גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הממשלה אישרה יבוא ללא מגבלות מאירופה. מה החסמים בדרך?

לפי החלטת ועדת השרים ליוקר המחיה, כדי להגביר את התחרות על מדפי רשתות השיווק, ישראל תכיר ברגולציה האירופית וכך תקל על יבוא של מוצרים ● איך זה יעבוד בפועל, מי צפוי לנסות לעכב את המהלך, והאם באמת נרגיש את ההבדל בכיס? ● גלובס עושה סדר

סופרמרקט. על-פי ה-OECD, ישראל יקרה יותר מממוצע הארגון ב-34% במוצרי הצריכה / צילום: Shutterstock, defotoberg
סופרמרקט. על-פי ה-OECD, ישראל יקרה יותר מממוצע הארגון ב-34% במוצרי הצריכה / צילום: Shutterstock, defotoberg

ועדת השרים ליוקר המחיה החליטה אתמול (ג') לצאת במהלך מקיף להכרה ישראלית ברגולציה האירופית, זאת תוך הכרעה לטובת עמדת משרדי האוצר והכלכלה שהיו מעוניינים לאפשר יבוא לישראל של כל מוצר שמשווק באירופה, על פני משרד הבריאות שרצה להתאים את הרגולציה הישראלית בתהליך איטי ומוגבל יותר. כעת צפויים משרדי האוצר, הכלכלה והמשפטים, יחד עם רשות האסדרה, לכתוב תזכיר חוק שצפוי להיות מוגש בעוד כחודש.

זה צפוי להיות תהליך ארוך ומורכב, עם מגוון קשיים וחסמים הן מצד משרדי הממשלה והן מצד קבוצות לחץ ובעלי אינטרס. מה הסיכוי שהרפורמה תצא לפועל, וכיצד היא תשפיע על יוקר המחיה? גלובס עושה סדר.

ועדת השרים ליוקר המחיה אישרה: יבוא ללא מגבלות של מוצרי מזון וטואלטיקה מאירופה
מבקר המדינה: ליקויים משמעותיים בטיפול הממשלה ביוקר המחיה
ישראל בצמרת יוקר המחיה של ה-OECD, אבל באיזה מקום?

מה קרה לרפורמת התמרוקים?

רפורמות עבר ששאפו לפתוח את ישראל ליבוא על בסיס רגולציה אירופית, נכשלו. "רפורמת התמרוקים", שניסתה לאפשר יבוא של מוצרי טואלטיקה, רחצה והיגיינה נשית לישראל, כללה תרגום לעברית של "תיק התמרוק".

זה מסמך משפטי טכני בן כ-600 עמודים שמכיל את הרכיבים, את אופן הייצור ופרטים נוספים על כל מוצר. מעבר לעבודה הרבה שזה דרש, הרגולציה ברפורמת התמרוקים דרשה להגיש תיק תמרוק בעברית או באנגלית. אלא שהפרטים של "תיק התמרוק" של המותג הפרטי של הרשת הצרפתית קרפור, למשל, היו כתובים בצרפתית - שלא הוכרה ברגולציה הישראלית.

גם ביבוא מזון עלו בעיות דומות: תרגמו ואימצו 4 דירקטיבות של האיחוד האירופי, מתוך עשרות שקיימות. אלא שמשרד הבריאות התעקש להחריג מזון מהחי ורגולציה נגד חיידק הליסטריה, שמחמירות יותר בישראל בהשוואה לאיחוד האירופי. אך חמור מכך - כל פרט רגולציה שהופיע באחת הדירקטיבות האחרות חסם את כל היבוא. כך למשל, השאלה האם רשימת הרכיבים תופיע לפי סדר השכיחות שלהם לפני או אחרי הבישול, מנעה יבוא של מוצרים רבים, אפילו כאלה שעונים על כל שאר הדרישות הרגולטוריות.

לכן, במשרד האוצר והכלכלה מעוניינים עכשיו לנקוט גישה רדיקלית בהרבה: במקום להתאים את הרגולציה הישראלית לאירופה - להכיר באופן ישיר ברגולציה האירופית עצמה. זו תוכנית הפעולה שאישרה אתמול ועדת השרים ליוקר המחיה.

מהם הקשיים המשפטיים?

גם בגישה החדשה עלולים להתעורר קשיים. מדובר במהלך תקדימי של אימוץ חוק זר לישראל ואכיפתו בתוך ישראל, מה שמעלה שאלות משפטיות רבות. חלקן פתירות בקלות יחסית, אבל אחרות ידרשו קבלת החלטות קשות.

כך למשל, כשיבואן מביא מוצר שבפועל לא עומד בתקינה האירופית, והוא עושה נזק, יש צורך בהעמדה לדין. זה ידרוש מבית המשפט בישראל לשפוט על-פי חוקים זרים שלא עברו בכנסת. במקרה זה ניתן לפתור זאת באמצעות חתימה על הצהרות בכניסה לישראל והתייעצות של היבואנים עם עורכי דין רלוונטיים, אך ברמה המשפטית מדובר בתקדים משמעותי.

בנוסף, נשאלת השאלה מה היבואן יצטרך להוכיח. האם רק העובדה שמוצר שווק באירופה תספיק כדי לחסן אותו מבעיות נזיקין? מעבר להצהרות על בטיחות המוצר, אפשר לבקש החזקת מסמכים מסוימים, אך כל מסמך שמקורו ביצרן חוסם מיידית כל אפשרות ליבוא מקביל. אפשרות אחרת היא לדרוש בדיקות מעבדה מדגמיות, אך זה יעמיס נטל כלכלי ורגולטורי שעלול להתגלגל לצרכנים.

אך הבעיה המרכזית ביותר היא היצירה של משטר רגולטורי כפול בישראל: אחד ליצרנים הישראלים, שיישארו מחויבים לייצור על-פי תקן ישראלי - והשני ליבואנים ,שיוכלו להישען על התקן האירופי.

מצב כזה עלול ליצור תחרות לא הוגנת כלפי היצרנים הישראלים, שיידרשו לעמוד תקינה מחמירה יותר. במצב כזה אפשר להחזיק בשני משטרים מקבילים, או לחילופין לשאוף להחיל את הרפורמה גם על היצרנים, ולאמץ באופן מלא את התקינה האירופית גם בתוך ישראל.

כך דורש אביב חצבני, מנהל איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים: "תעשיית המזון תמכה ותומכת ברפורמה, אך דורשת אימוץ מלא של המודל האירופי כולו, שיאמצו גם את הרגולציה שחלה על היצרנים המקומיים באירופה גם על היצרנים המקומיים בישראל".

מי צפוי להתנגד?

בראש הרשימה נמצאים היבואנים הגדולים שמרוויחים מהמצב הקיים בו יש פחות תחרות, והם עלולים לפעול כדי לעכב ולהציב מכשולים לאימוץ התקינה האירופית.

הפעלת לובי כזה עשויה להתבצע דרך כל אחת מהבעיות המשפטיות, או דרך הסתייגויות של אחד המשרדים האחרים. במפורש, הרפורמה לא תאמץ את כל התקינה האירופית, אלא תיתן מקום ליוצאי דופן וחריגים שהמשרדים השונים יבקשו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו צוטט אתמול בסוף הפגישה אומר ש"נביא תזכיר חוק שפותח את השוק בישראל לכל המוצרים באירופה. יהיו חריגים, אבל הכול יהיה מותר זולת החריגים. זה בדיוק הפוך ממה שקיים - הכול אסור חוץ ממה שמותר. מעכשיו הכול מותר - חוץ ממה שאסור".

כלומר, בעוד שנטל ההוכחה מתהפך, והמשרדים יצטרכו להסביר מה הם מעוניינים להחריג במקום שיצטרכו לאמץ אחת אחת את הרגולציות האירופיות, עדיין יש מקום לחריגים רבים. משרד הבריאות, שעמדתו נדחתה בישיבת ועדת השרים ליוקר המחיה, צפוי לבקש סייגים רבים, ואלה יצטרכו לעבור דיונים מקצועיים בין המשרדים ולהגיע להכרעה בוועדה.

גם משרד החקלאות צפוי להערים קשיים רבים בתחום הגנת הצומח, מכיוון שבנושא הזה הבעיה אינה המוצר עצמו, אלא המזיקים שעלולים להגיע איתו וישפיעו על המערכת האקולוגית בישראל. בנוסף, הגנת הצומח משמשת בפועל כחלק מההגנה על החקלאות הישראלית ומניעת יבוא שיתחרה בה, מה שצפוי לעורר התנגדויות נוספות.

מה הסיכוי שהמהלך יצא לפועל?

כאן, משרד האוצר יחסית אופטימי ואומר ש"הקשיים המשפטיים ייפתרו בשיתוף ובעזרת משרד המשפטים". גם לגבי קבוצות לחץ, באוצר מתעקשים ש"אנו לא צופים לחצים בנוגע לחוק שצפויה לו השפעה חיובית מובהקת על יוקר המחיה".

על-פי נתניהו, התזכיר הראשוני של החוק צפוי להיות מוגש עד תחילת המושב הקרוב של הכנסת ב-15 באוקטובר. אך בפועל יהיה מאתגר להביא אפילו את הטיוטה הראשונית במועד הזה, לאחר הסתייגויות המשרדים השונים. גם אז צפוי להתחיל תהליך חקיקה ארוך, שיכול להימשך בקלות עד שנת 2025.

מה צפוי לקרות אם המהלך יצליח?

בהנחה שהמהלך יצליח, הוא יוכל להוביל למהפכה של ממש בצריכה בישראל. יבוא של מוצרים מאירופה, לרבות יבוא מקביל, יהפוך לפרקטי, ובענפים רבים עם פערי מחירים משמעותיים מול אירופה, המחירים יוכלו לרדת באופן משמעותי.

כיום, ישראל מייבאת מעט מוצרים ושירותים כשיעור מהתוצר שלה: על-פי הבנק העולמי, ישראל מייבאת 28.6% בלבד מהתוצר שלה, לעומת 36% בבריטניה, ו-54% בממוצע האיחוד האירופי. על-פי ה-OECD, ישראל יקרה יותר מממוצע הארגון ב-34% במוצרי הצריכה, ורבים מהפערים הללו ניתנים לגישור באמצעות יבוא.

כך למשל, סקירת האוצר מהשנה שעברה מראה שדאורדורנט שעולה בישראל 37.5 שקל, ניתנת לרכישה באתר אמזון ב-21.5 שקל בלבד; ומשחת שיניים קולגייט שעולה בישראל 26.5 שקל, ניתנת לרכישה באמזון ב-11.6 שקל.

שווייץ, שהעבירה רפורמה דומה ב-2010, הגבירה את היבוא שלה ב-66%, שהוריד מחירים באופן משמעותי בתחומים כמו מוצרי צריכה לבית. גם קרפור ומתחרות פוטנציאליות שלה כמו ספאר יוכלו לייבא את המגוון המלא של מותגים פרטיים ויבוא מקביל מהמרכזים הלוגיסטיים שלהן באירופה - מה שיקל על הצרכן הישראלי ויאפשר לו מגוון גדול בהרבה, בדומה לאירופה.

עוד כתבות

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"שבועיים" גורליים: האם טראמפ ישתמש באותו טריק פעמיים?

סנאטור המקורב לטראמפ: "ההחלטה בנוגע לאיראן כבר התקבלה" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● ראש ממשלת פולין: על אזרחינו באיראן לעזוב במיידי - ייתכן שבעוד כמה שעות הם לא יוכלו לצאת ● בשיא המתיחות: המפגינים באיראן מרימים ראש ● ממבצע לחיסול הצמרת באיראן עד תקיפת הגרעין: האופציות הצבאיות שהוצגו לטראמפ ● עדכונים שוטפים

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

נייס עקפה את התחזיות ומזנקת בת"א ובמסחר המוקדם בוול סטריט

חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן, מעט טוב יותר מאשר בשנה שהסתיימה ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לאפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד עבריין המין המורשע אפשטיין

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

אטרקצ׳י במתקפה: הנגיד פחדן, הדולר יחליף קידומת ומחירי הדירות בת"א ייפלו

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"