גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הממשלה אישרה יבוא ללא מגבלות מאירופה. מה החסמים בדרך?

לפי החלטת ועדת השרים ליוקר המחיה, כדי להגביר את התחרות על מדפי רשתות השיווק, ישראל תכיר ברגולציה האירופית וכך תקל על יבוא של מוצרים ● איך זה יעבוד בפועל, מי צפוי לנסות לעכב את המהלך, והאם באמת נרגיש את ההבדל בכיס? ● גלובס עושה סדר

סופרמרקט. על-פי ה-OECD, ישראל יקרה יותר מממוצע הארגון ב-34% במוצרי הצריכה / צילום: Shutterstock, defotoberg
סופרמרקט. על-פי ה-OECD, ישראל יקרה יותר מממוצע הארגון ב-34% במוצרי הצריכה / צילום: Shutterstock, defotoberg

ועדת השרים ליוקר המחיה החליטה אתמול (ג') לצאת במהלך מקיף להכרה ישראלית ברגולציה האירופית, זאת תוך הכרעה לטובת עמדת משרדי האוצר והכלכלה שהיו מעוניינים לאפשר יבוא לישראל של כל מוצר שמשווק באירופה, על פני משרד הבריאות שרצה להתאים את הרגולציה הישראלית בתהליך איטי ומוגבל יותר. כעת צפויים משרדי האוצר, הכלכלה והמשפטים, יחד עם רשות האסדרה, לכתוב תזכיר חוק שצפוי להיות מוגש בעוד כחודש.

זה צפוי להיות תהליך ארוך ומורכב, עם מגוון קשיים וחסמים הן מצד משרדי הממשלה והן מצד קבוצות לחץ ובעלי אינטרס. מה הסיכוי שהרפורמה תצא לפועל, וכיצד היא תשפיע על יוקר המחיה? גלובס עושה סדר.

ועדת השרים ליוקר המחיה אישרה: יבוא ללא מגבלות של מוצרי מזון וטואלטיקה מאירופה
מבקר המדינה: ליקויים משמעותיים בטיפול הממשלה ביוקר המחיה
ישראל בצמרת יוקר המחיה של ה-OECD, אבל באיזה מקום?

מה קרה לרפורמת התמרוקים?

רפורמות עבר ששאפו לפתוח את ישראל ליבוא על בסיס רגולציה אירופית, נכשלו. "רפורמת התמרוקים", שניסתה לאפשר יבוא של מוצרי טואלטיקה, רחצה והיגיינה נשית לישראל, כללה תרגום לעברית של "תיק התמרוק".

זה מסמך משפטי טכני בן כ-600 עמודים שמכיל את הרכיבים, את אופן הייצור ופרטים נוספים על כל מוצר. מעבר לעבודה הרבה שזה דרש, הרגולציה ברפורמת התמרוקים דרשה להגיש תיק תמרוק בעברית או באנגלית. אלא שהפרטים של "תיק התמרוק" של המותג הפרטי של הרשת הצרפתית קרפור, למשל, היו כתובים בצרפתית - שלא הוכרה ברגולציה הישראלית.

גם ביבוא מזון עלו בעיות דומות: תרגמו ואימצו 4 דירקטיבות של האיחוד האירופי, מתוך עשרות שקיימות. אלא שמשרד הבריאות התעקש להחריג מזון מהחי ורגולציה נגד חיידק הליסטריה, שמחמירות יותר בישראל בהשוואה לאיחוד האירופי. אך חמור מכך - כל פרט רגולציה שהופיע באחת הדירקטיבות האחרות חסם את כל היבוא. כך למשל, השאלה האם רשימת הרכיבים תופיע לפי סדר השכיחות שלהם לפני או אחרי הבישול, מנעה יבוא של מוצרים רבים, אפילו כאלה שעונים על כל שאר הדרישות הרגולטוריות.

לכן, במשרד האוצר והכלכלה מעוניינים עכשיו לנקוט גישה רדיקלית בהרבה: במקום להתאים את הרגולציה הישראלית לאירופה - להכיר באופן ישיר ברגולציה האירופית עצמה. זו תוכנית הפעולה שאישרה אתמול ועדת השרים ליוקר המחיה.

מהם הקשיים המשפטיים?

גם בגישה החדשה עלולים להתעורר קשיים. מדובר במהלך תקדימי של אימוץ חוק זר לישראל ואכיפתו בתוך ישראל, מה שמעלה שאלות משפטיות רבות. חלקן פתירות בקלות יחסית, אבל אחרות ידרשו קבלת החלטות קשות.

כך למשל, כשיבואן מביא מוצר שבפועל לא עומד בתקינה האירופית, והוא עושה נזק, יש צורך בהעמדה לדין. זה ידרוש מבית המשפט בישראל לשפוט על-פי חוקים זרים שלא עברו בכנסת. במקרה זה ניתן לפתור זאת באמצעות חתימה על הצהרות בכניסה לישראל והתייעצות של היבואנים עם עורכי דין רלוונטיים, אך ברמה המשפטית מדובר בתקדים משמעותי.

בנוסף, נשאלת השאלה מה היבואן יצטרך להוכיח. האם רק העובדה שמוצר שווק באירופה תספיק כדי לחסן אותו מבעיות נזיקין? מעבר להצהרות על בטיחות המוצר, אפשר לבקש החזקת מסמכים מסוימים, אך כל מסמך שמקורו ביצרן חוסם מיידית כל אפשרות ליבוא מקביל. אפשרות אחרת היא לדרוש בדיקות מעבדה מדגמיות, אך זה יעמיס נטל כלכלי ורגולטורי שעלול להתגלגל לצרכנים.

אך הבעיה המרכזית ביותר היא היצירה של משטר רגולטורי כפול בישראל: אחד ליצרנים הישראלים, שיישארו מחויבים לייצור על-פי תקן ישראלי - והשני ליבואנים ,שיוכלו להישען על התקן האירופי.

מצב כזה עלול ליצור תחרות לא הוגנת כלפי היצרנים הישראלים, שיידרשו לעמוד תקינה מחמירה יותר. במצב כזה אפשר להחזיק בשני משטרים מקבילים, או לחילופין לשאוף להחיל את הרפורמה גם על היצרנים, ולאמץ באופן מלא את התקינה האירופית גם בתוך ישראל.

כך דורש אביב חצבני, מנהל איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים: "תעשיית המזון תמכה ותומכת ברפורמה, אך דורשת אימוץ מלא של המודל האירופי כולו, שיאמצו גם את הרגולציה שחלה על היצרנים המקומיים באירופה גם על היצרנים המקומיים בישראל".

מי צפוי להתנגד?

בראש הרשימה נמצאים היבואנים הגדולים שמרוויחים מהמצב הקיים בו יש פחות תחרות, והם עלולים לפעול כדי לעכב ולהציב מכשולים לאימוץ התקינה האירופית.

הפעלת לובי כזה עשויה להתבצע דרך כל אחת מהבעיות המשפטיות, או דרך הסתייגויות של אחד המשרדים האחרים. במפורש, הרפורמה לא תאמץ את כל התקינה האירופית, אלא תיתן מקום ליוצאי דופן וחריגים שהמשרדים השונים יבקשו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו צוטט אתמול בסוף הפגישה אומר ש"נביא תזכיר חוק שפותח את השוק בישראל לכל המוצרים באירופה. יהיו חריגים, אבל הכול יהיה מותר זולת החריגים. זה בדיוק הפוך ממה שקיים - הכול אסור חוץ ממה שמותר. מעכשיו הכול מותר - חוץ ממה שאסור".

כלומר, בעוד שנטל ההוכחה מתהפך, והמשרדים יצטרכו להסביר מה הם מעוניינים להחריג במקום שיצטרכו לאמץ אחת אחת את הרגולציות האירופיות, עדיין יש מקום לחריגים רבים. משרד הבריאות, שעמדתו נדחתה בישיבת ועדת השרים ליוקר המחיה, צפוי לבקש סייגים רבים, ואלה יצטרכו לעבור דיונים מקצועיים בין המשרדים ולהגיע להכרעה בוועדה.

גם משרד החקלאות צפוי להערים קשיים רבים בתחום הגנת הצומח, מכיוון שבנושא הזה הבעיה אינה המוצר עצמו, אלא המזיקים שעלולים להגיע איתו וישפיעו על המערכת האקולוגית בישראל. בנוסף, הגנת הצומח משמשת בפועל כחלק מההגנה על החקלאות הישראלית ומניעת יבוא שיתחרה בה, מה שצפוי לעורר התנגדויות נוספות.

מה הסיכוי שהמהלך יצא לפועל?

כאן, משרד האוצר יחסית אופטימי ואומר ש"הקשיים המשפטיים ייפתרו בשיתוף ובעזרת משרד המשפטים". גם לגבי קבוצות לחץ, באוצר מתעקשים ש"אנו לא צופים לחצים בנוגע לחוק שצפויה לו השפעה חיובית מובהקת על יוקר המחיה".

על-פי נתניהו, התזכיר הראשוני של החוק צפוי להיות מוגש עד תחילת המושב הקרוב של הכנסת ב-15 באוקטובר. אך בפועל יהיה מאתגר להביא אפילו את הטיוטה הראשונית במועד הזה, לאחר הסתייגויות המשרדים השונים. גם אז צפוי להתחיל תהליך חקיקה ארוך, שיכול להימשך בקלות עד שנת 2025.

מה צפוי לקרות אם המהלך יצליח?

בהנחה שהמהלך יצליח, הוא יוכל להוביל למהפכה של ממש בצריכה בישראל. יבוא של מוצרים מאירופה, לרבות יבוא מקביל, יהפוך לפרקטי, ובענפים רבים עם פערי מחירים משמעותיים מול אירופה, המחירים יוכלו לרדת באופן משמעותי.

כיום, ישראל מייבאת מעט מוצרים ושירותים כשיעור מהתוצר שלה: על-פי הבנק העולמי, ישראל מייבאת 28.6% בלבד מהתוצר שלה, לעומת 36% בבריטניה, ו-54% בממוצע האיחוד האירופי. על-פי ה-OECD, ישראל יקרה יותר מממוצע הארגון ב-34% במוצרי הצריכה, ורבים מהפערים הללו ניתנים לגישור באמצעות יבוא.

כך למשל, סקירת האוצר מהשנה שעברה מראה שדאורדורנט שעולה בישראל 37.5 שקל, ניתנת לרכישה באתר אמזון ב-21.5 שקל בלבד; ומשחת שיניים קולגייט שעולה בישראל 26.5 שקל, ניתנת לרכישה באמזון ב-11.6 שקל.

שווייץ, שהעבירה רפורמה דומה ב-2010, הגבירה את היבוא שלה ב-66%, שהוריד מחירים באופן משמעותי בתחומים כמו מוצרי צריכה לבית. גם קרפור ומתחרות פוטנציאליות שלה כמו ספאר יוכלו לייבא את המגוון המלא של מותגים פרטיים ויבוא מקביל מהמרכזים הלוגיסטיים שלהן באירופה - מה שיקל על הצרכן הישראלי ויאפשר לו מגוון גדול בהרבה, בדומה לאירופה.

עוד כתבות

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור