גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פליטות פחמן ועומס על רשת החשמל: הסכנות הסמויות בהקמת חוות שרתים בישראל

יותר ויותר חוות שרתים מוקמות בארץ, ומייקרוסופט, IBM, גוגל וחברות נוספות כבר השיגו פה דריסת רגל ● אבל לגידול המקומי והעולמי בתחום יש מחיר כבד, שכולנו עשויים לשלם: חוות השרתים בעולם צורכות כיום עד 5-9% מהחשמל, ואחראיות לכ-2% מפליטות הפחמן - וזה לא צפוי להשתפר בעתיד

אתר הבנייה של חוות השרתים של אמזון באזור התעשייה הר טוב / צילום: איל יצהר
אתר הבנייה של חוות השרתים של אמזון באזור התעשייה הר טוב / צילום: איל יצהר

בכל פעם שבה אנחנו משתמשים באינטרנט, אנחנו מבקשים מרשת של מחשבים רבי עוצמה לשנע אלינו את המידע המבוקש. לרוע המזל, התשתית הדיגיטלית שמבצעת את המשימות הללו, היא זללנית אנרגיה, ורובה מבוססת על חשמל המופק מדלקים מאובנים. התשתית הזו נקראת "חוות שרתים", והיא נהיית פופולרית במיוחד בישראל.

מייקרוסופט, IBM, גוגל ואחרות ממלאות את ישראל במרכזים לניהול מידע, וגם הממשלה מוסיפה סיבה לחגיגה: אמזון וגוגל זכו במכרז הענן נימבוס, ויקימו תשתית ענן לממשלה ולצה"ל. כעת מתוכננות חוות שרתים בין היתר בירושלים, מודיעין, פ"ת ובני ציון.

לגידול העולמי והמקומי בתחום, ישנו מחיר סמוי מן העין: החותם הסביבתי של חוות השרתים גדל, וכלל לא בטוח שישראל ערוכה לכך.

עד 2025, 3.2% מכל פליטות הפחמן בעולם יהיו של חוות השרתים

כשמדברים על פליטות פחמן, קל לדמיין את המכוניות, המטוסים או את תחנות הכוח. מידע ממוחשב לא נתפס כדבר המותיר חותם סביבתי, אך זה רחוק מהאמת. כיום, חוות שרתים בעולם צורכות עד 5-9% מהחשמל, ואחראיות לכ-2% מפליטות הפחמן.

עד שנת 2025, 3.2% מכל פליטות הפחמן בעולם יהיו של חוות השרתים, והן ייצרכו חמישית מהחשמל בעולם. עד 2030 צריכת החשמל תעלה ב-28%, ולפי ההערכות, עד 2040, השפעתן האקלימית יכולה להגיע ל-14% מפליטות הפחמן העולמיות.

צריכת אנרגיה של חוות שרתים מורכבת מכמות החשמל שצורך ציוד התקשורת, והחשמל הנדרש כדי לקרר את הרכיבים האלקטרונים, שזקוקים לטמפרטורה נמוכה כדי לעבוד ביעילות. בנוסף, מערכות הקירור של השרתים משתמשות בכמויות גדולות של מים. והציוד האלקטרוני נדרש להחלפה בכל 3-5 שנים - תנסו לדמיין את כמות הפסולת שנוצרת.

מחד, מעבר למחשוב ענן כתחליף לשרתי מיחשוב מקומיים יכול להיות בעל פוטנציאל סביבתי, שכן הוא יכול לאפשר ניהול אנרגטי טוב יותר, ככל שהוא נבנה בתקני בניה ירוקה, ומפחית פליטות. ואולם, מגמת המעבר של מרכזי הדאטה העולמיים לישראל - דינה אחר.

חלק מהמרכזים שיוקמו בישראל ויעלו את פליטות גזי החממה, ישרתו לקוחות בחו"ל. ובעוד שבמדינות קרירות כמו נורבגיה או אחרות המשתמשות באנרגיה מתחדשת ומציעות סביבה אקלימית טובה יותר, ישראל היא מדינה חמה, המשתמשת באנרגיה מזהמת עבור 94% מהחשמל שלה, וכושלת בלהשיג את יעדי האנרגיה המתחדשות שהציבה.

