הוצאות ממשלה

ביום חמישי האחרון פורסמו נתוני הכנסות המדינה והוצאותיה לחודש מאי וכמדי חודש מתחילת השנה, נמדד עודף תקציבי ולא גירעון • לצד החגיגות נשמעה הטענה "אם יש כל כך הרבה כסף, למה הממשלה לא מוציאה אותו בחזרה על הציבור?" ויש לכך לא מעט סיבות

בואו לצלול איתנו למספרים ולנתונים שמאחורי החיים עצמם • והפעם: בזמן שההוצאה הממשלתית בישראל על חינוך היא מהגבוהות ב־OECD, ההוצאה על בריאות נמוכה במיוחד

בשל שיא של 15 טיסות בשבועיים - טיסות השרים לחו"ל, שזכו לכינוי "הממשלה המעופפת" חזרו לכותרות • טיסות הממשלה מאז הקמתה עלו למשלמי המיסים בין 11 ל-15 מיליון שקל. גם אם נטען שמאז הסכום הכפיל את עצמו, מדובר לכל היותר בכ-30 מיליון שקל • השיח הציבורי ירוויח אם ניאבק בדחף לדבר על "סככת האופניים", ההוצאה הקטנה שכולם מבינים בה ולכולם יש דעה עליה, ובמקום נתמקד בהוצאות המשמעותיות באמת של הממשלה

הגירעון המצטבר ל-12 החודשים האחרונים עמד על כ-35 מיליארד שקל בפברואר • בחודש שעבר נרשם עודף הכנסות נדיר של כ-4 מיליארד שקל

"נתון אחד ביום" הוא מדור פופולרי שהופיע עד כה רק בשער האחורי של העיתון המודפס וברשתות • במדור זה אנו מנסים להנגיש ולפשט סוגיות מורכבות באמצעות מספרים ונתונים, ולהעלות נושאים בעלי חשיבות לסדר היום • כעת "נתון אחד ביום" מגיע גם לאתר גלובס, ואתם מוזמנים גם להציע נתונים וסיפורים לבדיקה • והפעם: האם שיעור ההוצאות האזרחיות של הממשלה ירד לאורך השנים? • נתון ביום

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד בסוף אוקטובר על 47.1 מיליארד שקל, 5.5% מהתוצר • ב-2020 עמד הגירעון על פי 2.5 מהמצב כיום • באוצר מסבירים כי המקור לעודף הינו חשבונאי בעיקרו

לראשונה מאז משבר הקורונה חלה ירידה בהוצאות הממשלה כאחוז מהתוצר • ההכנסות זינקו ב-30% והסתכמו ב-164.4 מיליארד שקל מתחילת השנה • מנגד, היקף הוצאות הממשלה נושק ל-200 מיליארד שקל

הגירעון ממשיך לטפס: בדצמבר עמד הגירעון על 11.7% מהתוצר, ובינואר הוא כבר הגיע ל-12.1% - 166.4 מיליארד שקל • הוצאות הממשלה בחודש ינואר הסתכמו בכ-34.6 מיליארד שקל, גידול של כ-25.1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד

הפער בין הוצאות המדינה במסגרת תוכניות החילוץ לבין תקרת ההוצאה המתוכננת עמד על 12.5 מיליארד שקל

החוב הלאומי והאינפלציה בישראל נמוכים, ונראה כי במצב הנוכחי פקידי האוצר יכולים לשחרר מעט את החבל ולאפשר לממשלה להוציא את הכסף הדרוש כדי לעודד את הפעילות הכלכלית של המשק

דוד אמסלם, צחי הנגבי, זאב אלקין ואורלי לוי-אבקסיס יצטרכו לחכות עם המשרדים הממשלתיים שלהם • האוצר חייב קודם לאשר תקציב, ורק אח"כ תאשר נציבות המדינה את התפקידים • הבעיה: אי-אפשר לשנות את תקציב 2020, ותקציב חדש יאושר רק לקראת 2021

הוצאות הממשלה באפריל הסתכמו בסכום שיא של 36.8 מיליארד שקל • הכנסות המדינה הושפעו מצעדים שנקטה הממשלה, ובהם דחיית תשלומי מע"מ והאצת החזרים בסך של 2.5 מיליארד שקל

הוצאות הממשלה הגיעו בינואר ל-27.7 מיליארד שקל, והכנסות הפתיעו לטובה ועמדו על 33.6 מיליארד שקל • הגירעון השוטף יורד ל-3.2% • להערכת בנק ישראל והדרג המקצועי באוצר, הגירעון המבני של ממשלת ישראל עדיין עומד על מעל 4% תוצר

הגירעון המצטבר לשנת התקציב 2019 בכ-52.2 מיליארד שקל, לעומת גירעון בסך 38.7 מיליארד שקל שנמדד בשנת 2018 • הכנסות הממשלה היו נמוכות מצפי החזוי בסך של כ-9.2 מיליארד שקל, ומנגד ההוצאות היו גבוהות מהמתוכנן בכ-2.8 מיליארד שקל

למרות מאמצי האוצר לבלום את ההוצאות בחודש אוקטובר נמדד גירעון בסך של 7 מיליארד שקל, מעבר לתחזיות • בנטרול דחיית המסים, הגירעון המצטבר היה עומד על 3.6% מהתמ"ג

לפי נתוני ביצוע התקציב של האוצר, הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עומד על 3.3% מהתוצר • אך בנטרול אוקטובר 2018, בו היו הכנסות מסים גבוהות באופן חריג, הגירעון המצטבר עומד על 3.8% מהתמ"ג