משרדי וייס מדיה בלוס אנג'לס / צילום: Associated Press, Jae C. Hong
חברת התקשורת האמריקאית, וייס מדיה (Vice Media), שבשנת 2017 הוערכה ב־5.7 מיליארד דולר, קורסת.
החברה הגישה אתמול (ב') בקשה לצ'פטר 11 (בקשה להגנה מפני הליכי פירוק חברה על־ידי נושים) לקראת עסקת מכירה, כשהיא מציגה נכסים והתחייבויות בטווח של 500 מיליון דולר עד מיליארד דולר.
● שני הגופים האלו היו הבטחה גדולה בתחום החדשות. מה הוביל לקריסתם?
● חוזר להייטק: התפקיד החדש של נפתלי בנט
● פעמיים רמי לוי: מככב בהטבות מועדוני הצרכנות ומתחזק באונליין
החברה הוקמה לפני כמעט שלושה עשורים ונמנתה עם שורת חברות המדיה הדיגיטלית הלוהטות בתעשייה, עם נכסים כמו האתרים וייס ניוז, וייס טי.וי, Refinery29 ו־Motherboard. דוח של "וול סטריט ג'ורנל" העריך את שווי החברה הנוכחי ב־400 מיליון דולר.
קבוצת המלווים של וייס, אשר כוללת את חברת ההשקעות פורטרס (Fortress Investment Group) ואת חברת ניהול קרנות הגידור Soros Fund Management, עומדת בראש רשימת הרוכשים הפוטנציאליים. הקבוצה הגישה הצעה בסך 225 מיליון דולר, שתכוסה על־ידי ההלוואות הקיימות שלה לחברה. וייס הודיעה כי היא מסכימה למכור לקבוצת המלווים, בכפוף לתנאי שתישאר פתוחה להצעות גבוהות יותר מגורמים אחרים, אם יבואו.
החברה הצהירה כי עסקת מכירה תשמור על "העיתונות האותנטית ויצירת תוכן שהופכת את וייס למותג כה מהימן עבור צעירים". בינתיים, המלווים הבטיחו 20 מיליון דולר כדי לשמור על החברה בחיים בתקופה הקרובה, ואם לא תעלה הצעה טובה יותר, הם ישלימו את הרכישה.
הבקשה להגנה חושפת עד כמה חברות ומשקיעים תלו את תקוותיהם במסלול הצמיחה של חברת התקשורת. בין המפסידים הגדולים היא ענקית הפרייבט אקוויטי TPG, שהשקיעה בווייס כ־400 מיליון דולר ב־2017, וג'יימס מרדוק, שהשקיע באמצעות חברת ההחזקות שלו לופה סיסטמס. שנתיים קודם לכן, ב־2015, דיסני הזרימה 400 מיליון דולר לחברה ורכשה בעלות נוספת על מניות. שווי ההשקעות הללו ירד משמעותית והביא את דיסני להפסדים שעלו על 500 מיליון דולר. רק ב־2019 קיבלה וייס הלוואה מפורטרס וניהול קרנות הגידור סורוס על סך 250 מיליון דולר, אך לא הצליחה לעמוד בהתחייבויותיה, ומזה מספר חודשים שהיא נמצאת בחדלות פירעון על הלוואה זו.
שבחים רבים לצד האשמות חמורות
מזה כמה שנים, וייס מתקשה להבטיח צמיחה, וכבר הספיקה לנהל מספר תהליכי מכירה עם כמה בנקים, שאף אחד מהם לא מומש. בשלב זה החלומות שהיו פעם נמחקו. השקעות מצדן של ענקיות תקשורת כמו דיסני ומשקיעים פיננסיים ממולחים כמו TPG הופכות כעת לחסרות ערך ויהפכו את וייס לאחד ההימורים הרעים הבולטים בתעשיית המדיה.
בחורף האחרון התנהל תהליך המכירה האחרון של החברה ומשך את תשומת־ליבם של כמה מחזרים פוטנציאליים. אנטנה (Antenna Group), חברת מדיה יוונית שעשתה עסקים עם וייס בעבר, הביעה עניין ברכישתה, אך גם העסקה הזו מעולם לא יצאה לפועל. מנכ"לית החברה, ננסי דובוק, עזבה בפברואר והותירה את וייס ללא קונה באופק.
