ניתוח מיוחד: כך השפיעה מערכת המשפט על הדרמה הפוליטית

הסערה של הצטרפות קדימה לממשלה וביטול הקדמת הבחירות מבוססת על סדרה של אירועים משפטיים: פינוי מיגרון וגבעת האולפנה, תיק ליברמן וביטול חוק טל

בינואר 2003, שבועות ספורים לפני הבחירות לכנסת, חשף העיתונאי ברוך קרא את דבר קיומה של חקירה פלילית סודית שנוהלה נגד ראש הממשלה דאז, אריאל שרון. בבסיס החקירה עמדה העברת כספים בסך מיליוני דולרים מאיל ההון האוסטרי, מרטין שלאף, לחשבון הבנק של "חוות שקמים" שבבעלות משפחת שרון, באמצעות איש העסקים היהודי הדרום-אפריקאי, סיריל קרן.

המערכת הציבורית והפוליטית סערה, ולמחרת היום נשא שרון נאום לאומה, שבו היה אמור להתייחס לחשדות נגדו. אלא שיו"ר ועדת הבחירות המרכזית דאז, השופט מישאל חשין, הורה לערוצי הטלוויזיה לקטוע את השידור בשל היותו תעמולת בחירות אסורה.

בניגוד להערכות, צעדו של חשין גרם לעלייה משמעותית של שרון והליכוד בסקרים - ובסופו של דבר נחשב אחד הגורמים לניצחונו הסוחף בבחירות. כך סייעה המערכת המשפטית, שלא מדעת, לקמפיין הבחירות של ראש הממשלה.

הדרמה הפוליטית הלילית שהובילה אמש (ב') להצטרפות סיעת קדימה לממשלה ולביטול הכוונה להקדים את הבחירות, מבוססת על סדרה של אירועים משפטיים שהוכתבו על-ידי מערכת אכיפת החוק או בתי המשפט, ושמשפיעים במישרין או בעקיפין על קבלת ההחלטות של השחקנים הפוליטיים.

כפי שב-2003 השפיעו הפרסומים על חקירותיו הפליליות של שרון על הבחירות, כך ב-2012 מתרגשת סדרה של התרחשויות משפטיות על המערכת הפוליטית בתקופה הקרובה.

בראשן - החלטת בג"ץ מאמש לחייב את הממשלה לפנות עד 1 ביולי את בתי המתנחלים מ"גבעת האולפנה" שבפאתי ההתנחלות בית-אל. אפשר שהחלטה זו הניעה את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבחון אופציה לדחות את הבחירות מחדש, לאחר שהודיע שיקדימן ל-4 בספטמבר.

פינוי מיגרון וגבעת האולפנה

שתי החלטות נפרדות של בג"ץ, שבשתיהן נדחתה בקשת המדינה לקבל "הקלות" מבית המשפט בנוגע לפינוי בנייה יהודית לא חוקית ביהודה ושומרון, היו אמורות לצבוע את הקיץ הקרוב בצבעים עזים של התנגשות בין כוחות הביטחון, צה"ל והמשטרה, לבין המתנחלים.

האחת היא סירובו של בג"ץ לאפשר למדינה ארכה של 3.5 שנים בפינוי המאחז הלא-חוקי מיגרון, נוכח הסכם שאליו הגיעו המדינה והמתנחלים. בקשת המדינה סורבה, וניתן לה זמן התארגנות לשם ביצוע הפינוי עד 1 באוגוסט השנה.

השנייה היא ההחלטה מאמש שלא להיענות לבקשת המדינה לפתוח מחדש את פסק הדין הסופי בעניין פינוי הבתים מ"גבעת האולפנה" בבית-אל, כדי לאפשר למדינה לשקול מחדש את "סדרי העדיפויות ביישום המדיניות", שלפיה לכאורה הממשלה עדיין מחויבת לפינוי בתים שנבנו על קרקע פרטית פלסטינית.

הרכב השופטים, בראשות נשיא העליון, אשר גרוניס, דחה את בקשת המדינה והקציב לה 60 ימים בלבד, עד 1 ביולי, לצורך פינוי הבניינים מ"גבעת האולפנה". המדינה ספגה ביקורת חריפה בהחלטה, שעניינה חובת הרשות המבצעת לכבד ולקיים את פסקי הדין של הרשות השופטת.

גורמים בקואליציה, בכנסת ובממשלה מבקשים לחוקק כעת "חוק הסדרה", שימנע את הצורך בפינוי מיגרון וגבעת האולפנה, על אף החלטות בג"ץ. חוק כזה עתיד להיתקל בהתנגדות חריפה מצד גורמים משפטיים, ובראשם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין.

