מחקר

כשפרופ' וולטר שיידל כתב ב־2017 שמגפה עולמית היא אחד הגורמים ההיסטוריים שהביאו לשינוי כלכלי עמוק בחברה, הוא לא שיער שתוך זמן קצר הוא עומד לחזות באחת כזו • כעת, הוא אומר, נוצרה אפשרות לשינוי דרמטי בסטטוס קוו, אבל המאבק על כך רק החל

המחקר בנושא הקורונה עדיין בראשיתו, אך ניתוח נתונים ממספר מדינות מראה כי גברים עשויים להימצא בסיכון גבוה משמעותית ללקות בתסמינים חמורים של קורונה ולהיות בסיכון חיים גבוה יותר מאשר נשים

חוקרים מבר אילן מציעים אסטרטגיה של "סגר במשמרות", בהתבסס על מודלים מתמטיים • האתגר המרכזי מבחינת החוקרים הוא לבודד באופן סלקטיבי את החולים, שכן חלק ניכר מנשאי הווירוס לא מפתחים סימפטומים בתקופה שבה הם מדבקים • קורונה - אסטרטגיית יציאה

בתחילת השבוע הודיע הסטארט–אפ הישראלי מיי–הריטג’ כי יקים בשיתוף חברה סינית מעבדה שתבצע 10,000 בדיקות קורונה ביום • זמן קצר לאחר מכן הקפיא משרד הבריאות את המיזם ללא הסבר • בכירים במערכת הבריאות, בהייטק ובאקדמיה מעלים שורה של שאלות • מאחורי הקלעים של ההקפאה

פרופ' ברכה רגר מאוניברסיטת בן גוריון, מהווירולוגים הבכירים בישראל, חשבה בתחילת הקריירה שלה שחיסונים יעשו לווירוסים מה שעשתה האנטיביוטיקה לחיידקים • באופן אירוני, היא אומרת ל"גלובס", הצלחתם הובילה לנטישת התחום ומענקי המחקר נעלמו • עכשיו אנחנו משלמים את המחיר

חולי קורונה רבים מדווחים כי איבדו באופן זמני את חוש הטעם והריח • כעת מכון ויצמן והמרכז הרפואי וולפסון פיתחו פלטפורמה המאפשרת לבצע ניטור עצמי של חוש הריח במטרה לאתר מקרי קורונה בשלבי ההתפתחות המוקדמים

צוות מאסותא אשדוד, בשת"פ עם לומינטי נטוורק, בדק חולי קורונה ללא תסמינים - ומצא כי אצל 60% מהם רמות החמצן בדם היו נמוכות • הצוות המליץ לבדוק קורונה ע"י בדיקת רוויון החמצן - וחלקכם יכולים לבדוק זאת ממש עכשיו, שכן הבדיקה מוטמעת במספר מכשירי סלולר ושעונים חכמים

מחקר חדש מגלה כי אם משתמשים במודעות ציבורית גלובלית כדי להעלות את שיעור הידיים הנקיות רק ב-10% אבל בכל שדות התעופה, אפשר להפחית את הסיכון למגפה ב-24%

פיתוח חדש של אוניברסיטת בן גוריון יכול לחסוך משמעותית גם בזמן וגם בציוד מעבדה • "המטושים עדיין בחסור עד כדי כך שבמקום להשתמש בשלושה מטושים לכל נבדק - נחיר נחיר ולוע - משתמשים לפעמים במטוש אחד שדוחפים גם לאף וגם לפה"

הצוללת |

שני מחקרים טריים הגיעו למסקנה כי ריחוק חברתי הוא המדיניות הנכונה, למרות הנזק הכלכלי הניכר • כלכלנים מהפדרל ריזרב ו-MIT בדקו את מגפת השפעת הספרדית בארה"ב ומצאו כי ערים שנלחמו מהר ובאגרסיביות - צמחו יותר בהמשך • האזינו

מחקר שסקר 24 מאמרים שפורסמו על מגפות קודמות, מצא כי רוב המבודדים הציגו תסמינים פוסט-טראומטיים כלשהם, ובעת השחרור מהבידוד התקשו להסתגל שוב במהרה לחיים הרגילים

בשל האוכלוסייה הקטנה, הפכה איסלנד בשנים האחרונות למעין "מעבדה גנטית" לחברות תרופות שונות, המשתמשות במאגרי הנתונים הגנטיים של תושבי האי • איסלנד מובילה את העולם עם שיעור הבדיקות לקורונה כחלק מהאוכלוסייה – כ-3.5%

פרופ' ג'וני גרשוני מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת ת"א מאמין שהדרך הטובה ביותר כרגע להשתלט על המגפה היא ע"י שמירה על ריחוק חברתי • "מדובר בווירוס מאוד עקשן. לפעמים אנו רואים שאצל אנשים שנדבקו במחלה, ולכאורה הבריאו, הבדיקה לנוכחות הווירוס ממשיכה להיות חיובית"

פרופ' מיכל ליניאל, מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, חוקרת את נגיפי הקורונה: את הנוכחי, את סארס המקורי ואת מרס שהופיע ב-2012 • "הפיתוחים שהיו בקנה להתמודדות עם הסארס לא יעזרו לקורונה, כי הנגיפים שונים בהתנהגות שלהם"

חוקרים זיהו עבור וירוסים רבים את מה שמכונה "המנה המזהמת" - כלומר שאם ניחשף לכמות קטנה יותר, כנראה שלא נידבק • הקורונה כנראה לא שונה מווירוסים אחרים בהקשר זה