תל אביב הייתה המתנגדת הגדולה לקרן הארנונה, וכעת היא המרוויחה המרכזית ממנה

היא הייתה המתנגדת הקולנית ביותר למהלך מאחר שהעריכה כי יסב לה הפסדים, אך עיריית ת"א־יפו (לפחות בינתיים) היא המרוויחה הגדולה מקרן הארנונה: על פי נתוני משרד הפנים, תקבל העירייה עבור שנת 2025 כמעט 30 מיליון שקל מקרן הארנונה, זאת נוסף על כ־21 מיליון שקל עבור שנת 2024.

● י-ם מובילה במכירת דירות יד שנייה, ואיזו עיר בראש בדירות החדשות?
● אחד מכל חמישה יקבל דירה במתנה? ההגרלה שמציגה את מצוקת היזמים

כזכור, קרן הארנונה אושרה במרץ 2023 כחלק מחוק ההסדרים של אותה שנה, והעיקרון שלה פועל כך: מצד אחד, כל רשות מקומית תקבל מדי שנה כספים מהקרן בעד יחידות דיור שיתווספו בשטח אותה רשות; מצד שני, כל רשות מקומית תעביר מדי שנה לקרן סכום כסף מסוים מתוך הכנסותיה מארנונה שאינה למגורים. כך, אמורה הקרן להשיג שתי תוצאות: אחת - עידוד והאצה של בניית יח"ד חדשות בכל הארץ; שנייה - איזון מסוים או "יחסי גומלין" בין שטחי המגורים לבין שטחי התעסוקה, המסחר והתעשייה הנוספים בכל רשות מדי שנה.

כאשר הוצע החוק, רשויות רבות, בעיקר החזקות שבהן, ובראשן ת"א־יפו - יצאו למאבק עיקש בממשלה, שהגיע עד כדי שביתה כוללת, בטענה כי החוק החדש יפגע בהן קשות. נתונים שפרסם בזמנו משרד האוצר הראו כי אכן בארבע השנים שבין 2024 ל־2028 צפויה עיריית תל אביב־יפו להפסיד יותר מ־190 מיליון שקל, אלא שבינתיים היא בצד המרוויח זו השנה השנייה ברציפות. אז מי הפסידה בשנה זו, ומי הרוויחה? גלובס מנתח את נתוני משרד הפנים שהתפרסמו לאחרונה, ובהם תחשיבי קרן הארנונה עבור 260 רשויות.

עד 1,850 שקל לכל יחידת דיור

מדי שנה מעבירה קרן הארנונה לכל רשות הודעה בדבר "גובה המענק להעברה לרשות מהקרן". המענק הזה מחושב כהפרש המתקבל מהמענקים עבור מספר יח"ד שנוספו לרשות באותה שנה, פחות ההפרשה שנדרשת הרשות להעביר לקרן על בסיס ההכנסות מהארנונה שאינה למגורים.

ננסה לפשט את החישוב עד כמה שניתן: באשר לתוספת יח"ד - רשות מקומית תקבל מענק של 1,000 שקל עבור כל יח"ד שנוספה בין השנים 2018 ל־2020, ו־1,850 שקל עבור כל יחידות דיור שנוספה משנת 2021 ואילך. המענקים עבור כל שנה יינתנו לרשות לאחר שלוש שנים, כך שעבור שנת 2025 הנתונים הרלוונטיים הם עד שנת 2022.

באשר להכנסות מהארנונה: כל רשות תפריש בכל שנה את הסכום שהפרישה בשנה הקודמת, בתוספת שיעור מהגידול בארנונה שאינה ממגורים בשנה הקודמת. השיעור נקבע לפי מאפייני כל רשות - גובה הארנונה שבה שאינה ממגורים, דירוגה במדד החברתי־כלכלי ובמדד הפריפריאליות. הרשויות בעלות ה"ציון" הגבוה ביותר יהיו במדרגה הגבוהה מבין כמה, ויפרישו 27.5% מהגידול בארנונה שאינה ממגורים בשנה הקודמת, והרשויות בעלות ה"ציון" הנמוך ביותר יפרישו 7.5% מהגידול הזה.

התוצאה המתקבלת מההפרש בין המענקים על יח"ד לבין ההפרשות מהכנסות הארנונה בכל שנה, היא בפועל הסכום שתקבל או תשלם כל רשות לקרן.

ת"א התנגדה, אך נהנית מהקרן

על פי נתוני משרד הפנים, המרוויחה הגדולה השנה (וכך גם בשנה שעברה, כאמור) היא דווקא ת"א־יפו - אולי המתנגדת הקולנית ביותר לחוק קרן הארנונה, כאמור. על 2025 תקבל ת"א כמעט 30 מיליון שקל - זאת לאחר שהמענקים עבור יחידות דיור נוספות הגיעו לכ־30.6 מיליון שקל, וההפרשה לקרן עבור הגידול בארנונה שלא למגורים הסתכמה בכ־691 אלף שקל בלבד, זאת למרות ששיעור ההפרשה שלה עומד על 27.5%. הסכום הנמוך נובע, כנראה, מסעיף בחוק אשר קובע כי רשות מקומית שהציגה גידול של יותר מ־20% בהכנסות מארנונה שאינה למגורים - בשנה הקודמת או באותה השנה ובשנתיים שקדמו לה, במצטבר - הסכום שמעל הרף הזה לא ייחשב כהכנסה לצורך החישוב ולכן לא ייכלל בהפרשה.