ישראל תיאלץ להשתמש בחשמל רב כדי לקרר היטב את החוות הללו. עד כה לא נעשתה בחינה של השפעתן הסביבתית, של תוספת הפליטות שלהן למשק, או של היכולת של רשת החשמל לשאת את הגידול הנדרש בחשמל עבורן. לפי בדיקה של חן הרצוג, כלכלן ראשי ושותף בפירמת הייעוץ BDO, ישראל נרדמת בשמירה אל מול מרכזים שיקשו על יכולתה לצמצם את פליטות הפחמן, וככל שאין התקדמות בזירת האנרגיה המתחדשת, אף להגדיל את השימוש באנרגיה מזהמת.

"גם לא עומדים ביעדים וגם מטילים נטל עודף על צרכני החשמל"

לפי הערכות BDO, עד שנת 2025 צפוי היקף הביקוש לחשמל לחוות שרתים בישראל להגיע לכ-150 מגה וואט, מתוכם כ-90 במרכזי המידע של אמזון, מיקרוסופט וגוגל. צריכת החשמל של מרכזי שרתים אלה צפויה להגיע לכ-1.5% מצריכת החשמל בארץ. צריכת החשמל של 10 חוות השרתים המתוכננות בישראל, שקולה ל-250 אלף בתי אב (25 אלף בתי אב לשרת), וכמו תוספת של 170 אלף מכוניות לכבישי ישראל.

"החברות העולמיות מגיעות לישראל בשל הרצון לקרבה לצרכנים, מרכזי הפיתוח של חברות הטכנולוגיה הגדולות הממוקמות בישראל, וכן העובדה כי מחירי החשמל בישראל נמוכים יחסית בהשוואה בינלאומית", אומר חן הרצוג, כלכלן ראשי ושותף ב-BDO. "משבר האנרגיה העולמי ועליית מחירי החשמל באירופה מחזקים את הכדאיות להקמת מרכזי נתונים בינלאומיים בישראל ולכן ייתכן שנראה נהירה להקמה של נוספים בתקופה הקרובה. מפעילי חוות השרתים יחסכו 130 מיליון שקל בשנה בזכות החשמל הזול יותר בישראל לעומת המחירים באירופה".

חן הרצוג, שותף וכלכלן ראשי BDO / צילום: תמר מצפי

"העלות הסביבתית העודפת לציבור עצמו - 80 מיליון שקל לשנה בגלל תוספת פליטות גזי חממה, מכיוון שברגולציה כיום בישראל המדינה היא מונופול על השמש", מוסיף הרצוג. "גם אם החברות רוצות, הן לא יכולות לרכוש 100% חשמל סולארי כפי שהן עושות לעיתים במדינות אחרות. ההפסד למשק הלאומי כפול - במקום לאפשר לכוחות השוק לקדם מעבר לאנרגיה סולארית, גם לא עומדים ביעדים וגם מטילים נטל עודף על צרכני החשמל".

בארגון "אדם, טבע ודין" פנו למשרד האנרגיה ולוועדות התכנון המחוזיות שבשטחן נבנים המרכזים. "מדובר בענף כלכלי חדש בישראל", הם כתבו. "מעבר לצורך לבחון את ההשלכות הסביבתיות הכרוכות בהקמתן, למיטב ידיעתנו חוות שרתים גדולות יצרכו כמויות אדירות של חשמל, שייצורו מוביל לפליטות משמעותיות של גזי חממה וזיהום אוויר. כמו כן הקמת חוות שרתים רבות תצריך את התאמת רשת החשמל לכך. עד כה, לא פורסמה מדיניות הנוגעת להשלכות האנרגטיות, המשקיות והלאומיות של הענף, ולמשמעות בנוגע לעמידת ישראל ביעדי הפחתת הפליטות של גזי החממה".

בארגון הוסיפו שייתכן שהחוות יקשו על המאמצים הקיימים או העתידיים להתייעלות וחיסכון באנרגיה, וכי באחת התוכניות, (עזריאלי דאטה סנטר), "בוצעה בדיקה סביבתית מצומצמת ומקומית, אך אין בו ולו פיסת מידע אחת או נתון כלשהו הנוגע לצריכת האנרגיה של המיזם ולפליטות גזי החממה הנובעות ממנו". בארגון ביקשו לעצור את התוכניות עד להצגה ועיגון של מדיניות לאומית בהיבטי אנרגיה, פליטות גזי חממה, סביבה, קרינה, זיהום אוויר ועוד, וקביעת נהלים אחידים בתחום. "לא ניתן לקדם היתרים לחוות הללו ללא דיון, בדיקה ויידוע הציבור באשר להקמתן. יש לחייב כל מיזם לבצע במקביל פרויקטים של התייעלות וחיסכון באנרגיה", סיכמו בארגון.

"זה תחום חדש. בעולם יש יותר מחקרים, ויש רגולציה או התחלה של רגולציה. אם מקימים, צריך לעשות את זה מסודר", אומר ד"ר אריה ונגר, ראש תחום אנרגיה באדם טבע ודין. "משרד האנרגיה צריך להנחות את ועדות התכנון והבנייה ולחייב מעבר להנחיות ברורות ושקיפות ונתונים לציבור, בקיזוזי פחמן. התחילו להגיש תוכניות למוסדות התכנון לפני שהנושא נבדק, ואין שקיפות לציבור. לא מתייחסים כאן לנושא הזה, למרות שאנחנו רואים שבעולם כבר מתחילים לתת לו מענה".

ממשרד האנרגיה ורשות החשמל נמסר: "כרגע, לא ידוע לנו כי חוות השרתים יובילו לשינוי קריטי בביקוש המצרפי לחשמל. ככל שיחלו הליכי התכנון בפועל של חוות השרתים, הנושא ייבדק כמקובל וייבחנו כלל ההיבטים הנדרשים בהקמת פרויקטים דומים וחיבורם לרשת החשמל".

עוד כתבות

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

"חוק מסוכן שאין לאשרו": ארגוני סביבה ומחקר נגד חוק חבל התקומה

שורה של ארגונים הגישו הסתייגויות לחוק, וכולם מתנגדים לוועדת התכנון האזורית שאמורה לקום עבור החבל: "מגרש משחקים לממשלה" ● חדשות הנדל"ן

אלי עזור / צילום: ניב אהרונסון-וואלהnews, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

זכיות הלוטו של אלי עזור: אקזיט טכנולוגי ענק בוול סטריט והשקעת גז בבורסה בת"א

בשבוע שבו ניצח עזור במאבק שניהל על זהות הדירקטורים בחברת תמר פטרוליום - השקעה שבה הוא מורווח מאות מיליוני שקלים - הושלמה מכירתה של חברת טכנולוגיות הלוטו נאוגיימס, בעסקה שהזרימה לכיסיו 178 מיליון דולר ● נאוגיימס תימחק מנאסד"ק שבה הונפקה ב־2020

מערכת טילי פטריוט / צילום: Reuters, Baz Ratner

אחרי למעלה מ-30 שנה: ישראל נפרדת ממערכת הנשק המיתולוגית. זו המחליפה

33 שנים מאז שהוטמעה בישראל, בחיל האוויר התחילו בתהליכי פרידה ממערכת הפטריוט, שהצליחה ליירט תשעה איומים במלחמה הנוכחית ● למה מפרישים אותה דווקא עכשיו, מה הבדלי המחירים למערכת המחליפה קלע דוד ואילו שכבות הגנה נוספות יש לישראל? ● גלובס עושה סדר

מה הפיל את מטבע הביטקוין? / צילום: Shutterstock

צניחה של 22% מהשיא: מה הפיל את מטבע הביטקוין באפריל?

מספר אירועים טלטלו את מטבע הקריפטו הגדול בעולם בחודש אפריל ● התחממות האינפלציה בארה"ב, גזר הדין של מנכ"ל בייננס לשעבר ואירוע החצייה הן רק חלק מהם ● מה הוביל לנפילת מטבע הקריפטו הגדול, ומי עוד מושפע מכך?

