אורי ניר וינטר / צילום: רון פרידמן
הארגון החברתי אלומה קיים זה 40 שנה, והוא מפעיל תוכניות לשילוב בני נוער וצעירים במעגלי ההשכלה הגבוהה, השירות והעבודה. אלומה הוא ארגון החודש בפרויקט "באים בטוב" של גלובס.
המגזר השלישי הוא בין המגזרים שנפגעו קשות ממשבר הקורונה, אשר הוביל להידוק החגורה בקרב חברות במשק וגופים תורמים אחרים. מהמקום הזה צמח הפרויקט שרותם את מיטב אנשי הקריאייטיב בישראל לטובת קמפיינים יצירתיים וחכמים, שמסייעים לעמותות לקדם את מטרותיהן.
במסגרת הפרויקט הגישו מועמדות כ-400 עמותות, גדולות וקטנות, ששיתפו עמנו את סיפורן ואת האתגרים העיקריים שניצבים בפניהן בימים אלה. מתוכן נבחרו 12 עמותות שיזכו בקמפיין פרסומי ללא עלות שמתפרסם באתר, בעיתון ובאפליקציה של גלובס.
המטרה הייתה לבחור במגוון רחב של עמותות שמייצגות את קשת האוכלוסייה והפעילויות בחברה הישראלית. כל צמד ממומחי הקריאייטיב שהתנדבו לפרויקט קיבל לידיו את הטיפול בעמותה אחרת. הצוות כולל את מירן פחמן ויגאל חזן, יעל גרזון ענבר ותמר לויט, איתן כהן ואלון זייפרט, צבי לוין ושרי סימן טוב, מחמוד ג'בארין וראגדה אבו חוסין, רונה יעקבי ועידו בן-דור, דודו הרוש ורומם סרנגה, ניר פרח ותמר דביר, אסף כץ ואוראל ביתן, ניר גרנות וערן ברקן, אלחנדרו פלדמן וליאור שוהם, ומיטל אשכנזי ויוסי סבג.
לייצר שייכות לחברה
ארגון אלומה החל את דרכו בליווי בנות צעירות בקיבוץ הדתי לקראת שירותן הצבאי. כיום מונה הארגון 200 עובדים, עם מחזור שנתי של 40 מיליון שקל, כאשר רוב המימון מגיע מתקציבי ממשלה וחלקו הקטן מתרומות. "הארגון מלווה צעירים מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בצמתים בחייהם לקראת שירות, לקראת השכלה גבוהה, תוך כדי הלימודים וביציאה מהאקדמיה לשוק העבודה", מספרת אורי ניר-וינטר, מנהלת תוכניות ההתמחות באלומה.
הליווי נעשה באמצעות שמונה תוכניות, שכל אחת מהן פונה לקהל מסוים. כך, למשל, תוכנית רואד מיועדת לחברה הערבית, והיא מקבילה לתוכנית הישגים שפונה למגזר היהודי. "המטרה של שתי התוכניות היא להנגיש השכלה, ולהביא לתודעה של צעירים מהפריפריה את רעיון הלימודים האקדמיים - כאשר רבים מהם לא רק שלא מודעים אליו מספיק, אלא גם מתאפיינים בחוסר אמונה בעצמם. שתי המטרות העיקריות בכל תוכנית הן לייצר מוביליות חברתיות ברמה הסוציו-אקונומית, ולייצר שייכות לחברה הישראלית".
לאלומה יש כ-120 רכזים יהודים וערבים שפועלים ביישובי פריפריה, ומכוונים שם צעירים להשכלה גבוהה. "יש תוכנית שמיועדת, למשל, ללימודי הייטק בעולמות ההנדסה בטכניון ובאוניברסיטת בן גוריון", מספרת ניר-וינטר. "זו תוכנית שמנגישה את הלימודים לצעירים שלא היו חולמים על המקצועות האלה. קחי בחור מאופקים שלא סיים בגרות, והמורים שלו לא האמינו בו, ובזכות התוכנית יכול ללמוד הנדסה בטכניון - זו המוביליות הכי חברתית שאפשר לחשוב עליה".
חשיבות הניסיון
תוכנית אחרת עליה מספרת ניר-וינטר היא תוכנית ההתמחויות שפעילה זה עשור. "זה התחיל ב-2012 כתוכנית פילנטרופית ביוזמת קרן אדמונד דה רוטשילד, שבחרה באלומה כדי שתסייע לצעירים שיוצאים מלימוד מקצועי באקדמיות להשתלב בשוק העבודה, אחרי שהם חוו התנסות מעשית בארגונים שונים. לפני שנתיים עשינו 'אקזיט חברתי', והפכנו את התוכנית הזו לממשלתית - כמיזם משותף שלנו ושל הקרן עם המועצה להשכלה גבוהה". המיזם זכה לשם "אקדמיה משלבת התנסות", והוא פועל גם בתמיכת התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל.
עבור מי שסיים לימודי הנדסה או מקצועות מדעים מדויקים, להתנסות מעשית יש חשיבות רבה. "הצעירים הללו יוצאים לשוק העבודה בלי ניסיון, ומהר מאוד קורות החיים שלהם מסוננים ועוברים לערימה של אלה שלא יזומנו לראיונות עבודה. התוכנית באה לגשר על הפער, והיא מאפשרת לצעיר שיוצא מהאקדמיה לצאת עם ניסיון אמיתי ומוכן לשוק העבודה.
