גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכלכלנים הבכירים בבלקרוק במאמר מיוחד: הפד אולי ינצח את האינפלציה, אבל הכלכלה תמות בדרך

מנהל מכון ההשקעות של בלקרוק וסגנו טוענים כי לנחישות של הבנקאים המרכזיים ברחבי העולם להוריד את האינפלציה מהר יש מחיר, בדמות מיתון שעלול להיות חריף בהרבה מההערכות ● לדבריהם, העולם מתעלם מכך וכלל לא ברור האם חייבים לשלם את המחיר כרגע

קריסטן לגארד וג'רום פאוול / צילום: Associated Press
קריסטן לגארד וג'רום פאוול / צילום: Associated Press

הכותבים הם מנהל מכון ההשקעות של בלקרוק וסגנו

זוכרים את קנוט דוב הקוטב? זמן קצר לאחר לידתו בגן החיות של ברלין ב-2006 הוא ננטש ונדחה על ידי אמו. אחד המטפלים התערב וגידל אותו על ידי האכלה מבקבוק. אבל היו מי שטענו שעדיף להמית את הדוב מאשר שבני אדם ייגדלו אותו. "מוטב שיהיה להם את האומץ לתת לדוב למות", אמר מנהל גן החיות בעיר אאכן. קדחת תקשורתית ומחאות נרחבות שפרצו בעקבות האמירה הם שהצילו בסופו של דבר את חייו של קנוט.

לדעתנו, נראה שנגידי הבנקים המרכזיים מתנהלים כעת במנטליות של "תנו לדוב למות" (את המילה דוב, תחליפו במילה כלכלה). נראה שהם מעדיפים פשוט להרוג את הכלכלה מאשר להסתכן באפשרות של אובדן העיגון של ציפיות האינפלציה (כלומר שאנשים יאמינו שמעתה ואילך אינפלציה גבוהה יותר תהיה עניין נתון). תנו לנו להסביר.

ז'אן בויוויאן, האנליסט הראשי של בלקרוק / צילום: יח''צ

התעלמות מעלות הצמיחה

המשימה העיקרית של נגידי בנקים מרכזיים היא למצוא איזון בין אינפלציה לצמיחה. שקלול תמורות (טרייד אוף) בין השתיים - תוך צפיית פני העתיד בנוגע לכך - היה בעבר עמוד תווך מרכזי בקביעת המדיניות של בנקים מרכזיים. אבל כיום ניהול הפשרה הזו נעדר מהדיון הציבורי, דווקא כאשר הוא נחוץ יותר מאי פעם.

למה יותר מאי פעם? אנחנו נמצאים במשטר חדש בו המחירים בפשרות ביחסי הגומלין שבין צמיחה לאינפלציה אפילו גדולים יותר - בעיקר בגלל מגבלות ייצור בכלכלה. קשה לנו לראות הקלה במגבלות הייצור הללו בקרוב, מה שמציב את הבנקים המרכזיים בין הפטיש לסדן. עם זאת, בעוד שהם התחילו להכיר שהמחיר משלמים היום גבוה יותר, הם ממשיכים להתמקד אך ורק בניהול הצד האינפלציוני. יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, אמר לאחרונה, כי "האחריות לספק יציבות מחירים היא בלתי מותנית". איזבל שנבל, חברת מועצת נגידי הבנק המרכזי האירופי (ECB), טענה כי "השבת האמון ושימורו מחייבים אותנו להחזיר את האינפלציה ליעד במהירות".

ואולם, הם אינם מכירים בכך שלגישה הזו יש נזק משני. על הבנקים המרכזיים לציין במפורש עד כמה עליהם לפגוע בצמיחה כדי להשיג את יעדי האינפלציה שלהם - ולפי ההערכה שלנו, הדבר ידרוש מיתון עמוק בארה"ב, עם פגיעה בצמיחה שעלולה להגיע לכ-2%, תוספת של 3 מיליון מובטלים - ומיתון עמוק עוד יותר מכך באירופה.

במרומז, נראה שהם מאמינים כי הסיכון של אובדן עיגון ציפיות האינפלציה גובר על המחיר הכואב הזה - והדבר מצדיק העלאות ריבית אגרסיביות כדי "להרוג את הדוב". אכן, זה יהיה מוצדק אם ציפיות האינפלציה לא היו מעוגנות. זה נכון שלאף אחד אין באמת הבנה טובה כיצד עובדות ציפיות האינפלציה: הן מעוגנות עד שהן לא. אבל בהסתכלות על מגוון רחב של מדדים, הציפיות לא נראות כרגע חסרות עיגון כפי שהיה בשנות ה-70, תקופה שרבים השוו את המצב הנוכחי אליה. למרות זאת, נראה שהבנקים המרכזיים נחושים לשלם את מחיר המיתון של ציפיות לא מעוגנות - ולהרוג את הדוב - לפני שהם יודעים אם בכלל צריך לשלם אותו.

אלכס ברזיאר / צילום: יח''צ

הסטת הדיון

על ידי התמקדות אך ורק באובדן העיגון התיאורטי של ציפיות האינפלציה, והתעלמות מעלויות הצמיחה המוחשיות ביותר, גם הפד וגם ה-ECB מתחמקים מוויכוח מכריע שצריך לנהל: היכן צריכים קובעי המדיניות להכריע בפשרה שבין אינפלציה לצמיחה. מהי המהירות המתאימה שבה האינפלציה צריכה לרדת חזרה ליעד? ייתכן אולי ש"כמה שיותר מהר" היא לא דרך הפעולה הנבונה ביותר, במיוחד אם הציפיות לאינפלציה נשארות מעוגנות.

כל אחד מהבנקים המרכזיים מרחיק את הוויכוח החשוב הזה בדרכים שונות. ה-ECB טוען ל"שליטה איתנה" - או במילים אחרות, העלאת ריבית באופן אגרסיבי כעת כדי למנוע את אובדן העיגון (התיאורטי) של ציפיות האינפלציה בעתיד. הפד טוען שזה יכול להוריד את האינפלציה במהירות ל-2% עם תקופה של צמיחה איטית יותר, במקום מיתון מוחלט. משאלת לב, לפי ההערכות שלנו. הבנק המרכזי של אנגליה מתנגד למגמה, ואומר בכנות כי הוא לוקח בחשבון מיתון עמוק ונראה שהוא מוכן לשלם את המחיר הזה. חשבונות אנרגיה מרקיעי שחקים היו אמורים לגרום לחלק מהמיתון הזה, אבל כאשר ממשלת בריטניה מטילה תקרה המגבילה את עליית חשבונות אלה, אנחנו חושבים שהבנק יצטרך להעלות את הריבית אפילו עוד יותר אם הוא מתכוון להחזיר את האינפלציה ל-2%, בכל מחיר.

בנקים מרכזיים יכולים להמשיך ולהעלות ריביות עד כדי כך שהאינפלציה תרד במהלך השנה הבאה, תוך כדי שהכלכלה מתרסקת וציפיות האינפלציה מעוגנות לאורך כל הדרך. אם הפד וה-ECB ימשיכו להתעלם מעלות הצמיחה, תהיה להם הפתעה מתמדת כאשר זו תתגשם - תוך שהמצב מחמיר באירופה בעקבות משבר האנרגיה. רק כאשר יהיה כבר מאוחר מדי, הם יפסיקו להעלות את הריבית.

אז מהי הדרך האלטרנטיבית לצמיחה? בנקים מרכזיים יכולים להיות פחות אגרסיביים לגבי העלאות ולהותיר את שיעורי הריבית סביב רמתם הנוכחית. מהלך כזה יפגע פחות בצמיחה וייתן לכלכלה הזדמנות למצוא שיווי משקל חדש כאשר כושר הייצור יתאושש. לבחירה זו יש גם מחיר: האינפלציה תישאר מעט גבוהה יותר למשך זמן רב יותר, תוך אפשרות של אובדן עיגון ציפיות האינפלציה. אבל, להערכתנו, מדובר בתוצאה כללית טובה יותר מהחזרת האינפלציה ליעד של 2%, תוך הסתכנות בהגעה רחוק מדי - ומיתון כואב.

הגיע הזמן לדיון הולם

המנדטים של הבנקים המרכזיים לא מציינים מהו הנתיב המועדף. אף נגיד לא רוצה להיות ארתור ברנס הבא, שנכנס לספרי ההיסטוריה כמי שאיפשר לאינפלציה בארה"ב להגיע לכמעט 15% ולציפיות האינפלציה לנסוק. הם מעדיפים להיות פול וולקר, יורשו של ברנס כיו"ר הפד. וולקר הצליח להחזיר את האינפלציה לשליטה על ידי העלאת הריבית ל-22%. כאשר האינפלציה הגבוהה הנוכחית תופסת את כל הכותרות - ולצמיחה מתייחסים כ"בעיה של מחר" - כל התמריצים האישיים לקובעי המדיניות תומכים בהמשך נקיטת יד קשה בסוגיית האינפלציה.

אבל זה לא בהכרח לטובת החברה. צריך לנהל דיון רציני, צופה פני עתיד, לגבי הפשרה ככלל. כן, וולקר הצליח לרסן את האינפלציה - ואת ציפיות האינפלציה שבאופן מכריע אכן הפכו ללא מעוגנות; אבל ארה"ב נכנסה למיתון עמוק כתוצאה מכך. הריגת הכלכלה כעת תהיה צעד מיותר בהינתן שציפיות האינפלציה יישארו מעוגנות. אם הן אכן יאבדו עיגון, היקף המיתון הדרוש להורדת האינפלציה לא באמת ישתנה: אז למה לשלם את המחיר הזה עכשיו, לפני שנדע אם הוא בכלל נחוץ?

זו הסביבה הכלכלית הקשה ביותר לניווט מזה חצי מאה - אפילו יותר מהמשבר הפיננסי. הרעיון שמספיק פשוט להגיד "נעשה כל מה שצריך" כדי להוריד את האינפלציה במהירות, הוא שגוי. אין תוצאה רצויה בשלב זה - השאלה שצריכה להישאל היא: מה הכי פחות גרוע? בסופו של דבר, את קנוט הדוב הצילה מחאה ציבורית. עכשיו הכלכלות שלנו עומדות בפני גורל דומה לזה של קנוט, אבל זעקה לא נשמעת. הגיע הזמן לנהל את הדיון הראוי.

עוד כתבות

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר