הרמטכ''ל הרצי הלוי, בכנס באוניברסיטת רייכמן אתמול / צילום: גלעד קוולרצ'יק
בג"ץ דחה היום (ד') את הדיון בעתירה נגד הגדלות הרמטכ"ל לחודש יולי. זאת לאחר שאתמול (ג') אחר-הצהריים התקיים דיון, והמדינה ביקשה לדחות את הדיון בנושא. זו הפעם ה-11 שהדיון נדחה לבקשת המדינה.
● הדולר מתחזק ביותר מ-1.6% ושולח את השקל לשפל חדש
● השקל במוקד: הראיון של המשנה לנגיד וההסבר לקפיצה ביוקר המחיה | ניתוח
● מה עומד מאחורי דברי הרמטכ"ל שטלטלו את שוק המט"ח
בהחלטה, שניתנה על-ידי השופטים יצחק עמית, דוד מינץ ועופר גרוסקופף, נכתב כי "כל הצדדים תמימי-דעים שיש להסדיר את נושא 'הגדלות הרמטכ"ל לפנסיה'". בית המשפט הורה למדינה להגיש הודעת עדכון עד ל-2 ביולי, ובהתאם לכך השופטים יתנו החלטה או פסק דין.
המדינה ביקשה לאפשר לה לקדם את ההסכמות אליהם הגיעו צה"ל ומשרד האוצר בחקיקה. בתגובת המדינה, שנמסרה על-ידי עורכות הדין יעל בר לב וליטל סודובסקי מהמחלקה למשפט העבודה בפרקליטות, נכתב כי "שעה שמשרדי הממשלה הרלוונטיים הכריעו בנושא בהתאם למדיניותם ומבקשים להמשיך את הסדרתו, עמדת המשיבים היא כי אין מקום להתקדמות הדיון בעתירה לגופה ולהכרעה בה, בטרם יתאפשר למחוקק לדון בעניין ולהסדירו".
העתירה, שהוגשה בשנת 2019 על-ידי העמותות "צדק פיננסי" ו"רווח נקי", תוקפת את הסדר תשלומי הפנסיות הצבאיות המזכה את הפורשים משירות קבע, הזכאים לפנסיה תקציבית, בפנסיה מוגדלת. הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות סוציאליות שהרמטכ"ל רשאי להעניק בנסיבות "כלכליות או אחרות המצדיקות זאת". לפי ההערכה, נותרו כ-3 שנתונים זכאי פנסיה תקציבית בלבד.
הדיון אתמול התקיים בניגוד לעמדת המדינה
במסגרת העתירה, בית המשפט הוציא בשנת 2021 צו על-תנאי. המדינה הודתה כי אין בסיס חוקי לחלוקת הכספים שנעשתה עד היום, והודיעה כי תסדיר את הסוגיה. בפברואר 2022 אושרה בקריאה ראשונה הצעת החוק שגובשה בנושא, ושם נעצר הליך החקיקה. חצי שנה לאחר מכן התפזרה הכנסת. בפברואר השנה ביקשה המדינה לדחות את הדיון, בהתחשב בכך שהממשלה הוקמה חודש קודם לכן, ושהגיעו להסכמות עקרוניות.
הדיון התקיים אתמול בניגוד לעמדת המדינה שביקשה לדחות אותו קודם לכן. השופטים ביקרו את התנהלות משרדי הממשלה. השופט עמית פנה לנציגת המדינה ואמר: "הם רוצים החלטה. מה ביקשנו? קצת משילות. הבחירות האחרונות היו לפני 7 חודשים. מאז הקמת הממשלה עברו 5 חודשים".
עוד הוסיף השופט עמית: "אם נקבל את טענת ההסתמכות וניתן זמן ארוך, לא ישתנה דבר, ולא תהיה מוטיבציה לשנות. יישארו בסוף 4 אנשים שזה יהיה רלוונטי אליהם".
לדבריו, "אני רואה אנלוגיה לחוק הגיוס, שאמרו שלא יכול להיות שזה לא יוסדר בחקיקה. כולנו מסכימים שזה נושא שיש בו בעייתיות מסוימת, וצריך להסדיר אותו בחקיקה".
העותרות ביקשו להורות למדינה להפסיק לשלם את הגדלות הרמטכ"ל באופן מיידי, מאחר שמדובר בתשלומים לא חוקיים, ולאחר שהמדינה הודתה כי החוק לא מאפשר זאת.
עו"ד מיקה שיינוק-קרטן, היועצת המשפטית של עמותת "רווח נקי" ונציגת העותרות, אמרה היום כי "היה נדמה בדיון שבית המשפט איבד סבלנותו, ובצדק. נזכיר כי כל יום שעובר ללא הכרעה, 3.5 מיליון שקל ליום מוצאים מהקופה הציבורית בניגוד לדין. לצערנו, מאז שנת 2019 אין התקדמות אמיתית בהסדרת הנושא, זאת מלבד הפעמים בהם בית משפט איים בסעדים וקבע סד זמנים".
היא הוסיפה כי "גם אתמול בדיון הוצג מסמך הסכמה בין משרד האוצר למשרד הביטחון שנחתם יום קודם, ועל כך בית המשפט הביע את מורת-רוחו. אנו תקווה שזו ארכה אחרונה בהחלט, ושאחריה יינתן פסק דין. מניסיוננו, גם ב-2 ביולי אנו צפויים לקבל בקשה לארכה נוספת, שוב עם שלל הסברים ותירוצים מדוע ההליך לא הושלם. הלוואי ונתבדה".