בנייה בראש העין / צילום: שלומי יוסף
כבר שבועות וחודשים ארוכים ששלל גופים ומשרדי ממשלה פועלים להבאת עובדים זרים לענף הבנייה בישראל, כדי למלא את החלל שהותירו יותר מ־100 אלף פועלים פלסטינים שעבדו כאן ערב המלחמה. אולם נכון לכתיבת שורות אלו, המאמצים עוד לא תורגמו למאסת עובדים משמעותית: עד כה, הגיעו לישראל רק כ־1,000 עובדים במסגרת ההסכמים החדשים, טיפה בים ביחס לחוסר. הסיבה העיקרית: נפתולי הבירוקרטיה, גם זו הישראלית ובעיקר זו הקיימת במדינות שמהן יגיעו העובדים.
נזכיר כי בסוף אוקטובר האחרון התקבלה החלטת ממשלה ראשונה על הגדלת מכסת העובדים הזרים. השבוע אישרה הממשלה את הגדלת המכסה, כך ש־65 אלף עובדים יגיעו במסגרת הסכמים בילטרליים, עד 20 אלף במסלול מקביל ועוד עשרת אלפים ספציפית לענף התשתיות. העובדים יגיעו בעיקר מהודו, סרי לנקה ואוזבקיסטן.
דייגים, מורים ודוקטורים
"מדינת ישראל מעולם לא הביאה לארץ 65 אלף איש, ודאי לא בזמן קצר כל כך", אומר יגאל סלוביק, מנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ. "זה מחייב את כולם לצאת מהקופסה, וכשיצאנו לסבב המיונים הראשון נתקלנו בכל פעם בחסם אחר.
"מכשול אחד לדוגמה, הוא איכות העובדים שהגיעו למיונים, בעיקר במסגרת ההסכמים הבילטרליים. הגיעו אלינו עובדים בלי כל הכשרה בבנייה. דייגים, מורים, אפילו דוקטורים לביולוגיה שביקשו מאיתנו לעבור את המיונים, כי כאן הם ישתכרו טוב הרבה יותר. בכל מדינה התמודדנו עם שורה של בקשות ומסמכים, שחלק מהם הצלחנו לייתר בהמשך הדרך וחלק עדיין נדרשים - כמו תעודת יושר מהמשטרה המקומית, אישור אפוסטיל לאמיתות המסמכים שמגיש המועמד ועוד".
עוד מהבירוקרטיה שבה נתקלו אנשי משרד הבינוי והשיכון וההתאחדות בראשית המיונים, ספציפית בהודו: בקשה לתעודת לידה מקורית - קרי המסמך הפיזי שהונפק למועמד לפני שנים רבות, כשנולד, ושרבים כלל לא יודעים היכן נמצא; ואישור זהותו של המועמד, לצורך הוצאת תעודת יושר, ע"י שוטר שאמור להגיע לביתו של המועמד, ולאשר אותו.
אחד המכשולים המשמעותיים בזמן המיונים בהודו קשור לצורך במעבר בדיקות רפואיות: בזמני שגרה עוברים כמה מאות מועמדים בדיקות גופניות, בתוך ימים ספורים. הפעם, נדרש היה להעביר 6,000 איש בדיקות כאלו - ולרשות הממיינים עמדה רק מרפאה אחת, עם שני רופאים בלבד.
"נדרשנו למצוא עוד כמה וכמה מרכזים רפואיים בתוך זמן קצר, לטובת בדיקת אלפי המועמדים", מספר סלוביק. "אחרי זמן קצר העניין נפתר והמשכנו הלאה, למכשול הבא".
דוגמה נוספת לסבך הבירוקרטי, דווקא כאן בישראל, נובעת דווקא מקשיי מחשוב במערכות רשות האוכלוסין וההגירה: מתברר כי מסמכיהם של אלפי העובדים שכבר עברו את המיונים לקראת ההגעה לארץ - נשלחו כקובץ אחד סרוק, שהיה פשוט "גדול" על שרתי הרשות בארץ. בסופו של דבר הצליחו אנשי הרשות לקלוט את המסמכים על ידי העלאתם לשירותי הענן.
מנכ"ל רשות האוכלוסין, אייל סיסו, מסביר כי מדובר היה ב"בעיה טכנית פשוטה, שטופלה בו ביום".
עשרת אלפים מוינו
עד כה מוינו כ־10 אלף עובדים. בשבועות האחרונים נראה כי בתוך ימים תגיע הטיסה הראשונה ובה ראשוני העובדים הזרים שיגיעו דרך המסלול הפרטי, אך זו כאמור נדחית שוב ושוב. כעת העדכון הוא כי טיסה ראשונה תנחת בבוקר יום חמישי, ובה כ־250 עובדים מהודו.
לדברי מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, הגעת הטיסה הראשונה גדולה תהיה בבחינת "שחרור הפקק": "אנחנו מניחים שמרגע שתנחת כאן הטיסה הראשונה, הזרם יתפרץ. השאיפה היא לשתי טיסות לפחות בכל שבוע".