גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מלחמת חמאס בישראל היא חלק ממאבק גלובלי להפיל את "הסדר העולמי" בהנהגת ארה"ב

48 שעות לפני שהדחפור של חמאס פתח את הגדר, נשיא רוסיה הכריז כי משימתו היא "לבנות עולם חדש", בלי המערב ● זה הבסיס של בריתו המתהדקת עם איראן ● שלום סעודי-ישראלי תחת מטריה אמריקאית תקוע בגרונן של רוסיה ושל איראן

פגיעת רקטה בכלי רכב באשקלון, אתמול / צילום: Associated Press, Ohad Zwigenberg
פגיעת רקטה בכלי רכב באשקלון, אתמול / צילום: Associated Press, Ohad Zwigenberg

ישראל היתה עיוורת, חרשת וערומה בבוקר שבת של שמחת תורה. דוקטרינת הביטחון הלאומי שלה קרסה בדחיפת דחפור קלה לגדר תיל. הסטאטוס-קוו מת ולא תהיה לו תקומה.

סיקור שוטף | ישראל במלחמה: אישה נפצעה קשה מפגיעה ישירה בבניין באשקלון
"זה כשלון קולוסאלי, בפעם הראשונה אי פעם, כוח פלסטיני כובש ישוב יהודי"

זה המפתח להבנת מניעיהם של יוזמי המלחמה. זה המפתח להבנת הקונטקסט האזורי והגלובלי שלה. היא אינה מאורע מקומי. היא אינה מוגבלת לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

היא מהלך המתמקם במשוואה רחבה של מאמץ רב-יבשתי מוצהר, מכוּוָן ומתוכנן להרוס את הסדר העולמי הקיים, להוריד את אמריקה מגדולתה ולהביס את הדמוקרטיות המערביות.

ישראל אמנם לא הזדרזה לעמוד לצד הדמוקרטיות האלה בשנים האחרונות, אבל היא עדיין חלק מן המחנה. הצהרת הנשיא ביידן במוצאי שבת הזכירה את המעמד הזה ואישרה אותו.

אויבי הסדר הקיים

המאמץ להביס את הסטאטוס קוו הגלובלי מתנהל מאז סוף שנות ה-90 של המאה שעברה בשורה של זירות. עכשיו אנחנו רואים את הזירות מתקרבות, אפילו מתמזגות. הלא-שוּתפוֹת של תמול-שלשום הן עכשיו בעלות ברית קרובות, אם גם לא תמיד טבעיות.

רוסיה, איראן, סין, אפילו סרביה חותרות תחת הסטאטוס קוו. גם חמאס נמצאת שם. לכל המשתתפות אין עניין בסדר הקיים. הן רוצות להחליף אותו, או לפחות לתקן אותו. זו ההתנהגות שהנחתה את הארצות הטוטליטריות של אירופה ושל המזרח הרחוק בין שתי מלחמות העולם.

אין זאת אומרת שהנהלת אויבי הסדר הקיים מתכנסת לישיבתה השבועית ומטילה משימות על חבריה. אבל יש היגיון משותף בדברים המתרחשים עכשיו באוקראינה, בסוריה, בים סין הדרומי, בבלקנים - ובעוטף עזה. הם מטלטלים את הסטאטוס קוו, לרעת הארצות התומכות בו, בוודאי לרעת הארצות המאפשרות אותו.

"השלום האמריקאי"

שגיאות אמריקאיות מאז תחילת המאה טרפו את הקלפים במזרח התיכון. פנטזיה על "דמוקרטיזציה של האיסלאם", שבקעה מן ההוגים האסטרטגיים של הפנטגון לפני 20 שנה, הובילה את ארה"ב אל בגדאד ב-2003, וסללה את דרכה של איראן אל תוך עיראק. היא העניקה לאיראן את ההזדמנות להחיות חזון אימפריאלי עתיק של רצף יבשתי בין הים הכספי לים התיכון.

להיטותו של ברק אובמה להקצות משאבים צבאיים לבלימת סין הניאה אותו מלהעניש את משטר אסד ב-2013, לאחר שהשתמש בנשק כימי נגד יריביו. הסכם של קריצות הדדיות על "פירוק הנשק הכימי" פתח את שערי סוריה בפני רוסיה. ולדימיר פוטין התחיל את הפרוייקט האנטי-אמריקאי הגלובלי שלו על אדמת סוריה, חודשים אחדים לפני שפלש לחצי האי קרים ולמזרח אוקראינה, ב-2014.

פלישתו השנייה לאוקראינה, בפברואר 2022, נועדה להיות שלב חצי הגמר של תוכנית-האב למיגור מה שהיסטוריונים קוראים "השלום האמריקאי". דגם ההשראה המפורסם שלו הוא ה"שלום הרומאי" של הזמן העתיק: הניסיון לכונן מערכת גלובלית, שבמרכזה עומד כוחה הפוליטי, הצבאי והכלכלי של מעצמת-על יחידה.

