גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכלכלנים הבכירים בבלקרוק במאמר מיוחד: הפד אולי ינצח את האינפלציה, אבל הכלכלה תמות בדרך

מנהל מכון ההשקעות של בלקרוק וסגנו טוענים כי לנחישות של הבנקאים המרכזיים ברחבי העולם להוריד את האינפלציה מהר יש מחיר, בדמות מיתון שעלול להיות חריף בהרבה מההערכות ● לדבריהם, העולם מתעלם מכך וכלל לא ברור האם חייבים לשלם את המחיר כרגע

קריסטן לגארד וג'רום פאוול / צילום: Associated Press
קריסטן לגארד וג'רום פאוול / צילום: Associated Press

הכותבים הם מנהל מכון ההשקעות של בלקרוק וסגנו

זוכרים את קנוט דוב הקוטב? זמן קצר לאחר לידתו בגן החיות של ברלין ב-2006 הוא ננטש ונדחה על ידי אמו. אחד המטפלים התערב וגידל אותו על ידי האכלה מבקבוק. אבל היו מי שטענו שעדיף להמית את הדוב מאשר שבני אדם ייגדלו אותו. "מוטב שיהיה להם את האומץ לתת לדוב למות", אמר מנהל גן החיות בעיר אאכן. קדחת תקשורתית ומחאות נרחבות שפרצו בעקבות האמירה הם שהצילו בסופו של דבר את חייו של קנוט.

לדעתנו, נראה שנגידי הבנקים המרכזיים מתנהלים כעת במנטליות של "תנו לדוב למות" (את המילה דוב, תחליפו במילה כלכלה). נראה שהם מעדיפים פשוט להרוג את הכלכלה מאשר להסתכן באפשרות של אובדן העיגון של ציפיות האינפלציה (כלומר שאנשים יאמינו שמעתה ואילך אינפלציה גבוהה יותר תהיה עניין נתון). תנו לנו להסביר.

ז'אן בויוויאן, האנליסט הראשי של בלקרוק / צילום: יח''צ

התעלמות מעלות הצמיחה

המשימה העיקרית של נגידי בנקים מרכזיים היא למצוא איזון בין אינפלציה לצמיחה. שקלול תמורות (טרייד אוף) בין השתיים - תוך צפיית פני העתיד בנוגע לכך - היה בעבר עמוד תווך מרכזי בקביעת המדיניות של בנקים מרכזיים. אבל כיום ניהול הפשרה הזו נעדר מהדיון הציבורי, דווקא כאשר הוא נחוץ יותר מאי פעם.

למה יותר מאי פעם? אנחנו נמצאים במשטר חדש בו המחירים בפשרות ביחסי הגומלין שבין צמיחה לאינפלציה אפילו גדולים יותר - בעיקר בגלל מגבלות ייצור בכלכלה. קשה לנו לראות הקלה במגבלות הייצור הללו בקרוב, מה שמציב את הבנקים המרכזיים בין הפטיש לסדן. עם זאת, בעוד שהם התחילו להכיר שהמחיר משלמים היום גבוה יותר, הם ממשיכים להתמקד אך ורק בניהול הצד האינפלציוני. יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, אמר לאחרונה, כי "האחריות לספק יציבות מחירים היא בלתי מותנית". איזבל שנבל, חברת מועצת נגידי הבנק המרכזי האירופי (ECB), טענה כי "השבת האמון ושימורו מחייבים אותנו להחזיר את האינפלציה ליעד במהירות".

ואולם, הם אינם מכירים בכך שלגישה הזו יש נזק משני. על הבנקים המרכזיים לציין במפורש עד כמה עליהם לפגוע בצמיחה כדי להשיג את יעדי האינפלציה שלהם - ולפי ההערכה שלנו, הדבר ידרוש מיתון עמוק בארה"ב, עם פגיעה בצמיחה שעלולה להגיע לכ-2%, תוספת של 3 מיליון מובטלים - ומיתון עמוק עוד יותר מכך באירופה.

במרומז, נראה שהם מאמינים כי הסיכון של אובדן עיגון ציפיות האינפלציה גובר על המחיר הכואב הזה - והדבר מצדיק העלאות ריבית אגרסיביות כדי "להרוג את הדוב". אכן, זה יהיה מוצדק אם ציפיות האינפלציה לא היו מעוגנות. זה נכון שלאף אחד אין באמת הבנה טובה כיצד עובדות ציפיות האינפלציה: הן מעוגנות עד שהן לא. אבל בהסתכלות על מגוון רחב של מדדים, הציפיות לא נראות כרגע חסרות עיגון כפי שהיה בשנות ה-70, תקופה שרבים השוו את המצב הנוכחי אליה. למרות זאת, נראה שהבנקים המרכזיים נחושים לשלם את מחיר המיתון של ציפיות לא מעוגנות - ולהרוג את הדוב - לפני שהם יודעים אם בכלל צריך לשלם אותו.

אלכס ברזיאר / צילום: יח''צ

הסטת הדיון

על ידי התמקדות אך ורק באובדן העיגון התיאורטי של ציפיות האינפלציה, והתעלמות מעלויות הצמיחה המוחשיות ביותר, גם הפד וגם ה-ECB מתחמקים מוויכוח מכריע שצריך לנהל: היכן צריכים קובעי המדיניות להכריע בפשרה שבין אינפלציה לצמיחה. מהי המהירות המתאימה שבה האינפלציה צריכה לרדת חזרה ליעד? ייתכן אולי ש"כמה שיותר מהר" היא לא דרך הפעולה הנבונה ביותר, במיוחד אם הציפיות לאינפלציה נשארות מעוגנות.

