גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המהפכה בדיני החוזים: מומחי המשפט דווקא מפרגנים לצעד החדש של שר המשפטים

משפטנים ואקדמאים מגיבים ליוזמה של שר המשפטים יריב לוין לתקן את חוק החוזים ולבטל את הלכת אפרופים לגבי "חוזים עסקיים" ● עו"ד ברק טל: "התיקון לא משנה את המגמה הקיימת" ● נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין: "מסר חשוב לעורכי הדין - לדייק את הניסוחים בחוזים"

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"
שר המשפטים יריב לוין / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"

הצעת החוק של שר המשפטים יריב לוין לתיקון חוק החוזים כך ש"הלכת אפרופים" תבוטל לגבי חוזים עסקיים, מצמצמת את שיקול-הדעת בבואו לפרש חוזה עליו הצדדים חלוקים. המטרה לפי משרד המשפטים: לתת לשוק ודאות בפרשנות ולקצר התדיינויות בבית המשפט. השינוי המוצע מתייחס לחוזים בהם הצדדים מתוחכמים, התייעצו עם עורכי דין ורק כאשר מחזור העסק מעל 4 מיליון שקל או ששווי החוזה מעל 15 מיליון שקל, לצד מצבים חריגים. 

שאלות ותשובות | שר המשפטים לוין פרסם הצעת חוק לביטול הלכת אפרופים על חוזים עסקיים. מה המשמעות? 
"השופט מגיע לאולם די אפוי": כך מקבלים שופטי העליון את ההחלטות 

מומחים שדיברו היום (ב') עם גלובס אומרים כי התיקון סביר ומשקף את מגמת הפסיקה מאז נקבעה הלכת אפרופים. חלקם מצביעים על כך שניסוח החריגים עשוי דווקא להביא לחוסר ודאות, במקום להגשים את מטרתו ולהביא ליעילות ולוודאות. רובם מסכימים כי לא מדובר בשינוי דרמטי שישנה סדרי עולם.

"אין דרמה", אומר עו"ד ברק טל, ראש מחלקת הליטיגציה במשרד ארנון, תדמור-לוי. "הרציונל בתיקון סביר ומידתי בתוכנו ובמגבלת תחולתו. למעשה, הוא לא משנה את המגמה הקיימת ממילא בפסיקה. גם היום בתי המשפט מבחינים בין חוזים מסחריים מובהקים בין צדדים מנוסים ומיוצגים - לבין חוזים צרכניים או חוזים בין פרטים".

לדברי עו"ד טל, הדרמה סביב הלכת אפרופים היא ברובה מדומה ומשמשת בעיקר לניגוח לא מוצדק נגד אקטיביזם שיפוטי במשפט הפרטי. "הלכת אפרופים הציבה את הבסיס העיוני לפרשנות חוזה, את צורת החשיבה, וזו הייתה נכונה אז ונכונה היום. אם לשון החוזה ברורה לגמרי אין מה לפרש; ואם לא - אי-אפשר שלא לפרש. ובשאלה אם הלשון אכן ברורה לגמרי או לא, יכריע כמובן בית המשפט. זה היה נכון קודם לתיקון הנוכחי ויהיה נכון גם לאחריו".

טל הוא לא היחיד שסבור כי התיקון לא מביא עמו שינוי. "תזכיר החוק לא נושא בשורה. המשפט איננו אריתמטיקה בינארית, וטוב שכך", אומר עו"ד ירון קוסטליץ ממשרד קוסטליץ. "כיום בתי משפט נוקטים כללי פרשנות שונים כשמדובר בחוזים בין בני משפחה, בין אנשים פרטיים זרים או בין צדדים מיומנים".

קוסטליץ אומר כי דווקא הניסיון להצר את אופן פרשנותם של החוזים העסקיים - רק יוסיף התדיינות משפטית, אם התקיימו החריגים בהצעת החוק.

פרופ' שחר ליפשיץ, מומחה לדיני משפחה וירושה, הפקולטה למשפטים אוניברסיטת בר-אילן, יועץ במחלקת לקוחות פרטיים והעברות בן-דוריות במשרד פישר ( FBC), תומך בהבחנה, בתיקון המוצע, בין סוגים שונים של חוזים וקביעת כללי פרשנות לחוזים עסקיים. לדבריו, "הצעה דומה הועלתה בזמנו במאמר אקדמי על פרשנות חוזים שנכתב על-ידי ועל-ידי שותפי ד"ר אלעד פינקלשטיין, והיא אף נתמכה בפסק הדין בעניין 'ביבי כבישים'. אימוצה על-ידי המחוקק והניסיון להגדיר חוזה עסקי הוא מהלך ראוי שיש לברך עליו, גם אם ניתן להסתייג נקודתית מניסוח זה או אחר בהצעה".

לעמדתו, של פרופ' ליפשיץ, הצעת החוק כוללת את האפשרות לצדדים לקבוע את כללי הפרשנות בחוזה. לדבריו, מהלך זה הוא ראוי, יש לו תמיכה בכתיבה האקדמית, והוא צפוי להקטין עלויות התדיינות בהקשר לחוזים עסקיים.

"פשרה הוגנת"

פרופ' עלי בוקשפן, מומחה לדיני חוזים מאוניברסיטת רייכמן, אומר כי "התיקון הוא פשרה הוגנת. הוא לא היה הכרחי, כי ממילא זו המגמה בפסיקה. לא בטוח שהתיקון יביא לפחות התדיינות בגלל שהפסיקה כבר קיימת, אבל ללוין יש פה בהחלט הישג - שהלשון תהיה תקפה בחוזים מסוימים".

לפרופ' בוקשפן יש ביקורת על ההגדרה של "חוזה עסקי". "הייעוץ המשפטי הוא נקודה קרדינלית", הוא אומר. "ייעוץ משפטי זה לא מספיק. היה נכון לכתוב 'ייעוץ משפטי הולם'".

"הסייגים יגבירו את אי-הוודאות"

לפי הצעת החוק, ישנם שלושה מקרים חריגים בהם חוזים עסקיים יפורשו גם לפי כוונת הצדדים והנסיבות: אם הפרשנות תביא לתוצאה שלא מתקבלת על הדעת; אם יש סתירה בין הוראות שונות בחוזה; ואם לא ניתן לקיים את החוזה בהתאם ללשונו.

עו"ד יעקב אנוך, ראש מחלקת מיזוגים ורכישות במשרד פירון, אומר כי "ראוי היה להגביר ודאות על-ידי תיקון שיקבע היצמדות לכוונת הצדדים", אך במקום זאת הסייגים צפויים להגביר את אי-הוודאות ואת עלות ההתדיינויות העתידיות. "חמורים במיוחד הסייגים שעושים שימוש במונחי סל בשפה עמומה, כגון 'תוצאה שאינה מתקבלת על הדעת בנסיבות העניין' - זוהי הזמנה להחלה של עקרונות אובייקטיביים דווקא - בדיוק ההפך מהכיוון הנדרש".

"ככה ראוי שחקיקה תעשה"

פרופ' בוקשפן משבח את תהליך החקיקה. "לוין קידם, אבל התהליך היה בהובלה של הדרג המקצועי במשרד המשפטים. ככה ראוי שחקיקה שתעשה".

גם פרופ' ליפשיץ, שהיה בין היוזמים והמשתתפים בשולחן עגול שיזמה מחלקת ייעוץ וחקיקה, מברך על ההליך. "מדובר בהליך ראוי שכלל הצעת קול קורא מסודר, הובלת המהלך על-ידי עו"ד כרמית יוליס, המשנה ליועמ"ש, והדרג המקצועי ושיתוף אנשי אקדמיה מומחים. הליך כזה, שבו שר מסתייע באנשי מקצוע ובמומחים לצורך קידום מדיניות שהוא מתווה תוך יצירת דיאלוג מפרה, הוא הליך שיש לאמצו גם בתחומי משפט נוספים, ודי לחכימא". 

"מסר חשוב לעורכי הדין - לדייק ניסוחים"

בין הגופים שהביעו את עמדתם היו איגוד לשכות המסחר והתאחדות התעשיינים. נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, אומר היום כי הוא תומך בעיקרון הפרשני של עליונות לשון החוק. לעמדתו, ההצעה שעל הפרק "נכונה והגיונית ומשרתת את האינטרס הציבורי. הגיע הזמן להטיל על הצדדים את האחריות לניסוח חוזים ברורים ומובנים, במקום להטיל על בית המשפט את האחריות לבדוק למה התכוונו הצדדים, תוך בזבוז זמן שיפוטי יקר". 

לין אומר כי הצעת החוק שולחת מסר חשוב לעורכי הדין של הצדדים - "ללמוד לדייק את הניסוחים ולהגיע להבנות ברורות שמשקפות את אומד דעתם של הצדדים. זה לא רציני ולא אחראי לכתוב, לעתים בצורה מכוונת, משפטים עמומים שניתן לפרש בכמה דרכים רק כדי לחתום על הסכם, ואחר-כך, כשנוצר הסכסוך, להטיל על בית המשפט להוציא עבור הצדדים את הערמונים מהאש. באים בטענות לבית המשפט, אבל מי שיצר את הבעיה הם הצדדים, בניסוחים הלא ברורים והמתפתלים שלהם". 

בהקשר זה נציין כי בשנת 2021 ישראל הייתה ממוקמת במדד אכיפת חוזים במקום ה-85 מתוך 190 מדינות. לפי מדד Doing Business של הבנק העולמי, משך זמן אכיפת חוזה בישראל (מאחר שהצדדים לחוזה חלוקים ופנו לבית המשפט) נאמד בממוצע ב-975 ימים, קרוב לשלוש שנים - זאת בהשוואה ל-590 ימים בממוצע ב-OECD.

עוד כתבות

אקסל / אילוסטרציה: Shutterstock

כך הבינה המלאכותית תעזור לכם להשתמש באקסל

מיקרוסופט החלה להכניס כלי AI לתוכנת האקסל ● בקרוב תוכלו לקבל ניתוחי מגמות ותובנות על הנתונים שלכם, לייצר נוסחאות בקלות בעזרת טקסט, ולקבל דגש על מה שחשוב לכם

הלוחמים שנפלו בערב החג בעזה נהרגו מירי של טנק צה''ל / צילום: דובר צה''ל

הלוחמים שנפלו בערב החג בעזה נהרגו מאש צה"ל

רס"ר במיל' עידו אביב ורס"ר במיל' קאלקידן מהרי שנפלו בקרב במרכז הרצועה נהרגו מירי דו צדדי של טנק שחרג מגבולות הגזרה שלו ● חברי הקואליציה מפעילים לחץ כבד על ראש הממשלה נתניהו בקריאה להתנגד לעסקה לשחרור החטופים ● מחבל בעל אזרחות טורקית דקר ופצע קל לוחם מג"ב בירושלים • המגעים לעסקה: ישראל עדיין ממתינה לתשובת חמאס; ארה"ב, מצרים וקטאר יפעלו להבטחת תנאיה • דיווח: "ישראל מסכימה לשחרור 33 חטופים" • כל העדכונים 

אייל רביד / צילום: עומר וידר

שימוע לפני הגשת כתב אישום למנכ"ל ובעלי ויקטורי אייל רביד בפרשת תיאום המחירים

רשות התחרות זימנה את אייל רביד, מנכ"ל ובעלי רשת ויקטורי, לשימוע לפני הגשת כתב אישום, וזאת בגין התבטאויות פומביות שבאמצעותן ניסה להגיע להסדרים להעלאת מחירים

החוק שיאשר לסנן את הבוס אחרי העבודה / אילוסטרציה: גלובס, חומרים: Shutterstock

החוק שיאסור על הבוס להתקשר לעובד אחרי שעות העבודה והסיכוי שיגיע גם לישראל

שוק העבודה בעולם ממשיך להתאים את עצמו לצרכיהם של דור המילניום וה–Z: הקנדים יעגנו בחוק התקציב את "הזכות להתנתק" ● גם מדינות אחרות מקדמות מהלכים שמגדירים מתי נגמר יום עבודה ומתי מותר לפנות לעובדים ● האם יש סיכוי לחקיקה דומה גם בישראל?

חיילי מילואים בגבול רצועת עזה, אפריל 2024 / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מועד התשלום על ימי המילואים מגיע: כמה יקבלו מאות אלפי מגויסים?

מאות אלפי חיילי מילואים יקבלו תשלום היום (ד'), כאשר מודל התגמולים מורכב במיוחד - אך גם נדיב ● מה כוללים סוגי המענקים השונים ואיזה מס משלמים עליהם, מי זכאי לשוברי סיוע, והאם גם העצמאים יקבלו פיצוי הולם? ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

רפיח או עסקה? כלכלנים מעריכים איך יגיבו הבורסה והשקל לתרחישי המלחמה

ישראל נמצאת בפני צומת אסטרטגי, כששתי אופציות מרכזיות על השולחן ● הראשונה היא עסקה שכוללת החזרת חטופים לצד הפסקה זמנית של הלחימה ● השנייה היא ככל הנראה פעולה נרחבת של צה"ל ברפיח ● שלושה כלכלנים בכירים מנתחים את השפעתם של התרחישים השונים על השקל, הבורסה והגירעון התקציבי

מימין: דני בריקמן, מנכ''ל החברה, ועמית צימרמן, סמנכ''ל המוצר / צילום: Ben Itzhaki – Photography

הכפיל את השווי ב-6 חודשים ומגייס עוד עובדים: הסטארט-אפ Oasis Security גייס 35 מיליון דולר

אואזיס סקיוריטי פיתח פלטפורמת הגנה בסייבר לזהויות לא אנושיות בארגונים ●  עד כה גייס אואזיס סכום כולל של כ-75 מיליון דולר

סופרמרקט. ''המאבקים קורים מאחורי הקלעים'' / צילום: Shutterstock

האם שתיקת קמעונאיות המזון סוללת את הדרך להמשך העלאות מחירים?

החל מהשבוע יועלו המחירים של עשרות מוצרי מזון וטואלטיקה - חוליה נוספת בשרשרת העלאות מחירים בצל המלחמה ● בניגוד לעבר, לא צפויים כיפופי ידיים גלויים בין הרשתות הגדולות לספקים ● בכירה בענף: "אף אחד לא רוצה לריב עכשיו, כשלא יודעים מה יתפתח"

יוסי אברהמי / צילום: איל יצהר

שוק ההנפקות חוזר? הקבלן יוסי אברהמי רוצה להנפיק ולגייס 200 מיליון שקל

אברהמי מבקש להנפיק את חברת הבנייה למגורים שהקים לפי שווי של מיליארד שקל לפני הכסף ● לחברה צבר של אלפי דירות לבנייה עתידית והון עצמי של כ-600 מיליון שקל ● במידה ותצליח, זו תהיה הנפקת הנדל"ן השלישית השנה

טל–אור כהן מונטמאיור, מנכ''לית CyberWell / צילום: הגר בדר

גילויי האנטישמיות ברשתות החברתיות זינקו מאז המתקפה האיראנית

דוח חדש של ארגון CyberWell, שנלחם באנטישמיות ברשת, מצביע על כך ששיעור ההסרה של תוכן שטנה בערבית נמוך לעומת אנגלית ● המנכ"לית: "האכיפה חייבת להיות יותר אפקטיבית"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: עומר וידר, כדיה לוי

התקדים של רשות התחרות: הציטוטים שסיבכו את אייל רביד, ומי עשויים להיות הבאים בתור?

שנתיים לאחר שנחשפה פרשת תיאום המחירים, רשות התחרות החליטה לזמן את אייל רביד, מנכ"ל ויקטורי, לשימוע לפני הגשת כתב אישום ● לראשונה ובאופן תקדימי, קמעונאי מועמד לדין על בסיס התבטאויות בתקשורת ● בשבועות הבאים צפויות להתקבל החלטות לגבי עוד בכירים

מותג משקאות האנרגיה BLU / צילום: Shutterstock

זה משקה האנרגיה ששווה לבעלת יקבי כרמל עד 450 מיליון שקל

חברת המשקאות הבורסאית כרמל קורפ התקשרה במזכר הבנות לרכישת מותג משקה האנרגיה BLU בסכום הגבוה משמעותית אף משווי השוק שלה עצמה

אילון מאסק, מנכ''ל ומייסד טסלה / צילום: ap, Jae C. Hong

טסלה מזנקת ב־35% בשבוע? אל תתרגשו, זו השיטה הכי ישנה בספר של מאסק

לאורך השנים אילון מאסק פיזר שלל הצהרות שלא התממשו ● בזמן שהמניה של טסלה צברה תאוצה והכרזותיו של מאסק שבו את דמיונם של המשקיעים, גופים פדרליים החלו בחקירה רשמית בה נבדקו טענות שמערכת הסיוע לנהיגה אוטונומית תרמה לכ־1,000 תאונות החל מינואר 2018 ● אבל המשקיעים של טסלה לא מוטרדים מהעבר, ומסתבר שגם לא מההווה

מערכת טילי פטריוט / צילום: Reuters, Baz Ratner

אחרי למעלה מ-30 שנה: ישראל נפרדת ממערכת הנשק המיתולוגית. זו המחליפה

33 שנים מאז שהוטמעה בישראל, בחיל האוויר התחילו בתהליכי פרידה ממערכת הפטריוט, שהצליחה ליירט תשעה איומים במלחמה הנוכחית ● למה מפרישים אותה דווקא עכשיו, מה הבדלי המחירים למערכת המחליפה קלע דוד ואילו שכבות הגנה נוספות יש לישראל? ● גלובס עושה סדר

הרמטכ''ל הרצי הלוי / צילום: חדשות 12

הרמטכ"ל: המתקפה בעזה תלך חזק, מכינים גם מתקפה בצפון

הרמטכ"ל קיים הערכת מצב בגבול לבנון יחד עם מפקד פיקוד צפון • שני בתים נפגעו ישירות מנ"ט בשתולה שבגליל המערבי, נזק כבד נגרם • ישראל פתחה מחדש את מעבר ארז להעברת סיוע הומניטרי, 30 משאיות הוכנסו לצפון הרצועה • שר הביטחון גלנט נפגש עם שר החוץ האמריקני בלינקן בכרם שלום: "מחויבים לשחרור החטופים, ונערכים לפעולה ברפיח" • עדכונים שוטפים

אוניברסיטת UCLA / צילום: Associated Press, Jae C. Hong

עימותים אלימים בין פרו-פלסטינים ותומכי ישראל באוניברסיטת UCLA

באוניברסיטת UCLA שבקליפורניה הוחרפו העימותים בין המפגינים וכוחות הביטחון הגיעו על מנת להפריד בין הניצים ● באוניברסיטת קולומביה הגיעו אמש השוטרים מצוידים ברימוני הלם ופשטו על הבניין בו התבצרו המפגינים הפרו-פלסטינים

מה הפיל את מטבע הביטקוין? / צילום: Shutterstock

צניחה של 22% מהשיא: מה הפיל את מטבע הביטקוין באפריל?

מספר אירועים טלטלו את מטבע הקריפטו הגדול בעולם בחודש אפריל ● התחממות האינפלציה בארה"ב, גזר הדין של מנכ"ל בייננס לשעבר ואירוע החצייה הן רק חלק מהם ● מה הוביל לנפילת מטבע הקריפטו הגדול, ומי עוד מושפע מכך?

בניין סופר מיקרו בקליפורניה / צילום: Shutterstock

שתי מניות שבבים פרסמו אתמול דוחות. איך הגיבו המשקיעים?

יצרנית השרתים סופר מיקרו לא עמדה בתחזיות האנליסטים ופרסמה הכנסות נמוכות מהצפוי ● גם חברת השבבים AMD פרסמה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון וספגה הורדה דרמטית במחיר המניה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: Shutterstock

מעלים מחירים: מפת ההתייקרויות המלאה

מהחלב המפוקח ועד הדלק: חג הפסח הסתיים, ושורת עליות מחירים צפויה להיכנס לתוקף החל מהיום ● אלה מצטרפות למספר גלי התייקרויות שפקדו את המשק בחודשים האחרונים ● גלובס מציג את המוצרים והשירותים שהתייקרו עד כה ב־2024, כשהסוף עוד לא נראה באופק

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה אדומה בתל אביב; מדד הבנקים ירד בכ-1.5%

ת"א 35 ירד ב-1% ות"א 90 השיל מערכו 0.2% ● בעקבות וול סטריט, מניות הקנאביס זינקו ● חגי שלום, בעל השליטה בטיב טעם, מוכר חלק ממניותיו, המניה זינקה בכ-7% ● גב ים: ירידה של כ-20% ברווח הנקי ● הפד צפוי להשאיר את הריבית ללא שינוי, מיטב: "הפד יעביר מסר ניצי שיגרום לעליית התשואות, וכך, ירסן את התנאים הפיננסיים" ● וגם, המניות המומלצות של גולדמן סאקס