גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ג'מה הום דקור ביודפת. איך מקלים על קשיי הנזילות של עסקים? / צילום: איל יצהר

מינס היא מרצה בכירה לדיני תאגידים ודיני חדלות פירעון ומנהלת אקדמית של הקמפוסים החרדיים בפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו

סולומון הוא מרצה בכיר לדיני תאגידים וניירות ערך וראש התוכנית לתואר שני במשפטים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן

עסקים קטנים ובינוניים המעסיקים פחות מ־100 עובדים מרכזים את עיקר הפעילות הכלכלית במשק. הם מספקים כ־61% מהמשרות במגזר העסקי ומייצרים כ־55% מהתוצר העסקי. למרות היותם מנוע צמיחה מרכזי של המשק, נגישותם למקורות אשראי חוץ־בנקאי מוגבלת. כ־86% מהאשראי לעסקים אלה ניתן מהמערכת הבנקאית, ורבים מדווחים על קשיים בגיוס מימון לפעילותם.

למה לא בורסה?

חברות קטנות ובינוניות נוטות להדיר את רגליהן מהבורסה בתל אביב לאור דרישות הסף הגבוהות לרישום ניירות ערך למסחר והנטל הרגולטורי הכרוך בהפיכה לחברה ציבורית. יוזמות להקמת בורסה לחברות קטנות ובינוניות, שתקל בדרישות הסף וברגולציה, צצות חדשות לבקרים.

הקמת בורסה ייעודית לא מומלצת לדעתנו, בין השאר לאור הניסיון העולמי הלא מוצלח בתחום ובגלל המאפיינים הייחודיים של מדינת ישראל, כאשר הבורסה בתל אביב גם כך מקרטעת ולא מצליחה להתרומם. אנו מציעים אפוא לקדם שתי חלופות שבכוחן להרחיב ולגוון את מקורות המימון החוץ־בנקאי לעסקים קטנים ובינוניים: מימון המונים ושוק איגוח של הלוואות לעסקים.

ראשית, אנו קוראים להעלאת הרף המקסימלי לגיוס ולהשקעה של כספים באמצעות מימון המונים. לעומת הנפקה בבורסה, מימון המונים הוני נחשב להליך גיוס פשוט וזול, שאינו מכפיף את הגורם המגייס לרגולציה המכבידה החלה על חברות ציבוריות. תקנות ניירות ערך המסדירות את התחום מגבילות את הסכומים שניתן לגייס באמצעות מימון המונים עד לרף שנע בין כ־4 ל־6.5 מיליון שקל בתקופה של 12 חודשים עוקבים. בנוסף, התקנות קובעות מגבלות על סכומי ההשקעה של כל משקיע. לדעתנו, בשלה השעה להרחיב את המסגרות הכספיות המותרות לגיוס והשקעה באמצעות מימון המונים כדי לאפשר לחברות פרטיות לנצל את היתרונות הגלומים באפיק מימון זה ולהגדיל את נגישות הציבור להשקעה בהן.

שוק איגוח של הלוואות

הצעתנו השנייה היא להקים שוק איגוח של הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים. לאיגוח מיוחסת תרומה לגיוון של מקורות אשראי, להרחבת אפיקי השקעה, לפיזור יעיל של סיכונים במערכת הפיננסית וכפועל יוצא, להוזלת האשראי לעסקים. בשוק האיגוח בנקים ימכרו את ההלוואות שהם נותנים לעסקים לתאגיד ייעודי, שיוקם לצורך עסקת האיגוח. התאגיד הייעודי יממן את העסקה באמצעות הנפקה של אג"ח שפירעונן מובטח על־ידי תזרים המזומנים הנובע מהחזרי ההלוואות. הבנקים יוכלו להשתמש בתמורת המכירה למתן הלוואות חדשות, שאותן יהיה אפשר לאגח, וחוזר חלילה. מכירת ההלוואות בשוק האיגוח תאפשר לבנקים לפנות מקורות למתן הלוואות חדשות לעסקים קטנים ובינוניים ותגדיל את היצע האשראי וזמינותו.

שני הפתרונות אינם סותרים זה את זה, ולשיטתנו צריכים להיות מקודמים במקביל. הפתרון הראשון, שבו מורחבת האפשרות של גיוס המונים הוני, מבוסס על פלטפורמה קיימת ולא מצריך שינויים משמעותיים בחקיקה, למעט תיקון של התקנות החלות על עניין זה. הואיל ומדובר בחקיקת־משנה, תיקון כזה אינו מצריך הליך חקיקה בכנסת, כך שניתן לקדם את האפשרות הזו במהירות יחסית. הפתרון השני של יצירת שוק איגוח של הלוואות לעסקים מורכב יותר מבחינה רגולטורית, מכיוון שמדובר באופציה שלא קיימת כרגע. אבל האפיק הזה נבנה על המומחיות של המלווים בשוק האשראי וקיים במדינות מתקדמות בעולם, שניתן ללמוד מניסיונן. החשיבות של מגזר העסקים הקטנים והבינוניים למשק מצדיקה מאמץ בשני האפיקים.