נמל אשדוד | ניתוח

ללא הנהלה קבועה וחשש למינויים פוליטיים: המשבר של נמל אשדוד

גורמים בענף חוששים שנמל אשדוד עומד בפני משבר שלא נראה כמותו: ב־2022 הנמל הפסיד רבע מיליארד שקל, וכיום הוא מתנהל ללא יו"ר ומנכ"ל, כשברקע התחרות מול הנמלים הפרטיים גוברת • "לא ברור אם בעתיד הנמל יכול לשלם משכורות", מזהיר גורם בענף • ובינתיים, גם ההפרטה המתוכננת ניצבת בסימן שאלה

נמל אשדוד / צילום: Shutterstock, ImageBank4u
נמל אשדוד / צילום: Shutterstock, ImageBank4u

העומסים שפקדו את הנמלים לאחר משבר הקורונה דעכו, ולמעט אירועים נקודתיים, אוניות נפרקות כהלכה בנמל אשדוד, הנמל הממשלתי היחיד במדינה כיום. כך, לפחות למראית עין, נדמה שהכול מתנהל כשורה. 

חשש לתפירת מינוי פוליטי בנמל אשדוד: מי יעמוד בראש ועדת האיתור למנכ"ל? 
האיש מאחורי ההפרטה הגדולה בחיפה: "חושש שעובדי נמל אשדוד פספסו את הרכבת" 

אלא שגורמים בענף הספנות טוענים כי המציאות מתחת לפני השטח הרבה יותר מורכבת. כיום, נמל אשדוד מתנהל ללא מנכ"ל או יו"ר, וכעת גובר החשש ממינויים פוליטיים בהנהלתו. ואם לא די בכך, ההפרטה המתוכננת, במטרה להתמודד מול הנמל הפרטי הסמוך (נמל הדרום) ומול נמלים באזור, נותרה באוויר. לפי הערכות בענף, נמל הדרום צפוי לנגוס באגרסיביות בעוגת התחרות בתחום המכולות.

"העיכובים בהפעלת נמל הדרום יגיעו לפתרון בסוף", אומר גורם בענף. "מדובר בחברה בינלאומית רצינית, ואז נמל אשדוד יוכל למשוך עוד שלוש או ארבע שנים באמצעות גיוסים והון שצבר, אבל במתכונת הנוכחית הוא לא יוכל לעמוד בתחרות, ולא ברור אם יהיה כסף לשלם משכורות". 

 

חשש ממינויים פוליטיים

מאז סיום הקדנציה של אורנה הוזמן־בכור בחודש שעבר, נמל אשדוד מתנהל ללא יו"ר קבוע. מתוקף תפקידה, הוזמן־בכור הייתה יו"ר ועדת האיתור לתפקיד המנכ"ל, ועם עזיבתה נדרש למנות יו"ר אחר.

כפי שפורסם בגלובס, בישיבת הדירקטוריון שנערכה לפני חג הפסח, גלעד כהן, דירקטור מטעם משרד התחבורה, נבחר להחליפה. זאת, לאחר שבאופן תמוה אף אחד מחברי הדירקטוריון האחרים לא רצה לקבל על עצמו את התפקיד. הבחירה נחשבת לחריגה, שכן לא נהוג שעובד מדינה יעמוד בראש ועדת איתור. בישיבת הדירקטוריון, הוזהר כהן כי מינויו מעלה חשש לניגוד עניינים.

דירקטורים בחברה ממשלתית, כמו בכל תאגיד, חבים חובת נאמנות לחברה בלבד, אלא שאי־אפשר לנתק את עובדת היותו של כהן עובד במשרד התחבורה שכפוף לשרה מירי רגב. "רגב מחוברת לוועדים ותרצה למנות מישהו שיהיה נוח להם", אומר גורם שבקיא בפרטים. "זה מתאים לה שמי שכפוף אליה יהיה אחראי על ועדת האיתור, והחשש הוא שכך היא תצליח להשחיל מינוי לא מקצועי לתפקיד החשוב - לא מדובר בגוף של משרד התחבורה, אלא בחברה שנדרשת לעמוד באמות־מידה עסקיות".

בענף גובר החשש כי מגמת המינויים הפוליטיים הרווחת בחברות הממשלתיות הכפופות למשרד התחבורה תחלחל גם לנמל אשדוד, ויש מי שתוהים אם ההחלטה לא למנות עדיין יו"ר קבוע לנמל נועדה כדי לאפשר הקמת ועדת איתור שכזו.

גם בהנהלת הנמל מרבית הסמנכ"לים לא ותיקים, וממלא־מקום המנכ"ל אלי בר־יוסף משמש כמנכ"ל זמני מזה שבעה חודשים, לאחר שבעבר נעשה ניסיון להדיחו מתפקידו הקודם כסמנכ"ל. בטיוטת דוח של רשות החברות נכתב כי הייתה התערבות של הדירקטוריון באיוש משרות ועיסוק בנושאי כוח־אדם ועקיפת ההנהלה מול העובדים.

התחרות מתחממת

בעיה נוספת עימה מתמודדים בנמל אשדוד כיום היא כאמור כניסתם של נמלים פרטיים לתמונה. בתחילת המילניום, הרפורמה בנמלים יצאה לדרך, ובהמשך הוחלט שמול נמלי הים הממשלתיים בחיפה ובאשדוד, יוקמו עוד שני נמלים שיופעלו על־ידי חברות פרטיות במודל המכונה "בעל הבית". כלומר, הממשלה מקימה את התשתית, וחברות פרטיות מתחרות במכרזי ההפעלה של אותם הנמלים. על־פי אותה רפורמה, תוכנן כי גם הנמלים הממשלתיים בחיפה ובאשדוד יופרטו.

