבוא מקביל בכל קטגוריות המוצרים.
כדי להמחיש את הנושא, ניקח כדוגמה יצרן שמשווק מוצר מסוים בישראל ובפולין, דרך יבואנים רשמיים בכל מדינה. יבואן מקביל מישראל רוכש סחורה מספק שרכש אותה מהיבואן הרשמי בפולין, וככל הנראה משלם הרבה פחות על המוצר - וכך, גם לאחר תחשיב עלויות השילוח, הוא מצליח למכור אותו במחיר זול יותר מהיבואן הרשמי. על-פי החוק החדש, על היבואן הרשמי ייאסר לדווח ליצרן על הימצאות סחורה בנקודת קמעונאית, או לעזור לו לאתר את מקור הסחורה במטרה לבלום מכירת סחורה עתידית ביבוא המקביל.
לדברי עו"ד מיכל כהן, הממונה על התחרות, "הצעת החוק תאפשר לעצור באופן אפקטיבי מעשים של יבואנים ישירים שיש בהם כדי להפחית או למנוע תחרות מצד יבוא מקביל".
להבטיח אספקה רציפה
בשונה מיבוא רשמי, האתגר העיקרי של היבוא המקביל, שנשען על עסקאות משנה, הוא שמירה על רצף האספקה - כאשר פעמים רבות אף מדובר ברכישה של סחורה מזדמנת. חסמי האספקה מובילים לכך שלא כל הרשתות ששות להכניס סחורה ביבוא מקביל, גם בהיבט האספקה הרציפה אבל גם לטובת שמירה על היחסים עם היבואן הרשמי. בכל מקרה, על המוצרים המיובאים לעמוד בתנאי החקיקה המקומית, למשל בהיבט של סימון מוצרים.
אומנם בתיקון לחוק אין התייחסות לנתח השוק של היבואן הרשמי, בין אם הוא מונופול או לא, אולם החוק יוצא מנקודה הנחה שיבואן רשמי הוא זה שחולש על נתח השוק הדומיננטי בקטגוריית המותגים שאותם הוא משווק/מפיץ. אלא שהטיפול האמיתי ביבוא המקביל, לצד ההרתעה שאמור התיקון לחוק לספק, צריך להיות בהפיכת היבואן המקביל ליבואן לרשמי - כלומר לאסור על יצרן להתקשר עם יבואן רשמי בלעדי ששולט בשוק, ולחייב אותו להתקשר עם שני יבואנים לפחות.
התחרות שתיווצר בין שני היבואנים היא שתוביל להורדת מחירים, בשעה ששניהם יוכלו להבטיח לנקודות המכירה אספקה רציפה של מוצרים. היצרנים אומנם יעדיפו כנראה לעבוד מול יבואן בלעדי בודד, אולם דברים משתנים, כפי שלימדה אותנו הענקית אפל, שהכריזה לאחרונה על הפיכת KSP ליבואן רשמי שלה במקביל לאיידיגיטל.
אופציית הנציגות המקומית
לפי גורמים בענף, משבר האספקה ואתגרי השילוח שהובילה מגפת הקורונה הפחיתו את היקפי היבוא המקביל המזדמן, שמתמודד גם הוא עם עלויות שילוח שהופכות את היבוא לפחות כדאי. אותם גורמים מספרים כי גם ללא קשר לקורונה, בשנים האחרונות חלה ירידה בהיקפי היבוא המקביל בתחום מוצרי החשמל, לנוכח השחיקה במחירי המוצרים עם הפתיחה לתחרות גם באונליין.
על חוזקו של היבוא המקביל ניתן ללמוד מרשת גוד פארם של רמי לוי. רוב מוצרי הרשת מיובאים ביבוא מקביל, ובכללם גם מותגים דומיננטיים כמו ג'ילט, קולגייט, ליסטרין, אקס, פיירי ועוד. הרשת מצליחה ברוב המקרים להציע מחירים תחרותיים אל מול רשתות הפארם ורשתות הקמעונאות, ואף משכה את המחירים מטה. אלא שגם כוחו של לוי מוגבל בהיבט הכמויות, כך שגוד פארם אומנם מרחיבה כל העת את פריסת הסניפים שלה, אך מביאה בחשבון כי לא תוכל לצמוח בלי גבול לנוכח אתגרי ההפצה והכמויות הרצויות לה.
דרך נוספת להורדת מחירים בשרשרת ההפצה היא באמצעות פתיחה של נציגות מקומית רשמית על ידי החברות. דוגמה לכך היא מותג השוקולד קינדר: בעבר שווקו המוצרים דרך מפיץ בלעדי, אולם קינדר פתחה נציגות בישראל, ומוצרי החברה בארץ הפכו להיות מהזולים בעולם. ספק אם ניתן לכפות על יצרנים לפתוח נציגויות רשמיות, אבל זהו אפיק שהוכיח את עצמו, ולא רק בישראל.
בשלב זה, החוק יוכל להרתיע ולגרום ליבואנים הרשמיים לחשוב פעמיים לפני שהם מפעילים מהלכים כוחניים נגד היבואנים המקבילים. הידיעה שמעשי היבואנים מפוקחים בעין בוחנת עשויה לפעול לטובת הצרכנים, אם כי רק כחלק ממכלול של צעדים משמעותיים יותר, הנדרשים להורדת יוקר המחיה.