שר המשפטים יריב לוין / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
יום לפני הדיון ההיסטורי בבג"ץ נגד ביטול עילת הסבירות, שר המשפטים יריב לוין מפרסם הצעת חוק דרמטית לתיקון חוק החוזים, כך שהלכת אפרופים, המאפשרת לבית המשפט לפרש את לשון החוזה גם בהתאם לנסיבותיו, ובכך לעשות שימוש גם במונחים של סבירות - תבוטל לגבי חוזים עסקיים.
ההלכה המובילה במשפט הפרטי, שצומצמה עם השנים על-ידי בתי המשפט, מסמלת את האקטיביזם השיפוטי, וביטולה החלקי עכשיו מגביל את שיקול-הדעת של בית המשפט. לדברי לוין, השינוי נועד להביא לוודאות בשוק העסקי ולקצר הליכים.
● לקריאת תזכיר החוק לחצו כאן
● מה חושבים מומחי משפט על התיקון להלכת אפרופים שמקדם שר המשפטים
מה קובע התיקון, מהם "חוזים עסקיים", על מי תמשיך לחול ההלכה, והאם יש קשר לרפורמה המשפטית? גלובס עושה סדר.
● ניתוח | הדיון הגורלי בביטול עילת הסבירות: מאחורי קבלת ההחלטות בעליון
מהי הלכת אפרופים, ואיך היא פורשה במהלך השנים?
פסק דין אפרופים משנת 1995 היווה ציון דרך בפרשנות חוזים בישראל. נשיא בית המשפט העליון דאז, השופט אהרן ברק, קבע כי ניתן לפרש את החוזה לא רק לפי לשונו, אלא גם באמצעות בירור כוונתם של הצדדים. נקבע כי הכוונה נלמדת מלשון החוזה והנסיבות החיצוניות, וכי בעימות בין לשון החוזה לבין כוונת עושיו - הכוונה גוברת. ואם לא ניתן להתחקות אחרי הכוונה - השופט יכול לפנות לתכלית המקובלת בחוזים דומים ולהיעזר בערכים של סבירות ותום-לב.
שורת פסקי דין שניתנו במהלך השנים חזרו על הלכה זו. בשנת 2005 בפסק הדין של מגדלי הירקות בדיון הנוסף, בהרכב של תשעה שופטים, הביעו רוב השופטים תמיכה בהלכה. בפסק דין בעליון בפרשת "ביבי כבישים" שניתן ב-2019 נקבע כי רכבת ישראל תחויב בתשלום של עשרות מיליוני שקלים לחברת עבודות העפר "ביבי כבישים". היו מי שסברו כי פסק הדין בישר על מותה של הלכת אפרופים, מאחר שהשופטים העדיפו את לשון החוק - כל אחד מנימוק שונה.
בשנת 2020 קבעה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, כי פסק הדין בעניין "ביבי כבישים" לא שינה את ההלכה הוותיקה. חיות דחתה בקשה לקיום דיון נוסף בנושא וכתבה: "הלכת אפרופים ושורת פסקי הדין שנפסקו בעקבותיה קובעים כי על בית המשפט להתחקות אחר כוונתם הסובייקטיבית של הצדדים לחוזה, ולהישמר ככל הניתן מלקרוא לתוך החוזה תניות חדשות, שמא ימצא עצמו בית המשפט כותב עבור הצדדים חוזה שהם מעולם לא התכוונו להתקשר בו". בהמשך הוסיפה חיות כי "בבואנו ליישם עקרונות אלה ולאתר את כוונת הצדדים, שמור ללשון החוזה תפקיד מרכזי וחשוב בתהליך הפרשני".
ההלכה הייתה שנויה במחלוקת במהלך השנים. נטען כי היא מחלישה את לשון החוזה וגורמת לחוסר ודאות באכיפת חוזים. לוין ניסה לתקן את החקיקה בשנת 2011, אך הנוסח נותר כזה המאפשר לפרש לפי כוונת הצדדים, ונטען כי הנוסח עמום ולא מאפשר ודאות. ביטול ההלכה שנוי במחלוקת, ומשפטנים רבים חושבים שאין מקום לשינוי החקיקה. הגישה השמרנית של לוין דוגלת בביטול ההלכה.
מה קובע התיקון?
לפי התיקון, בית המשפט יפרש חוזה עסקי רק לפי לשון החוזה, ולא כפי שקובע כיום סעיף 25 לחוק החוזים - "לפי אומד דעת צדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין". בעוד החוק היום לא מבדיל בין סוגי חוזים - התיקון מבחין בין סוגי חוזים ובעיקר בין "חוזה עסקי" ליתר החוזים.
חוזים עסקיים מוגדרים בתיקון כחוזים בין מי שהם "עוסקים" - מוכרי נכסים או נותני שירותים דרך קבע, שלהם מעל מחזור שנתי של 4 מיליון שקל. או אם שווי החוזה עולה על 15 מיליון שקל. תנאי נוסף הוא שהצדדים קיבלו ייעוץ משפטי.