כל אחד מהבנקים המרכזיים מרחיק את הוויכוח החשוב הזה בדרכים שונות. ה-ECB טוען ל"שליטה איתנה" - או במילים אחרות, העלאת ריבית באופן אגרסיבי כעת כדי למנוע את אובדן העיגון (התיאורטי) של ציפיות האינפלציה בעתיד. הפד טוען שזה יכול להוריד את האינפלציה במהירות ל-2% עם תקופה של צמיחה איטית יותר, במקום מיתון מוחלט. משאלת לב, לפי ההערכות שלנו. הבנק המרכזי של אנגליה מתנגד למגמה, ואומר בכנות כי הוא לוקח בחשבון מיתון עמוק ונראה שהוא מוכן לשלם את המחיר הזה. חשבונות אנרגיה מרקיעי שחקים היו אמורים לגרום לחלק מהמיתון הזה, אבל כאשר ממשלת בריטניה מטילה תקרה המגבילה את עליית חשבונות אלה, אנחנו חושבים שהבנק יצטרך להעלות את הריבית אפילו עוד יותר אם הוא מתכוון להחזיר את האינפלציה ל-2%, בכל מחיר.

בנקים מרכזיים יכולים להמשיך ולהעלות ריביות עד כדי כך שהאינפלציה תרד במהלך השנה הבאה, תוך כדי שהכלכלה מתרסקת וציפיות האינפלציה מעוגנות לאורך כל הדרך. אם הפד וה-ECB ימשיכו להתעלם מעלות הצמיחה, תהיה להם הפתעה מתמדת כאשר זו תתגשם - תוך שהמצב מחמיר באירופה בעקבות משבר האנרגיה. רק כאשר יהיה כבר מאוחר מדי, הם יפסיקו להעלות את הריבית.

אז מהי הדרך האלטרנטיבית לצמיחה? בנקים מרכזיים יכולים להיות פחות אגרסיביים לגבי העלאות ולהותיר את שיעורי הריבית סביב רמתם הנוכחית. מהלך כזה יפגע פחות בצמיחה וייתן לכלכלה הזדמנות למצוא שיווי משקל חדש כאשר כושר הייצור יתאושש. לבחירה זו יש גם מחיר: האינפלציה תישאר מעט גבוהה יותר למשך זמן רב יותר, תוך אפשרות של אובדן עיגון ציפיות האינפלציה. אבל, להערכתנו, מדובר בתוצאה כללית טובה יותר מהחזרת האינפלציה ליעד של 2%, תוך הסתכנות בהגעה רחוק מדי - ומיתון כואב.

הגיע הזמן לדיון הולם

המנדטים של הבנקים המרכזיים לא מציינים מהו הנתיב המועדף. אף נגיד לא רוצה להיות ארתור ברנס הבא, שנכנס לספרי ההיסטוריה כמי שאיפשר לאינפלציה בארה"ב להגיע לכמעט 15% ולציפיות האינפלציה לנסוק. הם מעדיפים להיות פול וולקר, יורשו של ברנס כיו"ר הפד. וולקר הצליח להחזיר את האינפלציה לשליטה על ידי העלאת הריבית ל-22%. כאשר האינפלציה הגבוהה הנוכחית תופסת את כל הכותרות - ולצמיחה מתייחסים כ"בעיה של מחר" - כל התמריצים האישיים לקובעי המדיניות תומכים בהמשך נקיטת יד קשה בסוגיית האינפלציה.

אבל זה לא בהכרח לטובת החברה. צריך לנהל דיון רציני, צופה פני עתיד, לגבי הפשרה ככלל. כן, וולקר הצליח לרסן את האינפלציה - ואת ציפיות האינפלציה שבאופן מכריע אכן הפכו ללא מעוגנות; אבל ארה"ב נכנסה למיתון עמוק כתוצאה מכך. הריגת הכלכלה כעת תהיה צעד מיותר בהינתן שציפיות האינפלציה יישארו מעוגנות. אם הן אכן יאבדו עיגון, היקף המיתון הדרוש להורדת האינפלציה לא באמת ישתנה: אז למה לשלם את המחיר הזה עכשיו, לפני שנדע אם הוא בכלל נחוץ?

זו הסביבה הכלכלית הקשה ביותר לניווט מזה חצי מאה - אפילו יותר מהמשבר הפיננסי. הרעיון שמספיק פשוט להגיד "נעשה כל מה שצריך" כדי להוריד את האינפלציה במהירות, הוא שגוי. אין תוצאה רצויה בשלב זה - השאלה שצריכה להישאל היא: מה הכי פחות גרוע? בסופו של דבר, את קנוט הדוב הצילה מחאה ציבורית. עכשיו הכלכלות שלנו עומדות בפני גורל דומה לזה של קנוט, אבל זעקה לא נשמעת. הגיע הזמן לנהל את הדיון הראוי.

עוד כתבות

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע, והציבור לא יכול להשתמש בהם"

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת, הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון, והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

מג'דל אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש, ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצת עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת, הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

המשחק הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי דירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025 שהפכו את הקערה, והורו על עליות גדולות, שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, במקביל, מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב