ענת גואטה, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: ענבל מרמרי
בעשור האחרון הוגשו 565 תביעות ייצוגיות ונגזרות בתחום ניירות ערך. רק 6 תביעות, המהוות 1% בלבד, הוגשו על-ידי הגופים המוסדיים - כך עולה ממחקר חדש המתפרסם היום (ג') שערכה רשות ניירות ערך, הבוחן את ההתפתחויות שחלו בתחום האכיפה הפרטית בדיני ניירות ערך בעשור החולף, בדגש על המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שהוקמה בתחילתו של עשור זה.
גם במחקר קודם של רכשות ניירות ערך, שנערך לגבי השנים 2011-2017, עלה כי המוסדיים לא הגישו אפילו תביעה אחת בשם החברה, וניכר כי המוסדיים ויתרו על כלי האכיפה הפרטית, הכלי היחיד שיכול לזכות את בעלי המניות בפיצוי על הנזק שנגרם מהפרות. בארה"ב המוסדיים הם משתתפים פעילים בהגשת תובענות.
■ היוזמה של עורכי הדין הבכירים: העברת סכסוכי ענק משפחתיים לבית המשפט הכלכלי
לדברי לירון כהן-דניאלי, מנהלת מערך פיקוח ואכיפה אזרחית ברשות ניירות ערך, נמצאו כמה חסמים מרכזיים שמובילים לכך שהמוסדיים לא מגישים תביעות: התמריצים הכלכליים לא חזקים מספיק, הם לא תופסים את ניהול התביעות כחלק מרכזי מתפקידם, וניגודי עניינים עם החברות.
כהן-דניאלי מוסיפה כי "נוכח מאפייני הגופים המוסדיים - ניהול כספי ציבור, יכולות מקצועיות ומשאבים - על פניו נראה כי יכול להיות ערך משמעותי במעורבותם באכיפה הפרטית". הרשות בוחנת איך להגביר את מעורבותם, אך אין עדיין מהלכים מעשיים.
בעשור הראשון להקמת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, כמות התובענות הייצוגיות והנגזרות יותר מהכפילה את עצמה ביחס לשנים שקדמו לו. במהלך השנים 2011-2020 הוגשו בממוצע כ-46 תביעות קבוצתיות בשנה, וזאת לעומת כ-16 תביעות בשנה בעשור שלפניו. מגמת העלייה נמשכה גם על פני העשור - מ-25 תביעות קבוצתיות בתחילתו ל-67 בסופו.
מהי ההסתברות של חברה להיתבע בתביעה קבוצתית?
מהמחקר, שנערך על-ידי עו"ד לירון כהן-דניאלי, בר כהן ורועי קנריק ממחלקת הייעוץ המשפטי ברשות ניירות ערך, עולה גם כי הגידול במספר התביעות המוגשות, לצד קיטון מסוים במספר החברות הרשומות למסחר, הובילו לכך שעל פני העשור שיעור התביעות הקבוצתיות ביחס למספר החברות גדל באופן משמעותי, ו"ההסתברות להיתבע" עלתה על פני העשור מ-3% לכ-12%.
יש לציין כי חברות מסוימות יכולות להיתבע יותר מפעם אחת, ולכן ההסתברות להיתבע אינה משקפת את מספר החברות שייתבעו. עם זאת, בשנת 2021 חל שינוי משמעותי במגמה זו לנוכח ירידה במספר התביעות וגידול במספר החברות, ואחוז "ההסתברות להיתבע" ירד לכ-4.5%.
גידול בתביעות לא מבוססות
המחקר ביקש לבדוק האם הגידול במספר התביעות הוא איכותי והאם התביעות ראויות, באמצעות בדיקה כיצד הסתיימו התביעות. מהנתונים עלה כי על פני העשור האחרון, מעל מחצית מההליכים נדחו (כ-19% מההליכים) או נמחקו (כ-32% מסך ההליכים). 22% מההליכים הסתיימו בפשרה, ורוב ההליכים (20%) "תלויים ועומדים". ב-1% ניתן פסק דין לתובע, וב-3% אושרו בקשות לגילוי מסמכים.
המשמעות היא שיש יחס של כ-1:2 בין ההליכים שהסתיימו בהצלחה לבין אלה שנדחו או נמחקו. ניתן גם לראות שלאורך השנים יש עלייה בכמות ההליכים שנמחקו.
מעורבות הרשות באכיפה הפרטית: סייעה במימון של כ-7% מהתביעות שהוגשו בעשור החולף
רשות ניירות ערך רואה בהליכי האכיפה הקבוצתיים ככלי משלים להשיג את מטרותיה, בהן הרתעה, הגברת המשמעת בשוק ואמון המשקיעים בשוק ההון. זהו גם אמצעי האכיפה היחיד שבאמצעותו מקבלים המשקיעים פיצוי על הנזקים שנגרמו להם בשל ההפרות. בשנים 2017-2020 אושרו הסדרי פשרה שכללו פיצוי מצטבר בסך של כ-615 מיליון שקל.
מתוך הכרה בחשיבותה של האכיפה הפרטית, הוקנו לרשות ניירות ערך סמכויות הנוגעות להליכי אכיפה קבוצתיים בתחום דיני החברות ודיני ניירות ערך, בהן סיוע במימון תובענות קבוצתיות, מעורבות בהסדרי פשרה והבעת עמדות מקצועיות בהליכים משפטיים.
מהנתונים עולה כי ב-26% מההליכים הקבוצתיים בתחום שנפתחו בין השנים 2011-2020 הוגשה בקשת מימון לרשות ניירות ערך, כאשר כ-27% מתוך בקשות אלה אושרו על-ידי הרשות. כך שהרשות סייעה במימון של כ-7% מסך ההליכים שנפתחו בעשור החולף במחלקה הכלכלית. בממוצע עמד סכום המימון על 120 אלף שקל, סכום המימון המרבי היה כ-377 אלף שקל, והמזערי - 29.5 אלף שקל.
ברשות ניירות ערך ציינו כי בשנים האחרונות פחתו בקשות המימון שהוגשו לרשות, והסבירו כי נתון זה יכול להיות מוסבר על-ידי פער בעיתוי - בשל כך שבקשות מימון ביחס להליכים שנפתחו בשנים 2019-2020 עדיין לא הוגשו לרשות, או על-ידי צבירת מומחיות בתחום של עורכי דין ועלייתן של קרנות מימון פרטיות, באופן המפחית את הצורך בסיוע המימוני של הרשות.
מהנתונים עלה כי ב-65% מההליכים שבהם אישרה הרשות מימון, הסתיים ההליך באישור הבקשה או פשרה. זאת לעומת שיעור של 25% בלבד של תביעות שהסתיימו באישור או פשרה מסך התביעות שהוגשו לבית המשפט.