בצלאל סמוטריץ', נועם וימן, יוני שסטוביץ'. באוצר ריככו את הרפורמה להגבלת היבואנים הגדולים / צילום: יח''צ, רפי קוץ, סיון פארג'
משרד האוצר פרסם עדכון בטיוטת חוק הסדרים לתקציב 2023־2024, כשחלק מהרפורמות המוצעות עברו שינויים משמעותיים בהשוואה לטיוטה הקודמת, שפורסמה רק לפני שלושה שבועות לעיון הציבור.
● דיוני התקציב עולים שלב, וסמוטריץ' מסמן את שש הרפורמות העיקריות שלו | ניתוח
● טיוטת חוק ההסדרים המעודכנת: סעיף להטלת "מס זיהום" על יבואני הרכב
● פתיחת שנה חזקה בקרנות ההשתלמות: מי הובילה בתשואות?
בין השינויים המרכזיים שמופיעים בטיוטה החדשה ניתן למנות שלושה: הראשון, הבולט מבין היתר, נוגע לרפורמה להגבלת כוחם של יבואני המזון והטואלטיקה, שכעת מקלה יותר על היבואניות הגדולות; השינוי השני, מופיע בפרק "ייעול הליכי תכנון ורישוי בנייה", בו מורגשת היטב טביעת האצבע של אנשי מנהל התכנון ושל ראשי הרשויות המקומיות; והשינוי השלישי הינו ככל הנראה ביטול החלטת האוצר לשלול מעולים חדשים ותושבים חוזרים את פטור ממס על רווחים שהושגו בעולמות הקריפטו.
תחרות שוק המזון: ריכוך לטובת היבואניות
מההצעה העדכנית של האוצר הושמט סעיף שלם שעסק ב"חיזוק היבוא המקביל". הנוסח המקורי ביקש לשנות את המצב הקיים, שבו יצרנים גלובליים אוסרים על מפיציהם ברחבי העולם למכור לישראל. זאת, כדי לשמור על היבואנים הבלעדיים בישראל מפני תחרות מיבוא מקביל, שעשויה לפגוע ברווחיות הגבוהה הקיימת בענף.
הסעיף שנפל היה יכול להוזיל את המחירים לצרכן, כך טענו באוצר בדברי ההסבר שצירפו לסעיף בטיוטה הקודמת: "מצב זה (איסור ההפצה לישראל, א"ד) מונע יבוא מקביל למדינת ישראל ובפועל מונע תחרות והורדת יוקר מחייה על מנת שיבוא מקביל יהיה אפקטיבי. בהתאם, מוצע לקבוע כי ספק בישראל, אשר חותם על חוזה עם יצרן זר, יידרש לכלול סעיף בחוזה לפיו הספק הזר מתחייב לאפשר למפיצים השונים שלו בחוץ לארץ למכור גם לישראל וכך להשיג אפשרות ליבוא מקביל רציף ואפקטיבי שיוזיל את המחירים לצרכן".
לפי גורמים הבקיאים בפרטים, אמנם היבואנים הגדולים לחצו נגד הרפורמה, אבל בסעיף שהושמט היו גם בעיות משפטיות. החשש היה שהסעיף אינו בר אכיפה כיוון שהוא נוגע להתקשרות בין שני שחקנים זרים: היצרן בחו"ל והמפיצים שלו במדינות אחרות. באיחוד האירופי אסורה הגבלה כזאת של יבוא בין מדינות. במשרד האוצר מסרו בתגובה כי הסעיף נפל בדיוני התקציב מול משרד המשפטים בשל קשיי האכיפה.
סעיף אחר שהושמט מהתוכנית הוא דרישות של האוצר מהספקים הגדולים לשקיפות פיננסית. הסעיף היה אמור לאפשר לאוצר לדרוש מהחברות לדווח על נתונים כמו אחוזי רווח ופערי תיווך. למעט דיפלומט, כל חברות המזון הגדולות בישראל הן פרטיות ולכן לא מפרסמות את דוחותיהן. סביר להניח שהן מברכות על הוצאת הסעיף מהתוכנית, באופן שיאפשר להן לשמור על העלטה בענף המזון.
