גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התוכנית שתשנה את החישוב של היטל ההשבחה והפיצויים לטובת בעלי הדירות

תזכיר חוק שפרסם משרד הפנים להערות מפזר את אי הוודאות וקובע לראשונה מועד ברור אחד רחוק להגשת תביעת פיצויים וגביית היטל השבחה ● החוק יהיה תקף רק לתוכניות עתידיות, ואינו צפוי לפתור מחלוקות קיימות בתל אביב ובירושלים ● החוק עשוי להיתקל בהתנגדות העיריות, שיפסידו מיליארדים

בנייה בתל אביב / צילום: שלומי יוסף
בנייה בתל אביב / צילום: שלומי יוסף

משרד הפנים מנסה לעשות סדר בעולמות היטלי ההשבחה ותביעות הפיצויים - לאחר שנים של חוסר ודאות בתחום במקרים ספציפיים, אשר הוביל להליכים משפטיים ארוכים שטרם הסתיימו.

לחברה יש חוב של 2 מיליארד שקל, הבעלים בונה וילה עם בריכה
האחים חג'ג' ינסו לצאת מבועת הנדל"ן של ת"א בעזרת שותפות עם עדי צים

המשרד פרסם לאחרונה להערות הציבור תזכיר חוק חדש, אשר עונה על כמה סימני שאלה חשובים בשתי הסוגיות האקוטיות הללו, אם כי תחולתו תהיה רלוונטית רק לתוכניות שיאושרו או יופקדו לאחר אישורו, כך שאת התסבוכות הקיימות הוא לא בהכרח יפתור.

בשני הנושאים הללו נוצרו לאורך השנים פערים בשל סוגיות "מיוחדות" שהחוק לא נתן להן מענה ספציפי. התוצאה הייתה היטלי השבחה ופיצויים שהיו מוגזמים מדי או נמוכים מדי, מה שהביא לפגיעה - בבעל הנכס או בקופת המדינה.

ליצור אחידות וודאות

תביעת פיצויים על נזק שנגרם בעקבות תוכנית אפשרית מכוח סעיף 197 לחוק: "נפגע על ידי תוכנית, שלא בדרך הפקעה, מקרקעין הנמצאים בתחום התוכנית או גובלים עימו.. זכאי לפיצויים מהוועדה המקומית". היטל השבחה הוא מעין מס מקומי שמוטל על בעל נכס בשיעור 50%, עקב "עליית שווי מקרקעין עקב אישור תוכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג", כפי שמגדיר זאת חוק התכנון והבנייה.

תזכיר החוק החדש מתייחס לשני התחומים בנפרד, אך העיקרון דומה: קביעת מועד ברור אחד - גיבושה של תוכנית מפורטת (תוכנית שמכוחה אפשר להוציא היתר בנייה), שלפיו אפשר יהיה להגיש תביעת פיצויים או לגבות היטל השבחה. תוכנית מפורטת היא סופו של הליך התכנון, ועל פיה אפשר להבין בצורה המדויקת ביותר מהן הזכויות הניתנות.

באשר לפיצויים תזכיר החוק מציין, כי הפסיקה הקיימת קובעת כי ניתן להגיש תביעה בשני מועדים, בעת אישור תוכנית מתארית, שהיא כללית למדי, ובעת אישור תוכנית מפורטת, מתוך התפיסה שלפיה שתי התוכניות עשויות לגרום פגיעה כלשהי. "עצם החובה הקיימת לפי הדין המצוי, לפיצול התביעות והגשת תביעה עקב כל תוכנית פוגעת, דורשת כפל הליכים, תוך הכבדה הן על בעלי הזכויות והן על המוסד התכנוני והערכאות השונות" נכתב בדברי ההסבר להצעה, המקודמת בידי מנהל התכנון, בראשות המנכ"ל רפי אלמליח.

בין היתר נובעת המורכבות, כך בדברי ההסבר, מכך שהתוכנית המתארית אינה מאפשרת הערכה מדויקת של הנזק, שכן התכנון המפורט טרם הסתיים. מטרת ההצעה היא לעבור ל"מהלך תכנוני אחד", שמתחיל בתכנון המתארי והכללי ומסתיים בתכנון המפורט - שבסיומו ניתן יהיה להגיש תביעת פיצויים.

לכן קובעת הצעת החוק כי פגיעה המזכה בפיצוי לפי סעיף 197 "תהיה רק פגיעה מכוחה של תוכנית הכוללת הוראות מפורטות, שניתן להוציא מכוחה היתר בנייה ללא צורך באישורה של תוכנית נוספת". כדי להבטיח שהפיצוי יבטא בצורה מלאה את הפגיעה, קובעת ההצעה עוד, כי לא תינתן כל אפשרות לתביעת פיצויים בגין התוכנית המתארית, ובמקביל ירידת הערך בעקבות אותה תוכנית מתארית לא תיחשב.

אותו עיקרון ייושם גם בנוגע להיטלי השבחה: "החבות בהיטל השבחה תתגבש רק לעת תחילתה של תוכנית מפורטת אשר ניתן להוציא מכוחה היתרי בנייה" - והמשמעות המרכזית היא שתוכנית מתאר שלא ניתן להוציא מכוחה היתר איננה מחייבת בהיטל.

היטלים במיליארדים

חשיבותו של תיקון חוק כזה רבה, גם אם הוא מתייחס לתוכניות עתידיות בלבד - שכן כל שינוי בקשר לחישוב היטלי השבחה או פיצויים משמעותו מיליארדי שקלים מבחינת הרשויות המקומיות. היטלי ההשבחה לבדם מכניסים לקופת הרשויות המקומיות - עיריות, מועצות אזוריות, מועצות מקומיות ומועצות תעשייתיות - כמה מיליארדים בשנה.

הנתון הרשמי האחרון לגבי הכנסות כלל הרשויות מהיטלי השבחה לוקח אותנו עד 2015, אז פרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת מסמך שמראה כי נגבו בשנה זו כ-3.65 מיליארד שקל היטלי השבחה. נתונים עדכניים יותר וספציפיים, לגבי העיריות הגדולות בישראל - ירושלים ותל אביב-יפו - יכולים לשפוך אור על המגמה הכללית.

אם נקפוץ כמה שנים קדימה, נראה כי ב-2020 מדובר בהכנסות של 527 מיליון שקל לעיריית תל אביב-יפו מהיטלי השבחה, בשנת 2022 הסכום עלה ל-800 מיליון שקל ובשנה החולפת - 1.565 מיליארד שקל.

בעיריית ירושלים ב-2020 עמד הסכום על 147 מיליון שקל, ב-2022 על כ-265 מיליון שקל וב-2023 על מעט יותר מ-300 מיליון שקל.

נתונים אלו, הלקוחים מספרי התקציב של העיריות לכל שנה, הם כמעין תחזית, ולכן עשויים להשתנות מעט לכאן או לכאן - אך ממחישים עד כמה הסכומים גדולים, ונראה כי הם עולים בהתמדה מדי שנה.

באשר לפיצויים לפי סעיף 197, התמונה כנראה הפוכה: בשנים האחרונות צמצמה הפסיקה בהדרגה את העילה לתביעות פיצויים, וקבעה כי ציפיות בגין תכנונים עתידיים לא ייכללו, בדרך כלל, בחישוב גובה הפיצויים המגיע לבעל הנכס. לכן אפשר להניח כי מבחינה זו דווקא קטן בהדרגה סכום הפיצויים הכולל שמשלמות כיום הרשויות - אם כי מדובר גם היום במיליוני שקלים רבים ברשויות הגדולות בארץ.

מה עם תמ"א 38

תיקון חוק התכנון והבנייה שמציע כעת משרד הפנים יישאר פתוח להערות הציבור עד 12 במרץ. המתנגדות הגדולות צפיות להיות העיריות, שעשויות להפסיד מיליארדי שקלים מהמהלך אבל ראשיהן עסוקים כעת בבחירות הקרובות. אולי כדי להפחית את זעמן, נקבע כי גם אם יאושר, החוק לא יחול על תוכניות קיימות שנמצאות בשלבים מתקדמים: בכל הנוגע לתביעות פיצויים, מדובר רק בתוכניות שהופקדו לאחר שנכנס לתוקף; בכל הנוגע להיטלי השבחה, מדובר רק בתוכניות שאושרו לאחר שנכנס לתוקף.

עניין התחולה משמעותי מאוד בעיקר בכל הנוגע להיטלי השבחה, שכן ברקע נמצאים כמה הליכים תלויים ועומדים בערכאות השונות, בעיקר סביב שאלת החבות בהיטלי השבחה בגין תוכנית תמ"א 38, שהביאה לכמה פסיקות דרמטיות, בהן גם כאלו הסותרות זו את זו.

בתזכיר החוק ישנה התייחסות לעניין, ונכתב כי "תיקונים אלה נדרשים, בין היתר, כדי להבהיר וליצור ודאות לגבי המצב המשפטי החל בנוגע לחבות תשלום היטל השבחה במצב של זכויות מותנות". עוד קובע התזכיר, בהתייחסות ישירה לתמ"א 38, כי "לגבי קרקע שביום תחילתה של התוכנית הכללית יש עליה בניין, מועד תחילתה של תוכנית כאמור יהיה יום ההחלטה למתן היתר מכוח התוכנית הכללית".

בכך, למעשה, התיקון מתווה דרך גם לגבי היטלי ההשבחה סביב תמ"א 38, אך נראה כי הקביעה שהוא יחול רק על תוכניות שעוד לא הפכו לעובדה מוגמרת, משקף את כוונת המחוקק: לא להתערב בפסיקות מתהוות - בין היתר לגבי תוכניות רובע 3 ו-4 בתל אביב שאושרו לפני שנים, אלא ליצור סדר קדימה לתוכניות הבאות, ולמנוע את אותה תסבוכת שנוצרה סביב תוכניות קיימות.

עם זאת, ייתכן שהחקיקה החדשה תשמש מעין "סמן" לבתי המשפט בנוגע להכרעה הרצויה. כבר בסוף 2022 הוציאה מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) במשרד המשפטים, בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד כרמית יוליס, מסמך אשר מציג עקרונות כלליים לעניין, "ברוח" הדברים המופיעים כעת בהצעה לתיקון החוק.

"התיקונים יובילו לתוצאה של מס אמת שאיננו מס בחסר או מס ביתר, ייעלו את ההליך התכנוני והרישויי, ייתרו דיונים מורכבים ויתרמו תרומה של ממש לוודאות", מסוכם בדברי ההסבר. "דחיית הפיצוי לשלב התכנון המפורט תוביל בהכרח להקטנה משמעותית של שיעור ירידת הערך עקב אישור תוכנית מתארית, משום שהקונה יביא בחשבון את זכאותו לפיצוי מלא".

עוד כתבות

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה