עו''ד איה יופה / צילום: רמי זרנגר
איה יופה היא מהנשים הבודדות שמשמשות שותפות מנהלות במשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל. בחודשים האחרונים היא תכננה עם שותפיה את מיזוג הענק של גרוס עם גולדפרב-זליגמן, שיצר את המשרד הגדול בישראל ומציב בפניה אתגרים
בחודש ינואר האחרון אירעה דרמה בשוק פירמות עורכי הדין בישראל - ולא, היא לא קשורה למהפכה המשפטית של הממשלה. שני המשרדים הגדולים, גרוס וגולדפרב-זליגמן, הודיעו על מיזוג ובכך הפכו למשרד הגדול בישראל, עם 530 עורכי דין. "בתחילה נפגשים בבתי קפה או בבית של אחד מהשותפים, משם עוברים לחדרי ישיבות", סיפרה עורכת הדין איה יופה, שיחד עם עורכי דין נוספים משני המשרדים, הייתה ממובילי המיזוג. "זה היה תהליך של כמה שבועות מאוד אינטנסיביים. בשורה התחתונה - ההצבעה הייתה פה אחד".
היום המשרד פועל בניהולם של יופה, לוי אמיתי וטל עצמון. למרות שבמשרדים הגדולים ישנן שותפות רבות, קשה למצוא נשים שהגיעו לקצה הפירמידה וזו עדיין נחשבת סביבה גברית מאוד. יופה היא אחת מהנשים הבודדות שמשמשות כשותפות מנהלות במשרדים הגדולים.
"אין סיבה שנשים לא יתפסו את כל העמדות הבכירות", היא אומרת. "אני מקווה שזה ילך וישתנה. במשך זמן חשבתי שאפליה מתקנת לנשים זה דבר שגוי. עם השנים, אני מבינה שצריך להכניס את המנגנונים המתקנים, כי התוצאה הסופית לא מספקת. צריך לעשות את זה לא רק במקצוע שלנו אלא באופן כללי. כי בנימים העמוקים יש תודעה שלא מאפשרת נוכחות נשים בעמדות הבכירות".
יופה מסבירה שהיא מתכוונת להתניה תרבותית במסגרתה צריך להקל על האישה, כדי שהיא תוכל להיות בבית: "משהו בקונספט הבסיסי הזה מעיד על חוסר שוויוניות. כתפיסת עולם צריך לתת לגברים את המקום - שזה בסדר שאתה גם תתפקד כהורה. צריך להיות איזון".
יופה נולדה וגדלה בפרדס כץ, ולאחר סיום השירות הצבאי רצתה ללמוד משפטים. באותה תקופה לא היו בארץ מכללות, ומכיוון שלא התקבלה לאוניברסיטה, טסה ללונדון, שם השלימה תואר במשפטים ב-UEA שבנוריץ', בריטניה. את ההתמחות עשתה בפרקליטות מיסוי וכלכלה, שם פגשה את אשתו של אחד השותפים בגרוס. בשנת 1993 הצטרפה למשרד, ועברה לאורך 30 שנותיה שם את כל הדרך מעורכת דין צעירה, שותפה, מנהלת מחלקה ועד למינויה לשותפה מנהלת.
בשנת 2016, כשהייתה ראש מחלקת שוק ההון, היא טסה עם שלושת בניה ובן זוגה לחצי שנה של טיול תרמילאים במזרח. במשרד פרגנו. זמן קצר לאחר שחזרה, מונתה לשותפה מנהלת. בשבע השנים האחרונות היא מנהלת את גרוס, בשנתיים האחרונות יחד עם עו"ד איל שנהב שעסק בפיתוח עסקי.
"כמו דייטים ראשונים"
בגרוס בודקים כבר שנים אופציות למיזוג. אז למה דווקא עכשיו זה הצליח? "לפני שנים קיבלנו החלטה אסטרטגית שנכון לנו לגדול משמעותית" שיחזרה יופה, "בחנו את כל דרכי הגדילה האפשריות, גם בדרך של מיזוגים קטנים שעשינו. מיזוג בסדרי גודל כאלו זה משהו מאוד מורכב. קודם כל צריך שתהיה כימיה בין האנשים, שיהיה מיזוג תרבויות. כשהתחילו השיחות עם גולדפרב הבנו שהתרבויות שלנו דומות וזה אפשר את המשך השיחות".
