הדיון בהדחתו של מנכ"ל הרכבת הסתיים ללא החלטה

הבוקר (ב') התקיים דיון בהדחתו של מנכ"ל רכבת ישראל מיכאל מייקסנר בדירקטוריון רכבת ישראל. הדיון התקיים לאחר חשיפת גלובס כי שמעוני, שמונה בידי מירי רגב, העמיד אולטימטום למנכ"ל: תעזוב או שנעלה את ההדחה שלך לדיון בדירקטוריון - בו יש למהלך רוב.

הדיון הסוער ערך כשעתיים שבמהלכם היו"ר ניסה לקדם הצבעה על מינוי יועץ משפטי חיצוני שילווה את הליך הדחת המנכ"ל - אך נתקל בהתנגדות רשות החברות שדרשה את כינוס הדירקטוריון בנוכחות אנשי אגף תקציבים והחשב הכללי. זאת לאחר שפורסם מוקדם יותר היום (ב') בגלובס שהיו"ר לא מאפשר את השתתפותם בישיבה. הדיון הסתיים ללא החלטה בשאלת מינוי הייעוץ המשפטי החיצוני שילווה את תהליך ההדחה, וההחלטה היחידה שאושרה היא קביעת דיון המשך.

משמעות הדבר היא שלפי שעה הליך ההדחה נעצר, אבל כנראה יחודש בהמשך. במהלך הדיון נשמעו צעקות מחוץ לחדר הישיבות, וההליך נעצר לאחר שבאופן חריג הגיעה אליו גם מנהלת רשות החברות מיכל רוזנבוים.

סגן החשכ"ל יובל רז וסגן אגף תקציבים איליה כץ היו אמורים להגיע לדיון יחד עם מנהלת רשות החברות, אך באופן חריג יו"ר הדירקטוריון משה שמעוני סירב לאפשר להם להשתתף בדיון. המהלך של שמעוני תמוה, שכן מדובר בנוכחות הרגולטורים הממונים על החברה, תקציבה, תוכנית הפיתוח בעלות עשרות מיליארדי שקלים ופעילותה השוטפת.

● על מה מתבססת מדיניות התחבורה של השרה מירי רגב? | ניתוח
● שרת התחבורה מירי רגב: "מנכ"ל שידבר עם שר האוצר יודח, ועד אז יהיה בובה" | בלעדי

הצעתו של שמעוני בעייתית בכמה אופנים. על פי החוק, חובת האמונים של חבר דירקטוריון אמורה להיות כלפי החברה וכלפיה בלבד, הוא חייב לפעול בתום-לב ולפי שיקול-דעת עסקי ובלתי תלוי, הוא אמור לקבל החלטה על בסיס כל המידע שסביר לאסוף בנסיבות הקיימות, ואי-עמידה בחובה זו עלולה להעמיד אותו בחשיפה משפטית, והדבר נכון גם בחברה ממשלתית.

הסיבה להדחה: פוליטית או מקצועית?

נוכחות הרגולטורים הבכירים מגיעה לאחר שהיו"ר ניסה להתלות את הפיטורים ברכש קרונות הרכבת, אלא שהבכירים במשרד האוצר ציינו במכתביהם כי הרכש מתקדם כמתוכנן והודו למנכ"ל על פועלו. רשות החברות הזהירה שאין עילה להדחת המנכ"ל והטלטלה שהחברה תעבור אם הוא יודח תשפיע על מתן השירותים של הרכבת לציבור.

בכירי האוצר ורשות החברות הבהירו ליו"ר כי לאחרונה נחתמו הסכמי הפעלה ופיתוח מול הרכבת בסך עשרות מיליארדי שקלים, שנובעים "באופן ישיר ממערכת האמון בין החברה למשרדי הממשלה, מערכת אמון אשר שוקמה לאור הישגי חברת הרכבת בשנים האחרונות בהובלתם של המנכ"ל ויו"ר ודירקטוריון החברה. בין הישגים אלו ניתן למנות את האצת פרויקט החשמול, שיפור במדדי הפיתוח, שיפור רמות הדיוק של יציאת רכבות, קידום הסכם שכר לעובדי החברה ואף קידום פתרונות להפחתת עומסים ברכבת".

הם הבהירו כי הפסקת כהונת המנכ"ל עלולה לפגוע בצורה ישירה ביכולת הרכבת לסייע במשימות לאומיות, כמו הדחיפות בהפחתת הגודש בדרכים וחיבור כלל חלקי הארץ אל מוקדי התעסוקה. "נבקש להבהיר כי על חברי הדירקטוריון לשקול את טובת החברה בלבד ולהימנע מפעולות אשר עלולות לפגוע ביכולתה של הרכבת לעמוד באתגרים הדחופים אשר הטילה עליה המדינה".

אלא שעל פי טענות, הסיבה להדחה היא אחרת: סירובו של המנכ"ל למנות פעיל ליכוד לתפקיד סמנכ"ל ברכבת, וכן העובדה שהדחת המנכ"ל תוכל לסייע באיוש תקנים רבים שלא אוישו ברכבת.