אילון מאסק, מנכ''ל ומייסד טסלה / צילום: ap, Jae C. Hong

טסלה מזנקת ב־35% בשבוע? אל תתרגשו, זו השיטה הכי ישנה בספר של מאסק

לאורך השנים אילון מאסק פיזר שלל הצהרות שלא התממשו ● בזמן שהמניה של טסלה צברה תאוצה והכרזותיו של מאסק שבו את דמיונם של המשקיעים, גופים פדרליים החלו בחקירה רשמית בה נבדקו טענות שמערכת הסיוע לנהיגה אוטונומית תרמה לכ־1,000 תאונות החל מינואר 2018 ● אבל המשקיעים של טסלה לא מוטרדים מהעבר, ומסתבר שגם לא מההווה

הדירה ברחוב פרישמן בשכונה א' בקריית ים / צילום: יח''צ

דירת ארבעה חדרים נמכרה ב-1.3 מיליון שקל. בכמה יקפוץ השווי לאחר תמ"א?

הדירה, בת 4 חדרים, מתפרשת על פני שטח של 105 מ"ר, כאשר לאחר התמ"א, תתקבל דירת 5 חדרים בשטח של כ־130 מ"ר הכוללת מרפסת, ממ"ד ומעלית ● הבניין עומד לפני הליך חיזוק ועיבוי, בעקבותיו שווי הדירה צפוי לקפוץ ל־1.8־1.9 מיליון שקל

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

פתיחה מעורבת בוול סטריט; AMD צוללת ב-8%, סופר מיקרו ב-12%

הנאסד"ק יורד ב-0.2% ● AMD וסופר מיקרו צוללות בעקבות הדוחות ● מחירי הנפט יורדים במעל ל-1% ● היום הפד צפוי להשאיר את הריבית ללא שינוי, מיטב: "הפד יעביר מסר ניצי שיגרום לעליית התשואות, וכך, ירסן את התנאים הפיננסיים" ● וגם, המניות המומלצות של גולדמן סאקס

יוסי אברהמי / צילום: איל יצהר

שוק ההנפקות חוזר? הקבלן יוסי אברהמי רוצה להנפיק ולגייס 200 מיליון שקל

אברהמי מבקש להנפיק את חברת הבנייה למגורים שהקים לפי שווי של מיליארד שקל לפני הכסף ● לחברה צבר של אלפי דירות לבנייה עתידית והון עצמי של כ-600 מיליון שקל ● במידה ותצליח, זו תהיה הנפקת הנדל"ן השלישית השנה

גילעד אלטשולר / צילום: איל יצהר

שלושה מימושים גדולים: אלטשולר שחם בדרך לצמצם בחצי חשיפה למניות בישראל

באפריל הפסיק בית ההשקעות להיות בעל עניין בלאומי ובהפועלים, ומכר את מניות פוקס בכ–100 מיליון שקל ● כיום מתחלקות החזקותיו במניות ל–80% בחו"ל ו–20% בישראל, ובכוונתו להמשיך לממש, בעיקר נוכח האיום הגיאופוליטי ● גורמים בשוק: המכירה - גם בשל עזיבת הלקוחות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

רפיח או עסקה? כלכלנים מעריכים איך יגיבו הבורסה והשקל לתרחישי המלחמה

ישראל נמצאת בפני צומת אסטרטגי, כששתי אופציות מרכזיות על השולחן ● הראשונה היא עסקה שכוללת החזרת חטופים לצד הפסקה זמנית של הלחימה ● השנייה היא ככל הנראה פעולה נרחבת של צה"ל ברפיח ● שלושה כלכלנים בכירים מנתחים את השפעתם של התרחישים השונים על השקל, הבורסה והגירעון התקציבי

אפליקציית רייזאפ / צילום: מתוך אתר החברה

בגלל המלחמה: סטארט-אפ הפינטק רייזאפ מפטר מחצית מעובדיו

קצב גיוס הלקוחות לא עמד בציפיות, וגם עלות גיוס לקוח הפכה להיות הרבה יותר גבוהה, ולכן החברה החליטה היום על פיטורי כמחצית מכוח-האדם ● ברייזאפ מדגישים כי בקופתה יש מספיק כסף להמשיך להתנהל, וכי המהלך, שכולל גם שינויים אסטרטגיים, יאפשר להגיע לרווחיות

חיילי מילואים בגבול רצועת עזה, אפריל 2024 / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מועד התשלום על ימי המילואים מגיע: כמה יקבלו מאות אלפי מגויסים?