יופה משתפת שהשיח בין המשרדים התחיל מעבודה משותפת של עו"ד אסתר קורן, יו"ר האקזקוטיבה וראש מחלקת חברות, מיזוגים ורכישות, עם לוי אמיתי, אז השותף המנהל של גולדפרב, שייצגו את אותו לקוח.
"אני לא זוכרת מי הזמין את מי לקפה", מספרת יופה ומסבירה שבין משרדי עורכי הדין יש גישושים תמידיים: "היו שיחות עם הרבה משרדים במרוצת השנים. כולם מדברים עם כולם. אני הרמתי טלפון בעבר לראשי משרדים, וגם קיבלתי טלפונים מאחרים. השלב הבא הוא שמתחילים שיחות גישוש - כמו דייטים ראשונים. צריך לחשוף את ההכנסות והרווחים כבר בשלב מוקדם".
יופה מספרת שהמשא ומתן נמשך מספר חודשים וכלל עשרות פגישות: "כשכבר התקרבו לאישור המיזוג, נערכו מספר ישיבות שותפים כדי לעדכן על התקדמות המו"מ. זה היה תהליך של כמה שבועות מאוד אינטנסיביים. בשורה התחתונה - ההצבעה הייתה פה אחד".
איך אתם מתכננים לעשות את החיבור המורכב?
"אנחנו עובדים באופן מלא לחיבור כל המנגנונים של המשרד, זו אופרציה ענקית. אנחנו למעלה מ-800 עובדים ויש המון פרטים".
השותפים המנהלים נדרשים לקבל החלטות על שיטות עבודה, איחוד המטה, מערכת החיוב, מיקום משרדי הפירמה ועוד פרטים רבים. נושא מהותי הוא המעבר לישיבה משותפת. גרוס יושבים במגדלי עזריאלי וגולדפרב-זליגמן במרחק קצר מהם, במגדל אלקטרה ברחוב יגאל אלון. בעתיד הם מתכננים לעבור למשרדים אחרים, אך בתקופה הקרובה מחלקות צפויות לעבור מבניין אחד לשני ולהפך, כדי להתחיל לחבר בין המשרדים. חלק מהמחלקות מתאחדות באופן מלא ואחרות יהיו מחלקות אחיות עם שיתוף פעולה.
יופה אומרת שהאתגר הגדול הוא ליצור את תחושת התרבות המשותפת ורואה חשיבות לישיבה יחד. היא משתפת שאחד הקשיים בחיבור היא היכולת לשחרר הרגלים: "כל אחד רגיל לעבוד בצורה מסוימת. הכי מסובך זה להסתכל בראיה רעננה. זה נשמע טריוויאלי אבל זה לא".
"המיזוגים ימשיכו", העריכה יופה בעקבות המגמה בענף. "המהלך שלנו מראה שזה אפשרי, ואני חושבת שיהיו שינסו ללכת בעקבותיו. משרדי הבוטיק ימשיכו להתקיים, אך למשרדים בסדר גודל בינוני שפונים למתן שירותים במגוון תחומים יהיה קשה להתמודד, גם על הלקוחות וגם על כוח האדם".
בתחילת 2022 העלו משרדי עורכי הדין הגדולים את שכרם של עורכי הדין, אך מאז נבלמה העליה. "המתחרים שלנו הם לא משרדים אחרים, אלא ההייטק", יופה מציינת. "בשנות הפריחה המטורפות של ההייטק החברות גייסו עורכי דין, ולא מעט עשו הסבה. מטבע הדברים, השנה חברות ההייטק צמצמו את הגיוסים ולכן התחרות על כוח האדם התמתנה. זה לא שלא רואים מעברים אבל זה לא באותה עוצמה".
