לימודים גבוהים / צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
בחירת מוסד לימודים היא אינה עניין של מה בכך. איך בוחרים נכון? מעל לכול, על המתלבט לברר עם עצמו מה הכי חשוב לו: יוקרה? קפדנות אקדמית? גמישות (למשל מבחינת חובת נוכחות או סגנון היבחנות)? קישור לשוק העבודה? אווירה חברתית וביתית? שיקולי עלות? (גובה שכר הלימוד, או היות מוסד הלימודים רחוק מבית ההורים, דבר שמחייב עלות מגורים).
כך למשל, אדם שחשוב לו הלימוד הפרקטי ולא התיאורטי, יצטרך להביא בחשבון שתואר שני שאינו פרקטי לא יכשירו מקצועית לעבודה, אלא יהפכו לחוקר בתחום הנלמד (לדוגמה, תואר שני בתקשורת לא יהפכו לאיש תקשורת בהכרח). לאדם פרקטי כדאי גם לבדוק באיזה מוסד יוכשר במיומנויות שיידרשו לו בעתיד, ובאיזה אופן מתבצעת הכשרה זו (לדוגמה, במסגרת תואר שני במנהל עסקים במסלול הייעוץ הארגוני - באיזה מוסד יתנסה בייעוץ ארגוני במהלך הלימודים באופן מעשי?).
או למשל אדם השואף לפוטנציאל השתכרות גבוה בקריירה יכול להתחשב בנתוני ה מחקר של בנק ישראל, שלפיו השכר השנתי בקרב בוגרי תארים ראשון ושני באוניברסיטאות גבוה בכעשרה אחוזים משכר בוגרי המכללות הציבוריות, ושכר בוגרי המכללות הפרטיות גבוה משכר בוגרי המכללות הציבוריות בכ-7-6 אחוזים. לפי הנתונים יסיק שעדיף לבחור באוניברסיטה ולא במכללה, ואם כבר מכללה - אז פרטית ולא ציבורית.
כשאתה אומר יוקרה, למה אתה מתכוון
אחת מהטעויות בבחירת מוסד ללימודים גבוהים נעוצה בהגדרת מטרה לא מדויקת. כך למשל אותו אדם שהגדיר "יוקרה" כקריטריון החשוב ביותר, לא הבהיר לעצמו את המטרה שעומדת מאחורי הערך שהגדיר.
לצורך בירור עליו לשאול את עצמו: יוקרה בעיני מי? מדוע יוקרה היא ערך שחשוב לי? מה אני רוצה להשיג בעזרתה? מה אני מניח שיקרה כשאבחר באוניברסיטה הכי "יוקרתית"?
זה חשוב ביותר, משום שהמחקר הזה יכול להעלות שמטרתו האמיתית היא להתקבל לעבודה בחברה בינלאומית גדולה, בעוד שאדם אחר ימפה ויגדיר את המטרה כרצון להתקבל לחברת תוכנה בשוק ההייטק. ומה שנחשב כיוקרתי בעיני מגייסים לחברה בינלאומית עשוי להיות שונה מהגדרתם של מגייסים לחברת תוכנה מקומית.
יתרה מזו, הבירור עשוי להציף רצון עמוק יותר, למשל, שביוקרה כוונתו למסגרת שמעסיקים בתחום התמחותו מעריכים את מוסד הלימודים כטוב.
יחס קר או חם
ונניח שהמיפוי העלה צורך עמוק יותר: צורך במרצים איכותיים, מקושרים ומעודכנים? מובן שמוסדות המתאימים לקריטריון זה אינם דווקא אלה שיעלו במחקר של השואלים הקודמים.
כך אומר למשל בוגר: "בתואר הראשון רציתי יוקרה, אבל בפועל סבלתי מזה. מצאתי מרצים מתנשאים, שמדברים בשפה גבוהה, שלא עוזרים, שהמבחנים שלהם קשים... בתואר השני אבחר במוסד שסגל ההוראה בו קשוב, מסייע, ולא מערים קשיים".
אחוזי נשירה, מציאת עבודה, למידה מודולארית
כדאי להתחשב גם באחוזי הנשירה במקצוע הרלוונטי בכל מוסד (סטודנט שיודע שלימודים לא הולכים לו בקלות רבה מלכתחילה עשוי להעדיף לימוד במוסד שאחוזי הנשירה בו נמוכים), וחשובה גם יכולת המוסד לשלב את בוגריו בעבודה. ישנם מוסדות לימוד שמבטיחים זאת, וחשוב לוודא שהם אכן מקיימים ולברר אצל בוגרים ומוסמכים שהשתמשו בשירותיהם.
שיקול נוסף שעשוי להיות חשוב לחלק מהסטודנטים הוא האפשרות ללמידה מודולרית - למידה במוסדות שונים במסגרת אותו מסלול אקדמי. כך יכולים סטודנטים להרוויח מיתרונות מוסד אחד בקורסים מסוימים, ומיתרונות מוסד שני בקורסים אחרים.
היכן ללמוד תואר שני? כלי עבודה
הרחיבו את מכלול השיקולים בעזרת שיחות עם אחרים, קריאה ומחקר.
הימנעו משימוש במקורות מידע מוטים (פרסומות, דעה של אדם מסוים) או חלקיים וצרים. הצליבו מידע, שאלו סטודנטים על חווית הלמידה שלהם, הגיעו לימים פתוחים, קבעו פגישת ייעוץ ואף היכנסו לשיעורים כ"שומעים חופשיים".
זהו מה המטרות שלכם ללימודים, והבהירו מה עומד מאחורי הערכים שהגדרתם כחשובים. לדוגמה, "אני רוצה מוסד המתחשב בצרכי הסטודנטים" - מאיזו בחינה מתחשב? במה תרצה שיתחשב? (למשל: כזה המספק הקלות בשל הפרעת הקשב והריכוז שלי).
תעדפו מהמטרה החשובה לפחות חשובה, והוסיפו רשימה של מה שאינכם רוצים שיקרה ("איני רוצה לבחור במסגרת שתדרוש מעבר דירה").
מפו מגבלות וחסמים, (תקציב, מרחק, אתגרים אישיים, אחוזי נשירה), בחנו אותם בראיית מאקרו, ובדקו אם יש דרכים עקיפות לפתור אותם (לדוגמה, מגבלת תקציב: המכללה הקרובה ביותר אולי יקרה יותר מהמכללה המרוחקת, אך בראיית מאקרו עולה כי הוצאות הנסיעה הקבועות יחד עם עלות בזבוז הזמן על נסיעה ללימודים מייצרים שוויון בעלויות, מה גם שבקרובה ביותר מציעים מלגה המתאימה לכם).
השוו את המסגרות הקיימות לאור רשימת הקריטריונים והחסמים.
יעל מהודר היא יועצת ארגונית.