מרצה. מטרת המתווה שגובש היא לשכנע חוקרים ישראליים בכירים לחזור ללמד בארץ / צילום: Shutterstock
המדינה תאפשר לאוניברסיטאות להציע למרצים במקצועות מבוקשים סל קליטה מורחב שמגיע לסכום כולל של עד כ-600 אלף שקל, כך עולה ממתווה הקליטה החדש שסוכם בין הממונה על השכר, קובי בר נתן, ונציגי האוניברסיטאות. מטרת המתווה שגובש היא לשכנע חוקרים ישראליים בכירים לחזור ללמד בארץ בתום תקופת הפוסט דוקטורט בחו"ל.
המודל החדש יהיה דיפרנציאלי, יקבע את גובה המענקים לזכאים, ונועד לסייע בהשבת אקדמיים לישראל, שעברו ללמד בחו"ל. במקביל, תבוטל חלוקת מענקי קליטה הנהוגה כיום, הניתנת למרצים שעוברים בין מוסדות אקדמיים בתוך הארץ.
המוסדות האקדמיים בארץ סובלים כיום ממחסור של מאות חברי סגל בכיר בפקולטות הריאליות ללימודי מדעי המחשב, הנדסה, מתמטיקה ופיסיקה. אמנם ישנם מספיק דוקטורים ופרופסורים ישראלים כדי לאייש את כל המשרות הפנויות, אך כ-1,600 ממיטב המרצים הישראלים עובדים במוסדות בארצות הברית.
על אף שנדמה שהמתווה החדש אמור לפתור את בריחת המוחות מישראל, הדרך עוד ארוכה, שכן מרצה ישראלי במוסד אקדמי מהליגה הגבוהה בחו"ל יכול להרוויח בקלות פי ארבע מכפי שהיה מרוויח בארץ. כל זאת, מבלי להזכיר את תקציבי המחקר שעומדים לרשות אנשי האקדמיה הישראלים שעברו לחו"ל, שהופכים את החזרה לארץ לפחות אטרקטיבית.
תחרות מול ענף ההייטק על מיטב המוחות
האקדמיה, בארץ ובעולם, מתחרה עם ענף ההייטק הנשען על מיטב המוחות. כתוצאה מכך, האוניברסיטאות בארצות הברית מטיבות עם התנאים שהן מציעות למרצים, לרבות לישראלים הרבים שעוברים אצלן לפוסט דוקטורט. אם לא די בכך, השכר הגבוה והתנאים הנוחים בתעשיית הטכנולוגיה בחו"ל מפתים מרצים ומתכנתים כאחד, ובין היתר זו הסיבה שדובר רבות גם על סל קליטה להייטקיסטים ישראלים שיחזרו לארץ. אולם, בניגוד לאנשי עולם ההייטק, לאקדמאים אין כמעט ברירה אלא לטוס לעשות פוסט דוקטורט מעבר לים.
על מנת לקבל תקן באוניברסיטה ישראלית, הדוקטור הצעיר צריך להתנסות במחקר במוסד בינלאומי נחשב. במילים אחרות, האוניברסיטאות שסובלות ממחסור בכוח אדם ומציעות מענקי "חזרה הביתה", הן אלה ששלחו את המרצים הישראלים לחו"ל מלכתחילה.
במשך שנים מדינת ישראל מימנה סלי קליטה למרצים בהיקף שמגיע ל-50 מיליון שקל, וניתן לכ-200 מרצים מדי שנה. אולם, עד כה לא הוסדר הנושא באופן ברור ולא הוגדר לאוניברסיטאות למי בדיוק הן צריכות לחלק את המענקים. כך נוצר מצב שבו כמעט כל חברי הסגל הבכיר החדשים זוכים להטבות כספיות אלה, וסל הקליטה איבד את תכליתו - להשיב חוקרים בכירים לארץ, ומנותב גם למרצים שבכל אופן היו מלמדים בישראל.
כמו כן, האוניברסיטאות משלמות כיום למרצים מענקים בגובה אחיד. בין אם מדובר במרצים מבוקשים למדעי המחשב ובין אם במרצים בתחומים בהם הביקוש נמוך יותר כמו מדעי הרוח, כל אוניברסיטה הציעה להם עד היום מענק בסכום קבוע. גובה המענק משתנה בין האוניברסיטאות ונע בין כ-200-300 אלף שקל למרצה.
כעת, לפי המודל החדש שפרטיו הגיעו לידי גלובס, האוצר יתמרץ את האוניברסיטאות להגדיל את סלי הקליטה למרצים בפקולטות המדעיות, ובא בעת יקטין את המענקים למרצים בתחומים אחרים. התקציב הכולל שמעמידה המדינה לנושא לא ישתנה, אבל תינתן לאוניברסיטאות גמישות בניהולו באופן שמזכיר יותר את הנורמות הנהוגות במגזר הפרטי.
שלוש מדרגות לחישוב גובה הסלים
על פי המתווה, יקבעו שלוש מדרגות לחישוב גובה סלי הקליטה, וכל אוניברסיטה תצטרך לבחור את המתאימה ביותר עבורה. במדרגה הנמוכה, שווי סל הקליטה הממוצע למרצה בתחומי המדעים יעמוד על 150 אלף שקל לכל היותר, עם סטיית תקן מינימלית של 50 אלף שקל. המדרגה השנייה תספק דיפרנציאציה גבוהה יותר של סל קליטה ממוצע, שיגיע לגובה של עד 200 אלף שקל, עם סטיית תקן של 70 אלף שקל לפחות.
במדרגה העליונה, גובה הסל הממוצע יגיע ל-250 אלף שקל למרצה, עם סטיית תקן רחבה של 110 אלף שקל ומעלה. כמו כן, המדרגה העליונה תאפשר לאוניברסיטאות להגדיל באופן משמעותי את הסלים שהן מציעות למרצים בעלי שם בתחומים המבוקשים. מרצים אלה יוכלו לקבל סל קליטה בגובה של כ-600 אלף שקל, עם אופציה להגדלה נוספת מהאוצר. אולם, לאוניברסיטה שתבחר בחלופה זאת, יהיה פחות כסף להציע למרצים אחרים.
בנוסף, נקבעו עוד מדרגות מקבילות המיועדות למרצים שאינם עוסקים רק בתחומי המדעים. אולם, סלי הקליטה שהמדינה מייעדת לשם כך נמוכים יותר, ונעים בהתאם למדרגות בין 120-220 אלף שקל, עם סטיות תקן של 40-100 אלף שקל. המענק שמקבלים המרצים במסגרת סל הקליטה ניתן למשיכה עבור הוצאות כמו רכב, חינוך ועוד.
עוד באוגוסט שעבר הודיע האוצר לאוניברסיטאות על מתווה לסלי קליטה, שיאפשר דיפרנציאציה גבוהה עוד יותר, עד לגובה של כמיליון שקל למרצה. המתווה שהוצע עורר בקרב נציגי האוניברסיטאות חשש ליצירת מעמדות נפרדים בקמפוס, ולאחר משא ומתן ארוך, סוכם לבסוף בין הצדדים על המתווה המרוכך יותר שנחתם כעת.