ריבית הפד מתקרבת ליעד ובוול סטריט מסמנים אג"ח בדירוג גבוה כיעד השקעה

גם בסביבת הריבית הגבוהה והסטטית של 2023 המשקיעים יחפשו כנראה הזדמנויות, ורמת התנודתיות תישאר גבוהה • המומחים בוול סטריט מאמינים שזו תהיה שנה של אג"ח קונצרניות "איכותיות", בין היתר כי האינפלציה המצטננת לא תצדיק העלאות ריבית תכופות

וול סטריט / צילום: Associated Press, Julia Nikhinson
וול סטריט / צילום: Associated Press, Julia Nikhinson

הכותבת היא מנהלת מחקר בקסם, הפניקס בית ההשקעות

המידע המוצג מסופק על ידי קבוצת קסם מקבוצת אקסלנס השקעות בע"מ כשירות לקוראים למטרות אינפורמציה בלבד, ואינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. אין באמור משום הבטחת תשואה או רווח 

שנת 2022 תיזכר אומנם כשנת "הריגושים", ולא מהזן הרצוי מבחינת המשקיעים, אבל קשה להאמין שהם ישלימו עם "שעמום" בשנת 2023. סביר להניח שגם בסביבת ריבית גבוהה וסטטית הם יחפשו הזדמנויות השקעה, ורמת התנודתיות בשווקים ככל הנראה לא תרד דרמטית.

 
  

בינתיים הפד, נושא דגל המלחמה באינפלציה, סופג את עיקר הביקורת. בוול סטריט חוששים כי אחרי שקובעי המדיניות בארה"ב טעו כשפספסו את רכבת האינפלציה כשדהרה כלפי מעלה, כעת, כשהכיוון הוא כלפי מטה, הם להוטים מדי להגיע ליעדם בכל מחיר, ולכן מוכנים להסתכן ב"ריסוק" הכלכלה.

23 בנקים וגופים פיננסיים פסימיים בנוגע לכלכלת ארה"ב 
המשקיעים הקטנים נוטשים את וול סטריט, ובמשפחות שלהם נושמים לרווחה 

שנת 2022 נחתמה ב"קרב מוחות" בין הפד לשווקים. המשקיעים רואים את מה שהם רוצים לראות: את קצב האינפלציה לחודש נובמבר שהפתיע לטובה, את ההתמתנות בשוק הנדל"ן, את הסנטימנט הצרכני והעסקי שהולכים ודועכים, את התעשייה המדשדשת, את שוקי הסחורות המתקררים ואת תהליך ההבראה בשרשראות האספקה.

מבחינתם, "חצי הכוס הריקה" היא למעשה "חצי הכוס המלאה" - הכלכלה והאינפלציה מאיטות ומה שנדרש הוא רק לחכות עד שהדברים יסתדרו. שוקי האג"ח ושוק הנגזרים לא נותנים לפד את הקרדיט, הם מניחים שהוא שוב טועה בתחזית וכנראה ייאלץ להפחית את שיעור הריבית מהר יותר מהמתוכנן. עקום תשואות האג"ח התהפך בחודש יוני 2022 ושיפועו השלילי (תשואת Treasuries ל-10 שנים נמוכה מזו של שנתיים) מאותת על המיתון הקרב.

פאוול, מצידו, אינו שבע רצון מעודף האופטימיות בשווקים, שכן מבחינתו, מגמה חיובית במניות ובאג"ח היא "חצי הכוס הריקה" כשמדובר באינפלציה. יו"ר הפד הבהיר במסיבת העיתונאים שהתלוותה להחלטת הריבית בדצמבר, שבפד נלחמים באינפלציה בעיקר על ידי האטת הכלכלה באמצעות מה שמכונה "התנאים הפיננסיים".

תנאים הדוקים יותר - כמו עלויות אשראי גבוהות יותר, מחירי מניות נמוכים יותר ודולר חזק יותר - מרסנים את הביקוש. כתוצאה מכך, כל הקלה בתנאים הפיננסיים בזמן שהפד ממשיך להילחם באינפלציה עלולה להעלות את הסיכון למיתון עמוק יותר או ארוך יותר, זאת במידה שהיא תניע את הבנק המרכזי להמשיך להעלות את הריבית.

השווקים מחפשים סיבות טובות לאופטימיות

פאוול הזהיר שהפד יעלה את הריבית לרמות גבוהות יותר למשך זמן רב יותר, אם התנאים הפיננסיים "לא ישקפו את הריסון שאנו מקיימים כדי להוריד את האינפלציה". בשווקים העדיפו שוב להתעלם מהאיום להתמקד בצד החיובי: מינונים קטנים יותר של העלאות הריבית, של רבע אחוז במקום שלושת רבעי אחוז או חצי אחוז, זו סיבה מספיק טובה לאופטימיות - בזכות ההדרגתיות אולי ניתן יהיה להימנע ממחנק הריבית.

מיטב המוחות בוול סטריט מאמינים כי ב-2023 אג"ח קונצרניות "איכותיות", קרי אג"ח של חברות בדירוגים גבוהים, יכולות להוות עניין למשקיעים. זאת מתוך הערכה שגם אם תהיה גלישה למיתון הוא לא יהיה חריף ועמוק מדי, ומנגד, סביבת האינפלציה לא תתעתע בקובעי המדיניות כמו בשנות ה-70 וה-80, כך שהעלאות הריבית לא יתחדשו בפתאומיות. ההערכה שהביעו אותם מוחות לגבי אג"ח בדירוגים גבוהים מתבססת על כמה הנחות.

ראשית, סביבת האינפלציה תמשיך להתקרר. שנית, ריבית הפד תגיע בקרוב ליעדה הסופי ותתחיל לרדת בהמשך הדרך. הנחה שלישית היא שסיכון האשראי של שכבת החברות בדירוגים הגבוהים לא יתרחב באופן משמעותי הודות לחוסן הפיננסי שלהן. לפיכך, לא צפוי זינוק במרווחים.

רביעית, הכלכלה העולמית לא תיכנס למשבר פיננסי חריף, אלא תעבור תהליך סטנדרטי של סוף מחזור העסקים. והגורם החמישי הוא מיעוט הגיוסים לצד החברות.

שנת 2022 הייתה מאוד לא שגרתית עבור שוקי האג"ח בכלל ושוק האג"ח האמריקאי בפרט. בתחילת השנה, הריבית הקצרה עדיין הייתה קרובה לשפל של עידן מגפת הקורונה, כלומר קרובה לאפס, ובהתאם לכך גם התשואות בשוק האג"ח היו יחסית נמוכות, אם כי גבוהות יותר ביחס לשפל של שנת 2021.

הפד החל במעבר הדרגתי למדיניות מוניטרית הדוקה יותר, עם העלאת ריבית של 25 נקודות בסיס בחודש מרץ 2022, זאת על רקע התאוששות הצמיחה הכלכלית. ההדרגתיות פינתה את מקומה להידוק מהיר יותר, בו בזמן שקצב האינפלציה זינק על רקע חוסר האיזון בין ההיצע לביקוש, עודפי הנזילות שנותרו מתקופת מגפת הקורונה והזינוק במחירי הנפט והגז עקב המלחמה באוקראינה.

עם תשואות התחלתיות נמוכות כל כך וקצב שינוי בהידוק מהיר כל כך, כמעט כל פלח בשוקי האג"ח חווה ירידות, במיוחד אג"ח בעלות משך זמן ארוך יותר לפדיון.

הביצועים ב-2022 היו חלשים מבחינה היסטורית

למעשה, הביצועים בשנת 2022 עד היום היו בין החריגים בהיסטוריה. גם בתקופות קודמות של עלייה חדה בריבית, בדרך כלל מדדי האג"ח הניבו תשואות חיוביות, זאת מאחר והכנסה מתשלום הקופון קיזזה את הירידה במחירי האג"ח. במהלך שנת 2022, ללא הכרית של הכנסה גבוהה מקופון, הביצועים היו חלשים מבחינה היסטורית.

בסביבות חודש אוקטובר סנטימנט המשקיעים כלפי אג"ח חברות השתפר קמעה. אחרי שהתשואות התרחבו מספיק, והסתמן יעד סופי לריבית הפד, אפיק האג"ח נתפס כחלופה הולמת לתקופת "הדמדומים" - תקופה שבה התיאבון לסיכון טרם התאושש, אך גם רמת האי-ודאות פחתה. כספי המשקיעים התחילו לחזור לקרנות ETF אג"חיות אחרי שבמשך חודשים "חנו" בכספיות. מדד אג"ח חברות בדירוגים גבוהים טומן בחובו סיכון מוגבל יחסית, פיזור רחב, הכנסה "זוחלת" ואולי אף אפשרות לרווחי הון.

גישה אגרסיבית של הפד תכניס את האג"ח לטלטלה

הסיכון לתחזית הזו גלום באותה אי-הסכמה בין ראיית העולם של השווקים לבין זו של הפד שבמידה ותישמר, עלולה להעיב על האג"ח. כך, אם הפד יחליט בסופו של דבר לנקוט גישה אגרסיבית יותר ממה שצופים השווקים (אחרי הכול שרביט המדיניות נמצא אצלו), ניתן להניח כי שוק האג"ח ייכנס לטלטלה (המחירים עשויים לרדת והתשואות עשויות לעלות).

תחזית חיובית, מנגד, נשענת על העובדה שהעלאות הריבית משפיעות על הכלכלה במה שהכלכלנים מכנים "פיגורים" (lag) ארוכים ומשתנים, מה שאומר שהבנקאים המרכזיים עשויים שלא לדעת במשך שנה או יותר אם הם הידקו יותר מדי או לא מספיק. המשקיעים מייחלים שמהלכי הריבית ישאו פרי ובמהלך 2023 השיפור האינפלציוני יהיה מובהק יותר.

במבט לקראת שנת 2023, למשקיעים ברור כי רמת התנודתיות תמשיך להיות גבוהה נוכח המעבר מסביבת ריבית אפסית לעולם עם ריביות גבוהות וסיכונים גיאו-פוליטיים מרובים. לאלו שמאמינים כי שנות ה-70 וה-80 לא יחזרו על עצמן, ושהזינוק באינפלציה לא יתחדש, אפיק האג"ח יכול לספק חלופת השקעה הולמת לתקופת ההמתנה במדיניות הריבית, וזאת בעיקר אם הציפייה היא להפחתתה.