"בפועל, במהלך הלימודים הסטודנט יכול להצטרף לתוכנית התמחות, שגם מזכה אותו בנקודות לימוד כרכיב אקדמי, והוא מתנסה בתוך ארגון חונך, ללא יחסי עובד-מעביד. לסטודנט זה מביא גם ניסיון מעשי וגם נקודות, ולארגון יש תועלות של עוד עובד ושל העסקת עובדים מגוונים בארגון.
"יתרון נוסף לעובד הוא שרמת השכר שלו תעלה - בזכות 100 שעות ההתמחות שהוא חווה במשך שנה, בחמש השנים הראשונות שלו בשוק העבודה הוא ישתכר ברמת שכר שגבוהה ב-5,000 עד 20 אלף שקל בשנה.
"כ-20% מהמתמחים נשארים לעבוד במקום שבו נחנכו, אבל זו לא מטרת התוכנית. המטרה היא שאותו בוגר לימודים יבוא עם ניסיון. נכון שהוא לא מקבל שכר על שעות ההתמחות, אבל יש תמורה כלכלית ולימודית. להבדיל מהתנדבות, אין פה אלמנט של ניצול, הרווח הוא לשני הצדדים, ומדובר ברווח כלכלי-חברתי של ממש".
הרווח הכפול
בקמפיין שקיבלה העמותה במסגרת הפרויקט הושם דגש על היתרונות שיש לארגון החונך, שקולט לשורותיו את הסטודנטים. "כל מעסיק שמסיים את החניכה בודק בכל פעם האם החניכה משתלמת לו או שהיא נעשית כפילנתרופיה", מספרת ניר-וינטר. "המסקנה היא שהארגון החונך לחלוטין מרוויח, ועל זה מבוססת הפרסומת.
"הרווח לארגון החונך הוא בתוצר המקצועי, למשל בטיפול בפרויקטים שנזנחו. בנוסף, השילוב של צעירים בארגונים 'בוגרים' מאפשר להוציא את הפריסקופ מהצוללת, ולהיעזר במישהו רענן שמביא חשיבה חיצונית, ולזה יש אפקט משמעותי עבור ארגונים שבהם תחלופת העובדים אינה גבוהה.
"100 שעות ההתמחות מאפשרות לארגון לבחון האם מתאים לו לשלב את המתמחה, ולדלג על הליך הגיוס וההכשרה. גם בזווית האחריות התאגידית, שילוב מתמחים תורם ומקדם הזדמנות להתנסות גם עם אנשים מאוכלוסיות מיוחדות מהחברה הערבית, החרדית או יוצאי אתיופיה".
בשנת תשפ"א השתלבו במוסדות הלימוד כ-2,100 סטודנטים איתם עובדת אלומה. 400 מתוכם מהחברה ערבית, ו-250 הם סטודנטים עם מוגבלויות. בשנת הלימודים הקרובה צפויים להשתלב כ-3,500 סטודנטים ב-23 מוסדות אקדמיים.
לשאלה איך השפיע משבר הקורונה על הפעילות משיבה ניר-וינטר כי "בהתחלה הייתה דרמה ובהלה. הבנו שהקורונה הקפיצה אותנו לעולם העבודה החדש, גרמה לכולנו וגם למתמחים לחזק מיומנויות של עבודה מול ארגון חונך, בעולם שבו אתה עובד מהבית ומתקיים ניהול אנשים מרחוק.
"את השנה הזו התחלנו מראש עם הבנה שחלק מההתמחויות יהיו מרחוק. ארגונים הוציאו בהתחלה הרבה עובדים לחל"ת, ויש ארגונים שברגע שהעובדים יצאו לחל"ת - המתמחים יכלו לספק להם רשת ביטחון לתקופה מוגבלת. המתמחה לא מחליף תקן של עובד קבוע, כך שהוא לא יכול לחפות על המחסור בעובדים, אבל גם בתקופה כזו הוא מהווה תוספת שהארגון מרוויח ממנה, ברמה החברתית וברמה הכלכלית".
הקריאייטיב: לגייס את הארגונים
הפרסומאים שהיו אמונים על הפרסום לארגון הם רומם סרנגה, לשעבר מנהל לקוחות ומנהל קריאייטיב בגיתם BBDO, ודודו הרוש, ששימש בעברו כארט דירקטור בכיר במשרדי הפרסום פוגל לוין, גיתם, JWT ושותף במשרד PROBON.
סרנגה מסביר כי השניים לא הכירו את העמותה לפני ששודכו אליה. "אחרי שחקרנו מעט, הפתיע אותנו שמתוך המגוון הגדול של פעילויות הארגון, ביקשו להתמקד בתוכנית מסוימות של ההתמחות. היה מעניין לגלות את העולם הזה, ובכלל את כל המקצועות שאין בהם התמחות פורמלית - על אף שנראה לנו שטבעי שתהיה.
"המודעה פונה לסטודנטים, אבל מטרתה היא בעיקר לגייס ארגונים עם המסר שהם מרוויחים מזה. חיפשנו את הדרך להגיד שהתמחות בארגונים היא לא רק פעילות של אחריות חברתית, אלא שיש לארגון תועלות רבות ממנה. זו התמחות שיש בה רווחיות ומכאן ה'חידה', משחק האותיות בתוך המילה המרכזית. זו המחשה גרפית למה שקיים במציאות - וגם המספר, 98%, משקף את שיעור הארגונים שממליצים לארגונים אחרים להיכנס לתחום. זה המון".
***גילוי מלא. פרויקט "באים בטוב" הוא יוזמה של מחלקת פיתוח עסקי בגלובס, ואינו מערב חסות מסחרית חיצונית.