אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
בחודש האחרון שוב "פקד" את ישראל גל עליות מחירים, כאשר שורת חברות ויבואניות - בהן ויליפוד, שטראוס, שסטוביץ ו־וויסוצקי - הודיעו על עליות מחירים שמגיעות ל־15% ואפילו ל־25% בחלק מהמוצרים, החל מה־1 בפברואר. לטענת החברות, ההתייקרויות נכפו עליהן בעקבות עליות מחירי חומרי הגלם: הספקים הקפיצו את מחיריהם, המשבר בים האדום הוביל לעליית מחירי השילוח ושער המטבע המקומי הכביד על עלויות היבוא. "בעקבות העליות התלולות במחירי ההובלה הימית, מלחמת 'חרבות ברזל' והמשבר הבינלאומי שיצרו החות'ים בתימן, מחיר ההובלה עלה מ־1,500 דולר ל־7,200 דולר, ומשך ההובלה הוכפל", כתבה יבואנית מוצרי המזון ויליפוד בהודעתה בשבוע שעבר.
● מגמת העלייה ברכישות באונליין נעצרת ב-2024, לפחות בינתיים
● להיות מספר שתיים: המאבק בין הערוצים 13 ו-14 עולה הילוך
● בדיקת גלובס | ברקת מציג: ניסיון הדחת הממונה על התחרות רצוף בשגיאות עובדתיות
אלא שמהנתונים עולה תמונה שונה בתכלית. מסקירה שביצעו במיטב בית השקעות עולה כי רוב מחירי הסחורות החקלאיות דווקא ירדו בחצי שנה האחרונה ב־13% (להוציא מחירי הקקאו, הקפה והאורז). כך לדוגמה, מחיר החלב ירד ב־11%, הסויה ב־21% והחיטה ב־27%. "העלאות המחירים עליהן הכריזו חברות המזון אינן תואמות את שינוי מחירי חומרי הגלם", אומר אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, ומציין כי בכל זאת מדד מחירי המזון בישראל נחשב לגבוה ביחס לעולם (עלה ב־5.9% בשנה האחרונה). "אפילו אם מתרגמים את השינויים במחירים למונחים שקליים, עדיין מדובר בירידה במדד המחירים של הסחורות החקלאיות".
בבנק הפועלים ביצעו סקירה נוספת המעלה תובנות דומות. לדברי מודי שפריר, אסטרטג ראשי לשווקים פיננסיים בבנק, אמנם מחירי חלק מהסחורות החקלאיות עלו, אך מדד יצור המזון, הבוחן את עלויות היצור המזון המקומיות, ירד בחודש דצמבר ב־0.5%, עת תחילת העלאות המחירים בארץ - ירידה חודשית שנייה ברציפות.
בשוק מאשימים את המדינה בהתייקרויות
מיכל פינק, סמנכ"לית אסטרטגיות ותכנון מדיניות במשרד הכלכלה, אמרה בשבוע שעבר בוועדת הכלכלה כי יש פער גדול בין מדינת ישראל למדינות ה־OECD של כ־20%־30% בכל הנוגע להתייקרות המחירים. בשוק מצדם, מפנים אצבע מאשימה כלפי גורם אחד עיקרי - המדינה, שלטענת גורמים בו מעמיסה עליהם עלויות. החל מ־17% מע"מ (כשבמדינות רבות אחרות ב־OECD המע"מ עומד על אפס), דרך מסים, אגרות וכשרות, ועד שורת התייקרויות נוספות בגזרת החשמל והדלק - כל אלו תורמות לכך לעליות המחירים.
"בזמן שבודקים למה חברות המזון מעלות מחירים, אף אחד לא מטפל בסיבות שגורמות לישראל להיות יקרה", אומר גורם בשוק. "המזון כן יקר בארץ בהשוואה לעולם, פשוט לא מהסיבות האלו, אלא מהגזירות של המדינה. בעשור האחרון השכר הממוצע במשק עלה בהרבה יותר ממה שעלה המזון, ומדד המחירים לצרכן עלה ב־10% כשמרכיב המזון עלה בפחות. המדינה לא מטפלת במה שיכול לפתור את הבעיות. למה בישראל יש מע"מ על מזון, בניגוד למדינות אחרות בהן יש מע"מ אפס או מע"מ מופחת, ועוד מעלים אותו כעת באחוז? המדינה משמרת משטר מכסות שפוגע בחקלאות הישראלית, כולל על דבש, חלב וביצים. למה צריך מכסות בביצים?
"במדינות אחרות מעלים מס על ההון, תוך ניסון להגן על השכבות החלשות. אין סיבה שתנובה תקנה חלב גולמי במחיר גבוה ב־35% מהמחיר של רפת גרמנית. ואם לא די בכך, מפעלים עובדים רק חמישה ימים בשבוע בגלל ענייני הכשרות. המדינה לא מסייעת לחקלאים ומאפשרת גבייה של ארנונה ומס על אנרגיה".
לדברי אותו גורם, העלאות המחירים האחרונות לא קשורות למלחמה, ובכל מקרה רוב החברות נערכו להתייקרות מוצרים לאחר חגי תשרי. "ההעלאות הוקפאו אחרי ה־7 באוקטובר", הוא מסביר. "אבל כולם מבינים שהמלחמה תלווה אותנו לאורך זמן, וכעת פסח מתקרב ואין להן ברירה אלא לייקר חלק מהמוצרים".
באשר לירידות חלק ממחירי חומרי הגלם, מציין אותו גורם כי הן הגיעו אחרי עליות משמעותיות בהרבה במהלך השנה: "יש מוצרים עליהם אנו משלמים עשרות אחוזים יותר ממה ששילמנו בתחילת השנה שעברה. הסוכר התייקר ב־37% בשנה האחרונה, ומחיר הדולר אולי ירד, אבל זה לאחר שהגיע לשיא. יבואן עדיין משלם 7% יותר מהשנה הקודמת. אז קל לטעון שכעת הדולר ירד, אבל הוא יקר יותר מהשנה שעברה".
בשלב זה, ירידות מחירים עדיין לא נראות באופק. "המחירים של הקקאו בשיא של כל הזמנים - 3,800 שטרלינג לטון בהשוואה לפחות מ־2,000 בשנה שעברה. גם הסוכר בשיא שלא נראה למעלה מעשור, באזור 700 דולר לטון לעומת 500 דולר שנה קודם לכן", אומר עדי פנחס, מנכ"ל חברת הייעוץ קומודקס המתמחה בגידור ומסחר בסחורות וחומרי גלם. "בתעשיית החלב, התבואות, התירס והחיטה יש ירידה השנה, אבל חלקה הגדול מתקזז בפרמיות ההובלה בגלל המלחמה. ירידת המחירים הנוכחית של מוצרי הגלם היא לרוב מינורית".
פנחס מוסיף כי בשנים האחרונות, בגלל המלחמה באוקראינה, בישראל נרכשה סחורה רבה במחירים גבוהים, וכעת, כשמשתמשים במלאי קיים, עדיין לא ניתן להוזיל עלויות. "הספקים אגרו כדי לשמור על הביטחון התזונתי", הוא אומר. ובכל זאת, הוא אופטימי: "אני מניח שבמחצית הראשונה של השנה נתחיל להרגיש את השוק נרגע ואת המחירים יורדים".
"רוב הסחורות בכלל לא עוברות דרך הים האדום"
מן הצד השני של המתרס, יש מי שטוען כי הבעיה היא במבנה השוק עצמו. עו"ד רחל גור, סמנכ"לית לובי 99, סבורה כי שוק המזון בישראל צריך להשתנות באופן מהותי ומערכתי. "זה לא משהו שהחל רק במלחמה, אלא קיים שנים לפני כן", אומרת עו"ד גור. "אין עוד מדינה בעולם המפותח שסובלת מריכוזיות כה גבוהה, שחצי מהשוק בה נמצא בשליטת כמה חברות בודדות. לכן, יש לפצל את החברות הגדולות. זה לא יביא את הבשורה מחר, רפורמות לא עושים בין לילה, אבל אם נסתכל על מחירי הביגוד וההנעלה בצל התחרות מחו"ל, המחירים ירדו דרסטית ב־15 השנים האחרונות.
"מחירי המזון מטפסים בצורה חדה. כשחברות יכולות לגבות מחירים גבוהים - הן עושות זאת. אבל כשיש להן אינטרס להתחשב בצרכי הצרכנים בעקבות תחרות מפני שהן מפחדות לאבד אותם, כאן יתחיל השינוי".
לדברי גור, רוב העלאות המחירים האחרונות אינן מוצדקות: "מחירי מוצרי גלם כמו קקאו, סוכר ושמן זית עלו, אבל באותה נשימה מחירי מוצרים אחרים ירדו. הבעיה היא שלאף חברה אין את אינטרס עסקי לעשות זאת. כשבחנו דוחות של יבואנית גדולה, חישבנו את עלות השינוע פר מוצר. לא מדובר על פריטים גדולים שתופסים המון נפח כמו מכוניות, אלא על מוצרי מזון או תמרוקים, אותם ניתן לדחוס בכמות גדולה למכולה אחת, ולכן העלות נחשבת לזניחה יחסית ומהווה כאחוז מעלות המוצר.
"באשר למשבר בים האדום: הנושא לא אמור להשפיע באופן דרמטי על מחירי המזון, אך קל מאוד ליבואניות לתלות בו את ההתייקרויות האחרונות. ובכלל, רוב המוצרים כלל לא עוברים דרך הים האדום. הפסטות ושמן הזית מגיעים דרך אירופה".
הישועה תגיע מרשתות השיווק? אל תבנו על זה
לפני כשנה, כאשר היבואניות והיצרניות העלו מחירים, מי שהוביל את המחאה נגדן היו רשתות השיווק. האם כך יהיה גם הפעם? כפי שהדברים נראים כעת, נראה שלא. בנובמבר 2022, בשיאו של "צונאמי" העלאות מחירים, הודיעו קמעונאיות המזון כי הן מסרבות לייקר את מוצריהן. בתגובה, היצרניות והיבואניות לא סיפקו להן את המוצרים שהתייקרו, והאחרונות נותרו עם מדפים ריקים, עד שנאלצו להגיע להסכמות עם הספקים. שופרסל מצאה את עצמה אחרונה במאבק, ששיאו נרשם כשתנובה הודיעה על ההתייקרויות. רשת המזון הגדולה בישראל לא רק ראתה את המדפים מתרוקנים, אלא גם את הקונים נוטשים לרשתות אחרות.
כעת, נראה כי אף אחת מהרשתות לא מוכנה להיכנס למאבק שתוצאותיו אינן ידועות מראש, במיוחד כאשר הצרכן הוכיח בעבר שהוא מוכן לשלם יותר כשצריך.