סופרמרקט בישראל / צילום: Shutterstock, defotoberg
משרד האוצר ריכך את הרפורמה לגבלת כוחם של יבואני המזון והטואלטיקה הבלעדיים - כך עולה מהשוואת טיוטת חוק ההסדרים לתקציב 2023-2024 שפרסם היום (ד') האוצר, ביחס לטיוטה הקודמת שנכתבה לפני מספר שבועות.
● דיוני התקציב עולים שלב, וסמוטריץ' מסמן את שש הרפורמות העיקריות שלו | ניתוח
● האוצר הציג חוק הסדרים חדש, אבל רוב הרפורמות כבר הופיעו בקודמו | בדיקת גלובס
מההצעה העדכנית של האוצר הושמט סעיף שלם שעסק ב"חיזוק היבוא המקביל". הנוסח המקורי, שנגנז ביקש לשנות את המצב הקיים, שבו יצרנים גלובליים אוסרים על מפיציהם ברחבי העולם למכור לישראל. זאת, כדי לשמור על היבואנים הבלעדיים בישראל מפני תחרות מיבוא מקביל, שעשויה להוריד את המחירים המנופחים לצרכן ולפגוע ברווחיות הגבוהה הקיימת בענף.
הסעיף שנפל היה יכול להוריד את המחירים לצרכן - כך לפחות טענו באוצר בדברי ההסבר שצירפו לסעיף בטיוטה הקודמת. "מצב זה (איסור ההפצה לישראל - א"ד) מונע יבוא מקביל למדינת ישראל ובפועל מונע תחרות והורדת יוקר מחיה. על-מנת שיבוא מקביל יהיה אפקטיבי, יש צורך שהוא יהיה אמין ורציף. על-מנת להשיג אמינות ורציפות, נדרש הסכם עם מפיץ שלו קשר ישיר עם היצרן. בהתאם, מוצע לקבוע כי ספק בישראל אשר חותם על חוזה עם יצרן זר, יידרש לכלול סעיף בחוזה, לפיו הספק הזר מתחייב לאפשר למפיצים השונים שלו בחו"ל למכור גם לישראל, וכך להשיג אפשרות ליבוא מקביל רציף ואפקטיבי שיוריד את המחירים לצרכן".
לפי גורמים הבקיאים בפרטים, אומנם היבואנים הגדולים לחצו נגד הרפורמה, אבל בסעיף שהושמט היו גם בעיות משפטיות. החשש היה שהסעיף אינו בר-אכיפה, כיוון שהוא נוגע להתקשרות בין שני שחקנים זרים: היצרן בחו"ל והמפיצים שלו במדינות אחרות. באיחוד האירופי אסורה הגבלה כזאת של יבוא בין מדינות. במשרד האוצר מסרו בתגובה לפניית גלובס כי הסעיף נפל בדיוני התקציב מול משרד המשפטים, בשל קשיי האכיפה.
הסעיף המרכזי ברפורמה כמעט ולא השתנה
סעיף אחר שהתאדה מהתוכנית הוא דרישות של האוצר מהספקים הגדולים לשקיפות פיננסית. הסעיף היה אמור לאפשר לאוצר לדרוש מהחברות לדווח על נתונים כמו אחוזי רווח ופערי תיוווך.
למעט דיפלומט, כל חברות המזון הגדולות בישראל הן פרטיות, ולכן הן לא מפרסמות את דוחותיהן. סביר להניח שהן מברכות על הוצאת הסעיף מהתוכנית, באופן שיאפשר להן לשמור על העלטה בענף המזון.
הסעיף המרכזי ברפורמה כמעט ולא השתנה, למרות שגם בו משתקפות הטענות וההפצרות של יבואני המזון הבלעדיים. הרפורמה קובעת איסור על יבואנים להתקשר ביותר מהסכם אחד עם יצרן גדול, והם ייאלצו לוותר על זיכיונות יבוא אחרים. ההשפעה הישירה תהיה בעיקר על היבואניות הגדולות, דיפלומט ושסטוביץ.
החלק הזה לא רוכך, אבל נכנסו בו הבהרות והתאמות קטנות. אחרי החלק שקובע "איסור על ספק גדול שמספק מצרכים של יצרן גדול, לספק לקמעונאי מצרכים של יצרנים גדולים", נוספה הסתייגות חדשה לטיוטה העדכנית: "על אף האמור, ספק גדול שמספק מצרכים של יצרן גדול ושהוא יצרן בינוני, יהיה רשאי לספק לקמעונאי גם מצרכים שהוא מייצר".
התוספת החדשה נוגעת בפועל לחברת דיפלומט. החברה רכשה את מותג הטונה סטארקיסט והעבירה את הייצור שלו מישראל לתאילנד. לצורך עסקי הטונה שלה, דיפלומט מוגדרת כיצרן בינוני (ולא כיבואנית) לצד הגדרה כספק גדול.
מלכתחילה הרפורמה לא הייתה אמורה לחול על יצרנים אלא על יבואנים, כך שלא מדובר ממש בריכוך, אבל כנראה שלמישהו היה חשוב לכתוב את ההברה למען הסר ספק.