האם הליך זה נעשה בתום-לב

על פי גורמים משפטיים, חברי דירקטוריון יכולים לקיים שיחות מסדרון, להתייעץ, להחליף עמדות. אבל האולטימטום שהוצב למייקסנר מעלה שאלות בנוגע להליך. האם כל אלו לא עלו כבר לכדי קבלת החלטה מראש כשההליך החוקי המתאים להדחה יתנהל כהליך סרק, האם עמדותיהם אכן עצמאיות אם אכן קיים "בלוק" בדירקטוריון, והאם הליך זה נעשה בתום-לב.

במקרה אחר, בשנת 2020 סערו הרוחות בחברת כלל ביטוח בעקבות ניסיון הדחת המנכ"ל יורם נוה בידי היו"ר דני נוה, ובעקבות כך מונה השופט בדימוס יורם דנציגר לבדיקת ההליך. נקבע כי נפלו פגמים בהתנהלות היו"ר, אך הוא פעל בתום-לב. הדוח שכתב דנציגר דן גם בהצעתו של היו"ר למנכ"ל לפרוש ללא הסמכה מהדירקטוריון, ונקבע בו כי מדובר בפגם בהליך.

פרופ' אסף חמדני, ראש מרכז פישר לממשל תאגידי מאוניברסיטת תל אביב, אמר אתמול לגלובס כי "מבלי להתייחס לנסיבות המקרה, ההחלטה על מינוי מנכ"ל או הפסקת כהונתו היא אולי ההחלטה החשובה ביותר של דירקטוריון. בעניין כלל הבהיר השופט דנציגר כי הסמכות היא של מליאת הדירקטוריון ולא של היו"ר, ואת המגבלות על יו"ר דירקטוריון המבקש ליזום העברת מנכ"ל מתפקידו. דרך המלך לקיום דיון בסוגיה כה מהותית היא במליאת הדירקטוריון בהרכבה המלא. גיבוש דעה נחרצת ללא קיום דיון עומדת לכאורה בסתירה עם חובתם של דירקטורים להפעיל שיקול-דעת עצמאי".

אלא שבעוד שבמקרה של כלל, החברה מינתה שופט חיצוני שבדק את הליך הדחת המנכ"ל ומצא שהיו"ר לא יכול להחליף את הדירקטוריון ובסופו של דבר מי שעזב הוא היו"ר עצמו, ברכבת ישראל המצב שונה לחלוטין . הדירקטוריונים בחברות הממשלתיות עוברים פוליטיזציה נרחבת.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שאחראי בינתיים על רשות החברות, אמר בעצמו בעבר בעת ניסיון הדחה קודם של המנכ"ל ברכבת ש"אם מינויים פוליטיים שהונחתו עליו יביאו לפיטוריו, זה יהיה פשע נגד אזרחי ישראל".

בשונה מתאגיד אחר שבו בעלי מניות יכולים להגיש תביעה נגזרת, בחברה ממשלתית כמו הרכבת, כל המניות הן בבעלות המדינה ולמעשה הביקורת עליהן מוגבלת לדירקטוריונים ולרשות החברות. יתכן כי הגיעה השעה גם לפיקוח של הרשות לניירות ערך שכן מדובר בחברה ציבורית ויש החוששים כי אם תחזית רשות החברות תתקיים ובעקבות ההדחה החברה תעבור טלטלה שתפגע בשירות הניתן לציבור, המצב עלול להשפיע על הסיכון של מחזיקי האג"ח שלה.

מיו"ר הדירקטוריון לא נמסרה תגובה. 

"פגיעה בתוכניות לשיפור התחבורה הציבורית" 

ארגוני התחבורה "15 דקות" ו"תחבורה בדרך שלנו" מסרט בתגובה לדיון בהדחתו של מנכ"ל רכבת ישראל: "האופן שבו מתנהל תהליך פיטורי מנכ"ל רכבת ישראל על ידי הדירקטוריון עלול לפגוע באופן קשה בתחבורה הציבורית, בשירות רכבת ישראל ובפיתוח הרשת הרכבתית למען הנוסעים. זאת במיוחד לאור הפרסומים בנושא, לפיהם הוצב למנכ"ל אולטימטום להתפטר או שיודח .

"אירוע זה, שמצטרף לגל העזיבות של בכירים בשדרה המקצועית במשרד התחבורה, עלולים לערער את פעילות המשרד ולפגוע בקידום תוכניות לשיפור התחבורה הציבורית בישראל.

"אנו קוראים לשרת התחבורה מירי רגב להציב את צורכי נוסעי התחבורה הציבורית במרכז ולשמור על שדרה מקצועית חזקה במשרד התחבורה, שבלעדיה המשרד בראשותה יתקשה לקדם את התוכניות השאפתניות ליציאה מהמשבר התחבורתי שאנו מצויים בו" .