אקסון מוביל. מדינת מסצ'וסטס תבעה אותה על הטעיית הציבור / צילום: Associated Press, Richard Drew
הכותבת היא סמנכ"לית אסטרטגיה בילין לפידות. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם
מהפכת ה-ESG (השקעות אחראיות), ויעדי הפסקת פליטות גזי החממה של מדינות רבות בעולם, הם כבר מזמן כדור שלג שלא ניתן לעצור. העולם מתיימר להתרחק מדלקים פוסיליים כדי להפחית את ההתחממות הגלובלית ואת זיהום האוויר, ומחקרים מראים שהתחזית קדימה ירוקה מתמיד.
עם פרוץ משבר הקורונה, ועם תחילת הסגרים ברחבי העולם, מחירי הנפט צנחו (במקומות מסוימים אף לרמות שליליות), ונראה היה שהגיע סופו של עידן הנפט. מצב שכזה הקל על מהלכי ענקיות הדלקים לקראת מעבר לתוכנית אפס פליטות.
אך מהר מאוד המצב התהפך, משבר האנרגיה העולמי והחורף הקר הביאו לגידול בביקושים לדלקים פוסיליים ולפחם (אשר נחשבים למזהמים), בעיקר במזרח ובאירופה, ומחירי האנרגיה זינקו.
הביקושים לנפט חזרו למצבם טרום המגפה והמחירים עלו בהתאם. המצב הנוכחי הוא מבחן למחויבותן של ענקיות הדלקים לתוכנית אפס הפליטות. פלישת רוסיה לאוקראינה החריפה עוד יותר את המצב, וחברות מערביות רבות מגבילות רכישת גז ונפט רוסיים.
למרות התייקרות האנרגיה והביקושים הגואים, המגמה נותרה אותה מגמה בטווח הרחוק. בלומברג צופה שאם מכירות הרכבים החשמליים ימשיכו לעלות בממוצע של כ-60% בשנה, הביקוש לנפט יקטן ב-2 מיליון חביות ליום כבר בשנה הבאה, וענקיות הנפט מבינות זאת.
המדיניות הממשלתית של מדינות רבות מצביעה על התרחקות מרכבים בעלי מנוע בעירה פנימי (ICE), וכן התרחקות מייצור חשמל באמצעות פחם ובאמצעות דלקים פוסיליים. תביעות מוגשות מצד מדינות נגד חברות נפט אשר מעכבות את המעבר לאפס פליטות גזי חממה. בשנה שעברה מדינת מסצ'וסטס הגישה תביעה אקסון-מוביל בגין הטעייה של הציבור בנושא ה"ירוק". למעשה, 21 מדינות בארה"ב הגישו תביעות נגד ענקיות הדלקים בגין סיבה זו, ובין החברות שנתבעו ניתן למצוא את שברון, של, אקסון מוביל ו-BP.
גם לערוצי התקשורת השונים ישנה השפעה ניכרת בתחום ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים הקיצוניים, ורואים גם שינוי בתוכני הלימודים במוסדות חינוך עולמיים רבים, כך שהם כוללים תכנים רבים הקשורים למודעות לאיכות הסביבה ולקיימות, מגיל צעיר.
חברות הדלקים אשר פעילותן מנוגדת ליעדי הסכם פריז ולמדיניות ה-ESG של מדינות ושל מממנים שונים חייבות להיחשף למקורות אנרגיה מתחדשת, וחלקן אף מצמצמות את פעילות הדלקים המסורתית שלהן.
מתמודדות עם תרחיש של ירידה בביקושים
המודלים העסקיים של ענקיות האנרגיה הפוסילית חייבים להתמודד עם התרחיש הסביר של ירידה בביקושים למוצרי דלקים פוסיליים בעתיד. משכך, ענקיות האנרגיה העולמיות נקטו צעדים שונים, ביניהם השקעות באנרגיה מתחדשת ובטכנולוגיות דלות פליטות פחמן, הכרזות על יעדים שונים להפחתת פליטות גזי חממה, מעבר לאנרגיה נקייה ומכירת מאגרי נפט ישנים.
של (Shell) הכריזה כי היא תומכת בהסכם פריז, והיא התחייבה לעזור בהתמודדות עם בעיית האקלים העולמית, והציגה אסטרטגיה להגעה לאפס פליטות נטו עד 2050.
החברה מפתחת שלושה פרויקטיי לכידה ואחסון פחמן (CCS), בקנדה, בנורבגיה ובהולנד, ומגדילה את הקיבולות שלהם ב-25 מיליון טונות לשנה עד 2035. עד 2030 שואפת של לספק ל-50 מיליון משקי בית חשמל המיוצר באמצעות אנרגיות מתחדשות, לספק מתקני טעינה ליותר מ-2.5 מיליון כלי רכב, לייצר פי שמונה יותר דלקים דלי פחמן ולהגדיל את נתח הדלק הביולוגי והמימן בדלקי התחבורה ל-10%.
של שואפת גם לצמצם את ייצור הנפט ב-1%-2% לשנה עד 2030, ומתכוונת להשקיע כמיליארד דולר מדי שנה בייצור אנרגיות מתחדשות, ברכבים חשמליים, במימן ובדלק ביולוגי. החברה שואפת לצמצם עד 2030 את הפליטות נטו מפעילותה ב-50% בהשוואה ל-2016.
BP השקיעה בשנים האחרונות קרוב ל-2 מיליארד דולר בתחום האנרגיה המתחדשת. היא רכשה מתקני ייצור אנרגיה סולארית והציבה לעצמה יעד - תפוקה של 20 ג'יגוואט מאנרגיה מתחדשת עד 2025, ובהמשך 50 ג'יגה-וואט. היא נכנסה למיזם סולארי בפורטוגל וביוון, ולפרויקט של חוות רוח ימיות במים הכלכליים של אירלנד. החברה מעוניינת לבסס עצמה בשוק המימן, ולפי מחקרים שלה, ייצור החשמל באמצעות מימן צפוי להגיע ב-2050 לנתח של 16% מייצור החשמל הכללי בעולם.
טוטאל אנרג'יס הצרפתית רכשה פעילות אנרגיה מתחדשת (סולארית וחוות רוח ימיות) בהודו, בטייוואן, בספרד ובבריטניה, והיא תגיע בקרוב לתפוקת אנרגיה של 640 מגוואט. טוטאל הודיעה כי עד 2025 היא מעוניינת להפיק באמצעות אנרגיות מתחדשות 35 ג'יגוואט, ולהדיע ל-100 ג'יגוואט עד 2030.
עד 2050, להערכת טוטאל, כ-40% ממכירות החשמל העולמיות יגיעו מאנרגיות מתחדשות. טוטאל דיווחה כי עד 2030, הפליטות הנגרמות ממוצרי הנפט שלה יפחתו ביותר מ-30% ביחס לרמה של 2015. בנוסף, טוטאל התחייבה להפחית את פליטות המתאן ביחס ל-2020 - ב-50% עד 2025 וב-80% עד 2030.
טוטאל התחייבה כי בשנים 2022-2025 יוקצו 50% מהשקעותיה לתחום האנרגיות המתחדשות, ולפי החזון שלה, היא רוצה להגיע למצב שבו 50% מפעילותה תהיה ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, 25% מפעילותה תהיה ייצור חשמל מביומסה או ממימן ו-25% מפעילותה תישאר פעילות הגז והנפט שלה.
אקסון מוביל האמריקאית היא המזהמת השישית בגודלה בעולם, והיא ספגה ביקורת רבה על הפיגור שלה בתחום האנרגיה הירוקה ביחס למתחרותיה האירופיות. באמצע 2021 הודיעה החברה כי תוציא כ-3 מיליארד דולר במהלך חמש השנים הקרובות כדי להקים יחידה העוסקת בתחומי אנרגיה בעלת פליטות גזי חממה נמוכות. החברה שואפת להגשים את החזון של ה-IEA להגעה לאפס פליטות פחמן נטו עד 2050, והיא פרסמה תוכנית מפורטת כדי להגיע לאפס פליטות עד אז.
שברון האמריקאית, בעלת נתח נכבד ממאגרי הגז הישראליים תמר ולויתן, מכרה מאגרי נפט, וביניהם גם המכירה המפורסמת לאיתקה שבבעלות קבוצת דלק. החברה אימצה, כמו מתחרותיה, מדיניות אפס פליטות פחמן נטו עד 2050.
