האוניברסיטה העברית בירושלים / צילום: Shutterstock
לאחרונה חתמו חברי סגל מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית על מכתב המביע סלידה מעצומה שעליה חתמה חברתם, פרופ' נדירה שלהוב-קיבקוריאן, שלפיו ישראל מבצעת השמדת עם בעזה. קודם לכן קראו לה רקטור האוניברסיטה תמיר שפר והנשיא אשר כהן לשקול לעזוב את האוניברסיטה. "אנחנו מצטערים ומתביישים על כך שהאוניברסיטה העברית כוללת חברת סגל כמוך", כתבו.
● כתבי האישום על הסתה ברשת נערמים, ולא בטוח שזה יפחית טרור
● תיקים תקועים ועומס מצטבר: למה מערכת המשפט עדיין פועלת במתכונת חירום?
● "ביזוי כבוד המת ושירי הלל למחבלים": כך נאבקת הפרקליטות בהסתה הגוברת ברשת
מי שהוביל את העצומה מהפקולטה למשפטים הוא פרופ' יואב דותן, ראש הקתדרה למשפט ציבורי. בשיחה עם גלובס הוא מסביר על היוזמה לצאת נגד חברתם לפקולטה ועל ההבדל בין חופש ביטוי אקדמי ופוליטי, ומה הוא חושב על מה שקורה באוניברסיטאות בעולם.
"המהלך היה חשוב ברמה המוסרית והעקרונית. אני לא רוצה שיזהו אותי כמישהו ששותק נוכח הדברים שהיא עושה. אני לא יודע אם יינקטו נגדה צעדים. אז שלכל הפחות יהיה ברור שהרוב המוחלט מתנגדים למה שהיא עושה. זה המינימום שאנחנו יכולים לעשות", אומר פרופ' דותן.
"אני ופרופ' ברק מדינה יזמנו את העצומה. היא נחתמה על ידי 35 חברי סגל מכהנים בפקולטה למשפטים, 80% ממי שמלמדים חתמו. העצומה שלנו היא אינדיקציה טובה למקום שבו ציבור אנשי האקדמיה עומד היום. כל מי שמנסה לזהות את האקדמיה הישראלית עם משהו אחר יבין שלפחות 80% חושב כמונו".
במכתב שכתבו לחברתם לפקולטה, האשימו אותה המרצים בתיאור שקרי של אירועי ה-7 באוקטובר, לאחר שמעשיה של ישראל אופיינו כרצח עם תוך העלמת אזכור מכוון למעשי הזוועה שנעשו בישראלים על ידי אלפי פלסטינים בהובלת החמאס. "העצומה גם שוללת במשתמע את קיומה של מדינת ישראל ומצדיקה במשתמע את הטבח, בקביעה שמעשיה הנוכחיים של ישראל הם ביטוי ל-75 שנים של כיבוש קולוניאלי מיישב בפלסטין. אף זו קביעה שקרית בעליל", כתבו המרצים.
שתי סכנות עיקריות שנובעות מהעצומה
הם הבהירו כי יש סכנה בעצומה שלה שותפה שלהוב-קיבקוריאן משני טעמים: העצומה עלולה לגרום לאנשים להאמין שישראל מבצעת רצח עם, והיא עלולה לגרום לעוינות ולמתח בין יהודים וערבים, בשל זיהוי שגוי בין העמדות שמביעה העצומה ובין עמדות הציבור הערבי בכללו.
פרופ' דותן מסביר את ההבדל בין חופש ביטוי לחופש ביטוי אקדמי. "חופש הביטוי האקדמי והפוליטי זה לא אותו הדבר. מצד אחד, חופש הביטוי האקדמי הוא רחב יותר. מצד שני, חופש הביטוי האקדמי הוא גם צר, כי אסור לו לכלול שקרים. בחופש ביטוי כללי מותר לשקר בגבולות מסוימים. במלים אחרות, גם אם אני מאמין שתופעה מתרחשת, אבל אין לי ראיות מוצקות שעומדות במבחנים מדעיים, אסור לי להציג אותה כממצא מדעי ויכולים לנקוט נגדי סנקציה".
"משתמשת בתואר שלה כדי להפיץ שקרים"
לדבריו, "פרופ' שלהוב-קיבקוריאן לא עומדת בסטנדרטים אקדמיים מינימליים, של טענות מבוססות ומוכחות. במלים אחרות, היא במשך שנים מפיצה שקרים, טענות שאין להן שום בסיס, ומשתמשת בתואר האקדמי להפיץ שקרים על צה"ל וישראל.
"אנחנו הבענו את חופש הביטוי שלנו. אם היינו שותקים היו מפרשים את דעתנו. היא מזמן עברה את הגבולות. היא מפיצה שקרים בוטים ועושה שימוש לרעה בחופש האקדמי שלה. זו צביעות מוסרית ממדרגה ראשונה ברמה הכי בסיסית".
העצומה הזאת היא מהלך לא שגרתי של האוניברסיטה העברית?
"יש חברי סגל שחותמים כל יומיים על עצומות. בייחוד לאור המהפכה המשפטית. גם אני חתמתי על חלק. ויש כאלו שכמעט אף פעם לא חותמים על עצומות וחלק מהם חתמו על העצומה. לא היה מעולם מצב ש-80% מחברי הסגל חתמו על עצומה מהסוג הזה של מאבק פוליטי על דמותה של אקדמיה. אני לא חושב שאי פעם היה משהו קרוב לזה. חתמו על העצומה אנשים עם דעות פוליטית שונות מהקצה אל הקצה ויש מגוון דעות רחב".
מספר מרצים בפקולטה בכל זאת לא חתמו על המכתב. דותן מתייחס לכך. "יש כאלו שלא חותמים על עצומות ויש כאלו שחשבו שהרקטור פגע בחופש הביטוי שלה. אני לא חושב שיש מישהו בפקולטה שתומך בעמדות שלה. הייתה יוזמה, לא מהפקולטה, לחתום על עצומה לתמוך בחופש הביטוי שלה. אני לא יודע אם היא הופצה. אולי שניים היו בעד זה".
"מהלך של פיטורים הוא מורכב וסבוך"
כאמור, רקטור האוניברסיטה גינה בתוקף את החתימה שלה על העצומה, וקרא לה להתפטר. "זה לא בסמכותי", אומר דותן, "אבל פיטורים הוא מהלך שמעורר שאלות ומאוד מורכב וסבוך. אני מניח שהאוניברסיטה לא תרצה לבצע צעד שעשוי להיתפס כפוליטי".
על המכתב של הרקטור אומר דותן, "אמרו לה בשפה אחרת - אם מדינת ישראל מבצעת פשעי מלחמה, ואת שוללת את הלגיטימיות שלה, אז את לוקחת שכר מהמשטר הדכאני. אם אנחנו דכאנים למה את לוקחת מאתנו משכורת? איך זה מסתדר? זו שחיתות. הרקטור לא אמר לה את זה במילים אלו. זה התרגום שלי".
מה אתה חושב על מה שקורה באוניברסיטאות בעולם?
"האווירה באקדמיה בחו"ל היא בעייתית. אני לא בטוח שמה שאנחנו קוראים מבטא באמת את מה שהולך. במילים אחרות, ראיתי ש'האקונומיסט' בדק את העמדות של הציבור בארה"ב ואירופה לגבי ישראל, ואין הלימה בין מה שקורה ברשתות. המצב של ישראל הרבה פחות גרוע.
"אני כן חושב שיש באקדמיה בעולם זרמים מאוד בעייתיים. אם אתה שייך למיעוט מסוים אז מתייחסים אחרת. לא משנה מה כתבת. בתקופה הנוכחית מדינת ישראל נופלת בצד הלא נכון. זאת התפתחות שפוגעת בה, למרות שאינה קשורה למה שאנחנו עושים. החדשות הטובות הן שהעמדות בקהילה הכללית באירופה ובארה"ב, במיוחד בקהילה העסקית, המדעית, הטכנולוגית והרשויות הפוליטיות - לא זהות לאלו שבאקדמיה".