בית החולים שיפא בעזה / צילום: Reuters, Doaa Rouqa
הלחץ הצבאי מצד ישראל על בתי החולים שיפא, נאסר ובית החולים האינדונזי מביא לפינוי של אלפי עזתים מדי יום, ובישראל היו מעוניינים לראות כמה שיותר מהם נקלטים בבתי חולים זמניים. על פי נתוני משרד הבריאות שבשליטת חמאס - אותם יש לקחת בערבון מוגבל - מספרם מגיע לכ־30 אלף פצועים ברחבי הרצועה.
● WSJ | סוללת טילים אמריקאית במיליארד דולר בדרך למזרח התיכון
● ראיון | "זו כבר מיני מלחמה": המומחית שבטוחה - כך ישראל צריכה להתנהל מול חיזבאללה
● נחשפה המדינה שרכשה הגנה אווירית מתע"א ב-1.2 מיליארד דולר
בישראל, משרד החוץ ומשרד ראש הממשלה מעודדים את פריסתם של בתי חולים שדה באזור דרום עזה, קריאה שנענתה על ידי איחוד האמירויות, שהודיעה כי תקים בית חולים שדה ובו 150 מיטות. אליה הצטרפו עוד שני בתי חולים המופעלים על ידי הצלב האדום ומדינות שביקשו שלא להזדהות בשמן, באזור שממערב לח'אן יונס. כמו כן, מצרים הקימה בית חולים שדה באזור רפיח, והודיעה כי תקים נוסף לקליטת פצועים באל־עריש. אולם, עד כה מדינות רבות לא מביעות ההתלהבות רבה מידי לסיוע דומה. לחלקן אין בתי חולים צפים ולאלה שיש - נדרשות להשקיע בהסבה.
מהלך נוסף ומשמעותי שמקדמים בישראל הוא הקמת בתי חולים מול חופי עזה. במשרד החוץ הישראלי פנו למספר מדינות מערביות, כמו גרמניה, צרפת ואיטליה, על מנת שאלה ישלחו לעזה בתי חולים צפים. הכוונה היא לאוניות אשפוז גדולות שיספקו סיוע הומניטרי מהיר לתושבי הרצועה, ובכך לאפשר את קליטתם של פצועים רבים מבתי החולים בעזה, שהפכו לבסיסי טרור של חמאס. בישראל רואים בבתי החולים הצפים פתרון מיידי לפינוי הפצועים מבתי החולים בעזה.
כעת, שלוש אוניות סיוע רפואי שונות עושות את דרכן לישראל מצרפת ואיטליה. אולם, שנראה כי הן מסוגלות לאשפז על סיפונן לא יותר מכמה מאות בודדות של חולים בו־זמנית. עד שאלה יגיעו לאזורנו, מנסות מדינות כמו קפריסין וצרפת לקדם מול ישראל ומצרים מסדרון ימי שיאפשר את פינוי הפצועים הפלסטינים. הישראלים מעוניינים לפקח על הציוד שנכנס לאזור ולוודא שהוא איננו מגיע לידיים לא נכונות, בעוד שהמצרים רוצים להעביר כמה שיותר פעילות רפואית לים כדי למנוע הקמה של בתי חולים שדה בשטחם, שככל הנראה יהפכו ברבות הזמן למחנות פליטים. ככל הידוע, העיכוב במשא ומתן מעכב גם את הגעתן של הספינות שבדרך ואת שליחתן של ספינות סיוע אחרות.
אילו אוניות עושותאת דרכן לישראל?
האיטלקים הודיעו כי ישלחו אוניות לאזור. האונייה האיטלקית וולקנו (Vulcano) הפליגה בסוף השבוע שעבר מאיטליה לחופי מזרח הים התיכון.
וולקנו נועדה לשמש כאוניית אספקה לוגיסטית, המספקת דלק ומזון לצי המשחתות האיטלקי, וניתנת להסבה לבית חולים צף בעת מלחמה. מדובר בספינת האספקה החדישה ביותר בצי האיטלקי, ואחת המשוכללות באירופה כולה. היא נועדה לשמש תפקיד מרכזי בפריסת כוחות נאט"ו במזרח הים התיכון ובים האדום, ולאחרונה הצרפתים אף הזמינו ספינה מאותו הדגם. העלות של וולקנו מגיעה ל־374 מיליון אירו (כ־400 מיליון דולר), משקלה כ־27 אלף טון והיא יכולה לשאת 170 אנשי צוות. היא הראשונה בסדרת הספינות הקרויה של שמה, ובשנים הקרובות צפויות לפחות עוד חמש ספינות מדגם זה להיכנס לתפקיד בצי האיטלקי והצרפתי.
עם זאת, מספר החולים שהיא יכולה לשאת ולטפל מצומצם ביותר. היא מאפשרת אשפוז של עשרות חולים בלבד, ועל סיפונה לא יותר מ־30 אנשי צוות רפואי.
גם הצי הצרפתי הודיע כי ישלח שתי אוניות דומות לאזור המזרח התיכון: נושאת המסוקים טונר (Tonnerre) כבר עושה את דרכה אל האזור, וספינה נוספת בשם דימוד (Dixmude) נערכת לקראת הגעה למזרח התיכון. שתיהן ספינות מדגם מיסטרל, ועל סיפון כל אחת מהן בית חולים קטן בשטח של 900 מ"ר, הכולל 29 חדרים ו־69 מיטות אשפוז, כאשר שבעה מהן מיועדות לטיפול נמרץ. על כל אחת מהספינות יש שטח עבור 50 מיטות אשפוז נוספות בהאנגר המסוקים.
בסך הכול, הספינה האיטלקית ושתי הספינות הצרפתיות יוכלו להכיל קרוב ל־260 מאושפזים בו־זמנית - מספר קטן למדי ביחס להיקף הפצועים המוערך בעזה.
ממה חוששים בצבאות הזרים?
אוניות בתי החולים הן מתקנים צבאיים ועל סיפונן חיילי צבאות זרים. במדינות נאט"ו חוששים מפגיעת רקטות או מהברחה של פעילי חמאס וג'יהאד אסלאמי אל סיפונן, וכך לגרור אותן אל המלחמה במזרח התיכון. לכן, הצוות אינו מעוניין לעגון אל מול חופי עזה על מנת לא להיות חשוף לפגיעה של כלי שיט שבידי מחבלים או למטווח של רקטות.
" פריסה של בית חולים ימי פחות מסכנת את הכוחות מאשר פריסתם בבית חולים קרקע", מסביר סא"ל (במיל') ד"ר אייל פינקו, איש חיל הים לשעבר וכיום חוקר במרכז בגין־סאדאת לאסטרטגיה באוניברסיטת בר אילן. "היא גם מהירה ומיידית יותר, אבל מאוד מאתגרת בכל הנוגע לדרך בה מונעים מגורמי טרור לעלות על הסיפון. עגינה בעזה או במצרים היא בעייתית ונושאת סיכון מצד אנשי חמאס או דאעש. מנגד, עגינה בישראל דורשת תיאום של הכנסת חולים פלסטינים למים הטריטוריאליים שלה.
"לכן, התרחיש הסביר ביותר עבור הצבאות הזרים הוא מעגן במרחק 20 מייל (32 ק"מ, א"ג) מהחוף, מחוץ למים הטריטוריאליים. אולם, הריחוק מכתיב גם קושי בהבאת חולים מהחוף". אפשרות אחרת שהוצעה היא מעגן באל־עריש שבמצרים, המרוחק כ־75 ק"מ מעזה - מרחק רב עוד יותר עבור הפצועים.
על מנת למזער את הסיכון מול ארגוני הטרור, צוותי בתי החולים צפויים לצמצם את הקריטריונים למאושפזים היכולים לעלות על הספינות. כך לדוגמה, לאפשר רק לילדים מגיל מסוים ומטה ובליווי הוריהם לעלות על הסיפון, וזאת רק לאחר בדיקה ביטחונית קפדנית שיכולה להיעשות בתמיכת מצרים רק לאחר מעבר דרך הגבול ברפיח, תוך הטסת החולים במסוקים למרפאות הצפות. אולם, המשמעות היא שמדובר בסיוע הומניטרי מצומצם עבור כמות חולים קטנה מאוד, ולא בפתרון שייתן מזור לאלפי המפונים משיפא ובתי החולים האחרים.
אילו סוגים של טיפולים ניתן לבצע על אוניות בתי החולים?
פרופ' נחמן אש, חבר סגל בכיר באוניברסיטת אריאל ולשעבר קצין רפואה ראשי ומנכ"ל משרד הבריאות, מסביר שצוותי הרפואה על גבי האוניות יעדיפו לטפל במקרים דחופים, כמו בפצועים שזקוקים למיטות אשפוז, ולא בכאלו שבהם הם יצטרכו להישאר על הסיפון לשם המשך טיפול. "יהיה קשה להשאיר על הספינה נפגעי ראש או פצועים קשה שדורשים אשפוז למשך זמן ארוך להמשך שיקום, וגם הדרך הארוכה אליה וממנה בחזרה לא תהיה פשוטה עבורם ".
לפיכך, אומר פרופ' אש, שכל ספינה שתגיע לאזור, תחייב את הצוות לתאם עם מצרים או עם מדינות אחרות את האפשרות להמשך האשפוז בבתי החולים המקומיים. "חשוב לא רק להבין איך מפנים את החולים לאונייה, אלא גם לאן מפנים אותם לאחר מכן", הוא אומר. מהלך כזה, יש לציין, יצמצם עוד יותר את מספרם של החולים שיכול לעלות לסיפונם של בתי החולים הצפים.
האם ארה"ב צפויה לשלוח סיוע דומה לאזור?
למרות המעורבות הימית האמריקאית הנרחבת באזור - שכוללת שתי נושאות מטוסים, יותר מעשר משחתות וסיירות וצוללת טילי־שיוט גדולה - שתי אוניות בתי החולים של ארה"ב הגדולות, קומפורט ומרסי, אינן מתכננות להגיע למזרח התיכון. מדובר באוניות בתי החולים הגדולות והמשוכללות ביותר בעולם. כל אחת מהספינות הללו נושאת אלף מיטות אשפוז, 12 חדרי ניתוח וחדרי טיפות נמרץ, ציוד רדיולוגי, מעבדות, בתי מרקחת, סורקי סי.טי, מפעלי חמצן ואפילו מרפאת שיניים. על פי הוושינגטון פוסט, המרסי עושה את דרכה למשימה באוקיאנוס השקט ואילו קומפורט עוגנת בנמל הבית שלה באלבמה לצורך שדרוג.
עם זאת, פורד, נושאת המטוסים החדשה ביותר של הצי האמריקאי המוצבת כעת ממול לחופי לבנון, כוללת אגף בית חולים על סיפונה ובו 41 מיטות אשפוז, מעבדה, חדר ניתוח, יחידת טיפול נמרץ בת שלושה חדרים, המופעלת על ידי 11 קציני רפואה ועוד 30 אנשי צוות.
האם לישראל יש בתי חולים צפים?
בישראל מעולם לא חשבו שיש צורך באוניות רפואיות, אלא הסתפקו בבתי חולים שדה הפרוסים בשטח, הקרובים יחסית לאזורי הלחימה. עם זאת, ספינות המלחמה מדגם סער 5 וסער 6 יכולות לשאת על סיפונן כמה עשרות חולים כל אחת, וחיל הים מתורגל באספקת צוותים המוקצים אליהם ממטה השייטת.
בשנת 2010 לדוגמה, לאחר רעידת האדמה בהאיטי, ישראל סייעה בפינוי פצועים לספינה האמריקאית קומפורט. תא"ל (במיל') פרופ' טריף בדר, מנהל המרכז הרפואי קפלן ובית החולים הרצפלד מקבוצת כללית, שניהל את המשלחת, אומר שצה"ל מסתמך בדרך כלל על נקודות שקרובות לאזור האסון, אך באופן יחסי לספינות: "קיים איזון בין סמיכות לאזור המלחמה ומצד שני בין הבטיחות הנדרשת לצוות הרפואי".