הפרשה שהסעירה את המשרד
בתחילת פברואר, זמן קצר אחרי ההכרזה על המיזוג הגדול, דיבר עו"ד דוד חודק - יו"ר המשרד וממייסדיו, שהשנה ימלאו לו 70 - בכנס של לשכת עורכי הדין ואמר שאם יכריחו אותו לחיות בדיקטטורה, הוא יילחם עם נשק. האמירה הבוטה, שבאה על רקע התנגדותו למהפכה המשפטית שמקדמת הממשלה, הובילה לחקירתו במשטרה בחשד להסתה. בהמשך פרסם חודק התנצלות בטוויטר, בה הבהיר כי הוא מתנגד לאלימות ויש להילחם ברפורמה בדרכים דמוקרטיות בלבד.
בתגובה הוציאה יופה, יחד עם עו"ד שנהב וקורן, מכתב לעובדים המדגיש כי מדובר בדעתו האישית של חודק, שאינה מייצגת את עמדת המשרד, וכי הם מעודדים פלורליזם ומגוון דעות. חודק נפגע מהמייל, ראה בו חוסר גיבוי, האשים את שותפיו בבגידה והודיע כי הוא עובר לשבת במגדל אלקטרה של השותפים החדשים.
יופה, שעובדת עם חודק כבר 30 שנה, משתפת שהיא הופתעה מהתגובה החריפה. לדבריה, בכל השנים היו ביחסים מצוינים ועבדו בצמידות: "הוא איש מדהים ורב פעלים. מערכת היחסים שלי איתו לאורך כל השנים הייתה לא פחות ממצוינת, ואני מכבדת אותו על פעילותו במחאה".
חודק ממשיך לשמש כיו"ר הפירמה המאוחדת וצפוי לפרוש בסוף השנה. על היחס של המשרד למהפכה המשפטית המפלגת את המדינה אומרת יופה: "הבהרנו שכל אחד יכול להתבטא לפי צו מצפונו. חשוב לנו שתהיה דעתו של עובד אשר תהיה, הוא ירגיש בנוח במקום העבודה". עוד קודם להתבטאות חתם המשרד על אזהרה, יחד עם כל משרדי עורכי הדין הגדולים, מפני הרפורמה. ראשי המשרדים הזהירו מפני השלכות המהלך והביעו חשש למעמדה של ישראל כמרכז עסקים בינלאומי ולפגיעה קשה בכלכלה.
בצל החשש מהרפורמה
יופה היא מומחית לשוק ההון שהנפיקה וליוותה עשרות חברות ציבוריות. בין היתר הובילה את ההנפקות של אקרשטיין, שפיר וקבוצת עזריאלי. במרוצת השנים תחום הפעילות שלה התרחב - עסקאות ומיזוגים, ליווי ועדות בלתי תלויות והסדרי חוב של חברות ענק.
"רואים היחלשות בתחום ההייטק", היא אומרת ביחס למצב השוק היום. "אנחנו רואים שיש יותר הססנות מכיוון המשקיעים. זה לא שאין עסקאות, אלא שהן לוקחות יותר זמן, ורואים שהשוויים נחלשים. זה מעלה חשש לכלכלה. בשוק ההון כמעט ואין הנפקות ראשוניות, שוק אגרות החוב בהחלט ממשיך ולא עוצר, הביקושים יותר קטנים אבל קיימים. באופן טבעי תמחור עסקאות משתנה כשהריבית עולה. יש מצב של חוסר ודאות. זו שנה של חוסר ודאות".
על השפעת המהפכה המשפטית על הכלכלה היא אומרת: "מתחילים לראות השפעה. החשש לא פחות חשוב כי הוא זה שמוביל מגמות. יש חשש גדול שהרפורמה תשפיע באופן שלילי. אני מקווה שמקבלי ההחלטות יתעשתו, יעצרו, ידברו ויצליחו למצוא איזון הגיוני שאפשר לחיות איתו בצורה טובה. אני חוששת מההשלכות על הכלכלה, וגם על הדמוקרטיה".