גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך להימנע משיבושים טכנולוגיים בתיק ההשקעות

אמזון הצעירה כבר שווה ב-69% יותר מוולמארט ■ איך מנתבים את ההשקעות בעידן הנוכחי, וכיצד מתחמקים מזרועה הארוכה של הטכנולוגיה המשבשת

טכנולוגיית סמארטפון/  צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
טכנולוגיית סמארטפון/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

אם אתם מרגישים שמניות שרכשתם לא מתפקדות לפי הציפיות שלכם, ושקשה לכם יותר ויותר לאתר מניות שיכולות ללוות אתכם עד הפנסיה - יש סיכוי שגם אתם קורבנות של מה שקרוי טכנולוגיה משבשת או Disruptive Technology, ושל ההשפעה שלה על מניות מסורתיות יותר. מהי טכנולוגיה משבשת, וכיצד היא מצליחה להשפיע על כל כך הרבה משקיעים מנוסים?

קצב ההתפתחות של הטכנולוגיה בשנים האחרונות מהיר במיוחד. מגוון המצאות טכנולוגיות משפרות את רמת החיים של כולנו, ומייעלות את הדרך שבה אנחנו מתקשרים עם אנשים, מבצעים קניות, מגיעים ממקום למקום, מבצעים פעולות בבנק ואפילו מנווטים בדרכים.

הטכנולוגיה מביאה אתה יתרונות עצומים, אבל במקרים רבים היא גם מפריעה, משבשת או אפילו מחסלת עסקים מסורתיים, שפועלים בשיטות ישנות. Disruptive Technology או בעברית "טכנולוגיה משבשת" הוא מונח שמתייחס לטכנולוגיה שמשבשת את השוק המסורתי הקיים במגוון תחומים. טכנולוגיה משבשת איננה דבר חדש בעולם: המכוניות החליפו את הסוסים, המצלמות הדיגיטליות חיסלו את שוק הפילם ופיתוח התמונות, האינטרנט וה-VOD חיסלו את ספריות הווידיאו ועוד.

קצב ההופעה של טכנולוגיות משבשות הוא אחד הגורמים לחוסר ודאות בעולם ההשקעות, ולפספוסים רבים אצל משקיעים. בשנים האחרונות אין חברה, מניה או סקטור שחסינים מול איום החדשנות. הנה רק חלק מהמכות שספגו המשקיעים בשנים האחרונות.

עולם הקמעונאות: מגדולה עד קטנה, מוולמארט וטארגט ועד GNC, גאפ וסירס, אין כמעט קמעונאית מוכרת שלא חוותה (ועדיין חווה) את נחת זרועה של ענקית המסחר המקוון אמזון, שחרתה את המונח Disruptive Technology על כיסם של בעלי המניות של החברות המצליחות ביותר בעולם.

הרגע הסמלי שבו עקף שווי השוק של אמזון את זה של וול מארט התרחש לפני קצת יותר משנה. כיום שווי השוק של אמזון  (כ-370 מליארד דולר) כבר גבוה בכ-69% מזה של וולמארט.

מניות קמעונות רבות בארה"ב התרסקו בשנים האחרונות בעשרות אחוזים, וחלקן הגיעו עד לפשיטת רגל ממש. דוגמאות בולטות: מניית Bed Bath & Beyond  ירדה בתוך שנתיים ממחיר של כ-78 דולר ומניית סירס  ירדה בתוך כשנה וחצי ממחיר של כ-42 דולר.

אנרגיה: נפילת מחירי הנפט (אשר ריסקה איתה לא מעט חברות מענף האנרגיה) אולי מושפעת ממגוון רחב של פרמטרים, אבל להטמעת טכנולוגיות כמו פצלי שמן יש בהחלט מקום מרכזי בעניין. ה"איום" הוא בהפקת נפט בטכנולוגיית פצלי שמן בכמויות אדירות, ומחיר הנפט הגבוה הוא שהביא למלחמת המחירים בעולם. כל השחקנים יודעים, שהחל מרמות מחיר מסוימות (שאגב ילכו ויפחתו ככל שהטכנולוגיה תתקדם), היצע הנפט יגדל כמעט בלי הגבלה.

סל מניות האנרגיה (XLE ) צנח משיא של כ-100 דולר באמצע 2014 לשפל של כ-55 דולר בינואר השנה (ירידה של כ-45%), אם כי מאז התאושש מעט.

פיננסים: המהפכה הטכנולוגית מתקדמת במהירות גם אל עבר ענף הפיננסים והבנקאות. אלפי חברות סטארט-אפ בתחום הפיננסים פועלות כדי לקבל דריסת רגל בענף. חלקן מהוות תחרות ישירה לבנקים. כך למשל, חברות העוסקות בהלוואות חברתיות (peer to peer lending) צומחות במהירות, בין היתר על חשבון הלוואות בשיטה המסורתית, וחלק מהבנקים מקימים חברות כאלו in house, כדי שלא להישאר מאחור.

האם מדובר באיום ממשי על עצם קיומם של הבנקים? נראה שלא. הבנקים נהנים מהגנה רגולטורית וכן פועלים בעצמם כדי לנצל את ההתקדמות הטכנולוגית ומתייעלים. האיום איננו מיידי, אבל הוא קיים בטווח הארוך. עד כה, לא נראה, שמניות הבנקים מושפעות באופן משמעותי מחברות הפינטק.

סוכני נסיעות: חברות כמו פרייסליין , אקספדיה  טריפ אדוויזר  פגעו אנושות בסוכני הנסיעות. בזמן שסוכני הנסיעות נעלמו, מניית פרייסליין טיפסה בתוך חמש שנים לשווי שוק של כ-75 מליארד דולר.

נדל"ן: הנדל"ן אולי הפך בשנים האחרונות לתור הזהב מבחינת משקיעים רבים, שרכשו דירות ומשרדים, אבל לא כל תחום הנדל"ן נהנה מהחיים. לכאורה, מדובר בתחום שנחשב מאוד "low tech", אבל מי שמרגיש על קרקע יציבה, שיחשוב שוב. זוכרים את אמזון ואת תחום הקמעונאות? חברות נדל"ן עתירות חובות, שעוסקות בהחזקת קניונים, לא בדיוק יכולות להעלות דמי שכירות (במקרה הטוב) בזמן שלקוחותיהן (רשתות הקמעונאות) נלחמות על הישרדותן, סוגרות חנויות ומנסות להעביר חלק גדול מעסקיהן לאינטרנט ולמובייל.

מבט לעתיד הקצת יותר רחוק

מזון: זה אולי נשמע עדיין כמו מדע בדיוני, אבל בעתיד, את תעשיות הבשר והחלב יחליפו כנראה חברות טכנולוגיה שיגדלו את המוצרים הללו במפעלים דמויי מעבדות ענק. חברות המזון הגדולות שלא יצליחו להשתלב בתעשייה הזו, יאבדו ככל הנראה חלק עצום מעסקיהן. עדיין מוקדם מדי להתייחס לנושא הזה כאשר קונים מניות של חברות מזון, אבל מתחת לפני השטח תחום הפודטק מתחמם במהירות.

מציאות מדומה/רבודה: את מי תחליף קסדת המציאות המדומה בעתיד? האם בעתיד נמשיך לצפות בטלוויזיה, או שנקבל חוויה משכנעת יותר באמצעות הקסדה? האם נבחר לטוס לחו"ל או פשוט לחוות את חו"ל מהארץ? האם ניתן יהיה להריח, לחוש או להרגיש דרך הקסדה? ואולי, כמו שאמר אלון מאסק, אנחנו בעצם כבר עכשיו עם הקסדה על הראש? לא ברור עדיין לגמרי מיהם העסקים שירוויחו מהטכנולוגיה החדשה (מלבד כמובן החברות המפתחות), ובמיוחד מיהם העסקים המסורתיים, שייפגעו ממנה, או גרוע מכך - יחוסלו.

עבודתם של המשקיעים, אנו רואים, הפכה קשה יותר, ואין מקום שהוא לחלוטין בטוח. התפתחות מהירה של Disruptive Technology לא משאירה כמעט מקומות מוגנים. כמעט כל מודל עסקי מוכר עשוי למצוא את עצמו תחת התקפה: בין אם מדובר בתחום מסורתי כמו בגדים, מזון, נדל"ן או אנרגיה, ובין אם מדובר בחברות של הדור החדש, כמו טוויטר  או GoPro (סימול: GPRO).

מהם הפתרונות?

כיצד ניתן להתמודד עם השקעות בעולם שמשתנה כל כך מהר? אין פתרון בודד לבעיות הללו, אבל ישנן כמה גישות, שיכולות לסייע בניהול נכון של הסיכונים.

■ ללכת עם מובילי המהפכה הטכנולוגית, אבל בזהירות. חברות כמו גוגל, אמזון, פייסבוק ואחרות נמצאות מבחינה עסקית במקום מצוין (אם כי לא בהיבט של מחירי המניות). גוגל, למשל, מייצרת תזרים מזומנים אדיר, ומשקיעה במגוון תחומי Disruptive Technology משלה: רחפנים, מכוניות אוטונומיות, מציאות מדומה, ואפילו ברפואה (חקר הזקנה). אמזון, פייסבוק, אפל ואחרות נמצאות גם הן בעמדה דומה.

השקעה בגוגל היא למעשה אמירה הגיונית: אני סומך על מייסדי החברה שמחזיקים היום את מיטב המוחות בעולם הטכנולוגיה ונהנים מכמות בלתי מוגבלת של משאבים, שיבצעו את המהלכים הנכונים עם הכסף שלי. הסיכונים: מדובר במניות שנסחרות במחירים גבוהים (במיוחד אמזון); הרגולטורים, רשויות המס ומדינות שונות בעולם עלולים להנחית מכות על החברות הללו.

■ לבחון היטב חשיפה ל-Disruptive Technology. לא מספיק להסתמך על נתוני עבר ועל קצב הצמיחה ההיסטורי של חברה. לפני כל השקעה, חשוב לבדוק היטב אם התחום שבו עוסקת החברה הרלוונטית חשוף לסיכונים טכנולוגיים. בחלק מן המקרים, ניתן לזהות מראש מצבים בעייתיים.

■ שילוב השקעה במדדים. שימוש במדדים (במינון המתאים) יכול לסייע מאוד בניהול נכון יותר של סיכונים.

■ בחינה בלתי פוסקת של איומים על המודל העסקי. הסתכלות נכונה על השקעה היא ברוב המקרים לטווח ארוך, אבל בעולם שמשתנה כל כך מהר, חשוב לבחון כל הזמן איומים על המודל העסקי.

■ פיזור. לפיזור יש אמנם חסרונות: חוסר היכולת להכיר הרבה מאוד חברות ברמה גבוהה, רעיונות טובים מקבלים תגמול קטן בגלל גודל ההשקעה וכו'. יחד עם זאת, בעולם שמשתנה כל כך מהר, פיזור הוא חלק חשוב מניהול הסיכונים, ולכן חשוב לפזר לא רק מבחינת מספר המניות בתיק, אלא גם על פני מספר סקטורים. יש לפזר במינון הנכון, כדי למנוע מצב שבו חסרונות הפיזור עולים על יתרונותיו.

ממה כדאי להיזהר?

בדינמיקה של השווקים היום, קיים קושי רב לקבוע האם פגיעה של "טכנולוגיה משבשת" מסוימת מגולמת כבר במחיר של מניה ספציפית. האם וולמארט ירדה מספיק? האם המכפיל הנמוך של BBBY, משקף תגובה מוגזמת? לא ניתן לקבוע כללים נוקשים בנוגע להשקעה בחברות אלו. ככלל, עדיף להיות זהירים יותר בבחירת מניות ספציפיות מתחומים מועדים לפורענות, כמו קמעונות והלבשה, אנרגיה ופצלי שמן, נדל"ן מסחרי ועוד.

רעיונות השקעה בעידן של Disruptive Technology? השקעה בחברות מובילות, שיצרו או יוצרות את הטכנולוגיה המשבשת עצמה, יכולה כאמור להוות חלק מהפתרון. מבחינת תמחור, גוגל , עליבאבא  ופרייסליין נראות סבירות ביותר. אמזון נראית מצוין מבחינה עסקית, אך היא גם היקרה מכולן, ולכן נותר מקום להתלבטות.

קרן הסל FDN, העוקבת אחרי ביצועיהן של חברות האינטרנט המובילות - אמזון, גוגל, פייסבוק, נטפליקס, פייפל ועוד - יכולה להשתלב כהחזקה מרוכזת של מניות העתיד. בטווח הקצר נושא המס ומאבקי הסחר העולמי עלולים להעיב על מניות אלו.

חברות מסורתיות יותר, שפחות נתונות להשפעתה של טכנולוגיה משבשת, יכולות להשתלב אף הן. למשל: ברקשייר הת'אוויי  של וורן באפט, ג'נרל אלקטריק , ג'ונסון אנד ג'ונסון , פרוקטור אנד גמבל  ויוניון פאסיפיק . אלו הן דוגמאות לחברות ענק מהשורה הראשונה, אשר פחות נתונות לסכנה מטכנולוגיה ספציפית, הן בגלל הפיזור שלהן והן בגלל אופי העסקים שלהן.

היום יותר מתמיד, חשוב להיות ערניים במיוחד, כדי שהטכנולוגיה המשבשת לא תשבש לכם את התשואה בתיק ההשקעות.

הכותב הנו מנכ"ל ובעלים בחברת קבין בית השקעות בע"מ, אשר מנהלת תיקי השקעות ללקוחות ומשמשת כמנהל השקעות חיצוני בהוסטינג לקרנות נאמנות. למועד זה, ניירות ו/או אסטרטגיות השקעה המוזכרות במאמר מוחזקת בחלק מהתיקים ובקרנות. אין לראות באמור משום ייעוץ השקעות או המלצה לקנות או למכור ניירות ערך המוזכרים במסמך זה ו/או ניירות ערך אחרים ו/או מטבעות ו/או מדדים ו/או בכלל. מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל משקיע

עוד כתבות

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

אחרי חודש נוסף של הובלה בתשואות: על מה בונים בחברת הביטוח המצטיינת

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת, הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי בכרמיאל שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון - החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

Ring Air של חברת Ultrahuman / צילום: באג

הגאדג'ט שרוצה להחליף את השעונים החכמים

חברת Ultrahuman נכנסת לישראל עם הטבעת החכמה Ring Air, שמנטרת את הבריאות ואת השינה ● העיצוב מסיבי, הסוללה מספיקה לחמישה ימים, והמחיר יחסית גבוה - כמעט כמו שעון חכם, שמציע הרבה יותר

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

צה"ל תקף מחבלים מהג'יהאד האיסלאמי בכביש ביירות-דמשק

שר החוץ של איראן נחת בג'נווה בשווייץ לקראת השיחות עם ארה"ב ביום שלישי ● באיראן עונים לטראמפ לקראת חידוש המשא ומתן: "אם תבחר בעימות - יהיה לקח מרתיע" ● נתניהו: טראמפ חושב שהאיראנים רוצים הסכם אחרי הפספוס בפעם הקודמת, אמרתי לו: האיראנים משקרים ● עדכונים שוטפים

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי, והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● לחברה הגרמנית יש בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תימחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

באיראן פסימיים לגבי המו"מ, ומאיימים: "טראמפ ילמד לקח"

צה"ל תקף מחבלים מארגון הטרור הג'יהאד האיסלאמי במרחב מג'דל ענג'ר שבלבנון ● חוסלו שני מחבלים במרחב הקו הצהוב שביצעו פעולות חשודות בקרקע והתקרבו לכוחות צה"ל הפועלים בצפון הרצועה ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה