גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך נקבע שהאזרחים הערבים לא חייבים בגיוס, ולמה הסוגיה כבר לא על הפרק?

השר דוד אמסלם הגיש השבוע עתירה לבג"ץ נגד הממשלה שבה הוא עצמו מכהן, במה שנראה כמעין "הטרלה" או התרסה ● אבל הסוגיה הכללית שהעלה היא כזאת שהעסיקה את ראשי המדינה עוד בשנותיה הראשונות, וגם בהמשך לא בטוח שניתנו לה תשובות מספקות

דוד אמסלם, הליכוד (סרטון ברשת איקס, 31.3.24) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
דוד אמסלם, הליכוד (סרטון ברשת איקס, 31.3.24) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

השבוע, על רקע התסבוכת בנוגע לגיוס החרדים, והחלטת בג"ץ להקפיא חלק מתקצוב הישיבות, הגיש השר דוד אמסלם עתירה שבה דרש שגם ערבים יגויסו לצה"ל. "כמה קל לבג"ץ בשעת מלחמה להיטפל דווקא לחרדים", כתב אמסלם בציוץ שהעלה לחשבונו ברשת איקס. בסרטון שנלווה לציוץ הוסיף אמסלם את ההסבר הבא: "צריך להבין, על פי החוק היום, כל ערבי צריך להגיע ללשכת הגיוס - והפוקד, צה"ל, מחליט אם לגייס אותו... מאז קום המדינה ועד היום זה לא קורה - אבל לומדי התורה הם לצנינים בעיני (בג"ץ)".

המשרוקית | הסכום שיקוצץ לרשויות הערביות הוא "כסף קואליציוני" מימי הממשלה הקודמת?
המשרוקית | האם המדיניות של בן גביר הביאה לרמדאן שקט, ולמה זה חודש שמועד

שר שמגיש עתירה נגד מדיניות הממשלה שבה הוא עצמו חבר זה בוודאי לא עניין שכיח. כשנזכרים שב־2022 הגיש אמסלם בדיוק את אותה עתירה, ונדחה על ידי בג"ץ על רקע "אי מיצוי הליכים" (כלומר, לפני הפנייה לבג"ץ אמסלם היה צריך להפנות בקשה בעניין לשר הביטחון) - זה מצייר את המהלך כרציני עוד פחות. ובכל זאת, הניסיון לבחון את הטענה של אמסלם במישור העובדתי, ולהבין מהו המנגנון החוקי שמאפשר לצה"ל לא לגייס ערבים - בניגוד, למשל, למה שנקבע לאורך השנים לגבי החרדים - מעלה כי התשובות בסוגיה הן דווקא אינן פשוטות או מובנות מאליהן.

"בסיס משפטי רעוע"

נתחיל עם תיאור המצב הנוכחי, כפי שהוצג על ידי אמסלם. לדבריו, החוק מחייב כל אזרח ערבי להגיע ללשכת הגיוס, ושם צריכה להתקבל ההחלטה לגבי גיוסו. זה כידוע לא קורה היום, אבל מה מאפשר זאת מבחינה חוקית? מי שעסק בבחינת הסוגיה הזאת הוא פרופ' ליאב אורגד, במאמר בשם "המיעוט הערבי בישראל וחובת שירות ביטחון", שפורסם ב־2007 בכתב העת "המשפט".

אורגד, מומחה למשפט חוקתי, מסביר שם כי סעיף 1 לחוק שירות ביטחון אכן מחיל חובת גיוס לשירות ביטחון על כל אזרח ישראלי ותושב קבוע - ללא הבדלי גזע, דת, לאום או מוצא. כלומר, מדובר ב"חובה אינדיבידואלית הנגזרת מעצם האזרחות (או התשובות) הישראלית". אלא שבאותו חוק, תחת סעיף 13, מוענקת סמכות ל"פוקד" שלא לאכוף את החובה הזאת. מיהו "הפוקד"? החוק מגדיר אותו כמי ששר הביטחון האציל לו את הסמכות, ובנוסף גם מאפשר לו שיקול דעת נרחב בכל הנוגע להחלטה את מי לזמן ללשכת הגיוס. בנוסף, אורגד מצביע על כך שבהוראות אגף כוח אדם בצה"ל (הוראה מג 01-01) נכתב בהקשר ל"גיוס בני מיעוטים" כי "ככלל לא תגויס אוכלוסייה זו לשירות בצה"ל", מלבד "אנשים שיביעו רצונם".

אז סגרנו את ההיבט הפורמלי של הסוגיה? לא ממש. ראשית, אורגד מצביע על כך כי עצם זה שצעירי החברה הערבית לא מזומנים לשירות בצו אישי, לא בהכרח פוטר אותם באופן גורף לפחות מהתיצבות בלשכה (ישנו גם מה שמכונה "צו הפוקד הכללי" שמתייחס לכל בני השנתון הרלוונטי בכל שנה). ושנית, כפי שקבע בג"ץ במהלך השנים, לגיוס או אי גיוס גורף של אוכלוסיות שלמות ישנם גם היבטים חוקתיים הנוגעים לשוויון, ולא ברור שניתן לפטור החלטה כזאת ב"ככה הצבא החליט". אורגד, שמתייחס במאמרו בעיקר לחלק הראשון שהזכרנו, מציין כי ההסדר הנוכחי "נשען במתכונתו כיום על בסיס משפטי רעוע וספק אם נעשה כדין", ועל כן הוא ממליץ להסדיר את הנושא בחקיקה, בדומה לגיוס בני ישיבות (חקיקה שכידוע עד כה לא הצליחה לעמוד במבחנים שקבע בג"ץ).

"פרדוקס לוגי"

עוד נחזור לניסיונות לאתגר את סוגיית גיוס הערבים, על רקע הפסיקות של בג"ץ בעניין החרדים. אבל לפני כן נצלול להיסטוריה של הנושא, וננסה להבין כיצד נולד בכלל ההסדר הנוכחי שלפיו ערבים אינם חייבים בגיוס. מעניין להיווכח כי דווקא בשנותיה הראשונות של המדינה לא התייחסו לכך כמובן מאליו.

"בשנים שלאחר קום המדינה התייחסו די ברצינות לעקרונות השיוויון במגילת העצמאות, ומאוד התלבטו בעניין הזה", אומר לנו ד"ר (אל"מ במיל') ראובן גל, עמית מחקר בכיר במוסד שמואל נאמן בטכניון. "אז בהקשר של החרדים, היה את ההסדר הנודע שהעניק פטור ל־400 בני ישיבות, אבל בנושא הערבים התקשו לקבל החלטה. צריך לזכור שבתקופה הזו הערבים היו תחת ממשל צבאי, שהטיל עליהם מגבלות קשות, אז לגייס אותם לצבא זה בוודאי פרדוקס לוגי".

יש כמה אנדוקטות שאפשר לציין מאותה תקופה (הזכרנו בכתבה קודמת בנושא כי ב־1949 דווקא ח"כ תופיק טובי ממק"י טען כי אי גיוס ערבים לצה"ל מהווה "אפליה גזעית"), אך הניסיון המשמעותי ביותר לגיוס ערבים בשנים הללו היה מהלך שביצע שר הביטחון, פנחס לבון. ב־1954 נשלח על ידו צו גיוס לכל "קהילות המיעוטים" שטרם גויסו, כדי "לתת לערבים את האפשרות להוכיח שלא רק זכויות הם תובעים לעצמם, כי אם נכונים הם למלא גם חובות".

במאמר שפרסם אורגד מצוטט דוח שסיכם את הניסוי שלפיו, למרבה ההפתעה, "האפשרות לשאת נשק וללבוש מדי חייל... וההזדמנות לצאת מחיי השגרה...", דווקא קסמה לרבים מהצעירים הערבים. גם ד"ר עאדל מנאע, ממכון ון ליר, מציין בספרו "נכבה והישרדות" כי אלפי צעירים ערבים בגיל הגיוס ראו בכך "הזדמנות להשוואת זכויותיהם ומעמדם לאלה של היהודים", וקיוו כי "שירותם בצבא ישים קץ לתחושות הרווחות בקרב היהודים בדבר היותם גיס חמישי". עם זאת, בקרב ההנהגה והדור המבוגר נרשמה התנגדות חריפה. למרבה האירוניה, באופן שקצת מזכיר איום אחר מהימים הללו, בפולמוס שהתנהל אז "נרשמו קולות (שלפיהם) אם לא תהיה ברירה יצטרכו הצעירים לצאת את הארץ ולא להתגייס".

בסופו של דבר, בוטלה כוונת הממשלה לגייס את הערבים, ובשנת 1956 הוחלט להחיל את חובת השירות בצבא רק על בני העדה הדרוזית. מדוע נסוגו ראשי המדינה מכוונתם? ד"ר מנאע מציע בספרו את האפשרות כי צו הגיוס של לבון לא היה יותר ממבחן נאמנות, או אפילו ניסיון לגרום לערביי ישראל לעזוב את המדינה.

"וכשיבוא, יבוא שלום"

מאז שנות ה־50 לא נעשו עוד ניסיונות ממשיים לגייס את בני החברה הערבית. אלא שבעשורים האחרונים נכנס לתמונה גם בג"ץ. אחרי הפסיקות המשמעותיות שלו בעניין גיוס החרדים, החל משלהי שנות ה־90, הונחו לפתחו עתירות גם בעניין גיוס הערבים. ב־1997 הוגשה עתירה בה נטען כי בדומה לפסיקה בעניין החרדים, יש לעגן גם את סוגיית גיוס הערבים בחקיקה ראשית. בסופו של דבר העתירה נמחקה בעקבות התחייבות הממשלה אז "לנהוג לגבי בני המיעוטים כפי שנפסק לגבי בחורי הישיבות בבג"צ".

ב־2001, לאחר פרסום מסקנות ועדת טל, הוגשה עתירה נוספת בסוגיה. הימים אז היו ימי האינתיפאדה השנייה, מה שהקל על השופטים להמליץ על מחיקת העתירה "לאור המציאות שהשתנתה". במאמרו, אורגד מציין כי השופטת דליה דורנר נימקה את ההחלטה בכך ש"העת הזו אינה בשלה לחיוב בני המיעוטים לבצע שירות צבאי או לאומי", והמליצה "לעתור שוב לכשיבוא שלום".

מאז, ככל הידוע, לא נעשו עוד ניסיונות רציניים לאתגר את הסוגיה מול בג"ץ. ד"ר גל, שכיהן בעבר גם כסגן ראש המל"ל, חושב שהעובדה שהנושא לא טופל לאורך השנים - למשל, בממשלת בנט־לפיד שכללה גם את רע"ם - היא בגדר "בכייה לדורות". "אם בשנות ה־50 היו בכל זאת מחליטים לגייס את ערביי ישראל בהתנדבות - כל הסוגיה הייתה נראית אחרת לגמרי. אפילו אם רבע מהאוכלוסייה הערבית הייתה נכנסת בשערי הבקו"ם היחס מצד היהודים אליהם היה שונה, וגם היחס שלהם למדינה היה אחר".

עוד כתבות

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: צבא ארה"ב נערך למערכה ארוכה שתימשך שבועות באיראן

האמריקאים עשויים לתקוף גם אתרים של המשטר, ומעריכים שהאיראנים יגיבו ● לקראת סבב המו"מ: וויטקוף העביר מסרים ליועצו הבכיר של ח'אמנאי באמצעות עומאן ●  דיווח: צבא ארה"ב נערך למבצע ממושך של כמה שבועות נגד איראן, אם יידרש לכך ● שר החוץ האמריקאי רוביו: "הנשיא טראמפ מעדיף להגיע לעסקה עם איראן, אך זה קשה מאוד" ● עדכונים שוטפים

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

חדר להימלט אליו מהמסך / צילום: GEMINI-AI

חדר להימלט אליו: הטרנד שהסעיר את טיקטוק - ואז את מעצבי הבתים

קיר טיפוס, במת קריוקי, אוספים נדירים, פסנתר וינטג' ותא טלפון כמו של פעם ● מעצבי החדרים האנלוגיים יעשו הכול כדי שתרגישו שהחיים ללא מסכים טובים יותר, ואפילו הילדים שלכם ירצו לברוח לשם ● הביקוש להם גדל יותר ויותר ● איך תוכלו לעצב את ביתכם בהתאם?

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי טיול בדרום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים