באילו מקרים השחקנים בשוק הנדל"ן "בני חורין" מהקשר שנכפה עליהם ככלל עם רשות המסים? • גלובס עושה סדר בזכויות החוזיות והתנאים שמשחררים אתכם מחובת הדיווח לרשויות המס, לפחות בשלב עריכת החוזה
הרכב של העליון קבע בשבוע שעבר פה־אחד כי מסמך סיכום שנכתב בגישור, בלי עורכי דין, הוא חוזה מחייב במקרקעין • אולם ויכוח על הערת אגב בין השופטת דפנה ברק־ארז לשופט עופר גרוסקופף העלה מחדש את הדיון הוותיק על התנאים לכריתת חוזה
האם מלחמה בישראל היא כוח עליון או אירוע שניתן לצפות? לתשובה לשאלה זו יש השפעה מכרעת על המחויבות החוזית בתחום הנדל"ן • מצב הלחימה המתמשך הביא לדילמות שבהן החוק אינו נותן מענה ברור • גלובס בדק חמישה מקרים
עד היום שלחו בתי המשפט צדדים לחוזה שלא יכול היה להתממש עקב אירועים למשא ומתן • המצד כיום מצדיק שינוי גישה
העליון קבע לאחרונה כי הסכמה בעל-פה בין שני יזמי נדל"ן, במהלך פגישה שהסתיימה בלחיצת יד, נחשבת להסכם מחייב
פסק דין של המחוזי איפשר למשפחה להישאר בדירה שמכרה לתקופה נוספת, בלי להסתמך על דיני סיכול חוזים
בית משפט בברלין פסק לטובת ישראלית שטענה כי חוזה שחתמה בישראל עם עדי קייזמן לרכישת דירה תקף לצורך רישום הערת אזהרה בטאבו בגרמניה • הפסיקה עשויה לסלול את הדרך למשקיעים רבים שטוענים כי נפגעו בעסקים מול "ברלין אספייר"
החוק מעודד שיקום כלכלי של חייבים, בין אם הם תאגידים או אנשים פרטיים • האפשרות להיכנס להליך הבראה ומינוי נאמן יכולה להיות טובה לכל הצדדים
חוק החוזים מאפשר לשוכרים שלא יכולים להשתמש בנכס ששכרו להשתחרר מהשכירות ללא קנס, במקרים מסוימים • מגפת הקורונה ללא ספק תהיה מקרה כזה
פסק הדין ניתן בתביעה שהגישו רוכשים שהתקשרו בחוזה מכר בשנות ה-90 לרכישת קרקע חקלאית באזור גדרה - והוא עשוי להשליך על עסקאות אחרות בשוק
אופציה במקרקעין כמוה כעסקה במקרקעין ויש לממשה תוך זמן סביר
ההוראה בחוזה החכירה התייחסה לעניינים טכניים כגון צורת החוזה או אופן תשלום דמי חכירה ולא לתנאים מהותיים
מו"מ בו-זמנית עם מספר קונים עלה למוכר 70 אלף שקל
רוב חוזי הרכישה של דירות חדשות, אוסרים על הרוכש למכור את הדירה לאדם אחר ממועד החתימה על הסכם הרכישה ועד תשלום מלוא התמורה וקבלת החזקה בדירה. האם זה לגיטימי או תנאי מקפח?
מדובר בין היתר בסעיף הנוגע להשבת התשלום במקרה של ביטול החוזה ■ קונה דירה שנאלץ לחתום על חוזה כזה יוכל לפנות לכל בית משפט ולטעון כי הסעיף מקפח
המערער טען כי הקרקע נשוא הדיון נרכשה על-ידי אביו בשנות ה-30, וכי חרף העובדה כי המשיבים רשומים כבעלים הוא נהנה מטענת התיישנות ויש לדחות את תביעת הפינוי שהוגשה נגדו. ביהמ"ש דחה את הטענה, כי המערער לא הצליח להוכיח את טענת "חזקה נוגדת"
תקציר: התובעים ביקשו להאריך חוזה חכירה שנחתם במקור ב-1933 לצורך נחלה, כך שגם החוזה החדש יהיה למטרת נחלה. בית המשפט המחוזי דחה את תביעתם וקבע כי חרף מטרת החוזה המקורי, בפועל הצדדים ראו בחוזה כחוזה לעיבוד חקלאי ולכן כיום יש לחדש את החוזה רק לפי תכלית זו ולא התכלית המקורית בהסכם, שנזנחה.
המערער חתם עם משיב על זיכרון דברים שכלל מחיר עסקה, אך לא כלל לוח תשלומים. חרף העובדה שהמערער דווח לשלטונות מס באופן חד צדדי על העסקה, בית המשפט המחוזי קבע כי מאחר ותנאי התשלום לא פורטו בזיכרון דברים, אזי לא היה חוזה מחייב. ביהמ"ש העליון ברוב דעות דחה את הערעור
התובעים רכשו דירה מהנתבעים, ולאחר הרכישה התברר להם כי 93 מ"ר מהדירה נבנתה ללא היתר כדין. בית המשפט מצא את המוכרים כאשמים בהטעיה, חרף העובדה שהקונים הצהירו כי בדקו את הנכס למרות שלא עשו זאת
המבקשת מכרה זכויותיה במקרקעין למשיבה. המשיבה ניסתה בכל כוחה לקבל משכנתא, אך לא הצליחה בכך. בית משפט קבע, כי לאור נסיבות העניין המשיבה לא תיחשב כמפרה, אלא בסך הכל התרשלה שנכנסה לעסקה ללא יכולת פיננסית, וההסכם הוכרז כבטל