יש להניח כי המראות של ההתנגשויות הצפויות בין כוחות הביטחון לבין המתנחלים, במסגרת הפינוי, לא היו התמונות האידיאליות שעליהן ביקש נתניהו ללכת לבחירות שבועות ספורים לאחר מכן.

כתב אישום נגד ליברמן

קשה לומר שהיועץ המשפטי וינשטיין מקדם בזריזות יתרה את שאלת העמדתו לדין של שר החוץ, אביגדור ליברמן. ההחלטה להעמידו לדין בעבירות של הלבנת הון, מירמה והפרת אמונים ושיבוש מהלכי משפט, בכפוף לשימוע, התקבלה כבר באפריל 2011.

השבוע יסיימו סנגוריו של ליברמן להעביר ליועץ את התייחסותם לשאלות שנותרו פתוחות בעקבות ישיבות השימוע שהתקיימו בפברואר-מארס. לשכת היועץ הבהירה בימים האחרונים כי וינשטיין אינו מתכוון להקפיא או לעכב את ההחלטה אם להגיש כתב אישום נגד ליברמן, גם אם המערכת הפוליטית נכנסת לתקופת בחירות.

כל ההערכות מדברות על כך שכתב האישום יוגש במהלך יוני. עם הגשת כתב האישום יחויב ליברמן להתפטר מהממשלה, ואם לא יעשה כן - נתניהו יחויב לפטרו. לא ניתן יהיה גם למנותו מחדש לממשלה שהייתה קמה לאחר הבחירות, שהיו אמורות להתקיים בספטמבר. ואולם עד להרשעתו בדין, אין כל מניעה שליברמן יתמודד ברשימה לכנסת, והוא יוכל להמשיך לכהן כחבר כנסת מן המניין במהלך ניהול משפטו.

סביר להניח כי בישראל ביתנו לא היו מאושרים מהמחשבה שייאלצו לרוץ לבחירות, כאשר היו"ר ליברמן אינו סמוך על שולחן הממשלה, ואינו יכול לשמש שר מטעם המפלגה בבחירות הבאות.

אף שההיסטוריה הפוליטית הישראלית מלמדת כי נקודות חובה במישור הפלילי עשויות להפוך לנקודות זכות במישור הפוליטי: ש"ס רכבה אל הישג השיא של 17 מנדטים בבחירות 1999, זמן קצר לאחר שיו"ר המפלגה דאז, אריה דרעי, הורשע ונידון למאסר.

הסדרת גיוס תלמידי ישיבות

אחד מפסקי הדין העיקריים שהותירה אחריה נשיאת העליון הקודמת, דורית ביניש, סמוך לפרישתה, הוא פסק הדין שבו בוטל חוק טל, המסדיר את הפטור משירות צבאי שניתן לתלמידי ישיבות, כעשור לאחר חקיקתו.

פסק הדין הזה מהווה אבן-דרך במורשתו השיפוטית של בית המשפט העליון, אבל יותר מכך - הוא מהווה חומר נפץ חברתי ופוליטי, שכן הוא מחייב את הכנסת והממשלה למצוא נוסחה אחרת, שוויונית יותר, לנושא גיוס תלמידי הישיבות, תוך פרק זמן קצוב - עד 1 באוגוסט.

ביטולו של חוק טל בידי בג"ץ היה אחד הגורמים שעירערו את ההרמוניה בין סיעות הקואליציה, שבה יושבות המפלגות החרדיות ש"ס ויהדות התורה מצד אחד - וישראל ביתנו התומכת בגיוס לכל, מצד שני.

המחלוקת על גיוס תלמידי הישיבות נראתה כבלתי אפשרית לגישור, בוודאי בפרק זמן כה קצר שהותיר בג"ץ למערכת הפוליטית. לצד רעיונות לחקיקת חוק, שיאריך זמנית את ההסדר הקיים, החלו יוזמות חקיקה פרטיות וממשלתיות לחקיקת חוק גיוס חדש, כמו הצעת החוק שפירסם השבוע משרד הביטחון, ביוזמת שר הביטחון, אהוד ברק, המחייבת 90% מתלמידי הישיבות בשירות צבאי או אזרחי.

מועד הבחירות שנקבע, לפני שבוטל אמש - תחילת ספטמבר - היה אמור לספק אורך נשימה גדול יותר למערכת הפוליטית. זאת, לאור חוות-דעתו של היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, שקבעה כי חוק יסוד: הכנסת מאריך אוטומטית תוקפו של חוק הפוקע בתקופת בחירות, עד ל-3 חודשים לאחר מועד הבחירות.

ביטול הקדמתן של הבחירות מקצר שוב את לוח הזמנים הפוליטי להסדרת חוק טל, ומהווה סעיף מרכזי בהסכם, הסולל את דרכה של "קדימה" לממשלת נתניהו.