החוק מחריג מספר מצבים, שאם הם מתקיימים - עדיין ניתן יהיה לפרש את החוזה לפי נסיבותיו ולא רק לפי לשונו: אם הפרשנות תביא לתוצאה שלא מתקבלת על הדעת, אם יש סתירה בין הוראות שונות בחוזה, ואם לא ניתן לקיים את החוזה בהתאם ללשונו.
התקשרויות חוזיות של יחידים מול חברות מסחריות נותרו מחוץ לשינוי. התיקון לחוק קובע כי "חוזים אחידים" לא נכללים בשינוי. הכוונה לחוזים צרכניים מול חברות הנותנות שירותים למשל. חוזה אחיד הוא חוזה בעל ניסוח אחיד שמיועד להתקשרויות רבות. לרוב הוא מנוסח על-ידי צד אחד - הצד החזק (החברה), ולא ניתן להתמקח עליו.
לחוק הוספה אפשרות לצדדים לקבוע מראש אחרת - אם כתבו זאת בחוזה עצמו.
מה הקשר לרפורמה המשפטית?
הלכת אפרופים היא ההלכה המובילה במשפט הפרטי, המסמלת את האקטיביזם השיפוטי של אהרן ברק. משמעות הביטול הוא צמצום שיקול-הדעת של השופטים, באופן דומה למדיניות השר לוין לגבי התערבות בית המשפט בהחלטות ממשלה ובחקיקה. לוין היה זה שפנה לייעוץ וחקיקה לקדם את המהלך. גם לא ניתן להתעלם מהעיתוי - הבחירה לפרסם את הצעת החוק לציבור יום לפני הדיון ההיסטורי בבג"ץ.
מי שקשר את ההלכה במהלכים שמקדמת הממשלה בימים אלה היה שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. ב-25 לינואר השנה, לאחר הסערה הציבורית עם הצגת המהפכה המשפטית, כינסו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר סמוטריץ' מסיבת עיתונאים. סמוטריץ' התייחס באותו מעמד להלכת אפרופים ואמר כי מדובר ב"אחד מניצני ההפיכה השיפוטית שחיסל את הוודאות העסקית בדיני חוזים", וכי ההלכה מאפשרת לשופטים עליונות על החוזה. לדבריו, "חוסר הוודאות הזה הוא סיכון שעולה כסף והרבה".
יחד עם זאת, יש שני הבדלים משמעותיים: הראשון, מדובר בהתערבות בחוזים במשפט הפרטי, ולא בכוח שהממשלה מבקשת לקבל לעצמה. השני - והוא החשוב - המהלך עבר את הבחינה המקצועית של מחלקת ייעוץ וחקיקה, לשמיעת עמדות מומחים ובסופו של יום - לנוסח מרוכך הרבה יותר מזה שביקש לשנות לוין.
המחלקה העוסקת במשפט אזרחי, שבראשה עומדת עו"ד כרמית יוליס, הזמינה את הגורמים המקצועיים - מומחים מהאקדמיה, עורכי דין בכירים, איגוד הבנקים, התאחדות הקבלנים, איגוד לשכות המסחר והתאחדות התעשיינים. לאחר שנשמעו עמדותיהם, ונשמעה המחלוקת על שינוי החקיקה כולל המתנגדים, נוסחה ההצעה הנוכחית.
מהם דברי ההסבר לחוק?
בדברי ההסבר נכתב כי התיקון נועד להגביר את הוודאות בשוק העסקי ולסייע בהפחתת העומס בבתי המשפט. "הרציונל התומך בקביעה כי חוזה עסקי יפורש לפי לשונו, נוגע לכך שבחוזים אלה מדובר בצדדים מיומנים ומתוחכמים אשר רגילים בעריכת עסקים, בניהול סיכונים ובעריכת חוזים", נכתב.
ביכולתם של גורמים אלה לעצב את החוזה כרצונם כחלק מעיקרון חופש החוזים, כאשר ניתן להניח שביחס לחוזים אלה קדם משא-ומתן מפורט בכל הנוגע לתנאי ולשון החוזה, ושהצדדים השקיעו זמן ומשאבים בניסוח מיטבי של החוזה, תוך הסתמכות על ייעוץ משפטי בעניין, על-מנת שהחוזה ישקף את רצונם המשותף.
השר לוין מסר: "מחובתנו לדאוג לביצורו של ערך חופש החוזים, להגביר את הוודאות למגזר העסקי ולפשט את היכולת לערוך חוזים ולהסתמך עליהם. בנוסף, התיקון אף צפוי להפחית את הדיונים בבתי המשפט ולהפחית דיוני סרק, שכן החוזים יפורשו באופן פשוט ובהיר בהתאם ללשונם. אני מודה למשנה ליועמ"ש (אזרחי), עו"ד כרמית יוליס, ולצוותה על עבודתם החשובה בגיבוש תזכיר החוק".