הרדיו בשיא / צילום: Shutterstock
אמון הציבור בתקשורת כמקור אמין לחדשות (או היעדרו) נדון בהרחבה בשנים האחרונות בציבוריות הישראלית, בין אם בשל חשיפת תיקי האלפים שחלקם עוסק בקווי המשולש שבין פוליטיקה-הון-תקשורת, או בשל מערכות הבחירות התכופות בשנתיים האחרונות שסחבו את השיח להקצנה, לרבות האשמות קשות מכל הצדדים על תפקודה של התקשורת. אולם נתונים מסקר שנערך על ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף פסטיבל שובר מסך של המכללה האקדמית עמק יזרעאל, מגלים תמונה מעודדת ממנה עולה שלמרות הסיטואציה הפוליטית המורכבת האמון של הציבור בתקשורת נמצא במגמת עלייה.
אמנם השיח סביב עיתונות ועיתונאים התחדד בשנים האחרונות - בעיקר סביב סוגיות כמו מי הם עיתונאים, מה הם שופרות, ומי צריך לדווח מה, אך נראה כי מגמת הגיוון לכשעצמה (מבלי להיכנס לסוגיות פרסונליות) תורמת לאמון שרוכש הציבור לספקי החדשות שלו, אולי מפני שבמצב העניינים היום כל אחד יכול למצוא פרסונה חדשותית אמינה עבורו.
מהנתונים עולה כי בהשוואה לשנת 2019 (השנה שבה נערך הסקר בפעם הקודמת) כל ספקי החדשות המרכזיים - אתרי החדשות וערוצי הטלוויזיה - נהנים מעלייה באמון. את הקפיצה הגדולה מבחינת אמון עשו אתרי החדשות: מבין הנשאלים 62% ראו באתרים מקור מהימן לחדשות לעומת 49% ב-2019. נזכיר כי בשנתיים האחרונות חל שינוי משמעותי בהתנהלות אתרי החדשות כשמצד אחד בתחום הצטרף שחקן חדש ומשמעותי - N12 מקבוצת קשת, ומהצד השני אתרי חדשות כמו גלובס, סגרו את התוכן בחומת תשלום ואימצו כללי רגולציה עצמית מחמירים. גם האמון בערוצי הטלוויזיה כספקי חדשות עלה, אם כי באופן מינורי יותר מ-56% ב-2019 ל-61% ב-2021.
כלי התקשורת שהחדשות בו נהנות מהאמון הרב ביותר הוא הרדיו הציבורי. 66% הביעו בו אמון בסקר זה, וכך גם ביחס לרמת האמון שנרכשה לו בעבר. ב-2019 הביעו רק 59% מהנשאלים אמון בחדשות ברדיו. אבל באופן פרדוקסלי, למרות האמון הגבוה, נתחו של הרדיו כספק חדשות דווקא ירד: ב-2021 דיווחו רק 23% על הרדיו הציבורי ככלי מרכזי בצריכת החדשות שלהם לעומת 27% ב-2019.
עם זאת, האמון באתרים וערוצי הטלוויזיה כמקור חדשות לא בהכרח מתורגם להעדפה שלהם כמקור מרכזי לצריכתן. כך למשל, למרות הקפיצה באמון של הציבור באתרי החדשות, יש ירידה בכמות האנשים המדווחים שהם מעדיפים להשתמש בהם כמקור לחדשות: מ-60% ב- 2019 ל-52% ב-2021. אותה מגמה באה לידי ביטוי גם בכל הנוגע לצריכת חדשות מערוצי הטלוויזיה, אם כי באופן מתון יותר: 55% דיווחו על הטלוויזיה כמקור חדשות עיקרי ב-2019 ו-53% ב-2021.
השלכות על חוק הריכוזיות
לדברי ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, מחברת המחקר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומומחית למשפט ותקשורת: "בסקר 2019 אתרי האינטרנט עברו את הטלוויזיה בשימוש כמקור לחדשות, בסקר 2021 הם עברו אותה ברמת האמון. העובדה שאתרי האינטרנט הממוסדים מהווים תחרות משמעותית על המקום הראשון בצריכת חדשות בהשוואה לטלוויזיה, וכמובן ברמת האמון שיש בהן היא חשובה כי הדבר מלמד על ההשפעה הרבה שלהם. זה אומר, למשל, שמי ששולט בערוץ טלוויזיה ובאתר חדשות (למשל קשת, מאקו, N12) או בעיתון ואתר חדשות ('ידיעות') הוא בעל מכפיל כוח שבעבר היה שמור רק לערוצי הטלוויזיה. לדבר הזה צריכות להיות השלכות בנוגע לשיקולים מעולם חוק הריכוזיות, חוק התחרות ורגולציית הטלוויזיה".
