גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מלחמת חמאס בישראל היא חלק ממאבק גלובלי להפיל את "הסדר העולמי" בהנהגת ארה"ב

48 שעות לפני שהדחפור של חמאס פתח את הגדר, נשיא רוסיה הכריז כי משימתו היא "לבנות עולם חדש", בלי המערב ● זה הבסיס של בריתו המתהדקת עם איראן ● שלום סעודי-ישראלי תחת מטריה אמריקאית תקוע בגרונן של רוסיה ושל איראן

פגיעת רקטה בכלי רכב באשקלון, אתמול / צילום: Associated Press, Ohad Zwigenberg
פגיעת רקטה בכלי רכב באשקלון, אתמול / צילום: Associated Press, Ohad Zwigenberg

ישראל היתה עיוורת, חרשת וערומה בבוקר שבת של שמחת תורה. דוקטרינת הביטחון הלאומי שלה קרסה בדחיפת דחפור קלה לגדר תיל. הסטאטוס-קוו מת ולא תהיה לו תקומה.

סיקור שוטף | ישראל במלחמה: אישה נפצעה קשה מפגיעה ישירה בבניין באשקלון 
"זה כשלון קולוסאלי, בפעם הראשונה אי פעם, כוח פלסטיני כובש ישוב יהודי" 

זה המפתח להבנת מניעיהם של יוזמי המלחמה. זה המפתח להבנת הקונטקסט האזורי והגלובלי שלה. היא אינה מאורע מקומי. היא אינה מוגבלת לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

היא מהלך המתמקם במשוואה רחבה של מאמץ רב-יבשתי מוצהר, מכוּוָן ומתוכנן להרוס את הסדר העולמי הקיים, להוריד את אמריקה מגדולתה ולהביס את הדמוקרטיות המערביות.

ישראל אמנם לא הזדרזה לעמוד לצד הדמוקרטיות האלה בשנים האחרונות, אבל היא עדיין חלק מן המחנה. הצהרת הנשיא ביידן במוצאי שבת הזכירה את המעמד הזה ואישרה אותו.

אויבי הסדר הקיים

המאמץ להביס את הסטאטוס קוו הגלובלי מתנהל מאז סוף שנות ה-90 של המאה שעברה בשורה של זירות. עכשיו אנחנו רואים את הזירות מתקרבות, אפילו מתמזגות. הלא-שוּתפוֹת של תמול-שלשום הן עכשיו בעלות ברית קרובות, אם גם לא תמיד טבעיות.

רוסיה, איראן, סין, אפילו סרביה חותרות תחת הסטאטוס קוו. גם חמאס נמצאת שם. לכל המשתתפות אין עניין בסדר הקיים. הן רוצות להחליף אותו, או לפחות לתקן אותו. זו ההתנהגות שהנחתה את הארצות הטוטליטריות של אירופה ושל המזרח הרחוק בין שתי מלחמות העולם.

אין זאת אומרת שהנהלת אויבי הסדר הקיים מתכנסת לישיבתה השבועית ומטילה משימות על חבריה. אבל יש היגיון משותף בדברים המתרחשים עכשיו באוקראינה, בסוריה, בים סין הדרומי, בבלקנים - ובעוטף עזה. הם מטלטלים את הסטאטוס קוו, לרעת הארצות התומכות בו, בוודאי לרעת הארצות המאפשרות אותו.

"השלום האמריקאי"

שגיאות אמריקאיות מאז תחילת המאה טרפו את הקלפים במזרח התיכון. פנטזיה על "דמוקרטיזציה של האיסלאם", שבקעה מן ההוגים האסטרטגיים של הפנטגון לפני 20 שנה, הובילה את ארה"ב אל בגדאד ב-2003, וסללה את דרכה של איראן אל תוך עיראק. היא העניקה לאיראן את ההזדמנות להחיות חזון אימפריאלי עתיק של רצף יבשתי בין הים הכספי לים התיכון.

