גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הממשלה אישרה יבוא ללא מגבלות מאירופה. מה החסמים בדרך?

לפי החלטת ועדת השרים ליוקר המחיה, כדי להגביר את התחרות על מדפי רשתות השיווק, ישראל תכיר ברגולציה האירופית וכך תקל על יבוא של מוצרים ● איך זה יעבוד בפועל, מי צפוי לנסות לעכב את המהלך, והאם באמת נרגיש את ההבדל בכיס? ● גלובס עושה סדר

סופרמרקט. על-פי ה-OECD, ישראל יקרה יותר מממוצע הארגון ב-34% במוצרי הצריכה / צילום: Shutterstock, defotoberg
סופרמרקט. על-פי ה-OECD, ישראל יקרה יותר מממוצע הארגון ב-34% במוצרי הצריכה / צילום: Shutterstock, defotoberg

ועדת השרים ליוקר המחיה החליטה אתמול (ג') לצאת במהלך מקיף להכרה ישראלית ברגולציה האירופית, זאת תוך הכרעה לטובת עמדת משרדי האוצר והכלכלה שהיו מעוניינים לאפשר יבוא לישראל של כל מוצר שמשווק באירופה, על פני משרד הבריאות שרצה להתאים את הרגולציה הישראלית בתהליך איטי ומוגבל יותר. כעת צפויים משרדי האוצר, הכלכלה והמשפטים, יחד עם רשות האסדרה, לכתוב תזכיר חוק שצפוי להיות מוגש בעוד כחודש.

זה צפוי להיות תהליך ארוך ומורכב, עם מגוון קשיים וחסמים הן מצד משרדי הממשלה והן מצד קבוצות לחץ ובעלי אינטרס. מה הסיכוי שהרפורמה תצא לפועל, וכיצד היא תשפיע על יוקר המחיה? גלובס עושה סדר. 

ועדת השרים ליוקר המחיה אישרה: יבוא ללא מגבלות של מוצרי מזון וטואלטיקה מאירופה
מבקר המדינה: ליקויים משמעותיים בטיפול הממשלה ביוקר המחיה  
ישראל בצמרת יוקר המחיה של ה-OECD, אבל באיזה מקום?

מה קרה לרפורמת התמרוקים?

רפורמות עבר ששאפו לפתוח את ישראל ליבוא על בסיס רגולציה אירופית, נכשלו. "רפורמת התמרוקים", שניסתה לאפשר יבוא של מוצרי טואלטיקה, רחצה והיגיינה נשית לישראל, כללה תרגום לעברית של "תיק התמרוק".

זה מסמך משפטי טכני בן כ-600 עמודים שמכיל את הרכיבים, את אופן הייצור ופרטים נוספים על כל מוצר. מעבר לעבודה הרבה שזה דרש, הרגולציה ברפורמת התמרוקים דרשה להגיש תיק תמרוק בעברית או באנגלית. אלא שהפרטים של "תיק התמרוק" של המותג הפרטי של הרשת הצרפתית קרפור, למשל, היו כתובים בצרפתית - שלא הוכרה ברגולציה הישראלית.

גם ביבוא מזון עלו בעיות דומות: תרגמו ואימצו 4 דירקטיבות של האיחוד האירופי, מתוך עשרות שקיימות. אלא שמשרד הבריאות התעקש להחריג מזון מהחי ורגולציה נגד חיידק הליסטריה, שמחמירות יותר בישראל בהשוואה לאיחוד האירופי. אך חמור מכך - כל פרט רגולציה שהופיע באחת הדירקטיבות האחרות חסם את כל היבוא. כך למשל, השאלה האם רשימת הרכיבים תופיע לפי סדר השכיחות שלהם לפני או אחרי הבישול, מנעה יבוא של מוצרים רבים, אפילו כאלה שעונים על כל שאר הדרישות הרגולטוריות.

לכן, במשרד האוצר והכלכלה מעוניינים עכשיו לנקוט גישה רדיקלית בהרבה: במקום להתאים את הרגולציה הישראלית לאירופה - להכיר באופן ישיר ברגולציה האירופית עצמה. זו תוכנית הפעולה שאישרה אתמול ועדת השרים ליוקר המחיה.

מהם הקשיים המשפטיים?

גם בגישה החדשה עלולים להתעורר קשיים. מדובר במהלך תקדימי של אימוץ חוק זר לישראל ואכיפתו בתוך ישראל, מה שמעלה שאלות משפטיות רבות. חלקן פתירות בקלות יחסית, אבל אחרות ידרשו קבלת החלטות קשות.

כך למשל, כשיבואן מביא מוצר שבפועל לא עומד בתקינה האירופית, והוא עושה נזק, יש צורך בהעמדה לדין. זה ידרוש מבית המשפט בישראל לשפוט על-פי חוקים זרים שלא עברו בכנסת. במקרה זה ניתן לפתור זאת באמצעות חתימה על הצהרות בכניסה לישראל והתייעצות של היבואנים עם עורכי דין רלוונטיים, אך ברמה המשפטית מדובר בתקדים משמעותי.

בנוסף, נשאלת השאלה מה היבואן יצטרך להוכיח. האם רק העובדה שמוצר שווק באירופה תספיק כדי לחסן אותו מבעיות נזיקין? מעבר להצהרות על בטיחות המוצר, אפשר לבקש החזקת מסמכים מסוימים, אך כל מסמך שמקורו ביצרן חוסם מיידית כל אפשרות ליבוא מקביל. אפשרות אחרת היא לדרוש בדיקות מעבדה מדגמיות, אך זה יעמיס נטל כלכלי ורגולטורי שעלול להתגלגל לצרכנים.

אך הבעיה המרכזית ביותר היא היצירה של משטר רגולטורי כפול בישראל: אחד ליצרנים הישראלים, שיישארו מחויבים לייצור על-פי תקן ישראלי - והשני ליבואנים ,שיוכלו להישען על התקן האירופי.

מצב כזה עלול ליצור תחרות לא הוגנת כלפי היצרנים הישראלים, שיידרשו לעמוד תקינה מחמירה יותר. במצב כזה אפשר להחזיק בשני משטרים מקבילים, או לחילופין לשאוף להחיל את הרפורמה גם על היצרנים, ולאמץ באופן מלא את התקינה האירופית גם בתוך ישראל.

כך דורש אביב חצבני, מנהל איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים: "תעשיית המזון תמכה ותומכת ברפורמה, אך דורשת אימוץ מלא של המודל האירופי כולו, שיאמצו גם את הרגולציה שחלה על היצרנים המקומיים באירופה גם על היצרנים המקומיים בישראל".

מי צפוי להתנגד?

בראש הרשימה נמצאים היבואנים הגדולים שמרוויחים מהמצב הקיים בו יש פחות תחרות, והם עלולים לפעול כדי לעכב ולהציב מכשולים לאימוץ התקינה האירופית.

הפעלת לובי כזה עשויה להתבצע דרך כל אחת מהבעיות המשפטיות, או דרך הסתייגויות של אחד המשרדים האחרים. במפורש, הרפורמה לא תאמץ את כל התקינה האירופית, אלא תיתן מקום ליוצאי דופן וחריגים שהמשרדים השונים יבקשו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו צוטט אתמול בסוף הפגישה אומר ש"נביא תזכיר חוק שפותח את השוק בישראל לכל המוצרים באירופה. יהיו חריגים, אבל הכול יהיה מותר זולת החריגים. זה בדיוק הפוך ממה שקיים - הכול אסור חוץ ממה שמותר. מעכשיו הכול מותר - חוץ ממה שאסור".

כלומר, בעוד שנטל ההוכחה מתהפך, והמשרדים יצטרכו להסביר מה הם מעוניינים להחריג במקום שיצטרכו לאמץ אחת אחת את הרגולציות האירופיות, עדיין יש מקום לחריגים רבים. משרד הבריאות, שעמדתו נדחתה בישיבת ועדת השרים ליוקר המחיה, צפוי לבקש סייגים רבים, ואלה יצטרכו לעבור דיונים מקצועיים בין המשרדים ולהגיע להכרעה בוועדה.

גם משרד החקלאות צפוי להערים קשיים רבים בתחום הגנת הצומח, מכיוון שבנושא הזה הבעיה אינה המוצר עצמו, אלא המזיקים שעלולים להגיע איתו וישפיעו על המערכת האקולוגית בישראל. בנוסף, הגנת הצומח משמשת בפועל כחלק מההגנה על החקלאות הישראלית ומניעת יבוא שיתחרה בה, מה שצפוי לעורר התנגדויות נוספות.

מה הסיכוי שהמהלך יצא לפועל?

כאן, משרד האוצר יחסית אופטימי ואומר ש"הקשיים המשפטיים ייפתרו בשיתוף ובעזרת משרד המשפטים". גם לגבי קבוצות לחץ, באוצר מתעקשים ש"אנו לא צופים לחצים בנוגע לחוק שצפויה לו השפעה חיובית מובהקת על יוקר המחיה".

על-פי נתניהו, התזכיר הראשוני של החוק צפוי להיות מוגש עד תחילת המושב הקרוב של הכנסת ב-15 באוקטובר. אך בפועל יהיה מאתגר להביא אפילו את הטיוטה הראשונית במועד הזה, לאחר הסתייגויות המשרדים השונים. גם אז צפוי להתחיל תהליך חקיקה ארוך, שיכול להימשך בקלות עד שנת 2025.

מה צפוי לקרות אם המהלך יצליח?

בהנחה שהמהלך יצליח, הוא יוכל להוביל למהפכה של ממש בצריכה בישראל. יבוא של מוצרים מאירופה, לרבות יבוא מקביל, יהפוך לפרקטי, ובענפים רבים עם פערי מחירים משמעותיים מול אירופה, המחירים יוכלו לרדת באופן משמעותי.

כיום, ישראל מייבאת מעט מוצרים ושירותים כשיעור מהתוצר שלה: על-פי הבנק העולמי, ישראל מייבאת 28.6% בלבד מהתוצר שלה, לעומת 36% בבריטניה, ו-54% בממוצע האיחוד האירופי. על-פי ה-OECD, ישראל יקרה יותר מממוצע הארגון ב-34% במוצרי הצריכה, ורבים מהפערים הללו ניתנים לגישור באמצעות יבוא.

כך למשל, סקירת האוצר מהשנה שעברה מראה שדאורדורנט שעולה בישראל 37.5 שקל, ניתנת לרכישה באתר אמזון ב-21.5 שקל בלבד; ומשחת שיניים קולגייט שעולה בישראל 26.5 שקל, ניתנת לרכישה באמזון ב-11.6 שקל.

שווייץ, שהעבירה רפורמה דומה ב-2010, הגבירה את היבוא שלה ב-66%, שהוריד מחירים באופן משמעותי בתחומים כמו מוצרי צריכה לבית. גם קרפור ומתחרות פוטנציאליות שלה כמו ספאר יוכלו לייבא את המגוון המלא של מותגים פרטיים ויבוא מקביל מהמרכזים הלוגיסטיים שלהן באירופה - מה שיקל על הצרכן הישראלי ויאפשר לו מגוון גדול בהרבה, בדומה לאירופה.

עוד כתבות

במה העשירים משקיעים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

לא מתלהבות ממניות: כך המשפחות העשירות מנהלות את הכסף שלהן

מחקר של ג'יי פי מורגן בחן את דפוסי ההשקעה של משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● המשפחה העשירה הממוצעת משקיעה בעיקר בנכסים לא סחירים, משלמת 6 מיליון דולר בשנה על ייעוץ השקעות, ומצפה לתשואה של כ־11% בשנה

מערכת טילי פטריוט / צילום: Reuters, Baz Ratner

אחרי למעלה מ-30 שנה: ישראל נפרדת ממערכת הנשק המיתולוגית. זו המחליפה

33 שנים מאז שהוטמעה בישראל, בחיל האוויר התחילו בתהליכי פרידה ממערכת הפטריוט, שהצליחה ליירט תשעה איומים במלחמה הנוכחית ● למה מפרישים אותה דווקא עכשיו, מה הבדלי המחירים למערכת המחליפה קלע דוד, ואילו שכבות הגנה נוספות יש לישראל? ● גלובס עושה סדר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות קלות בתל אביב; אופקו הלת' מטפסת בכ-4%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.5% ● השקל נחלש מול המטבעות הזרים ● הנפקות האג"ח הקונצרניות באפריל גדלו בישראל בכ-300% ● במיטב מעריכים כי בנק ישראל יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● הפד הותיר את הריבית על כנה אך פאוול הדגיש שלא תהיה העלאת ריבית בקרוב ● עונת הדוחות בוול סטריט ממשיכה לתפוס תאוצה והערב אפל תפרסם את תוצאותיה הכספיות בסיום המסחר

אילוסטרציה: shutterstock

התשואה באפריל נחתכה, אז למה מנהלי ההשקעות בטוחים שבקרוב שוק המניות ישוב לעלות?

החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי היכה באפיקי הגמל והפנסיה: באפריל נמחקה כשליש מהתשואה שהושגה ברבעון הראשון של השנה ● כלכלנים מסבירים כי החשש מהתפרצות מחודשת של האינפלציה מעיב על ביצועי שוק המניות, אבל מעריכים כי "לא תהיה מפולת"

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

בית הנבחרים האמריקאי העביר את חוק האנטישמיות. מה הוא יכלול?

החוק עבר ברוב מוחץ, ואם יעבור גם בסנאט וייחתם ע"י הנשיא, חלק מן האמירות הנשמעות היום בקמפוסים בארה"ב נגד ישראל, יהפכו לעבירה פלילית ● גורמים אמריקאים רואים בקבלת החוק תגובה למהומות המתרחשות בימים אלה בקמפוסים ברחבי ארה"ב

לטענת הבעל, תכנון מס היא זכות השייכת לו, שכן מדובר בפעולה שאינה מתייחסת לזכות משותפת שנוצרה במהלך החיים המשותפים / אילוסטרציה: Shutterstock

האם גרוש רשאי לבצע תכנון מס שיפגע בזכויות בת זוגו לשעבר?

זוג התגרש לאחר 19 שנות נישואים ● בסמוך לפרידתם, הבעל פרש משירות קבע והחל לעבוד כאזרח עובד צה"ל במשכורת חודשית, לצד קבלת פנסיית גישור ● ביהמ"ש קבע כי האישה זכאית לכ-40% מפנסיית הגישור, אולם אז התעוררה השאלה האם הבעל רשאי לקבוע כי פנסיית הגישור תסווג כ"הכנסה שנייה", והכנסתו מעבודתו השוטפת תיחשב כ"הכנסה ראשונה"

הדירה ברחוב פרישמן בשכונה א' בקריית ים / צילום: יח''צ

דירת ארבעה חדרים נמכרה ב-1.3 מיליון שקל. בכמה יקפוץ השווי לאחר תמ"א?

הדירה, בת 4 חדרים, מתפרשת על פני שטח של 105 מ"ר, כאשר לאחר התמ"א, תתקבל דירת 5 חדרים בשטח של כ־130 מ"ר הכוללת מרפסת, ממ"ד ומעלית ● הבניין עומד לפני הליך חיזוק ועיבוי, בעקבותיו שווי הדירה צפוי לקפוץ ל־1.8־1.9 מיליון שקל

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

לא בעזרת הצבא: כך יכולה ישראל להכריע את איראן

התקיפה האיראנית הכושלת נגד ישראל יצרה חלון הזדמנויות נדיר לסיכול התחמשותה הגרעינית של איראן ● במקום לפתוח בעימות צבאי, מהלך בעל השפעה מוגבלת, לו מתנגדת הקהילה העולמית, ישראל צריכה לגבש כוח משימה בין־לאומי שמטרתו לחנוק את איראן במישור הכלכלי

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, Shutterstock

הסימנים מצטברים: האינפלציה בארה"ב עקשנית במיוחד

סימנים על כך שהאינפלציה בארה"ב עיקשת במיוחד ממשיכים להכביד על שוק המניות האמריקאי ● באפריל המגמה החריפה, כשהמדדים המובילים רשמו חודש גרוע במיוחד, ודוחות חברות הענק הצביעו על התקררות במכירות ● כלכלנים: תסריט שבו האינפלציה תחזור ליעד בלי פגיעה חדה בצמיחה או בתעסוקה רחוק מאוד

אלי עזור / צילום: ניב אהרונסון-וואלהnews, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

זכיות הלוטו של אלי עזור: אקזיט טכנולוגי ענק בוול סטריט והשקעת גז בבורסה בת"א

בשבוע שבו ניצח עזור במאבק שניהל על זהות הדירקטורים בחברת תמר פטרוליום - השקעה שבה הוא מורווח מאות מיליוני שקלים - הושלמה מכירתה של חברת טכנולוגיות הלוטו נאוגיימס, בעסקה שהזרימה לכיסיו 178 מיליון דולר ● נאוגיימס תימחק מנאסד"ק שבה הונפקה ב־2020

גדי מזור, מנכ''ל BioCatch / צילום: Zelazny

בדרך להנפקה? השליטה בחברת ההייטק הישראלית ביוקאץ׳ נמכרת לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר

קרנות ההון סיכון האמריקאיות ביין קפיטל ומאבריק ונצ'רס מכרו מניות בחברת ההייטק הישראלית ביוקאץ' בהיקף המתקרב ל-750 מיליון דולר ● את המניות רכשה קרן הפרייבט אקוויטי פרמירה בעסקה ששיקפה לחברה שווי של 1.3 מיליארד דולר ● לפי הערכת גלובס, ביוקאץ' מועמדת להנפקה ישראלית בנאסד"ק במהלך השנתיים הקרובות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

ב-OECD מעריכים כי המלחמה תוביל לפגיעה בתוצר בישראל בהמשך השנה / צילום: ap, Ariel Schalit

ארגון ה-OECD: הצמיחה בישראל תרד, ענף הבנייה יתאושש באופן חלקי

בדוח שפרסם ה-OECD צוין כי המלחמה תפגע בתוצר של ישראל ב-2024 ● לצד זאת, להערכתם, קיים חשש כי רכיבי ההשקעות וענף הבנייה יתאוששו באופן חלקי בלבד ● בדוח מציינים לחיוב את העלאת המע"מ ל-18% ב-2025, ומעריכים כי האינפלציה בישראל תרד בהמשך השנה

מימין: דני בריקמן, מנכ''ל החברה, ועמית צימרמן, סמנכ''ל המוצר / צילום: Ben Itzhaki – Photography

הכפיל את השווי ב-6 חודשים ומגייס עוד עובדים: הסטארט-אפ Oasis Security גייס 35 מיליון דולר

אואזיס סקיוריטי פיתח פלטפורמת הגנה בסייבר לזהויות לא אנושיות בארגונים ●  עד כה גייס אואזיס סכום כולל של כ-75 מיליון דולר

מותג משקאות האנרגיה BLU / צילום: Shutterstock

זה משקה האנרגיה ששווה לבעלת יקבי כרמל עד 450 מיליון שקל

חברת המשקאות הבורסאית כרמל קורפ התקשרה במזכר הבנות לרכישת מותג משקה האנרגיה BLU בסכום הגבוה משמעותית אף משווי השוק שלה עצמה

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

העסקה של אלביט, המכרז של רפאל ומטוס "יום הדין" החדש של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אייל רביד / צילום: עומר וידר

שימוע לפני הגשת כתב אישום למנכ"ל ובעלי ויקטורי אייל רביד בפרשת תיאום המחירים

רשות התחרות זימנה את אייל רביד, מנכ"ל ובעלי רשת ויקטורי, לשימוע לפני הגשת כתב אישום, וזאת בגין התבטאויות פומביות שבאמצעותן ניסה להגיע להסדרים להעלאת מחירים

הרמטכ''ל הרצי הלוי / צילום: חדשות 12

הרמטכ"ל: המתקפה בעזה תלך חזק, מכינים גם מתקפה בצפון

הרמטכ"ל קיים הערכת מצב בגבול לבנון יחד עם מפקד פיקוד צפון • שני בתים נפגעו ישירות מנ"ט בשתולה שבגליל המערבי, נזק כבד נגרם • ישראל פתחה מחדש את מעבר ארז להעברת סיוע הומניטרי, 30 משאיות הוכנסו לצפון הרצועה • שר הביטחון גלנט נפגש עם שר החוץ האמריקני בלינקן בכרם שלום: "מחויבים לשחרור החטופים, ונערכים לפעולה ברפיח" • עדכונים שוטפים

גלנט, נתניהו והלוי / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמוס בן גרשום-לע''מ, AP

צווי מעצר בינלאומיים לראש הממשלה והרמטכ"ל: האם התרחיש הזה אפשרי ומה המשמעויות

בישראל מביעים חשש שבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג יוציא צווי מעצר נגד בכירים בשלטון הישראלי, ובראשם ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל ● מהן הסכנות שבהוצאת צווים כאלה, באילו מדינות הם עלולים להיעצר, ומי ההרכב שיקבל את ההחלטה ● גלובס עושה סדר

בניין סופר מיקרו בקליפורניה / צילום: Shutterstock

שתי מניות שבבים פרסמו אתמול דוחות. איך הגיבו המשקיעים?

יצרנית השרתים סופר מיקרו לא עמדה בתחזיות האנליסטים ופרסמה הכנסות נמוכות מהצפוי ● גם חברת השבבים AMD פרסמה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון וספגה הורדה דרמטית במחיר המניה