הממשלה אישרה סבסוד משכנתאות - בניגוד לעמדת בנק ישראל וללא מקור תקציבי

הממשלה אישרה היום (ג') את הצעתו של פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, לסבדסד משכנתאות שהתייקרו כתוצאה מעליית הריבית בשנים האחרונות. זאת, בניגוד מוחלט להמלצות הדרג המקצועי.

● ד"ר סעדון על סבסוד המשכנתאות: "מנוסים בחוקי הכנסת, וזה אחד מהגרועים"
● בנק ישראל צופה: הגירעון יעקוף את היעד, הצמיחה תיחתך ומה בנוגע לריבית?

בנק ישראל פרסם מיוזמתו נייר עמדה רשמי בנושא והגיב בחריפות יחסית. "גורמים בבנק ישראל מוסרים כי גם לאחר עיון מעמיק קשה לזהות את ההיגיון הכלכלי בהצעה", נמסר מטעם הבנק. לדבריו, הצעה כזו "לא קיימת גם בכלכלות של מדינות בעולם השלישי. עם זאת, קל מאוד להצביע על הנזק הפוטנציאלי לכלכלה הישראלית ולתדמיתה כמשק מפותח".

בבנק ישראל ציינו כי בשנים האחרונות נרשמה עלייה בהחזר החודשי הממוצע של משכנתאות חדשות, הנובעת הן מעליית מחירי הדירות והן משינויים בסביבת המאקרו. "העלייה בהחזר החודשי הייתה משמעותית יותר דווקא בקרב העשירונים העליונים ובקרב נוטלי משכנתאות בשנים 2021-2022, תקופה שבמקביל נרשמה בה עליית מחירים דו־ספרתית בדירות אלו", נכתב. "בראיית בנק ישראל ניתן לומר שההצעה נטולת כל הגיון כלכלי. לעומת זאת, הנזק הפוטנציאלי לכלכלת ישראל, לתדמיתה ולמעמדה הבינלאומי, עצום".

לגלובס נודע כי הצעת החוק נוספה ברגע האחרון לסדר היום של ישיבת הממשלה הבוקר, וכי בסדר היום שהופץ אתמול (ב') לא היה לכך זכר. ייתכן שהדבר נעוץ בהתנגדויות המשפטיות והמקצועיות להעברתה, יום לאחר אישור תקציב המדינה.

בנוסף להתנגדות בנק ישראל, צורפה להצעת המחליטים גם חוות הדעת המשפטית של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה אורלי פישמן אורן. שם נכתב כי "מעמדות גורמי המקצוע במשרד האוצר ובבנק ישראל עולה כי קיימת מחלוקת מקצועית עמוקה ביחס לתשתית המצדיקה את מתן הסיוע. בין היתר, בעוד שטיוטת החוק שמבוססת על עמדתה המקצועית של המועצה הלאומית לכלכלה, מנמקת את הצורך במענק בפגיעה בהכנסה הפנויה של אוכלוסיית היעד עקב עלייה משמעותית בהחזר החודשי, גורמי המקצוע במשרד האוצר ובבנק ישראל סבורים כי הערכת הנטל תוך התמקדות בגובה ההחזר החודשי בלבד, ללא שקלול הצמיחה בהכנסות, שגויה מקצועית".

עוד נכתב כי "היעדרה של תשתית עובדתית מבוססת ומוסכמת בדבר עוצמת הפגיעה באוכלוסיית היעד, כפי שפורט לעיל, מערער גם את ההצדקה להעדפתה על פני קבוצות אחרות שהושפעו גם הן מעליית הריבית. העדפה זו עלולה להפוך את הסיוע להטבה הניתנת באופן שרירותי המעוררת קשיים משמעותיים במישור השוויון". בנוסף, הודגש שטיוטת החוק נעדרת התייחסות מפורטת למנגנוני אכיפה ובקרה, הן ביחס לגופים המלווים, והן ביחס לאוכלוסיית היעד שצפויה לקבלו, וכי לא הוצג כל מקור תקציבי.

היועץ המשפטי של משרד האוצר הצטרף להמלצה שלא לאשר את ההצעה. "המנגנון המוצע בטיוטת החוק עשוי לייצר גם אפליה תוצאתית. זאת, שכן האוכלוסייה הערבית צפויה להנות מההטבה באופן מצומצם ביחס לגודלה באוכלוסייה וזאת בשל בעיות נגישות למשכנתאות".