עד לא מזמן חוותה וייס צמיחה יוצאת דופן. כמי שהחלה את דרכה ב־1994 כמגזין פאנק חינמי במונטריאול, בניהולם של שיין סמית', סורוש אלווי וגווין מקינס, הפכה וייס במהלך השנים לחברה מבוססת העוסקת בחדשות, הפקת סרטים וטלוויזיה. החברה מנהלת מעל 3,000 עובדים, יותר מתריסר אתרי אינטרנט, שתי תוכניות ב־HBO, משרד פרסום, אולפן סרטים, חברת תקליטים ובר בלונדון.
לפי CB Insights, בשיאה הפכה וייס לחברה הפרטית העשירית בשווי הערך באמריקה, וב-2016 הצהיר סמית' בפני ה"וול סטריט ג'ורנל" כי עד סוף העשור וייס עשויה לעמוד על שווי של 50 מיליארד דולר.
מאז הקמת החברה, הספיק סמית', המייסד השותף, להפוך לשם נרדף לעיתונות ה"גונזו" (עיתונות המאופיינת בסגנון כתיבה חופשי שמעמיד את האובייקטיביות בספק), ולנהל מערכת גדושה בהאשמות על הטרדה מינית, כך לפי תחקיר ה"ניו יורק טיימס".
ב-2017, כאשר וייס הייתה בשיאה, חשף התחקיר האשמות בגין הטרדה מינית וסביבת עבודה רעילה בחברה. לפי התחקיר, שלוש עובדות הגיעו להסדרים לאחר שהעלו האשמות על הטרדה מינית, שבאחת מהן היה מעורב נשיא החברה. בחדשות NBC דווח כי מייסדי וייס הודו כי "כשלו כחברה ליצור מקום עבודה בטוח ומכיל שבו כולם, במיוחד נשים, יוכלו להרגיש שמכבדים אותם ולשגשג".
אומנם התוכן של וייס זכה לשבחים רבים, ביניהם פרס פוליצר לעיתונות אודיו בשנת 2020, אך נראה כי השלב הנוכחי מהווה פרק נוסף במסע מטלטל וארוך, שכלל גם לא מעט נפילות.
המקרה של וייס מעיד על הבעיות בתעשייה כולה
לאורך השנים גייסה וייס הון הרבה בזכות יכולתה להגיע לדור הצעיר, שהיה רעב לאלטרנטיבה לפלטפורמות המסורתיות. בניגוד למתחרות, החברה סיפקה תוכן ממנו נעדרו גינוני תקשורת המיינסטרים. אך ההצלחה החלה להתפורר כאשר האתגרים הגלומים בנוף הפרסום הדיגיטלי הדביקו.
כמו חברות נוספות בתעשיית הניו־מדיה, דוגמת באזפיד (BuzzFeed) ו-ווקס (Vox Media), וייס והמשקיעים שלה הימרו על כוחן הגובר של רשתות מדיה חברתיות כמו פייסבוק ואינסטגרם, בציפייה שאלה יספקו קהל רחב של קוראים צעירים. ואכן הקוראים הגיעו לאתרים, אך חברות ניו־מדיה התקשו לתרגם אותם לרווחים, ומרבית תקציבי הפרסום הלכו לפלטפורמות הטכנולוגיות הגדולות. רק בחודש שעבר סגרה באזפיד את חטיבת החדשות עטורת הפרסים שלה (ביניהם פרס פוליצר), והצהירה כי תבצע פיטורים משמעותיים נוספים ברחבי החברה.
"עכשיו אנו יודעים שמותג הקשור לרשתות חברתיות בגלל הצמיחה והקהל שלו בלבד אינו בר־קיימא", אמרה ס. מיטרה קליטה, המייסדת והמוציאה לאור של Epicenter-NYC, חברת עיתונות קהילתית שבסיסה בקווינס ל"ניו יורק טיימס".
הצעד האחרון של וייס, פעם יקירת הניו־מדיה, מסכם ירידה של שנים בחברה, אך גם שופך אור על הבעיות העומדות בפני התעשייה.