להיטותו של ברק אובמה להקצות משאבים צבאיים לבלימת סין הניאה אותו מלהעניש את משטר אסד ב-2013, לאחר שהשתמש בנשק כימי נגד יריביו. הסכם של קריצות הדדיות על "פירוק הנשק הכימי" פתח את שערי סוריה בפני רוסיה. ולדימיר פוטין התחיל את הפרוייקט האנטי-אמריקאי הגלובלי שלו על אדמת סוריה, חודשים אחדים לפני שפלש לחצי האי קרים ולמזרח אוקראינה, ב-2014.

פלישתו השנייה לאוקראינה, בפברואר 2022, נועדה להיות שלב חצי הגמר של תוכנית-האב למיגור מה שהיסטוריונים קוראים "השלום האמריקאי". דגם ההשראה המפורסם שלו הוא ה"שלום הרומאי" של הזמן העתיק: הניסיון לכונן מערכת גלובלית, שבמרכזה עומד כוחה הפוליטי, הצבאי והכלכלי של מעצמת-על יחידה.

פוטין הניח, ממש כפי שהניחו שירותי ביון מערביים, שאוקראינה תיפול בזרועותיו כפרי בשל. כוונתו הגלויה היתה להמשיך משם מערבה, כדי לחזור ולדחוק את ברית נאט"ו עד הגבול הבין-גושי שחצה את אירופה לפני התמוטטות חומת ברלין ב-1989.

האופטימיות של פוטין הופרכה עד מהרה בשדות הקרב של אוקראינה. אבל דווקא הפרכתה איפשרה את התרחבות המאמץ האנטי-מערבי שלו. הוא פנה לעזרת איראן. מל"טים מתוצרת איראן נעשו הנשק המועדף של מלחמתו נגד ערי אוקראינה ונגד תשתיתה. טילים איראניים, תותחים איראניים ופגזים איראניים התחילו למלא את מחסני הנשק המתרוקנים שלו.

ישראל משתמטת מבחירה גלובלית

ישראל הניחה זה עשר שנים ויותר, מאז תחילת האביב הערבי, ועל רקע מלחמת רוסיה נגד אוקראינה, שהיא לא תידרש לבחור; שהיא תוכל להגביל את התגוננותה לאויביה הטבעיים, איראן והחיזבאללה ולווייניהם הפלסטיניים. היא השתמטה מן הצורך לבחור בחירה גלובלית. היא שכנעה את עצמה שהופעת רוסיה על אדמת סוריה יכולה דווקא להיות לטובה.

בשעה שסוריה יצרה שיתוף פעולה מקומי בין איראן לרוסיה, הנה אוקראינה הפכה אותן לבעלות ברית אסטרטגיות. אין זאת אומרת שהקרמלין רוצה לראות את מחיקתה של ישראל מן המפה. אבל יש לו צרכים דחופים הרבה יותר מדאגה לבטחון ישראל או התחשבות בצרכיה.

פוטין דיבר על מה שהוא חושב לייעודה של רוסיה בנאום פומבי ביום ו' שעבר, בפורום הנקרא "ולדאי", שבו הוא משתמש זה שנים כדי להשמיע הכרזות פומפוזיות על עתיד העולם. "משימתנו היא לבנות עולם חדש", הוא אמר 48 שעות ופחות לפני שחמאס הבקיעה את חומת הברזל של ישראל.

בהזדמנויות קודמות, פוטין נקט טון חריף אפילו יותר. ביולי 2022 הוא הכריז, כי המלחמה נגד אוקראינה היא "רק התחלת התמוטטותו הרדיקלית של הסדר העולמי המבוסס על ארה"ב", והיא מבטאת "הסתלקות מן האגוצנטריות האמריקאית הליברלית-גלובליסטית".

זו בדיוק משאת נפשם של שליטי איראן. הם מבטאים אותה זה שנים, בלי איזמים נפוחים של שוטר-חרש קומוניסטי לשעבר. "מוות לאמריקה", הם קוראים בפשטות, ושוקדים להסמיך לו, תמיד, "מוות לישראל".

בן סלמאן מציל את הנפט הרוסי

פוטין יודע ש"ההתמוטטות הרדיקלית" של המערב תלויה בבריתות גלובליות ואזוריות. פעולותיו באפריקה למשל מתיישבות עם המתכון של הרחבת אי-יציבות וֿדחיקת רגליו של המערב. אבל המזרח התיכון נמצא בשכנות מיידית, והוא חשוב לרוסיה לא רק אסטרטגית אלא גם כלכלית.

ספק אם מאז פלישתו לאוקראינה היה לפוטין השג גדול במדיניות החוץ יותר מן העיסקה עם מוחמד בן סלמאן לייקר את הנפט. שליט ערב הסעודית זקוק להרבה כסף לשם מימוש הפרוייקטים הפרעוניים העתידניים שלו (לפחות 81 דולר לחבית נפט, על פי קרן המטבע הבין לאומית); פוטין זקוק לרמת מחירים גבוהה, כדי לממן את מלחמתו באוקראינה, וכדי למנוע את התמוטטות כלכלתו.

העיסקה הנרקמת לכאורה בין ארה"ב, ערב הסעודית וישראל מעמידה בסכנה את עיסקת פוטין עם הסעודים. על פי דיווחים, הסעודים הביעו נכונות לפעול להורדת מחירי הנפט, ובלבד שארה"ב תעניק להם מטריה צבאית ותעזור להם לפתח יכולת גרעינית.

אין זאת אומרת כמובן כי פוטין הוא שציווה על חמאס לפתוח במלחמה, כדי לשבש התקרבות והתפייסות בין ערב הסעודית לישראל; אין זאת אומרת אפילו שהוא היה בסוד העניינים. אבל אין כל ספק שאיראן היתה בסוד הזה, ואיראן היא עכשיו שותפתו שוות בזכויות ב"הריסה הרדיקלית" של הסדר העולמי.

אין קושי להניח שחמאס והג'יהאדיסטים להוטים עד ייאוש למנוע פיוס סעודי-ישראלי; שהם רואים בסיכולו יעד אסטרטגי מן המעלה הראשונה; ושבשביל הסיכול הזה הם מוכנים אפילו להסתכן בקבורה תחת "עיי ההריסות" המובטחים של עזה.

האם המלחמה הזו אמנם תוכל לסכל? זה תלוי כמובן במהלכה ובתוצאותיה. הנסיך הסעודי כבר הוכיח בעבר שיש לו עור עבה למדי, והוא מוכן לקבל עליו סיכונים, לפעמים לא נחוצים. אבל מה יקרה אם עזה תהיה ל"עיי הריסות"? באיזו מידה הריסתה תשפיע על דעת הקהל הסעודית? הערבית? המוסלמית? ועד כמה הוא יראה את עצמו נאלץ להתחשב בדעת הקהל? מי יודע. גם חמאס מקבלת עליה סיכונים ניכרים, כולל סגירת גבול עזה עם מצרים. סוף סוף היא אינה יכולה לקוות לנהל בהצלחה את יחסיה עם כל שכנותיה על יסוד פריצת גדרות אלימה.

מן הבלקנים עד טייוואן

את עקבות המאמצים להחריב את הסדר העולמי אנחנו רואים במקומות נוספים. ראש וראשון להם הוא המאמץ הסיני לסלק את ארה"ב ממערב האוקיאנוס השקט. הממסד הצבאי והמודיעיני של ארה"ב מאמין, כי סין תהיה מוכנה לפלוש לטייוואן בתוך ארבע שנים. הצי האמריקאי יעמוד בינה לבין מימוש שאיפותיה. סימולציה סינית מראה, כי היא מוכנה ומסוגלת להשמיד אותו.

עקבות קטנים יותר ודרמטיים פחות, אבל עם משמעויות ניכרות, נראים בחודשים האחרונים בבלקנים. הידיעות על ריכוז כוחות סרביים בגבול עם קוסובו ועל תסיסת הסרבים בתוך בוסניה-הרצגובינה משרתות את מטרות רוסיה ומעוררות את הזכרונות הלא נעימים של מלחמות יוגוסלביה בשנות ה-90. אז כוחן של ארה"ב ובעלות בריתה בנאט"ו עמד להן לצנן את הלהט הסרבי. רוסיה, בעלת ברית מובהקת של סרביה, חרקה אז שיניים. מועט הספק שהיא רוצה לעזור לסרבים. האם תרצה או תוכל לעזור להם הפעם?

ציון ועגל הזהב

ישראל לא עמדה במבחנים גלובליים כה מסובכים מאז ימיה הראשונים. בשנתיים הראשונות של קיומה, שלום העולם חזר והועמד במבחנים דרמטיים, כאשר ברית המועצות הטילה מצור על מערב ברלין (1948), פוצצה את פצצת האטום הראשונה שלה (1949), הקומוניסטים ניסו לכבוש את דרום קוריאה (1950), וסין תקפה את חיל המשלוח של האו"ם בקוריאה (1950). זה היה זמן של מתח בין לאומי גואה, והלחץ להזדהות עם אחד משני המחנות היה כבד מנשוא.

השמאל הציוני המרקסיסטי, שכוחו היה ניכר, הזדהה עם המחנה הסובייטי, והאשים את מפלגת השלטון בכניעה לאמריקאים. דויד בן גוריון נפגש עם מנהיגיה הנרגנים של מפ"ם, מפלגת האופוזיציה העיקרית בכנסת, ודחה את העדפותיה. עלינו לבחור, הוא אמר, "בין ציון לעגל הזהב". במטאפורה של בן גוריון, "ציון" היתה הדמוקרטיה המערבית ו"עגל הזהב" היה ברית המועצות וגרורותיה.

זמן קצר אחר כך, ברית המועצות קיצרה את הוויכוח הפנימי כאשר בחרה באויבי ישראל במזרח התיכון. ב-1955 היא גם התחילה לחמש אותם מכף רגל ועד ראש. בחירתו של דויד בן גוריון העמידה את ישראל לצד המחנה שהבטיח בסופו של דבר את קיומה.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב https://tinyurl.com/yoavkarny-globes. ציוצים באנגלית @YoavKarny, ציוצים בעברית @KavHamashve

עוד כתבות

מגרש מכוניות למכירה, נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

צ'רי חדשה וחשמלית בדרך לישראל, והמסים מענף הרכב בשיא היסטורי

הסכום הממוצע של מס קנייה מרכב נוסעים חדש זינק ב-12.6% לעומת שנת 2022 ● מותג הפרימיום Exlantix של צ'רי בדרך לישראל, וכך גם הקרוסאובר של KGM הקוריאנית ● ועוד חדשות מענף הרכב

משרדי אאורה בגבעתיים / צילום: טלי בוגדנובסקי

החברה שמוכרת חלומות לדירות בגבעתיים, אבל בעירייה לא מכירים

בדיווח לבורסה כללה חברת אאורה פרטים על יחידות הדיור שתקים בפרויקט התחדשות עירונית ברחוב כצנלסון בגבעתיים ● בעירייה אומרים: "הנתונים אינם תואמים את המציאות", ומצביעים על מקרה דומה שקרה עמה בעבר

מפגינים באוניברסיטת קליפורניה, השבוע / צילום: Reuters, Aude Guerrucci

ניצולי ה־7 באוקטובר תובעים את מובילי המחאות בקמפוסים בארה"ב: "זרוע של חמאס"

אזרחים ששרדו את הטבח ביישובי הדרום, הגישו השבוע לבית המשפט המחוזי בווירג'יניה תביעה נגד ארגוני המחאות בארה"ב, בטענה לקשר ביניהם לחמאס ● בין היתר, צוין כי ראשיהם היו חברים בארגוני טרור ואף הכינו מסמכי תעמולה נגד ישראל, בטרם התרחש הטבח

סניף של שופרסל / צילום: Shutterstock

רגע אחרי פסח: שופרסל שלחה לכ-100 עובדים מכתבי פיטורים

לא מדובר בהפתעה מבחינת העובדים, שלא מעט מהם תיארו בתקופה האחרונה כי הם חוששים למשרותיהם אחרי כניסתם של האחים אמיר ● רק אתמול הודיע המשנה למנכ"ל שופרסל ניצן גולדברג על עזיבתו את החברה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Shakh Aivazov, Jacquelyn Martin)

ביידן צולל לשפל חדש, והמוני גיאורגים יוצאים לרחובות להתנגד ל׳חוק הרוסי׳

ג'ו ביידן מוסיף לשקוע ● הריבית בארה"ב לא תרד, והמשכנתאות יעלו ● גיאורגיה לוחמת נגד מהפכה משפטית ● פדרו סאנצ'ס עושה בית ספר לראשי ממשלות, ופקיסטן אומרת למשתמטי מס: אין כרטיס SIM בלי מסים

מתן ותומר, מייסדי חברת Apex / צילום: בן חכים

הם עוד לא בני 40 וכבר הצליחו לגייס את היזם המדובר בעולם לחברת הסייבר שלהם

מתן דרמן ותומר אבני ראו מקרוב את מהפכת הבינה המלאכותית קורמת עור וגידים במהלך שירותם הארוך ב־8200 ● לפני עשרה חודשים, הם הקימו חברה שמאבטחת את השימוש ב־ChatGPT, וכך מנטרלת את הרתיעה ממנו בקרב מנהלים ● היום, סם אלטמן מייעץ להם ומשקיע מכיסו

מטרו / אילוסטרציה: Unsplash, olivier collet

בעלי קרקעות עותרים לבג"ץ נגד הפקעות המטרו וחושפים התנהלות מרושלת סביב חקיקת התוכנית

העותרים טוענים כי ההפקעה לטובת הדיפו בראשל"צ, שמעליו מתוכננת בנייה מאסיבית, אינה חוקית, שכן החוק מאפשר הפקעה רק לשימוש ציבורי ● חוק המטרו אמור היה להסדיר זאת, אך החלק הנוגע לכך טרם הושלם

מימין: דני בריקמן, מנכ''ל החברה, ועמית צימרמן, סמנכ''ל המוצר / צילום: Ben Itzhaki – Photography

הכפיל את השווי ב-6 חודשים ומגייס עוד עובדים: הסטארט-אפ Oasis Security גייס 35 מיליון דולר

אואזיס סקיוריטי פיתח פלטפורמת הגנה בסייבר לזהויות לא אנושיות בארגונים ●  עד כה גייס אואזיס סכום כולל של כ-75 מיליון דולר

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: Reuters, AHMAD AL-RUBAYE

לאחר חשיפת גלובס: בלומברג מדווחת כי טורקיה עוצרת לחלוטין את קשרי המסחר עם ישראל

בבלומברג דיווחו כי עדיין לא מדובר באישור רשמי, אלא בדיווח של גורמים טורקיים ● מוקדם יותר היום נחשף בגלובס כי בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף ● בנוסף, חברת התעופה הטורקית MNG מפסיקה לייבא מטענים לישראל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, Shutterstock

הסימנים מצטברים: האינפלציה בארה"ב עקשנית במיוחד

סימנים על כך שהאינפלציה בארה"ב עיקשת במיוחד ממשיכים להכביד על שוק המניות האמריקאי ● באפריל המגמה החריפה, כשהמדדים המובילים רשמו חודש גרוע במיוחד, ודוחות חברות הענק הצביעו על התקררות במכירות ● כלכלנים: תסריט שבו האינפלציה תחזור ליעד בלי פגיעה חדה בצמיחה או בתעסוקה רחוק מאוד

בתי הזיקוק במפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

המדינה לביהמ"ש: פעילות צ'יינה הרבור לא נפסלה באופן גורף בישראל

חברת התשתיות הסינית צ'יינה הרבור עתרה נגד פסילתה מהמכרז להקמת נמל התזקיקים בחיפה עקב סיבות ביטחוניות ● אתמול הצהירה המדינה בביהמ"ש כי פעילות החברה הסינית לא נפסלה באופן גורף בישראל, וכי הפסילה היא רק לגבי המכרז הקונקרטי - והעתירה נדחתה בהסכמה

