גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אקטיביזם? בג"ץ נוהג בזהירות מופרזת

הטענות נגד בג"ץ בדבר היעדר שקילה של שיקולים לאומיים הן נטולות יסוד

קידום מעמדו של המשפט העברי מוצג כאחד ההישגים של חוק הלאום המוצע. ברם, עיון בנוסח העדכני של טיוטת החוק מצביע בעליל על כך כי עסקינן במהומה על לא מאומה. מה שהיה הוא שיהיה.

ההצעה הקיימת אינה משנה כמעט דבר לעומת החוק הקיים - חוק יסודות המשפט. ההצעה משמרת את עליונותם של מקורות המשפט הקיימים: חקיקה, הלכה פסוקה והיקש, בהתאם לדין כיום. ההבדל היחיד טמון בכך שאם קיים חסר לאחר ניתוח מקורות אלה, בית המשפט לא יפנה רק ל"עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל", אלא גם למשפט העברי. דא עקא, כמפורט להלן, קבוצת מצבי התחולה של התיקון היא ריקה.

הנוסח המוצע עתה מהווה נסיגה בולטת מהצעות קודמות לתיקון בנדון. הצעה קודמת, של ח"כ ניסן סלומיאנסקי (הבית היהודי), ביקשה להפוך על פיו את המדרג הנורמטיבי הקבוע כיום בחוק יסודות המשפט, כך שהמקור המשפטי של היקש יבוא רק לאחר הפנייה למשפט העברי.

כפי שטענתי ברשימה שפורסמה בעיתון "גלובס", גם שינוי זה כנראה לא היה משנה את המציאות המשפטית המעשית, אך הייתה בו יומרה משמעותית לשינוי.

הנוסח הקיים גם מהווה נסיגה מנוסח אחר, אשר ביקש לצמצם את עליונות ההיקש רק למקרים של "היקש מובהק". מובן כי הביטוי "מובהק" הוא תלוי השקפה, וגם נוסח זה לא היה בו כדי "לספק את הסחורה" למי שמבקש לקדם ברמה המעשית את ההיזקקות למשפט העברי. בין היתר, נשמטה הצעה קודמת, שלפיה המשפט העברי יספק "השראה" פרשנית. גם הצעה זו היא רטורית גרידא, שהרי בית המשפט חופשי לשאוב השראה מכל מקור משפטי השוואתי שהוא.

הניסיון המשפטי וההיגיון מלמדים כי רק לעתים נדירות יגיע בית המשפט אל הצורך לפתור בעיית חסר אשר תדרוש פנייה אל המשפט העברי. הדבר אינו נובע מכך שהחקיקה והפסיקה נותנות מענה נקודתי לכל סוגיה (המצב כלל ועיקר אינו כזה), אלא משום שהמכשירים המשפטיים של פרשנות תכליתית והיקש הם גמישים דיים על-מנת למצוא פתרון כלשהו לסוגיות הפרשניות המתעוררות. הפתרון יימצא על יסוד עקרונות כלליים, המעוגנים בערכים אינהרנטיים בשיטתנו, בחוקי היסוד ובחזקות פרשניות מגוונות (כגון החזקה כי חוק נועד להשיג מטרות הוגנות, צודקות ויעילות).

יש גם לזכור כי בחלק ניכר ממצבי השתיקה הלכאוריים מדובר למעשה בהסדר שלילי ולא בשתיקה. בהינתן האמור, כמעט לעולם בית המשפט לא יגיע אל הצורך במילוי חסר באמצעות המשפט העברי. לא בכדי, הפנייה מכוח חוק יסודות המשפט אל העקרונות של "מורשת ישראל" נותרה עד היום אות מתה. צירוף התיבה "משפט עברי" אל "מורשת ישראל" לא יעלה ולא יוריד.

שימור מורשת לביטול הלכת קעדן

השינוי המשמעותי יותר בהצעת חוק הלאום נחבא מאחורי הכותרת ה"תמימה": "שימור מורשת". נקבע בו כי "המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת".

בכך מבקש החוק המוצע לבטל את הלכת קעדן, אשר מקשה על הדרת בני המיעוט הערבי מישובים קהילתיים. במצב החקיקתי כיום, נתון אמנם לוועדות קבלה שיקול דעת רחב ועמום בקבלת חברים לישוב, אולם נאסר עליהן לקחת בחשבון שיקולים כגון שיקולי גזע, דת ולאום. בג"ץ אישר בעבר ברוב דחוק את הלגיטימיות של שיקול הדעת הכללי הקבוע בחקיקה, תוך הבעת תקווה כי הוא לא ינוצל לאפליה פסולה בפועל, גם אם בלתי-מוצהרת. חוק הלאום מבקש לאפשר בריש גלי את ההבחנה על יסוד דת ולאום.

הגבלת הסמכות לפסילת חוקים

רבות נכתב ונאמר על "פסקת ההתגברות" המוצעת במסגרת הצעת חוק יסוד: החקיקה. מוצע כי ניתן יהיה לחוקק מחדש חוק שנפסל, ברוב של 61 או 65 חברי כנסת, לפי חלופות שונות. הצעה נוספת היא כי תימנע כל-עיקר פסילה של חוק יסוד (דיון בהצעה נוספת זו מחייב דיון נפרד).

ההצהרות הפוליטיות על הצורך ב"הסדרה" של התחום הן רטוריקה מעודנת להגבלת סמכותו של בג"ץ. הסמכות לפסילת חוקים, היא עצמה, אינה טעונה כיום חקיקה חדשה. ההלכה הפסוקה הכירה זה מכבר בסמכות לעשות כן, והתפתחו אמות-מידה מפורטות לכך, על בסיס חוקי היסוד, בעשרות פסקי דין. חוקי היסוד הם לכל דבר ועניין חוקה, לפי הפסיקה.

אין כל הצדקה לבצע שינוי בהיקף הסמכות לביקורת שיפוטית. בג"ץ ער היטב לשיקולים המוסדיים לנהוג בריסון שיפוטי ובמקרים רבים הוא נמנע מפסילת חוקים הראויים לפסילה, בהינתן השיקול המוסדי. ההתערבות השיפוטית בעת האחרונה היא מחויבת המציאות.

בעניין גיוס חרדים, האפליה הפסולה בחוק הקיים "זועקת לשמיים". יש להניח כי המציאות העגומה לא תשתנה בעקבות פסק הדין, אך אין בכך רבותא. מדינה שוחרת צדק והגינות אינה יכולה לתת הכשר להשתמטות המונית ממילוי חובות בסיסיות. ראויה ההוקעה החברתית והמוסרית הגלומה בפסק הדין.

בעניין מס ריבוי דירות, בג"ץ לא התערב בתוכן החקיקה, למרות היותה פוגעת שלא כהלכה בקניין הפרט, אלא רק שמר על כבודה ותפקודה של הכנסת כגורם האמור לבצע מלאכת חקיקה מקצועית ועניינית.

בעניין מתווה הגז, לא דובר בפסילת חוק. נפסלה רק הוראה בהחלטת ממשלה, אשר מכוחה הממשלה ביקשה לכבול את שיקול-דעתה שלה בעתיד, בניגוד לכללים בסיסיים של משפט מינהלי. לא נמנעה האפשרות לחוקק חוק מתאים בנדון. ההתערבות בסוגיית הכשרות לא נגעה לתוקף חקיקה, אלא איפשרה את החופש הבסיסי של בית עסק להצהיר על התנהלותו, ללא הטעיה כלשהי של לקוחות. מי שמעוניין בתעודת כשרות, חופשי לבחור במסעדה אחרת.

בדומה, הטענות נגד בג"ץ בדבר היעדר שקילה של שיקולים לאומיים הן נטולות יסוד. שיקולי ביטחון לרוב מסיגים לאחור בפסיקה שיקולים אחרים, במסגרת יישום פסקת ההגבלה בחוקי היסוד, וכך הדבר גם לגבי משימות לאומיות אחרות.

