מטוסי F35 / צילום: חיל האויר
הפסיקה של בית המשפט ההולנדי, לעצור בתוך כשבוע את אספקת חלקי מטוסי ה־F-35 לישראל בשל "חששות כבדים לביצוע הפרות חמורות של זכויות אדם", היא חלק נוסף מהשחיקה המחריפה בתדמית של ישראל ביבשת. במקום שותפה לקרב נגד הטרור, ומדינה המפגינה סולידריות עם הצד הישראלי אחרי התקפת הטרור החמורה בתולדותיו, הפכה הולנד אחרי הפסיקה למדינה שמתמקדת בתגובה הישראלית, ומוציאה את ישראל "מחוץ למחנה" של המדינות המערביות.
● כך משלוח חלקי F35 כמעט הפיל את הממשלה בהולנד
● עם אוקראינה מצד אחד ועזה מצד שני: החברות הביטחוניות מרוויחות ובגדול
● השבוע בתעשיות הביטחוניות | מצרים רוכשת מל"טים מטורקיה, ופוטין שולח מהנדסי טילים למעצר
כמו במדינות אחרות, הפסיקה משקפת את המתח הקיים מאז ה־7 באוקטובר בין העמדה של מפלגות פוליטיות ושל ממשלות מסוימות ביבשת, לבין דעת הקהל והמצב בתקשורת המקומית. בעוד ממשלות רבות באירופה הציבו עצמן לצד ישראל, בין אם באמצעות סיוע ביטחוני, דיפלומטי או אפילו משפטי, התקשורת התמקדה ברובה בצד הפלסטיני, ובשלל הגינויים והאמירות החריפות של ארגונים בינלאומיים כמו האו"ם, ארגון הבריאות העולמי וסוכנות האו"ם לפליטים. אלו מיהרו לחרוץ כי ישראל מבצעת פשעי מלחמה בעזה, והתקשורת - ואחריה דעת הקהל - הולכת ונוטה אחריהם יותר ויותר ככל שחולף הזמן.
בהולנד, למשל, היה זה מרד בתוך משרד החוץ ההולנדי נגד המדיניות הפרו־ישראלית של הממשלה, שזרע את הזרעים להחלטה של בית המשפט ביום שני. ראשיתו כבר באוקטובר, בהדלפה אנונימית של "גורמים מקצועיים" לעיתון ההולנדי NRC על כך שישראל "ביקשה באופן דחוף" חלפים למטוסי ה־F-35 שלה בעקבות המלחמה בעזה. הגורמים קבלו, כבר אז, על האפשרות שהדבר ישליך על מעורבות אפשרית של הולנד ב"פשעי מלחמה".
בעקבות ההדלפה, חברו כמה ארגוני זכויות אדם, ביניהם "אוקספם", PAX והארגון המשפטי Rights Forum, ועתרו לבית משפט מקומי בעיר האג בדרישה שיעצור את היצוא. הממשלה הגיבה ואמרה כי "שקלה את כל השיקולים הנחוצים" כשהחליטה להתיר את היצוא, ונימקה את המחויבות של הולנד לארה"ב (וליצרנית המטוס "לוקהיד מרטין"), כחלק משיתוף הפעולה בין המדינות. היא גם הבהירה כי ניתן לספק את החלקים המבוקשים מבסיסים אחרים של הצבא האמריקאי באירופה. בית המשפט דחה את העתירה.
אולם, ארגוני זכויות האדם לא ויתרו, ולפני כשבועיים הגישו ערעור לבית דין גבוה יותר בהאג. הפעם, הם ליוו את העתירה שלהם במכתב אנונימי עליו חתומים עשרות דיפלומטים הולנדים בעבר ובהווה, שטענו כי הממשלה ההולנדית נקטה מדיניות פרו־ישראלית, בין היתר בשל הרצון של ראש הממשלה מארק רוטה להתמנות למזכ"ל נאט"ו. הפעם, בית הדין קיבל את הערעור, ופסק לעצור בתוך כשבוע את כל אספקת החלקים.
"הפרות של החוק"
הפסיקה עשויה להפיח רוח חדשה במאבק המשפטי נגד ישראל שמתנהל באירופה. במיוחד הקביעה כי "ישנו סיכון ברור שהפרות חמורות של זכויות אדם מבוצעות ברצועת עזה על ידי מטוסי F-35 הנמצאים בשימוש חיל האוויר הישראלי".
"ישראל אינה לוקחת בחשבון את ההשלכות של ההפצצות שלה על האוכלוסייה האזרחית", פסק בית המשפט בהולנד, ולפיו, הדבר גרם ל"מספר לא־פרופורציונלי של הרוגים" בצד הפלסטיני, כולל אלפי ילדים. בית המשפט גם קבע כי בהתאם לאמנות הבינלאומיות שהולנד חתומה עליהן, נכתב, עליה לאסור יצוא של נשק אם יש חשש משמעותי להפרות של החוק הבינלאומי.
לפיכך, נפסק, "אסור שיתקיים יצוא של חלקי F-35 לישראל". בית המשפט גם פסק כי ההחלטה של הממשלה הנוכחית לא להתערב בהסכם יצוא החלקים שנחתם עוד ב־2016 "מהווה הפרה של חובותיה של הולנד לפי אמנות בינלאומיות".
שדה הקרב העיקרי
הולנד אינה יוצאת דופן באמנות שעליהן היא חתומה. רוב מדינות מערב־אירופה חתומות עליהן גם הן. בבריטניה, מתנהל כבר שבועות ארוכים קמפיין מטעם פעילי ארגון Campaign Against Arms Trade נגד אספקת חלקי חילוף למטוסי F-35 ישראלים.
פעילי הארגון פירסמו את מפת הבסיסים מהם מגיעים החלקים, והניצחון בהולנד עשוי לגרום להם לפנות לערכאות משפטיות. בלגיה וספרד, שתי מדינות שמנהלות מדיניות פרו־פלסטיניות בחודשים האחרונים, כבר הודיעו על הפסקת אספקת תחמושת כלשהי לישראל. אפילו איטליה, שראשת ממשלתה נחשבה עד כה לגורם פרו־ישראלי, אמרה בדיון בפרלמנט כי המדינה הפסיקה באופן וולונטרי כל אספקה של נשק או תחמושת לישראל מאז 7 באוקטובר.
כעת נראה כי אפילו יותר מהמישור הציבורי - ההפגנות הפרו־פלסטיניות דעכו ברובן - המישור המשפטי הפך לשדה הקרב העיקרי של מי שמנסים לבלום את המלחמה הישראלית בעזה. כך לגבי העתירה לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, כך גם לגבי העתירה לבית הדין לערעורים בעיר בנושא חלפי המטוסים. הממשלה ההולנדית יכולה עדיין לעתור לבית המשפט העליון נגד ההחלטה, אך תצטרך לעצור את המשלוחים נכון לעכשיו. והקרב הישראלי על דעת הקהל האירופית ספג עוד מפלה, שאולי עומדת בניגוד לעמדת רוב ממשלות היבשת, אך גם שוחקת אותה במקביל.