פוטין הניח, ממש כפי שהניחו שירותי ביון מערביים, שאוקראינה תיפול בזרועותיו כפרי בשל. כוונתו הגלויה היתה להמשיך משם מערבה, כדי לחזור ולדחוק את ברית נאט"ו עד הגבול הבין-גושי שחצה את אירופה לפני התמוטטות חומת ברלין ב-1989.

האופטימיות של פוטין הופרכה עד מהרה בשדות הקרב של אוקראינה. אבל דווקא הפרכתה איפשרה את התרחבות המאמץ האנטי-מערבי שלו. הוא פנה לעזרת איראן. מל"טים מתוצרת איראן נעשו הנשק המועדף של מלחמתו נגד ערי אוקראינה ונגד תשתיתה. טילים איראניים, תותחים איראניים ופגזים איראניים התחילו למלא את מחסני הנשק המתרוקנים שלו.

ישראל משתמטת מבחירה גלובלית

ישראל הניחה זה עשר שנים ויותר, מאז תחילת האביב הערבי, ועל רקע מלחמת רוסיה נגד אוקראינה, שהיא לא תידרש לבחור; שהיא תוכל להגביל את התגוננותה לאויביה הטבעיים, איראן והחיזבאללה ולווייניהם הפלסטיניים. היא השתמטה מן הצורך לבחור בחירה גלובלית. היא שכנעה את עצמה שהופעת רוסיה על אדמת סוריה יכולה דווקא להיות לטובה.

בשעה שסוריה יצרה שיתוף פעולה מקומי בין איראן לרוסיה, הנה אוקראינה הפכה אותן לבעלות ברית אסטרטגיות. אין זאת אומרת שהקרמלין רוצה לראות את מחיקתה של ישראל מן המפה. אבל יש לו צרכים דחופים הרבה יותר מדאגה לבטחון ישראל או התחשבות בצרכיה.

פוטין דיבר על מה שהוא חושב לייעודה של רוסיה בנאום פומבי ביום ו' שעבר, בפורום הנקרא "ולדאי", שבו הוא משתמש זה שנים כדי להשמיע הכרזות פומפוזיות על עתיד העולם. "משימתנו היא לבנות עולם חדש", הוא אמר 48 שעות ופחות לפני שחמאס הבקיעה את חומת הברזל של ישראל.

בהזדמנויות קודמות, פוטין נקט טון חריף אפילו יותר. ביולי 2022 הוא הכריז, כי המלחמה נגד אוקראינה היא "רק התחלת התמוטטותו הרדיקלית של הסדר העולמי המבוסס על ארה"ב", והיא מבטאת "הסתלקות מן האגוצנטריות האמריקאית הליברלית-גלובליסטית".

זו בדיוק משאת נפשם של שליטי איראן. הם מבטאים אותה זה שנים, בלי איזמים נפוחים של שוטר-חרש קומוניסטי לשעבר. "מוות לאמריקה", הם קוראים בפשטות, ושוקדים להסמיך לו, תמיד, "מוות לישראל".

בן סלמאן מציל את הנפט הרוסי

פוטין יודע ש"ההתמוטטות הרדיקלית" של המערב תלויה בבריתות גלובליות ואזוריות. פעולותיו באפריקה למשל מתיישבות עם המתכון של הרחבת אי-יציבות וֿדחיקת רגליו של המערב. אבל המזרח התיכון נמצא בשכנות מיידית, והוא חשוב לרוסיה לא רק אסטרטגית אלא גם כלכלית.

ספק אם מאז פלישתו לאוקראינה היה לפוטין השג גדול במדיניות החוץ יותר מן העיסקה עם מוחמד בן סלמאן לייקר את הנפט. שליט ערב הסעודית זקוק להרבה כסף לשם מימוש הפרוייקטים הפרעוניים העתידניים שלו (לפחות 81 דולר לחבית נפט, על פי קרן המטבע הבין לאומית); פוטין זקוק לרמת מחירים גבוהה, כדי לממן את מלחמתו באוקראינה, וכדי למנוע את התמוטטות כלכלתו.

העיסקה הנרקמת לכאורה בין ארה"ב, ערב הסעודית וישראל מעמידה בסכנה את עיסקת פוטין עם הסעודים. על פי דיווחים, הסעודים הביעו נכונות לפעול להורדת מחירי הנפט, ובלבד שארה"ב תעניק להם מטריה צבאית ותעזור להם לפתח יכולת גרעינית.

אין זאת אומרת כמובן כי פוטין הוא שציווה על חמאס לפתוח במלחמה, כדי לשבש התקרבות והתפייסות בין ערב הסעודית לישראל; אין זאת אומרת אפילו שהוא היה בסוד העניינים. אבל אין כל ספק שאיראן היתה בסוד הזה, ואיראן היא עכשיו שותפתו שוות בזכויות ב"הריסה הרדיקלית" של הסדר העולמי.

אין קושי להניח שחמאס והג'יהאדיסטים להוטים עד ייאוש למנוע פיוס סעודי-ישראלי; שהם רואים בסיכולו יעד אסטרטגי מן המעלה הראשונה; ושבשביל הסיכול הזה הם מוכנים אפילו להסתכן בקבורה תחת "עיי ההריסות" המובטחים של עזה.

האם המלחמה הזו אמנם תוכל לסכל? זה תלוי כמובן במהלכה ובתוצאותיה. הנסיך הסעודי כבר הוכיח בעבר שיש לו עור עבה למדי, והוא מוכן לקבל עליו סיכונים, לפעמים לא נחוצים. אבל מה יקרה אם עזה תהיה ל"עיי הריסות"? באיזו מידה הריסתה תשפיע על דעת הקהל הסעודית? הערבית? המוסלמית? ועד כמה הוא יראה את עצמו נאלץ להתחשב בדעת הקהל? מי יודע. גם חמאס מקבלת עליה סיכונים ניכרים, כולל סגירת גבול עזה עם מצרים. סוף סוף היא אינה יכולה לקוות לנהל בהצלחה את יחסיה עם כל שכנותיה על יסוד פריצת גדרות אלימה.

מן הבלקנים עד טייוואן

את עקבות המאמצים להחריב את הסדר העולמי אנחנו רואים במקומות נוספים. ראש וראשון להם הוא המאמץ הסיני לסלק את ארה"ב ממערב האוקיאנוס השקט. הממסד הצבאי והמודיעיני של ארה"ב מאמין, כי סין תהיה מוכנה לפלוש לטייוואן בתוך ארבע שנים. הצי האמריקאי יעמוד בינה לבין מימוש שאיפותיה. סימולציה סינית מראה, כי היא מוכנה ומסוגלת להשמיד אותו.

עקבות קטנים יותר ודרמטיים פחות, אבל עם משמעויות ניכרות, נראים בחודשים האחרונים בבלקנים. הידיעות על ריכוז כוחות סרביים בגבול עם קוסובו ועל תסיסת הסרבים בתוך בוסניה-הרצגובינה משרתות את מטרות רוסיה ומעוררות את הזכרונות הלא נעימים של מלחמות יוגוסלביה בשנות ה-90. אז כוחן של ארה"ב ובעלות בריתה בנאט"ו עמד להן לצנן את הלהט הסרבי. רוסיה, בעלת ברית מובהקת של סרביה, חרקה אז שיניים. מועט הספק שהיא רוצה לעזור לסרבים. האם תרצה או תוכל לעזור להם הפעם?

ציון ועגל הזהב

ישראל לא עמדה במבחנים גלובליים כה מסובכים מאז ימיה הראשונים. בשנתיים הראשונות של קיומה, שלום העולם חזר והועמד במבחנים דרמטיים, כאשר ברית המועצות הטילה מצור על מערב ברלין (1948), פוצצה את פצצת האטום הראשונה שלה (1949), הקומוניסטים ניסו לכבוש את דרום קוריאה (1950), וסין תקפה את חיל המשלוח של האו"ם בקוריאה (1950). זה היה זמן של מתח בין לאומי גואה, והלחץ להזדהות עם אחד משני המחנות היה כבד מנשוא.

השמאל הציוני המרקסיסטי, שכוחו היה ניכר, הזדהה עם המחנה הסובייטי, והאשים את מפלגת השלטון בכניעה לאמריקאים. דויד בן גוריון נפגש עם מנהיגיה הנרגנים של מפ"ם, מפלגת האופוזיציה העיקרית בכנסת, ודחה את העדפותיה. עלינו לבחור, הוא אמר, "בין ציון לעגל הזהב". במטאפורה של בן גוריון, "ציון" היתה הדמוקרטיה המערבית ו"עגל הזהב" היה ברית המועצות וגרורותיה.

זמן קצר אחר כך, ברית המועצות קיצרה את הוויכוח הפנימי כאשר בחרה באויבי ישראל במזרח התיכון. ב-1955 היא גם התחילה לחמש אותם מכף רגל ועד ראש. בחירתו של דויד בן גוריון העמידה את ישראל לצד המחנה שהבטיח בסופו של דבר את קיומה.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב https://tinyurl.com/yoavkarny-globes. ציוצים באנגלית @YoavKarny, ציוצים בעברית @KavHamashve

עוד כתבות

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים