לגנטיקה של החולה בסרטן ושל התא הסרטני עצמו יש חשיבות לבחירת הטיפול בחולים / צילום: Shutterstock
כשממשלת בריטניה החליטה להשקיע בפרויקט המיפוי הגנומי של אוכלוסיית המדינה, היא קיוותה לתוצאות מן הסגנון שהתפרסמו הלילה (ד') בכתב העת נייצ'ר מדיסין. מאגר המידע, שנקרא "פרויקט 100,000 הגנומים", הניב תובנות שצפויות להשפיע על הטיפול בחולי סרטן במדינה.
● חברת הגנומיקה הישראלית-אמריקאית נמכרת באקזיט קטן
● תחקיר חדש חושף: האיש העשיר בעולם משתמש בקוקאין ופטריות הזיה, והמנהלים בחברות שלו מודאגים
במחקר נאספו דגימות מ-13,000 מטופלים שחלו בסרטן מתוך 100,000 משתתפי המאגר. לאורך חמש שנים, בחנו החוקרים את המידע הגנומי שלהם, והשוו אותו למידע על הטיפול שניתן להם ותוצאותיו. הם הצליחו לגבש אוסף של המלצות לטיפולים המתאימים במיוחד למטופלים מסויימים על פי הגנטיקה שלהם. מסקנתם היא כי ב-90% ממקרי סרטן המוח, ב-50% ממקרי סרטן המעי והריאה וב-10% מסרטני ממקרי סרטן השחלה, המיפוי הגנטי משנה את המלצת הטיפול, באופן שמשפר את הצלחתו.
עצם הרעיון כי לגנטיקה של החולה בסרטן ושל התא הסרטני עצמו יש חשיבות לבחירת הטיפול בחולים, זה לא רעיון חדש. כבר היום ישנן בדיקות גנטיות שמבוססות על הידע הקיים לגבי הקשר בין גנטיקה וטיפול מתאים. אולם, התובנות לגבי איזה שינוי גנטי מכתיב איזה טיפול, נאספות לאט לאט במעבדות המחקר. פרויקט 100,000 הגנומים נראה כמאפשר איתור שיטתי של מספר רב של שינויים כאלה, המחייבים התאמה אישית של הטיפול בסרטן.
בנוסף, היום חולים רבים, אם הם בכלל מבצעים בדיקה גנומית לסרטן שלהם, עוברים בדיקה מוגבלת שנועדה לאתר מוטציות מסויימות שידועות כבעלות סיכוי גבוה להשפיע על בחירת הטיפול. המחקר הנוכחי תומך בחשיבות של ביצוע מיפוי גנומי מלא של התא הסרטני, על כל 3.2 מיליארד הגנים שבו, כדי להפיק ממנו את מקסימום התובנות שיכולות להשפיע על הטיפול.
המחקר מורכב, אך התגמול עשוי להיות גדול
קצת רקע: בשנת 2000 פוענח גנום אנושי אחד, והמחשבה הייתה כי ניתן יהיה להשוות גנומים של אנשים חולים לגנום הבריא הזה, וכך להבין מה הפגם הגנומי שלהם ולטפל בו. זה עבד עבור מספר קטן של מחלות שנובעות מפגם יחיד בגן שהפונקציה שלו ברורה, אולם הסתבר שהגנום הוא מערך סופר-מורכב של גנים המשפיעים אלה על אלה.
עוד נמצא כי המערכת הזו היא בממשק תמידי עם הסביבה, וגורמים סביבתיים שונים גורמים לשינויים עד כדי כיבוי והדלקה של פעילות של גנים באופן שמשנה תמידית את פעילות המערכת. עוד נמצא כי דווקא במחלות המורכות ביותר, כמו סרטן, לפעמים הבעיה היא במוטציה בגנום של תאים מסויימים שנצברה בעת חלוקתם אחרי הלידה. כלומר, המחלה היא גנטית, אבל היא לא כתובה בתוכנית הגנטית שאיתה נולדנו. וכמובן לפעמים ישנם ממשקים בין הגנטיקה שאיתה נולדנו לבין השינוי שעוברים התאים בחלוקה מאוחרת יותר, ויחד אלה גורמים למחלה.
כשכל המורכבויות הללו התגלו, הייתה תקופה של יאוש מן הרפואה הגנומית, אבל במקביל התרחשו שתי התקדמויות טכנולוגיות. המחיר של פענוח גנום יחיד ירד והיום עומד על כמה מאות דולרים בלבד, וכוח החישוב הזמין לפרויקטים כאלה עלה בסדרי גודל. כך נולדו במקום פרויקט הגנום האנושי, פרויקטים מסוג 100,000 הגנומים, שמנסים להשוות בין גנומים של אנשים רבים מאוד לבין התוצאות הקליניות שלהם לאורך חייהם, וכך להתחיל לצייר את המפה המורכבת מאוד של השפעת גנים, היחסים ביניהם, השינויים שהם עוברים והממשק שלהם עם הסביבה, על היווצרותן של מחלות. בישראל יש לנו פרויקט כזה משלנו, פרויקט פסיפס, שהושק במרץ האחרון.
בפרויקט הגנום הבריטי קוראים את גנום הבסיס של המטופל 30 פעמים ואת הגנום הסרטני 100 פעמים, כדי לוודא דיוק מקסימלי וזיהוי של הבדלים מינימליים שגם הם, כך עולה מן המחקר, יכולים להשפיע בצורה דרמטית על התפתחות הסרטן ועל האופן בו כדאי שיהיה מטופל.
במסיבת עיתונאים שנערכה לכבוד המחקר הסבירה ד"ר נירופה מורוגסאו, ממובילות המחקר וראש תחום הסרטן בארגון Cancer Genomics המוביל את הפרויקט, כי ניכרו הבדלים משמעותיים בין סוגי סרטן שונים, מבחינת כמות המוטציות הגנטיות בתא הסרטני. ישנם סוגי סרטן, כמו סרטן המוח כאמור, שבהם ההתאמה הגנטית כנראה מועילה וחשובה יותר מאחרים.
התקווה היא כי ככל שמיפוי הגנום לטובת התאמת הטיפול בסרטן יהפוך פופולרי, כמות המידע שתיאסף תעזור גם בפיתוח טיפולים ותרופות חדשות לאותם סוגי סרטן.