נציין כי על פי נתוני הקרן, נוספו בת"א 4,973 דירות רק בשנת 2022, ועוד 5,642 בשנת 2021. מספרים אלו לבדם מזכים אותה במענק של כמעט 20 מיליון שקל. אגב, ב־2024 זכתה ת"א־יפו במענק של 21 מיליון שקל מהקרן.

מרוויחה גדולה נוספת היא ירושלים, שתקבל ב־2025 סכום של כ־18 מיליון שקל כמענק מהקרן. ירושלים הפרישה לקרן כ־11.5 מיליון שקל, אך קיבלה מענקים של כ־29.5 מיליון שקל - בין היתר בשל כמות הדירות הגדולה שנוספה בה בשנים האחרונות (7,490 רק ב־2022, כך על פי נתוני הקרן). עוד מסייעת לכך העובדה ששיעור ההפרשה של ירושלים נקבע רק על מדרגת ה־20%. ב־2024 קיבלה ירושלים מהקרן 15 מיליון שקל.

עוד מרוויחה היא בית שמש, שתקבל מהקרן השנה סכום של כ־11.3 מיליון שקל. לפי נתוני האוצר הצפי הוא שבית שמש תהיה אחת המרוויחות העיקריות של החוק בשנים הקרובות, ונראה שכך כבר קורה - בין היתר הודות ל־2,688 דירות שנוספו לה בשנת 2022. עוד נזכיר כי בית שמש קיבלה בשנת 2024 סכום נוסף של כ־9 מיליון שקל.

עוד רשויות שייהנו הן: בת ים תקבל מהקרן כ־10.7 מיליון שקל על שנת 2025; נתניה וראשון לציון יקבלו, כל אחת, כ־9.5 מיליון שקל; רמת גן תקבל מהקרן כ־8.9 מיליון שקל; אשקלון (שגם היא מדורגת במקום גבוה בתחשיבי האוצר לשנים הבאות) תקבל כ־7.8 מיליון שקל; ובאר שבע תקבל כ־7.3 מיליון שקל מהקרן.

 רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב-יפו / צילום: תמר מצפי

רק 5 מיליון שקל על תוספת דירות בחיפה

הנתונים שפרסם משרד האוצר בעת חקיקת חוק קרן הארנונה, וסביב המאבקים נגדו, הראו בין היתר כי אחת המפסידות הגדולות הצפויות מהחוק היא חיפה - עם הפסד של כ־115 מיליון שקל בין 2024 ל־2028. בניגוד לת"א־יפו, שבינתיים דווקא מרוויחה, נראה כי חיפה כבר כעת עוברת להפסד: לפי ההודעה שהתקבלה בעיר חיפה, הקרן דורשת ממנה להעביר כ־10 מיליון שקל על "ביצועי" 2025.

יש לציין כי חיפה נמצאת ב"מדרגה" הגבוהה של שיעור הפרשת ההכנסות, 27.5%, וזו אחת הסיבות לסכום שתידרש לשלם. ההפרשה מהכנסות הארנונה הסתכמה ב־2025 בסכום של כ־15.8 מיליון שקל, ואילו המענקים שלה היא זכאית בגין תוספת יחידות הדיור (1,375 דירות בשנת 2022) עומדים על כ־5 מיליון שקל, ולכן היא נדרשת לשלם סכום כזה, שהוא הגבוה ביותר מבין הערים הגדולות.

רשות נוספת שנמצאת "בצד המפסיד" של נתוני 2025 היא פתח תקווה, שנדרשת להעביר לקרן כ־4.6 מיליון שקל - בין היתר בשל הפרשה של 13.2 מיליון שקל מהכנסות הארנונה שלא למגורים, בשל שיעור הפרשה של 27.5%; אשדוד נדרשת להחזיר סכום של 2.2 מיליון שקל, למרות תוספת של 2,466 יחידות דיור בשנת 2022 - בין השאר בשל שיעור הפרשה זהה לזה של פתח תקווה; חולון נדרשת להעביר לקרן 1.2 מיליון שקל, ועיריית יהוד־מונוסון כ־431 אלף שקל.

 יונה יהב, ראש עיריית חיפה / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

נזכיר כי כלל הסכומים, הן אצל המרוויחות והן אצל המפסידות, שוליים למדי נכון להיום ביחס לתקציבי הרשויות. כך למשל, תקציבי עיריית ת"א־יפו וירושלים לשנת 2026 עומדים על כ־10 מיליארד שקל כל אחת; תקציב עיריית חיפה על כ־4.2 מיליארד שקל; תקציב עיריית ראשון לציון - כ־3 מיליארד שקל; תקציב עיריית פתח תקווה כ־2.9 מיליארד שקל; ותקציב עיריית בית שמש הוא כ־1.15 מיליארד שקל. עם זאת, מאחר שהסכומים המצוינים בתחשיבי הקרן הם סכומים מצטברים, בעתיד הם צפויים להיות גבוהים הרבה יותר.