סוגיית החדשות ברשתות החברתיות והתרומה המשמעותית שיש להם בהפצת פייק ניוז עלו ביתר שאת על סדר היום הציבורי גם בארץ וגם בעולם, ובכל זאת, 23% מהאמון של הציבור הרחב במידע החדשותי שנשאב ממקור זה לא נפגע. אמנם פחות אנשים מציינים את הרשתות כמקור עיקרי לצריכת חדשות (41% ב-2021 לעומת 43% ב-2019) אבל האמון של המשתמשים ברשתות דווקא עלה למרות הכל: בשנת 2021 39.5% מאמינים לחדשות שהם צורכים באמצעות הרשתות, לעומת 23.5% שהביעו אמון בחדשות ממקור זה ב-2019.
גם לדמוגרפיה יש השפעה
מהנתונים עולה כי יש קשר בין שיעור צרכני החדשות מהרשתות החברתיות לנתונים דמוגרפיים כמו השכלה ויכולת השתכרות: כ-43% מאלה שהכנסתם מתחת לממוצע ציינו את הרשתות כמקור חדשות עיקרי לעומת 35% בעלי הכנסה ממוצעת ו-34% בעלי הכנסה גבוהה. עוד עולה כי בקרב כל המחנות הפוליטיים בחברה היהודית הרוב לא נותנים אמון ברשתות החברתיות. עם זאת - יש הבדל ניכר בין המחנות השונים: בשמאל ל-23% יש אמון ברשות החברתיות, במרכז ל-37%, ובימין ל-41%. האמון של הנשים ברשתות החברתיות גבוה מהאמון של הגברים בהן (44% ו-34%, בהתאמה).
שוורץ-אלטשולר: "תמונה מטרידה עולה מהשיעור הגבוה של המשתמשים ברשתות החברתיות כמקור לחדשות - אשר ביניהם אחוז גבוה של בני חברה ערבית ושל בעלי השכלה נמוכה והכנסה נמוכה - והאמון המאוד נמוך ברשתות ביחס לכלל אמצעי התקשורת הממוסדים. מעולם לא היה אמצעי תקשורת נפוץ כל כך שהאמון בו נמוך כל כך. כמו כן, השכבות הסוציו אקונומיות הנמוכות הן אלה שנחשפות בעיקר ל'דיאטה' החדשותית רוויית המניפולציות של הרשתות החברתיות. לא מדובר, כידוע, בהטיה לשמאל או לימין שמרבית הציבור מסוגל להבין היום, אלא במניפולציות עומק - מערות הדהוד, רשתות השפעה, השפעה זרה, פייק ניוז ועוד. בנוסף, אנו רואים עלייה בקרב כל המחנות הפוליטיים באמון ברשתות החברתיות ככלי חדשותי בין 2019 ל-2021, והאמון הגבוה יחסית שנותנים בהן מצביעי הימין, ובמידה פחותה יותר בוחרי המרכז, מלמד על פגיעות מסוימת למסרים שמאפיינים את הרשתות בשנים אלה, ובראשם קונספירציות פוליטיות מהסוג שיצר טלטלה בבחירות בארה"ב".
מאמינים לחדשות ברדיו האזורי
למרות שהטלוויזיה ואתרי החדשות מהווים את המקור המועדף המשמעותי לצריכת החדשות מי שזוכה לאמון הגבוה ביותר זה דווקא הרדיו האזורי ש-66% מהמאזינים לו דיווחו כי הם מאמינים לחדשות המוגשות בו. בחברה היהודית לשמאל יש יותר אמון ברדיו הציבורי (82%) מאשר למרכז (75%) ולימין (64%).
את החדשות בעיתונות המודפסת צורכים כיום פחות באופן יחסי, אולם באופן מפתיע למרות הירידה בשיעור הקריאה ולמרות (אולי בגלל) חשיפת תיק 1000 שעוסק בין היתר בהשפעה של המו"ל נוני מוזס על הקו המערכתי, ולמרות הביקורות שנשמעות על תפקידו של "ישראל היום" כ"עיתון מטעם" , הציבור מאמין באופן יחסי לחדשות בעיתונות: 56% ציינו ב-2021 כי הם מאמינים לחדשות לעומת 55% ב-2019.
ומסכמת שוורץ-אלטשולר: "בין 2019 ל-2021 יש עלייה לכל רוחב הגזרה באמון באמצעי התקשורת. אפשר להסביר זאת כשונות במדגמים השונים, ואפשר להסתכל על פערי ימין ושמאל ולראות שהעלייה המתונה באמון ברוב אמצעי התקשורת שייכת לכולם. בעבר הימין היה מתוסכל אולי מהשמאלניות של אמצעי התקשורת אבל היום יש לו אפיקים אחרים - אם אלה תוכניות האקטואליה ברדיו האזורי הזוכה לאמון גבוה (למשל, גלי ישראל והרשתות האיזוריות החרדיות); וכמובן הרשתות החברתיות".
גילוי מלא: ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר השתתפה בחיבור הקוד האתי של גלובס