הסעיף המרכזי ברפורמה כמעט ולא השתנה, למרות שגם בו משתקפות הטענות וההפצרות של יבואני המזון הבלעדיים. הרפורמה קובעת איסור על יבואנים להתקשר ביותר מהסכם אחד עם יצרן גדול, והם ייאלצו לוותר על זיכיונות יבוא אחרים. ההשפעה הישירה תהיה בעיקר על היבואניות הגדולות דיפלומט ושסטוביץ.
עם זאת, אחרי החלק בטיוטה שקובע "איסור על ספק גדול שמספק מצרכים של יצרן גדול, לספק לקמעונאי מצרכים של יצרנים גדולים" נוספה הסתייגות חדשה לטיוטה העדכנית: "על אף האמור, ספק גדול שמספק מצרכים של יצרן גדול ושהוא יצרן בינוני, יהיה רשאי לספק לקמעונאי גם מצרכים שהוא מייצר".
רפורמת תכנון ובנייה: שינוי בסמכות ועדות מקומיות
שינויים נוספים בטיוטת חוק ההסדרים העדכנית מופיעים בפרק "ייעול הליכי תכנון ורישוי בנייה". בין השינויים המרכזיים, מופיעים שניים הנוגעים להגדרת תוכניות בסמכות ועדה מקומית, קרי תוכניות שהוועדה המקומית, ולא המחוזית, תוכל לדון בהן. באשר לתוכניות בסמכות כל ועדה מקומית, שטח התוספת למגורים הופחת ל־1,200 מ"ר במקום 1,500 מ"ר בטיוטה הראשונה, והוסרה ההתייחסות למספר יחידות הדיור (בנוסח המקורי נקבע על 15 יח"ד). עוד נכתב כי ההנחיות אינן כוללות תוכניות שבהן שינוי מייעוד ציבורי או מייעוד של שטחי חקלאות לשטחי מגורים.
מנגד, עבור ועדות עצמאיות (ועדות העומדות בקריטריוני התנהלות שקבע מנהל התכנון) הורחבו הסמכויות: הן יוכלו לדון בתוכניות הכוללות תוספת של עד 5,000 מ"ר למגורים במקום 3,000 מ"ר בטיוטה הקודמת. ההגבלה ל־30 יח"ד לכל היותר, שהופיעה בטיוטה הקודמת בהקשר זה, הוסרה בגרסה המעודכנת.
הטיוטה העדכנית כוללת גם חידוד באשר להגשת תוכנית על קרקע פרטית המיועדת בעיקרה למגורים: למגיש צריכות להיות זכויות של יותר מחצי מהקרקע (לעומת 51% בטיוטה הקודמת), אך עליו להציג את התוכנית המוצעת למתכנן המחוז ולוודא כי שטחה תואם את חוות דעתו.
סעיף מעניין נוסף שלא נכלל בטיוטה הקודמת, קובע כי שר הפנים "רשאי לקבוע בתקנות סוגי עבודות ומבנים שלא יידרש אישור תחילת עבודות על מנת להתחיל בביצוען". כיום, אישור זה גורם לעיכוב של חודשים, לעיתים, בתחילת העבודות, וסעיף זה נועד למנוע מקרים כאלו.
הטיוטה החדשה קובעת עוד כי מועד סיום הבנייה על מגרשים למגורים ולתעסוקה יהיה חמש שנים מיום אישור העסקה (הזכייה במכרז). זאת, בניגוד לארבע שנים כיום, ולעומת הטיוטה הקודמת - בה נקבע טווח לשיקולה של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), בין שלוש לחמש שנים.
מהצד השני, נראה שהגישה כלפי יזמים שיאחרו בהשלמת הבנייה הוחמרה והוקשחה: אם בטיוטה הקודמת הוזכרה "ארכה שנתית אוטומטית להשלמת הבנייה", שתתבצע למשך ארבע שנים, הרי שבטיוטה החדשה היא כלל לא מופיעה. המשמעות: בחלוף חמש שנים תוכל רמ"י לנקוט צעדים נגד היזם.
עוד נקבע כי לרמ"י תעמוד זכות פיצוי מוסכם על הנזק שנגרם לה עקב אי השלמת הבנייה - תוספת תשלום עבור כל שנה בסך שנתי של 3% מסך תשלום היזם עבור הקרקע בבנייה למגורים, וסך שנתי של 6% בבנייה לתעסוקה.
הטיוטה החדשה גם מאפשרת עדיין תשלום בתשלומים על רכיב הקרקע במכרזים לבנייה רוויה למגורים, אך לעומת הטיוטה הקודמת, בטיוטה הנוכחית הודגש כי עניין זה יהיה נתון לבחירת היזם.
מס רווחי קריפטו: עולים כנראה לא יחויבו במס
סעיף מרכזי נוסף שהשתנה בטיוטה החדשה לעומת קודמתה נוגע להחלטת האוצר ורשות המסים לשלול מעולים חדשים ותושבים חוזרים את הפטור ממס על רווחים מנכסים דיגיטליים.
כפי שנחשף בגלובס, בטיוטת חוק ההסדרים הקודמת, בין שלל הסעיפים, הייתה הוראה שהעניקה לשר האוצר הסמכות לקבוע "כללים לגבי סיווג מיקום נכס דיגיטלי בהתאם לתושבות בעל הנכס הדיגיטלי, ובהתאם לזיקה של הנכס הדיגיטלי לישראל". לפי אותו סעיף, ההכנסות מהנכסים הדיגיטליים היו נחשבות ככאלו שנצברו בארץ ולכן יחויבו במס - גם עבור עולים חדשים ותושבים חוזרים, גם אם הארנק הדיגיטלי מנוהל בחו"ל על ידי ברוקר זר. בין השאר, צעד זה היה מאפשר למדינה לעקוף את ההטבה לפיה תושבים חוזרים ועולים חדשים זכאים לפטור ממס ומדיווח על הכנסות בחו"ל למשך עשור.
בטיוטת חוק ההסדרים העדכנית ירדה ההגדרה של הנכסים הדיגיטליים לפי התושבות, ונכנסה הוראה חדשה מרוככת יותר. לפי הסעיף החדש, שר האוצר יפרסם בתוך 180 יום תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה וחוק מס ערך מוסף, "שיכלול הוראות לגבי מיסוי פעילות בנכסים דיגיטליים, לרבות הבהרה שאופן סיווג נכסים דיגיטליים לצרכי מס הוא כ'נכס' (ולא מטבע או מטבע חוץ), קביעת כללים לגבי מיקום נכס דיגיטלי". המשפט "קביעת כללים לגבי מיקום נכס דיגיטלי" משאיר כרגע את הכול פתוח.
הוראה נוספת שהייתה כלולה בטיוטת חוק ההסדרים הקודמת ולא נמצאת בטיוטה הנוכחית היא הסעיף שקבע חובת דיווח על יצירת נאמנויות. בטיוטת חוק ההסדרים הקודמת נקבעה הוראה כי כל אדם שמחזיק בנכס לטובת אחר (נאמן), יהיה חייב להודיע למס הכנסה על יצירת נאמנות והנכסים שבה. בכך, ניסתה רשות המסים לסגור את הפרצה שאפשרה לאנשים ליצור נאמנויות פיקטיביות.
החקיקה קודמה כשבקרע מתנהלות חקירות פליליות שבמרכזן הטענה ליצירת נאמנויות פיקטיביות, כמו בחקירה נגד האחים אמיר ויצחק דיין שחשודים בביצוע עבירות של השמטת הכנסות והלבנת הון בהיקף של כ־670 מיליון שקל באמצעות נאמנות פיקטיבית. חקירה נוספת שמתנהלת ברקע היא נגד עו"ד שמעון כהן, לשעבר בכיר ברשות המסים, החשוד בסיוע ללקוחו ליצור נאמנות פיקטיבית על מנת להתחמק ממס בהיקף מיליוני דולרים. מטרת הרשות בדרישת דיווח הייתה לצמצם מקרים דומים. אך כאמור היא ירדה מהפרק.