בפברואר האחרון הושלמה הפרטתו של הפעלת הנמל בחיפה, ובקווי היסוד של הממשלה נכתב כי בכוונתה גם להביא להפרטתו של נמל אשדוד. הרציונל העומד מאחורי ההפרטה הוא לייעל את פעילות הנמל, כך שיוכל לעמוד באמות־מידה עסקיות ובתחרות הוגנת מול נמל הדרום. שרת התחבורה הקודמת, מרב מיכאלי, טענה כי יש לחכות לפני הפרטת הפעלתו של הנמל הממשלתי האחרון. לגישה זו שותפה גם מירי רגב, שעל־פי הערכות, קשורה לעובדים בנמל שמהווים בסיס כוח פוליטי.

כעת, סוגיית ההפרטה נדונה במסגרת העברת רשות החברות הממשלתיות ממשרד האוצר לאחריותו של השר דוד אמסלם, לרבות הוועדה האחראית על הפרטת נכסי המדינה. אומנם נקבע כי הפרטות תלויות ועומדות בדואר ובנמל אשדוד יועברו לטיפול אמסלם אך לא ייפגעו, אולם ספק אם יהיה בכוחו להוציאה לפועל לנוכח ההערכות שהשרים אמסלם ורגב מתנגדים להפרטה.

"מפלצת שלא נוגעים בה"

לפי ההערכות, התחרות הגוברת תחייב את נמל אשדוד בצורך לבצע התאמות ושינויים רבים כדי לנסות ולהתחרות ולהתמקד בתחומים נוספים למכולות, אך ספק אם הם יועילו. גם לפני התחרות, היקף הפעילות של הנמל יורד. אלא שבנמל חולקים על הדירוג.

בראיון לגלובס אמר רועי כחלון, בכיר לשעבר ברשות החברות שהיה האחראי על הפרטת נמל חיפה, כי "MSC (החברה המפעילה את נמל הדרום, א"ז) בסוף תפעיל את הנמל שלה, ותרוויח הרבה מאוד כסף. היא עשתה את זה מאות פעמים בעולם, ובברית שלה עם Maersk הם חולשים על 50% מהשינוע העולמי. אך בשונה מהנמל הזה, נמל אשדוד מתפתח למפלצת גדולה שאף אחד לא רוצה לגעת בה. בסוף זה יתפוצץ. אתה לא יכול להתנהל עם חברה של 1,400 עובדים ולהתחרות בחברה פרטית, זה צריך להדאיג את כולם".

עם זאת, כחלון העריך כי "ההיצע הנמלי הוא טוב מאוד, וגם בקנה־מידה בינלאומי המצב הוא טוב. בעבר הורדת השאלטר הלחיצה את המדינה, אבל זה כבר לא האירוע. יש פה אירוע אחר ספציפי ובעייתי שמשפיע על נמל אשדוד בעיקר, ולכן המשאבים והאנרגיות לא שם".

בענף שותפים לעמדתו של כחלון, וטוענים כי המזל של נמל אשדוד עומד להיגמר ובמקום להכין אותו לתחרות הגוברת, הוא עלול ליפול קורבן למינויים פוליטיים שעלולים להקטין את יכולתו המקצועית להתחרות.

יעילות שנויה במחלוקת

נמל אשדוד גם מתמודד עם חזית תדמיתית ועם הפסדים. בדוח שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת בחודש מרץ, הוצג דירוג הנמלים שערך הבנק העולמי. ב־2021 דורג נמל אשדוד בתחתית (329) המדד הבוחן ביצועי נמלים.

אומנם בשנת 2022 הנמל רשם עלייה מתונה בהכנסות שלו, שהסתכמו ב־1.2 מיליארד שקל, בדומה לשנה שקדמה לה, אך פרישת עובדים באותה תקופה דחפה אותו לרשום הוצאה חריגה של 390 מיליון שקל בדוחות, וכתוצאה מכך הפסד תפעולי של 193 מיליון שקל.

גם השפעת הריבית ניכרת, כשלמול הכנסות מימון נטו של 63 מיליון שקל בשנת 2021, רשם הנמל הוצאות מימון בסך של 104 מיליון שקל. התוצאה בשורה התחתונה: הפסד של רבע מיליארד שקל בסיכום 2022.

ועדיין, בנמל אשדוד חוגגים. בהודעה לתקשורת נכתב כי "הרווח הנקי, בנטרול הוצאות חד־פעמיות והפסדים בשוק ההון, היה מסתכם ב־152 מיליון שקל". עוד מסבירים בנמל כי תוכנית הפרישה והוצאות "המתייחסות להכנת החברה לתחרות", הן שגרמו להפסד וכי הן לא משקפות את התוצאות העסקיות.

"מתמודדים עם אתגרים"

מנמל אשדוד מסר בתגובה: "נמל אשדוד מתמודד בהצלחה עם אתגרים ניהוליים ועסקיים משמעותיים, בסביבה תחרותית מחריפה. הנמל מגיע לתחרות מוכן תוך יישום אסטרטגיה של שיפור מתמיד בכל היבט תפעולי, טכנולוגי ואנושי".

כמו כן, בנמל מציינים כי הוא השלים תוכנית השקעות במערכות התפעוליות בשירות ובטכנולוגיה, העמקת רציף לאוניות גדולות, בניית מסוע גרעינים חדש, מנופים טכנולוגים ועוד: "למרות האתגרים, הצלחנו לייצב את תוכנית העבודה ולייצר רווח EBIDA של למעלה מ־300 מיליון שקל. אנו מקדמים את התיירות הנמלית היוצאת והנכנסת עם תחזית לכ־100 אוניות קרוז וחברות חדשות, ועוד פעילות נמל משלימות המוסיפות ערך מוסף לרווחיות הנמל בשוק תחרותי".