הבדלים מהותיים בין החברות האמריקאיות והאירופיות
מחקר רציני שנערך התמקד בארבע חברות ענק, אשר אחראיות ליותר מ-10% מפליטות הפחמן העולמיות מאז 1965 - שברון ואקסון-מוביל האמריקאיות ושל ו-BP האירופיות. המחקר בחן נתונים במשך 12 השנים 2008-2020, המצביעים על המעבר לאפס פליטות פחמן נטו בתעשיית הדלקים העולמית.
נמצא כי קיימים הבדלים מהותיים בין התנהגותן של החברות האמריקאיות וזו של החברות האירופיות. האירופיות מכירות יותר את נושא הבעייה האקלימית ומושפעות ממנו יותר. הן השתתפו מוקדם יותר במסגרות הפועלות למען שינוי אקלימי, אמצו תמחור מוקדם של פחמן, התחייבו על יותר אנרגיה נקייה ולאחרונה קבעו יעדים למעבר לאפס פליטות נטו ולייצור אנרגיה תוך הפחתת פליטת פחמן.
למעשה, אם בוחנים את המעשים, ולא את הדיבורים, מתוך עשר חברות הדלקים המובילות בעולם בהשקעה באנרגיות מתחדשות, שמונה הן חברות אירופיות ורק שתיים הן חברות אסייתיות (חברה יפנית וחברה תאילנדית).
החברות האמריקאיות מפגינות גישה הגנתית יותר בכל הנוגע להשקעות באנרגיות מתחדשות, ובכל הנוגע להפחתת ייצור הדלקים הפוסיליים. בנוסף, נראה כי חלק מהפעולות שהן מבצעות מנוגדות להצהרות שלהן בנוגע למאבק בהתחממות הגלובלית, וכוללות ניסיונות להחליש רגולציות בנושא הדלקים, פרסומים מטעים שלפיהם הדלקים, ובמיוחד הגז הטבעי, הם "ירוקים", ודיווחים שלפיהם הן משקיעות כספים רבים במתקני ייצור אנרגיה מתחדשת, בעוד שהיקפי ההשקעה נמוכים בהרבה מהתוכניות המפורסמות.
לא נמצא כי קיימת מגמה, אף לא באחת מהחברות, של שינוי מרכזי של ליבת הפעילות ומעבר אמיתי לפעילות שונה מדלקים פוסיליים. ההשקעות שנעשו באנרגיות מתחדשות לא מצביעות על כניסה לתחום החדש בקנה מידה אשר יחליף את הפעילות המרכזית של החברות. המודל העסקי של ענקיות הנפט נותר עשיית רווחים מפיתוח וממכירה של גז טבעי ונפט, אך הפרסום שלהן, יחסי הציבור שלהן והתקשורת, מציגים אותן כאחראיות וכמחויבות לקיימות ולאנרגיות מתחדשות.
פעילותן של ענקיות האנרגיה הפוסילית השפיעו, וממשיכות להשפיע באופן משמעותי, על ההתחממות הגלובלית, בגלל פליטות גזי החממה שמתרחשות במפעליהן. לדברי מומחים, שינוי המודלים העסקיים של ענקיות אלו הכרחי להפחתה משמעותית של פליטות גזי חממה ולהאטה של קצב ההתחממות הגלובלית.
עם זאת, נראה כי מהלכי הכניסה של ענקיות הדלקים הפוסיליים לתחומי האנרגיה המתחדשת השונים הם מהלכים פופוליסטיים, אשר נועדו בעיקר להשפיע על דעת הקהל, לצייר את החברות הללו כאתיות יותר, להקל על השגת מימון עבורן בימים שבהם מדיניות ה-ESG הפכה למונח שכל אחד חייב להכיר ולתרום לשערי מניותיהן, אשר סובלים כאשר מדובר בחברה מזהמת.
מהלכים ירוקים ותוכנית קיזוז פחמן, מעבר להקלת הלחץ החברתי המופעל על החברות, יכולים גם לתרום להארכת הרישיונות של החברות, ובכך לספק להן זמן נוסף להמשיך בפעילות הליבה המזהמת שלהן. באנגלית כבר יש הגדרה להתנהגות הזו של החברות, והיא נקראת "Greenwashing", ואם זו הדרך שבה העולם פועל היום, לאפס פליטות, לצערנו, אין לנו סיכוי להגיע.