הרכבת לאילת נותרה מאחור: סדרי העדיפויות החדשים של שרת התחבורה

עם כניסתה לתפקיד הצהירה מירי רגב על פרויקטים מרכזיים שתקדם במשרד התחבורה, בהם: מסילות רכבת לקריית שמונה ולאילת ורפורמת התעריפים • בפועל, התוכניות זכו לתקציב נמוך ויתקשו להתקדם משמעותית • מנגד, כבישי יהודה ושומרון זכו לעדיפות תקציבית מובהקת

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"
שרת התחבורה מירי רגב / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"

תקציב משרד התחבורה שופך אור על סיכויי ההתכנות של מיזמים שונים ומגלה את סדר העדיפויות של השרה מירי רגב: תקציבים גבוהים ליהודה ושומרון, הסטה מנת"צים עירוניים לכבישים בין-עירוניים והקמה של כבישים חדשים. לצד זאת, התקציב הותיר הרבה הצהרות מאחור. בניגוד לרצון רגב, המשרד התחייב לקדם את פרויקט המטרו, רפורמת התעריפים תעבור קיצוץ, ותג המחיר לביטול אגרות גודש הועלה.

תקציב משרד התחבורה: מרבית ההצהרות של רגב נותרו באוויר
מתי הרכבת תתחיל לפעול? כל מה שכדאי לדעת על הקו האדום  

בנוסף לכך, ההבטחה הגדולה של רגב בנוגע להנחת מסילות רכבת לקריית שמונה ולאילת לא תמומש. התוכנית, שעלותה מוערכת בכ-60 מיליארד שקל, תתוקצב ב-200 מיליון שקל בלבד, שיוקצו להמשך ביצוע התכנון. למעשה, רגב תלתה את הנחת המסילות בקידום פרויקט המטרו. אלא שבסיכום התקציב משרדה מתחייב לקדם את המטרו, והמסילות ישארו על הנייר. גם השאטלים הימיים שרגב הצהירה שתקדם נותרו על הנייר ויקבלו 7.5 מיליון שקל לטובת פיילוט ובכפוף לבדיקת כדאיות.

רבע מתקציב הכבישים - באיו"ש

התוכנית לביצוע בפועל של כבישים עומדת על - 13.6 מיליארד שקל, כשחלק משמעותי ממנה - 3.4 מיליארד שקל, יוקצה לקידום כבישים ביהודה ושומרון. מדובר בשינוי תקציבי מהותי. שכן התוכנית האסטרטגית שגובשה על-ידי אנשי מקצוע בתקופת השרה מרב מיכאלי לא כללה כמות כה גדולה של כבישים באיו"ש. מבחינה תחבורתית נכון לתעדף השקעות בתשתיות תחבורה היכן שיש צפיפות גבוהה ומסה גדולה של אוכלוסייה ויעדים. מנגד, זו לא הפעם הראשונה ששיקולים אחרים מתווים את סדרי העדיפויות במשרדי הממשלה. ובכל זאת, נראה כי מדובר בתקציב חריג בגודלו.

כך או אחרת, לפי התוכנית, כביש 5 יורחב בין צומת אריאל לתפוח, יוקם כביש 45 בין מגרון לקלנדיה, כביש 55 יורחב בין המשתלות לאלפי מנשה, ותוקם דרך חדשה לעוקף פונדוק. גם כביש 60 יהנה מהרחבה בצומת אלעזר-צומת הגוש, יוקם עוקף אלערוב-בני נעים, חוסאן-אלעזר, שער בנימין-צומת המשטרה הבריטית ודרך הגישה לבית אל תורחב.

בנוסף על הפרויקטים בתוכנית החומש לדרכים, ניתנו תקציבים רבים גם לשדרוג הדרכים הקיימות באיו"ש. הכספים ישמשו להעלאת סטנדרט כבישי הגישה ליישובים בסך 120 מיליון שקל ותאורה בסך 40 מיליון שקל. בנוסף, יוקצו 250 מיליון שקל לתכנון פרויקטים באזור ושדרוג מחלף עיסוויה בעלות 150 מיליון שקל.

ביתר חלקי הארץ התקציב ישמש לשלל פרויקטים, ביניהם הארכת כביש 6 צפון שתוקצב בכ-700 מיליון שקל, יתרת הביצוע המוערכת בעלות של-2.3 מיליארד שקל תמומן על-ידי הזכיין. כמו כן, במסגרת תוכנית החומש לדרכים ישודרגו כבישים, יורחבו נתיבים, ויוקמו מחלפים ונתיבים לתחבורה ציבורית ושיתופית.

בין היתר, יתווספו נת"צים ונר"ת (תחבורה ציבורית ושיתופית) בחלקים מסוימים בכבישים 44, כביש 6, כביש 4, בכביש 40 בין צומת נווה ימין לרכבת ראש העין וכן בין צומת מגדל אפק לצומת אלעד. בנוסף, מחלף עתלית ישודרג, יוקם כביש עוקף כפר יונה, ותוקם כניסה דרומית לנוף הגליל.

בכביש 65 תקודם הרחבה במחלף גולני לצומת דברת ובכביש 70 בין צומת כברי לכליל. תושלם הקמתם של מחלף המוביל וסומך, תקודם הרחבה והסדרה בטיחותית בכביש 90, יוקם כביש באזור גן יאשיה. כמו כן תוקצבו כמעט 2 מיליארד שקל לקידומי זמינות להקמתם של כבישים, שלב זה כולל הפקעות והכנת הקרקע לעבודה, והוא לא מהווה ערובה לביצוע הפרויקטים בפועל.

כביש בסמוך לשבי שומרון / צילום: Almonroth, ויקימדיה
 כביש בסמוך לשבי שומרון / צילום: Almonroth, ויקימדיה

שינויים חלקיים בתחבורה הציבורית

בעוד שחלק נכבד מהתקציב הופנה לכבישים, בגזרת התחבורה הציבורית אין שינוי של ממש. בתקציב המדינה הקודם ובתמורה להעברת רפורמת אגרות הגודש הושגה תוכנית חומש לשיפור התח"צ בעלות של מיליארדי שקלים הכוללת 2.2 מיליארד שקל שישימשו לתגבור והוספת קווים בתחבורה הציבורית, 6 מיליארד שקל לנת"צים, 2 מיליארד לשבילי אופניים, 3.5 מיליארד שקל למסופי אוטובוסים ועוד.

התקציב שהתקבל כעת נוסף על תקציבים, אך מכיל כמה שינויים: מיליארד שקל מתקציב הנת"צים העירוניים יועבר לתוכנית האסטרטגית לדרכים, שאומנם כוללת נת"צים ונתיבים לתחבורה ציבורית ושיתופית אך גם כבישים ומחלפים.

בין היוזמות הנוספות שרגב תכננה לקדם ולא תוקצבו במלואן נמצאות גם הרפורמה בתעריפים והעמקת ההנחות בתחבורה ציבורית, שמתוך תקציב של 740 מיליון שקל נותרו כ-300 מיליון שיוקצו על חשבון תוספות שירות באוטובוסים - תגבור קווים וזמינותם. כמו כן, על תוספות אלו גם תעוגן העלאת שכר הנהגים שסוכמה בתקופת מיכאלי. בהקשר זה, התקנת לחצני מצוקה לנהגים תקודם לצד העברת חקיקה שתכיר בהם כעובדי ציבור, על-מנת להחמיר את הענישה במקרי אלימות כלפיהם.

כמו כן, במסגרת ההסכמות שגובשו בתקופת מיכאלי, תקציב תוספות השירות באוטובוסים תלוי גם הוא בקידום אגרות הגודש. אך כעת תג המחיר עלה, ובמקרה שהרפורמה תבוטל או תידחה - יידחו גם השקעות בתשתיות תחבורה ציבורית בהיקף של 2.8 מיליארד שקל. כך שבאופן אירוני, אם אגרות הגודש לא יכנסו לתוקף, מי שישלמו את המחיר יהיו דווקא נוסעי התחבורה הציבורית, שכלל לא תורמים לגודש שאותו מנסה האגרה למזער.

תקציב הטיפול בבטיחות בדרכים נותר נמוך

תקציב התשתיות ביישובי החברה הערבית יעמדו על חצי מיליארד לשנה, מחצית משהובטח בתוכנית הלאומית. בנוסף לכך, דווקא בשנה שבה מספר ההרוגים הוא הגבוה מזה עשור (112), התקציב לטיפול בבטיחות בדרכים יישאר נמוך. למעשה, התקציב יעמוד על פחות משליש מהתוכנית הלאומית, שהציבה יעד של הורדת מספר ההרוגים במחצית בתוך חמש שנים.

זאת ועוד, יוקצו 300 מיליון שקל לתכנון מערכות הסעת המונים באזור ראש העין ואלעד. בהסכמים הקואליציוניים יהדות התורה דרשו לחבר את אזור זה למטרו, התקציב שיתקבל רחוק מכך. כמו כן, מתקציב זה יתוכננו קווים מירושלים-בית שמש, אשדוד-אשקלון, חדרה-נתניה ועוד, לצד 200 מיליון שקל שיוקצו להקמת קו במתכונת המטרונית בין באר שבע ללקית.