גבינת סקי של שטראוס. צפויה להתייקר בקרוב

גל העלאות המחירים נמשך: שטראוס וגד מייקרות את מוצרי החלב

אחרי תנובה וטרה, גם שטראוס מודיעה כעת על התייקרות בחלק ממוצרי החלב הלא מפוקחים בשיעור של כ-1.6% ● בין היתר מדובר על גבינת סקי, שמנת להקצפה וחלב יטבתה ● העלאת המחירים תיכנס לתוקף ב-19 במאי ● גם מחלבות גד הצטרפו לגל העלאות המחירים, והודיעו על העלאת מחירים בשיעור ממוצע של 3.5% החל מ-16 במאי

אפרת שפר / צילום: שלמה שהם

כמה יקבל כל מפונה שיירשם לתוכנית התעסוקה החדשה בחיפה?

יוזמה של החברה הכלכלית חיפה, שותפות חיפה־בוסטון והעירייה מציעה רצף תעסוקתי למפונים שנותרו במלונות ● ד"ר אפרת שפר, מובילת התוכנית: "המטרה היא להעלות אותם על מסלול השיקום"

נתב''ג. חברות התעופה הבינ''ל מהססות לשוב לפעילות / צילום: Reuters, Nir Keidar

מבנגקוק ועד טורנטו: אפשרויות הטיסה מצטמצמות במיוחד לשורה של יעדים

יונייטד איירליינס הודיעה השבוע על דחייה נוספת בהפעלת הקו לארה"ב, והיצע הטיסות הישירות ליעדים רחוקים נותר כמעט בבלעדיות בחברות התעופה הישראליות ● ובזמן שהמחירים ממריאים, בענף חוששים: "אין פוטנציאל להגברת הטיסות הישירות עד שהתמונה תתבהר"

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

בית הנבחרים האמריקאי העביר את חוק האנטישמיות. מה הוא יכלול?

החוק עבר ברוב מוחץ, ואם יעבור גם בסנאט וייחתם ע"י הנשיא, חלק מן האמירות הנשמעות היום בקמפוסים בארה"ב נגד ישראל, יהפכו לעבירה פלילית ● גורמים אמריקאים רואים בקבלת החוק תגובה למהומות המתרחשות בימים אלה בקמפוסים ברחבי ארה"ב

גרינפלד אורי / צילום: איל יצהר

הכלכלן והאסטרטג אורי גרינפלד מצטרף לקבוצת אגם לידרים

גרינפלד, כיהן בתפקיד האסטרטג הראשי של פסגות במשך כעשור ● גרינפלד: "זוהי דרך חדשה ומבטיחה עבורי, אגם לידרים בעלת מוניטין רב שנים בתחום הפנסיוני והפיננסי"

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

נעילה מעורבת בוול סטריט; תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב צללו

הנאסד"ק ירד ב-0.3% ● AMD וסופר מיקרו צללו בעקבות הדוחות ● מחירי הנפט ירדו במעל ל-3% ● הפד הותיר את הריבית ללא שינוי ופאוול שלל העלאות ריבית נוספות ● וגם, המניות המומלצות של גולדמן סאקס

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

מערכת טילי פטריוט / צילום: Reuters, Baz Ratner

אחרי למעלה מ-30 שנה: ישראל נפרדת ממערכת הנשק המיתולוגית. זו המחליפה

33 שנים מאז שהוטמעה בישראל, בחיל האוויר התחילו בתהליכי פרידה ממערכת הפטריוט, שהצליחה ליירט תשעה איומים במלחמה הנוכחית ● למה מפרישים אותה דווקא עכשיו, מה הבדלי המחירים למערכת המחליפה קלע דוד, ואילו שכבות הגנה נוספות יש לישראל? ● גלובס עושה סדר

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

פאוול שולל העלאת ריבית נוספת ומרגיע את המשקיעים

הריבית בארה"ב נותרה על שיעור של 5.5% בהתאם לציפיות ● עפ"י ההערכות, הנתונים הכלכליים החיוביים בארה"ב, לצד האינפלציה הדביקה, מרחיקים את הסיכויים להפחתת ריבית בטווח הקרוב ● פאוול הדגיש כי הנתונים הכלכליים לא נתנו לפד את הביטחון להוריד את הריבית, אך שולל אפשרות להעלאת ריבית