בג"ץ נהג ונוהג בזהירות מופלגת (ולעתים אף מופרזת) בהפעלת הביקורת השיפוטית. מי שמבקש לחזק את הלאומיות הישראלית, כפי שסיעת הבית היהודי מצהירה, ראוי כי יקבל בהכנעה הפעלת ביקורת שיפוטית, אשר היא חיונית בכל דמוקרטיה משגשגת.

החלשת הממד הדמוקרטי לא תוביל לחיזוק הממד היהודי. נהפוך הוא: הישראלי היהודי החילוני רק ירחיק עצמו עוד יותר מן הדת וממוסדותיה. בדומה, ראוי כי מי שרוממות שיקולים לאומיים נישאת בפיו לא ישלים עם ההשתמטות של מגזר רחב משירות צבאי או שירות לאומי אחר. בוודאי אין זה ראוי כי הוא יבוא בטרוניה עם בג"ץ על כך שבג"ץ מבקש להרחיב את מערך הנושאים בנטל החובה ללאום.

■ הכותב הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטת תל-אביב ומשמש כיועץ במשרד עו"ד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות'. 

עוד כתבות

מכון בית יעקב. המסלול בפיקוח צמוד של המל''ג / צילום: באדיבות מכון בית יעקב

הסיפור המלא מאחורי ההצלחה הפנומנלית של תלמידות בית יעקב במבחני רואי החשבון

הסטודנטיות של סמינר בית יעקב מככבות שוב בראש טבלת הנבחנים בבחינות רואי החשבון, ולכן החלטנו לקדם מחדש את הכתבה שמתארת את דרכן להצלחה ● איגוד הסמינרים החרדי "בית יעקב" קיבל אישור להכשיר בעצמו רואות חשבון, מה שעד כה התאפשר רק באקדמיה ● הבוגרות הטריות צלחו את המבחנים באחוזים מטורפים והותירו את המוסדות האקדמיים מאחור ● בדרך עוררו שאלות על אופן שילוב החברה החרדית בשוק העבודה, אך גם על עתיד המקצוע

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

פרשת חברת הגמל סלייס מזכירה שיש תובענות ייצוגיות חשובות

המקרה של סלייס מלמד באופן מובהק כי גם באסדרה עתידית, מאוד לא כדאי לשפוך את התינוק עם המים ● תובענות ייצוגיות הן כלי של אכיפה פרטית, שבמסגרתו אזרחים יכולים לפעול במקומות שיש בהם ריק, או כאשר הרגולטור זקוק לדחיפה על מנת לפעול

פעילות כוחות צה''ל בשטח רצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

260 מיליון דולר: כל הפרטים על עסקת הנשק שארה״ב מעכבת לישראל

ממשל ביידן מעכב את אספקת התחמושת לתקיפה ישירה משום שהוא לוחץ על בעלת בריתו ישראל לא להיכנס לרפיח

אהוד אולמרט, רה''מ לשעבר / צילום: שלומי יוסף

האם החלטה 1701 קוימה בזמן כהונתו של אהוד אולמרט?

אולמרט טען כי בתקופתו החלטה 1701 קוימה. הממשלה בראשותו גרסה אחרת ● המשרוקית של גלובס

אסתר חיות, לשעבר נשיאת בית המשפט העליון / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

התפקיד החדש של נשיאת העליון לשעבר אסתר חיות

מפעל הפיס הכריז על מינויה של נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת אסתר חיות, ליו"ר ועדת פרס ספיר לספרות ● חיות תחליף בוועדה את העיתונאי אורן נהרי

חיילי צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

קיבוץ ניר יצחק הודיע על מותו של החטוף ליאור רודאיף

נתניהו: "הצעת חמאס רחוקה מאוד מהדרישות ההכרחיות של ישראל" • גורמים רשמיים בארה"ב: בהצעה שחמאס הסכים לה יש שינויי ניסוח מינוריים בלבד ביחס להצעה של ישראל • המשלחת הישראלית הגיעה לקהיר • דיווח: "הפלישה לרפיח תואמה עם ארה"ב. המטרה - מתן תמונת ניצחון שניתן יהיה לשווק לבן גביר וסמוטריץ'" • עדכונים שוטפים

מעבר הגבול בין רוסיה לנארווה, אסטוניה, סגור לכניסת רכבים / צילום: Reuters, Mihkel Maripuu

אוקראינה מאבדת מכוחה, והמדינות הבלטיות שואלות: אנחנו הבאות בתור?

נארווה, עיר הגבול של אסטוניה שסומנה על ידי פוטין כאדמה רוסית היסטורית - היא בין היעדים הפוטנציאליים לערעור היציבות באזור ● מפברואר נרשמת הידרדרות מהירה ביחסים בין המדינות

מה גבולות חופש הביטוי של עובדים ברשתות? / אילוסטרציה: גלובס

בית הדין משרטט את הגבול: מתי מותר לפטר עובד בגלל פרסומים ברשת חברתית

בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתו של עובד שפוטר סמוך ל־7 באוקטובר, לאחר שפרסם פסוקים מהקוראן אשר התפרשו כקריאות הסתה לטרור ● מומחים עומדים על השלכות פסק הדין החריג על חופש הביטוי, ומסבירים מדוע עניינו של מורה שפוטר בנסיבות דומות נגמר אחרת

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

חברת הדירוג S&P תפרסם בסוף השבוע את עדכון לדירוג האשראי של ישראל: מה צפוי בו?

אחרי שהורידה בהפתעה את הדירוג של ישראל בחודש מרץ, צפויה S&P לפרסם סקירה נוספת ביום שישי ● באוצר מתוחים, אבל מעריכים שלא חלה הרעה במצב הביטחוני שמצדיקה הפחתה נוספת ● החשב הכללי מעדיף לפי שעה להתמקד בגיוס חוב מהמוסדיים הישראלים

מחלקת מוצרי חשמל / צילום: תמר מצפי

החרם הטורקי יעלה את מחיר המקררים והתנורים. המרוויחה הגדולה תהיה סין

בענף החשמל מחפשים פתרונות למחסור בעקבות המהלך הטורקי, מהחלפת ספקים ועד הובלה דרך יוון וקפריסין ● ההערכות הן שבכל מקרה המחירים יעלו ב־20%-10%, וזמן האספקה יתארך - וכולם מנסים לעקוף את הגזרה: "זה פוגע גם ביצרנים הטורקים"

אניית הקרב Hessen, בשובה מהים האדום לגרמניה / צילום: Reuters, Sven Eckelkamp

הגרמנים נסוגו, החות'ים השתכללו: כוח המשימה האירופי בים האדום מקרטע

דברי האדמירל היווני שעומד בראש כוח המשימה האירופי, שדלפו לתקשורת הזרה, חשפו כי הכטב"מים שמשגרים החות'ים מתגברים על ההגנות האוויריות, ושעם שלוש ספינות בלבד, הוא לא יכול למלא את המשימה ● בינתיים, מספר הספינות העוברות במצרי באב אל–מנדב צנח

140 מיליארד שקל, מדד מניות אחד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

האם טרנד ההשקעה שסוחף את הישראלים מסוכן ולמה יש מי שחושב ש"זו קטסטרופה"

מסלולים עוקבי S&P 500 הולכים וצומחים בקצב מסחרר. בכל מוצרי החיסכון וההשקעה בישראל, לטווחים ארוכים בינוניים וקצרים, מוצעים מסלולים שעוקבים אחר מדד הדגל האמריקאי ● בינתיים המדד הניב בעיקר תשואות חיוביות, אבל המומחים מזהירים שיש גם סכנות בתופעה, הן לחוסכים והן למשק הישראלי

המשקיע סטנלי דרוקנמילר / צילום: Reuters, Brendan McDermid

המיליארדר שנפטר מהמניה הלוהטת של השווקים מסביר למה

המשקיע המיליארדר סטנלט דרוקנמילר לא ידע עד לפני שנתיים איך מאייתים את השם אנבידיה ● "רכשתי אותה, וחודש אחר כך, הושק ה-ChatGPT, ואפילו זקן כמוני הצליח להבין מה זה, אז הגדלתי את הפוזיציה שלי בהרבה" ● דרוקנמילר סבור שמפץ הבינה המלאכותית עלול להסתיים בקרוב

החזית הבאה נגד ישראל? בארה"ב מחכים לדוח הדרמטי של ביידן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מחר צפוי להתפרסם דוח של ממשל ארה"ב שיקבע אם ישראל הפרה את החוק הבינלאומי בעזה, הלחץ עולה לקראת האירוויזיון והדילמה של האוניברסיטאות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם 

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

המדינה המפתיעה שבמו"מ מתקדם לרכישת מערכת הגנה אווירית מרפאל

קניה שמזהה צורך עולה וגובר למערכות הגנה אווירית - פנתה לישראל שידועה בעולם בתור המדינה בעלת מערך ההגנה האווירית הטוב מכל ● העסקה, אם תושלם, תהווה שינוי מגמה מעניין מבחינת רפאל, שפילוח המכירות שלה ל־2023 מצביע כי יבשת אפריקה היוותה רק 1% ממנו

צילום: איל יצהר, איורים: גיל ג'יבלי, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי,

דב קוטלר נפרד מהפועלים: רווחי השיא, התחרות הצמודה עם לאומי והיורשים האפשריים

בתום כהונה של חמש שנים, מנכ"ל הפועלים הודיע במפתיע על פרישה ● דב קוטלר הצעיד את הבנק לשווי של כמעט 50 מיליארד שקל וכך הצליח להדביק את הפער מול לאומי, הוביל את ההיפרדות מישראכרט וסגר את פרשת הסיוע בהעלמות המס בארה"ב ● העזיבה שלו מצטרפת לגל גדול של שינויים במערכת הבנקאית

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

יגאל דמרי מתכנן להקפיץ את שכרם של אשתו ובנו במיליוני שקלים לשנה

חברת הבנייה שבשליטת דמרי מבקשת לאשר מדיניות תגמול חדשה ממנה ייהנו גם חלק מבני משפחתו, שתאפשר להם לקבל תגמול הוני בהיקף של עד 1.5 מיליון שקל בשנה כל אחד

גיא הדס / צילום: רמי זרנגר

אחרי 16 שנה: סמנכ"ל התקשורת, קשרי ממשל ואחריות תאגידית בבזק, גיא הדס, פורש

עפ"י הודעת בזק, הדס יישאר בתפקידו ככל שיידרש להעברה מסודרת של התפקיד ● עדיין לא ברור מי יהיה מחליפו של הדס, או לאן פניו מיועדות

הדרכת לוחמי אש של Civil Squads of Israel בזיקים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

החברים שמסייעים לכיתות הכוננות: מציוד ועד הדרכות כיבוי אש

ניר אלון חיפש דרכים לשיקום עצמי אחרי תשע שעות עם משפחתו בממ"ד בסופה, דניאל בוכן הוא הייטקיסט שעשה עלייה מאוסטרליה ורצה להתנדב ● יחד הם הקימו את Civil Squads of Israel ● ישראל מתגייסת

שופטת בית המשפט העליון יעל וילנר. קיבלה את ערעור חברת הביטוח / צילום: שלומי יוסף (עיבוד תמונה)

פסק דין תקדימי של העליון מצמצם את הגדרת הידועים בציבור

העליון דן בשאלה מתי זוג יחשב לידוע בציבור לצורך זכאות לתשלום פיצוי בעקבות מוות בתאונה ● השופטים: הכוונה להינשא לא מהווה אינדיקציה לרצון הזוג להחיל זכויות לפני הנישואים