גיל צ'פניק, ליאור אונגר, אדווה לוטן / צילום: אורי צ'פניק, שלומי יוסף, פליקס לוטן
בנובמבר השנה עברה בכנסת הצעת החוק לעידוד חיסונים בקריאה טרומית, ללא נמנעים וללא התנגדויות, ללא שמאל וללא ימין. לכאורה, תמיכה מקיר לקיר בחיסונים אינה צריכה להפתיע, ודאי לא בעיצומה של התפרצות מגפת החצבת, אבל אם כך, מדוע נאלצו השנה גופים ואנשים לפעול ביתר שאת כדי לשכנע את הציבור שחשוב להתחסן נגד מחלות מידבקות?
ד"ר גיל צ'פניק, רופא ילדים החבר בעמותת מדעת (מדע ומידע לבריאות המשפחה), פועל בפרויקט וואטסאפ דוק, שבו רופאים עונים בצ'ט כיתתי לשאלות הורים; עוקב ועונה על שאלות בקבוצת הפייסבוק "מדברים על חיסונים" ובחודשים האחרונים ליווה את ניסוח החוק לעידוד חיסונים.
"לפני כמה חודשים, כשהתחלנו לעבוד על חקיקה, עוד לפני שידענו מה יקרה בהמשך השנה עם החצבת, נפגשנו עם איגוד רופאי הילדים והמסר היה שאנחנו עדיין לא שם", מספר צ'פניק. "בסה"כ יש שיעור חיסון מצוין באוכלוסייה, ואנחנו עלולים לגרום יותר נזק מתועלת. אבל במהלך השנה ראינו מה קורה באירופה והבחנו בהשפעה של מתנגדי החיסונים, אף שבמספרים הגדולים לא מבחינים בזה. ראינו את מספר השאלות העולה בקבוצה שלנו, שכבר חצתה את 42 אלף החברים.
"בארה"ב, למעט במקרים יוצאי דופן, אם אתה לא מחוסן אתה לא יכול להיכנס למוסדות חינוך. באוסטרליה יש סנקציה כלכלית חריפה יותר, וכך גם ברוב אירופה. הבנו שאנחנו נגד פגיעה בילד בגלל מעשי הוריו. בהמשך נוצר קשר עם חברי הכנסת יואל חסון ושולי מועלם, שהחלו לעבוד על הצעת חוק בנושא במקביל, ומצאנו פרטנרים של ממש. אני משוכנע שאם החוק היה מיושם, לא הייתה התפרצות חצבת, כי היינו רואים היכן יש כיסים לא מחוסנים. כרגע, רוב התגובות שקיבלנו הן שהחוק רך מדי".
החצבת שהניעה את החוק
סרטון שהעלתה "רשת" בקיץ האחרון, שבו מתנגדת חיסונים הסבירה מדוע עדיפה תחלואה טבעית על פני רפואת מונעת מדעית, הצליח לעורר מהומה בתקשורת. "הסרט נתקל בזעזוע וירד", אומר צ'פניק, "אז ראינו שיש לנו גם פרטנרים בתקשורת. זה היה כשהחצבת עוד הייתה ברמה נמוכה בהרבה מהיום - אז היו פחות מ-100 חולים, היום כבר יש יותר מ-2,220. אחרי החגים, החצבת הגיעה ביג-טיים, וכל עניין החוק הפך למוחשי, ואפילו יותר מדי מוחשי, כי אני חושב שצריך לדון ולחשוב על חוק כזה בשגרה ולא בחירום".
"אין לי ספק שההצבעה על החוק הושפעה במידה רבה ממה שקורה היום עם החצבת, שהכתובת על אודותיה הייתה על הקיר", אומרת אדוה לוטן, מנכ"לית מדעת. "בהמשך ראינו שמתנגדי החיסונים מגבירים את המאמצים לזלזל, אבל התפיסה שלנו במדעת היא לא לפנות למתנגדים ולא לשכנע את המשוכנעים, אלא לפנות להורים שמהססים".
זה תפקיד משרד הבריאות, לא?
"המשרד נותן הסברה, גם אם לא באופן יעיל, והוא מוציא את המשאבים ממי שיכול לעשות זאת באופן יעיל יותר מאיתנו, לדוגמה טיפת חלב ורופאי ילדים. יש במשרד הבריאות תפקיד שנקרא מקדם בריאות. יש כזה לעישון, יש לסוכרת, ואין כזה לחיסונים".
"95% נלקחו כבני ערובה"
ד"ר ליאור אונגר, נוירוכירורג, פועל באופן עצמאי בגישה שונה מזו של מדעת. הוא מנהל מלחמת חורמה של ממש במתנגדי החיסונים. לדוגמה, הוא מעלה לדף הפייסבוק שלו טענות שלהם ומגחיך אותן, אבל גם הוא טוען שלא המתנגדים הם קהל היעד שלו, ואפילו לא המהססים. "קהל היעד שלי הוא חסרי האונים שמחסנים. אני פונה לאלה שיודעים שחיסונים זה דבר מצוין, אבל הם לא רוצים את אלה שלא מחסנים איתם בגן. הם הקהל האדיש. 95% שנלקחו כבני ערובה. כאלה שילדו עכשיו ולא יכולים ללכת לקניון כי מסתובבים שם ילדים לא מחוסנים".
במסגרת הפעילות שלו יזם אונגר את "הגן המחוסן". "הרעיון עלה כשהתחלתי להיאבק בתופעת המתנגדים בדף שלי. פנה אליי איתי ברשדסקי, בעל רשת הגנים 'פשוט גן', ואמר לי בוא נעשה משהו בעולם האמיתי. הזהרתי אותו מהמחיר האישי המטורף ומהפניות של סרבני החיסונים, אך הוא לא נרתע והחלטנו לעשות פיילוט בגן שלו. יש 12 אלף גנים פרטיים בישראל, וזה בדיוק בגיל הקריטי של הילדים. כבר בפיילוט גילינו עד כמה האוכלוסייה תומכת בחיסונים, כי לא היה מקרה שמישהו עזב, ומי שלא חיסן הלך לחסן. במקביל נולד רעיון דומה - 'מחוסגן' של רופא הילדים ד"ר מאיר עזרא אליה. אז התאחדנו והצענו את מחוסגן המשודרג, שזה גן בליווי רופא. אני פונה במאבק שלי לחברה הנורמטיבית שלא מבינה מה קומץ המטורפים יכול לגרום לה. אני מבקש מהמשוכנעים לעזור לי", אומר אונגר.
הורה שיסרב לחסן יצטרך להשתתף בהסברה
"אנחנו מנסים להשפיע על נוסח החוק", אומר מור סגמון, יו"ר העמותה למען מתן מידע על חיסונים (חסון). "נגיש את הצעותינו ואת השגותינו. כרגע בחוק יש שתי בעיות: האחת היא שהוא מתייחס לכל תוכנית החיסונים, והאחרת, המהותית, היא שהחוק מתעלם ברגל גסה מנפגעי החיסונים. למה יש התקוממות עממית? בגלל משבר האמון שהחל בגלל נפגעי חיסונים. חייבים לקבל אחריות על הקומץ שנפגע".
מדוע אתם קוראים להורים שלא לחסן את ילדיהם, במיוחד לאור התפרצות החצבת?
"אנחנו לא קוראים לא לחסן ולא לחסן. זו החלטה רפואית, וזה נושא שחייבים להשקיע וללמוד אותו".
לדברי צ'פניק, "עניין הנפגעים כלל לא צריך להיות חלק מהחוק לעידוד חיסונים, מה גם שהחוק קיים בישראל". דינו של מי שנפגע מחיסון כדין כל אדם שנפגע בפרוצדורה רפואית, הוא מסביר. לפי נוסח החוק המוצע, הורה שיסרב לחסן יצטרך להשתתף בהסברה. "כדי לסרב לטיפול צריך להבין את המשמעות. היום אין די זמן לזה, לא לטיפת חלב ולא לרופא הילדים". על הטענה שההצעה מתייחסת לכל תוכנית החיסונים, הוא אומר: "בשלב זה לא הגדרנו מה יהיה כלול ומה לא. כרגע מדובר בחיסוני השגרה".