באופן חריג גם הממונה על התקציבים החדש מהרן פרוזנפר הביע התנגדות להצעה. "רק אתמול אושרה בכנסת בקריאה שלישית הצעת חוק התקציב לשנת 2026 שלא כוללת מקור למימון הצעת החוק. כידוע, מדובר בתקציב מורכב שעודכן תוך כדי המלחמה, שכולל קיצוצים במיליארדי שקלים לצורך התכנסות לצורכי הלחימה והמשק בתקופה זו... בשלב זה לא נכון להכביד עוד יותר את הנטל על הציבור", כתב פרוזנפר לחברי הממשלה.

איך זה יראה?

פרטי ההצעה המלאים טרם ברורים, אך בתזכיר חוק בנושא שפורסם בינואר המתווה היה כדלקמן: מענק חודשי לבעלי דירה יחידה שנטלו משכנתא עד סוף 2022, לפני שהחלה סביבת הריבית הגבוהה. הזכאות מוגבלת למי שרכש דירה במחיר שאינו עולה על כפליים ממחיר דירה ממוצע, שעמד ב-2022 על כ-2.2 מיליון שקל. סכום המענק ייגזר משני פרמטרים: העלייה בהחזר החודשי בפועל, ושווי הדירה בעת הרכישה ביחס למחיר הממוצע.

לפי הנוסחה שהוצעה בתזכיר, מי שרכש דירה במחיר הממוצע או מתחתיו יהיה זכאי ל-75% מהעלייה הריאלית בהחזר החודשי. מי שרכש דירה במחיר גבוה יותר יקבל פיצוי מופחת באופן יחסי, עד לאיפוס ההטבה עבור דירות שמחירן עלה על כפליים מהממוצע. למשל, מי שההחזר החודשי שלו עלה ב-1,600 שקל ורכש דירה במחיר ממוצע יקבל כ-1,200 שקל לחודש.

צעד נוסף בניגוד לעמדת גורמי המקצוע

למעשה, מדובר בצעד נוסף של הממשלה להוצאה ציבורית חריגה בניגוד לעמדת גורמי המקצוע ובנק ישראל. כך, רק בלילה שבין ראשון לשני הממשלה אישרה את תקציב המדינה עם גרעון דרמטי של 4.9% תוצר שכולל בתוכו 5 מיליארד שקל לכספים קואליציונים והטבות מס שניתנו במסגרת תקציב המועבר בשנת בחירות.

שעות לאחר העברת התקציב משרד האוצר עדכן את תחזית הצמיחה, באופן שלעמדת בנק ישראל יקפיץ את הגרעון ל-5.3% וליחס חוב תוצר גבוה וחריג של 70.5%. זאת, בניגוד להבטחות הממשלה למשקיעים לפיה ישראל מתכוונת להכנס השנה למתווה הורדת יחס החוב תוצר.

במסגרת ליל התקציב, הממשלה אף הגדילה להעביר 800 מיליון שקל מתוך הכספים הקואליציונים במחטף שמנע את הצורך באישורים משפטיים. כך, חברי הכנסת החרדים העלו הסתייגויות לאישור התקציב, לפיהן הכספים הקואליציונים שנשמרו ברזרבה עד לאישורים המשפטיים - יועברו ישירות לסעיפים התקציביים בכל הנוגע למוסדות תורניים ותווי מזון. הכנסת אישרה את ההסתייגויות, כך שהכסף יעבור במחשכים וללא ביקורת ציבורית ופרלמנטרית בועדת הכספים של הכנסת.

כמה זה יעלה לנו?

מחלוקת קיימת גם על העלות התקציבית. בעוד שהממונה על התקציבים מעריך את העלות ב-7 מיליארד שקל ל-5 שנים ו-2 מיליארד שקל לשנת 2026 לבדה, בבנק ישראל מעריכים אותה ב-10 מיליארד שקל. לעומת זאת, בהצעת ההחלטה נכתב סכום של 2 מיליארד, באופן שגורמים כלכליים מכנים "זריית חול בעיני הציבור" וזאת משום שככל הנראה כותבי ההצעה מעריכים שהריבית תרד בשנים הבאות, במנותק מהערכות ותחזיות בנק ישראל.