מחאה בנצרת בעקבות הטבח ביפיע, ב-9 ביוני / צילום: Reuters, Ammar Awad
החברה הערבית ממשיכה לדמם, ובחצי השנה האחרונה ראינו מספר שיא של נרצחים: 111 אזרחים. לשם השוואה, בכל אחת מהשנים 2014-2020 היו פחות מקרי רצח מאשר עד כה ב־2023. חסאן טואפרה, ראש הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית, התראיין השבוע לפודקאסט "הצוללת של גלובס" וניסה להסביר מה קורה בחודשים האחרונים.
● כך מוסיפה הריבית הגבוהה שמן למדורת הפשיעה בחברה הערבית | ראיון
● הצ'יינג'ים, הבנקים והאבטלה: הנתונים הכלכליים שמאחורי הפשיעה בחברה הערבית | ניתוח
"רוב הפשיעה בחברה הערבית מרוכזת אצל משפחות או ארגוני פשע. זה עסק כלכלי לכל דבר. הם חולקים טריטוריות של פעולה ברמת השירותים שמסופקים לשלטון המקומי. הם גובים כסף על פרוטקשן ומוכרים נשק לא חוקי. אם צריך לרצוח אנשים כדי להשיג את היעדים, אז הם עושים גם את זה. אבל המוטיבציה הכלכלית היא לב האירוע".
"ברגע שלא תשלם ינסו לאיים על חייך"
כמי שעומד בראש רשות שתכליתה העליונה היא לצמצם פערים בין החברה הערבית לבין החברה הכללית בתחומי החינוך, ההשכלה והתעסוקה, ברור לטואפרה שללא ביטחון אי אפשר גם לקדם את כל השאר. "הצעירים הערבים משוועים להזדמנויות. אם קודם דובר רק על חוסר היכולת להגשים שאיפות, הרי שהיום מתווסף גם חשש לחיים, שזה הכי מתסכל".
מה גורם לפשיעה לזנק?
"מצד אחד, קורים דברים טובים בתוך החברה הערבית, בחינוך, בהשכלה הגבוהה וגם בתעסוקה. מצד שני, אנחנו רואים המון צעירים חסרי מעש בתוך החברה הערבית (כ־40% מהצעירים) שמסיימים תיכון אבל אין להם מספיק כלים להיכנס לתוך התעסוקה או להשכלה גבוהה. הם הופכים להיות סוג של חיילים זמינים לתוך משפחות הפשע".
טואפרה מציין גם את תחושת ההתרופפות של האכיפה. "יש תחושה שאין דין ואין דיין. זה נובע ממיעוט התיקים שמפוענחים בחברה הערבית, שיוצרת תחושה שאין משילות בתוך היישובים. ובנוסף, זרם המון נשק לחברה הערבית בשנים האחרונות".
ישנם עוד נתונים כלכליים שנכנסים למשוואה הזו: כ־60% ממשקי בית בחברה הערבית נמצאים באוברדראפט, לעומת 40% בלבד בחברה היהודית; ופחות מ־2% מהמשכנתאות מופנות לחברה הערבית. "כל אחד צריך אשראי בחיים. ברגע שצינור האשראי החוקי סגור יחסית בתוך החברה הערבית, נוצר פה ואקום שאליו נכנסים המון גורמים בעייתיים. אתה יכול להרים טלפון למישהו בתוך היישוב, להגיד לו 'תביא לי 10,000 שקל'. ואז בעצם נוצר פה צינור אשראי לא חוקי, שאין לו בעיה שאתה תשלם לו ריבית 10% בחודש. זה סכומים מטורפים. אבל ברגע שלא תשלם, אותו גורם ינסה לאיים על חייך".
אחת מהסוגיות שעליהן נמתחה ביקורת על הממשלה הקודמת הייתה פיקוח על הכספים שהוקצו לפיתוח החברה הערבית וחלקם התגלגלו לארגוני פשע.
"אנחנו מתמודדים עם בעיה מאוד מורכבת שחלק מארגוני הפשע מנסים להשתלט על מכרזים דרך השלטון המקומי. הם מחלקים ביניהם אזורים מסוימים: מאיימים אחד על השני ש'אני פה אאסוף את הזבל' או 'אני פה עושה את השמירה'. כשהרשות המקומית פרסמה מכרז והגיע ספק יחיד, היא לא ידעה מה קרה פה מאחורי הקלעים".
באוגוסט 2020 מונה טואפרה לעמוד בראש הרשות, שבעבר הייתה כפופה למשרד ראש הממשלה וכיום למשרד לשוויון חברתי. עוד קודם לכן כיהן בתפקיד בכיר אחר: סגן מנהל רשות החברות הממשלתיות. המעבר מרשות החברות אל תפקיד שבו יש פחות יוקרה, והרבה יותר עבודת שטח - הוא לא טריוויאלי וגם לא פשוט לביצוע.
"כשהגשתי מועמדות לתפקיד, לא דמיינתי תקופה כמו זו שבה אנחנו נמצאים עכשיו", הוא מודה. "זה ההבדל שבין לשבת סביב שולחן הדירקטוריון של חברת חשמל כשאתה בכובע של מייצג הבעלים, לבין לשבת עם מועצה מקומית ריינה. זה שיח אחר, רזולוציה אחרת, אבל הכלים הם דומים. בשני המקרים אנחנו רוצים להוביל שינויים".
"מניח שסמוטריץ' ונתניהו רוצים שהחברה תשגשג"
לטואפרה קרצה גם האפשרות לתכנן וליישם תוכנית חומש חדשה לפיתוח כלכלי - התוכנית לשנים 2022־2026 - אחרי שהקודמת (תוכנית 922) הגיעה לסיומה.
תסביר איך עובדת התוכנית ומה בדיוק התקציב שלה, כי דובר לא פעם על 53 מיליארד שקל.
"זוהי תוכנית משמעותית שהממשלה קיבלה עליה החלטה באוקטובר 2021. היא תוכנית של חמש שנים עם יעדים מאוד ברורים שנוגעים בכל תחומי החיים. ההיקף התקציבי הוא 30 מיליארד שקל של החלטות הנוגעות לפיתוח הכלכלי.
"לצד זה הייתה החלטת חומש שנוגעת לאלימות ופשיעה ב־2.5 מיליארד שקל ובנוסף הממשלה השקיעה עוד שני מיליארד שקל בתשתיות. אם מחברים את הכל זה מסתכם לכדי כ־35 מיליארד שקל תקציבים הנוגעים לחברה הערבית".
בניגוד לתוכנית החומש הקודמת, שבה שיעור לא מבוטל מהתקציב - 35% - לא הוקצה בסופו של דבר, הפעם טואפרה מכוון להפקת לקחים. לגבי שנת 2022 - הוא הקצה כ־4.5 מיליארד שקל בעבור מיגוון פרויקטים. "אנחנו אמורים להגיע אפילו ליותר מהקצאת החמישית (מהתקציב) שאנחנו אמורים להקצות כל שנה".
אילו פרויקטים יצאו לדרך בשנה החולפת?
"התחלנו לבנות מאות כיתות לימוד, מוסדות ציבור, מתקני ספורט בריכות, אצטדיונים וגם מגרשי משחק לצעירים. כמעט 500 תוכניות רווחה חדשות התחילו לפעול".
אחרי תוצאות הבחירות האחרונות, עד כמה חששת שתוכנית החומש המושקעת תרד לטמיון?
"תמיד כשמתחלף שלטון אתה שואל לאן זה הולך. בשיחות שאנחנו מנהלים מול השרים יש היענות חיובית מבחינת הובלת התהליכים, אבל יש קשיים ברמת היומיום. בכל מקרה, אין עצירה של התוכנית. אני מניח שגם שר האוצר וגם ראש הממשלה רוצים שכל החברה תשגשג".