מאות אלפי חיילי מילואים יקבלו תשלום היום (ד'), כאשר מודל התגמולים מורכב במיוחד - אך גם נדיב ● מה כוללים סוגי המענקים השונים ואיזה מס משלמים עליהם, מי זכאי לשוברי סיוע, והאם גם העצמאים יקבלו פיצוי הולם? ● גלובס עושה סדר

טל–אור כהן מונטמאיור, מנכ''לית CyberWell / צילום: הגר בדר

גילויי האנטישמיות ברשתות החברתיות זינקו מאז המתקפה האיראנית

דוח חדש של ארגון CyberWell, שנלחם באנטישמיות ברשת, מצביע על כך ששיעור ההסרה של תוכן שטנה בערבית נמוך לעומת אנגלית ● המנכ"לית: "האכיפה חייבת להיות יותר אפקטיבית"

משרדי אמזון / צילום: Shutterstock

אמזון הכתה את צפי הרווח וההכנסות אבל מורידה תחזית; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות אמזוןעמדו על 143 מיליארד דולר, מעל הצפי ● הרווח למניה זינק ב-216% לעומת הרבעון המקביל ● החברה מצפה לצמיחה של 7%-11% ברבעון הבא, לעומת צפי של 12% ● המניה מזנקת בכ-4% במסחר המאוחר

בורסת ת''א זינקה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

נעילה ירוקה בבורסה המקומית; טבע עלתה ב-6%, נייס ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-1.3% ● השקל זינק מול המטבעות הזרים ברקע המגעים לעסקת החטופים ● מחר תתפרסם בארה"ב החלטת הריבית של הפד; השוק מתמחר התחלת הורדות ריבית רק בספטמבר ● עונת הדוחות בארה"ב תופסת תאוצה: אמזון ואפל יפרסמו השבוע את תוצאותיהן יחד עם חברות שבבים בולטות

לוח הטיסות בנתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברת תעופה נוספת החליטה לעכב את החזרה לישראל

רוב חברות התעופה החזירו את פעילותן לישראל מאז מתקפת הכטב"מים האיראנית, אך עדיין יש כמה חברות שבוחרות להשהות את חזרתן ● איזי ג'ט השהתה את פעילותה עד סוף העונה, אייר קנדה ואייר אינדיה האריכו את תוקף השהיית הטיסות לישראל. כעת יונייטד איירליינס מצטרפת אליהן

סופרמרקט. ''המאבקים קורים מאחורי הקלעים'' / צילום: Shutterstock

האם שתיקת קמעונאיות המזון סוללת את הדרך להמשך העלאות מחירים?

החל מהשבוע יועלו המחירים של עשרות מוצרי מזון וטואלטיקה - חוליה נוספת בשרשרת העלאות מחירים בצל המלחמה ● בניגוד לעבר, לא צפויים כיפופי ידיים גלויים בין הרשתות הגדולות לספקים ● בכירה בענף: "אף אחד לא רוצה לריב עכשיו, כשלא יודעים מה יתפתח"

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לאחר עזיבת הבכירים בשופרסל: האחים אמיר בשורת מינויים להנהלת הקבוצה

האחים אמיר הודיעו על שורה של מינויים להנהלת שופרסל, לאחר שהמשנה למנכ"ל ושתי סמנכ"ליות בקבוצה הודיעו על עזיבתם ● לדברי האחים, המשמשים כמנכ"לים משותפים של הקבוצה, המהלך הוא חלק מתוכנית התייעלות שמגובשת בימים אלה בשופרסל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: Shutterstock

מעלים מחירים: מפת ההתייקרויות המלאה

מהחלב המפוקח ועד הדלק: חג הפסח הסתיים, ושורת עליות מחירים צפויה להיכנס לתוקף החל מהיום ● אלה מצטרפות למספר גלי התייקרויות שפקדו את המשק בחודשים האחרונים ● גלובס מציג את המוצרים והשירותים שהתייקרו עד כה ב־2024, כשהסוף עוד לא נראה באופק

מייסדי איילנד , מייק פיי (משמאל) ודן אמיגה / צילום: MKJ photography

השווי הוכפל בתוך חצי שנה: חד הקרן איילנד מקבל תג מחיר של 3 מיליארד דולר

חברת איילנד מגייסת לפי שווי של 3 מיליארד דולר ● החברה עוסקת באבטחת מידע לדפדפנים, בעיקר כרום, במקומות עבודה ● רק לפני חצי שנה גייסה איילנד לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר.