גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקבלנים או המדינה: מי יפצה את הרוכשים על איחורים במסירת הדירות

ברקע המלחמה והשבתת מחצית מאתרי הבנייה, הקבלנים צופים איחור של כחצי שנה לפחות במסירת דירות, וגם החלו לשלוח על כך עדכונים לרוכשים ● ההערכות: הנזק מגיע ליותר ממיליארד שקל, אולם במשרד האוצר הוחלט שהמדינה לא תשתתף בפיצוי על האיחורים ההמוניים

מי ישלם על האיחורים במסירת הדירות / צילום: Shutterstock
מי ישלם על האיחורים במסירת הדירות / צילום: Shutterstock

בניגוד למתווה שניסו לאחרונה לקדם במשרד השיכון, במשרד האוצר החליטו כי המדינה לא תשתתף במימון כלשהו של הפיצויים שנדרשים לשלם קבלנים לרוכשי דירות, בגין איחורים שייגרמו בשל מלחמת "חרבות ברזל".

הכלכלן הראשי: 30% מהדירות בבאר שבע נמכרו בהפסד ריאלי
לקנות דירה עם הון עצמי של 5% בלבד: היזמים מעדיפים לממן את הרוכשים ולא להוריד מחירים

בשבועות האחרונים פורסם כי משרד השיכון מגבש מתווה מיוחד, אשר יקבע כי המדינה תממן חלק מהפיצוי, אולם כעת נודע כי אינו מקודם. על פי גורמים בממשלה, באוצר טוענים כי קשה להוכיח שעיכובים נגרמו כתוצאה ישירה מהמלחמה, וההחלטה הרשמית היא שהמדינה לא תתערב בנושא ותותיר את הבעיה בידי הקבלנים. עם זאת, נעשים עדיין מאמצים "להחיות מחדש" את המתווה - אולי בישיבת קבינט הדיור הקרובה. בפן המשפטי, המדינה תוכל לנופף בקביעת שופט העליון משה לנדוי עוד בשנת 1979, לפיה "בענייני מלחמה ושלום הבלתי צפוי הוא לעולם בגדר הצפוי עבור אדם מישראל". במילים אחרות: מצב מלחמה לא נחשב בישראל כוח עליון.

נכון להיום, על פי נתונים של המדינה, כ־50% מאתרי הבנייה בישראל מושבתים מאז תחילת המלחמה, למעלה מארבעה חודשים. בחלוקה גיאוגרפית, כמעט 60% מהאתרים במחוזות ירושלים והדרום לא פועלים, 50% בצפון ו־41% בתל אביב והמרכז. מספר הדירות בבנייה פעילה עומד כיום על כ־170 אלף, כשמעל 100 אלף מתוכן כבר מכורות "על הנייר" - ולכן היקף הפיצויים הכולל צפוי להיות אדיר. בהנחה שמרנית ששכירות ממוצעת עומדת על 3,000 שקל, הפיצוי הכולל על 4 חודשים איחור כבר מגיע ל־1.2 מיליארד שקל, בתקופה שממילא רבים מהקבלנים והיזמים סוחבים הוצאות מימון לא מתוכננות, עקב קפיצת הריבית.

100 אלף פועלים חסרים

מלחמת "חרבות ברזל" יצרה סיטואציה יוצאת דופן, שבמסגרתה נגרעו בבת־אחת יותר ממאה אלף עובדים מענף הבנייה - בעיקר פלסטינים שאינם מורשים להיכנס לישראל כבר ארבעה חודשים ויותר (וגם עובדים זרים שנמלטו מישראל בתחילת המלחמה). במקביל, עובדים זרים שאמורים למלא את מקומם טרם הגיעו במספרים משמעותיים, חרף לא מעט הבטחות ממשלתיות.

בעקבות כך, מתריעים הקבלנים על עיכובים צפויים של חודשים: "כבר היום זמן האיחור הממוצע במסירת עבודות ודירות הוא של יותר משישה חודשים", אומר נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, "וכפי שנראה כרגע זה רחוק מהסוף".

לדבריו, "החלטת המדינה לעצור את כניסת העובדים הפלסטינים, לצד עצירת הבנייה בערים רבות בתחילת המלחמה והפסקת הבנייה לחלוטין באזורים רבים בדרום ובצפון מ־7 באוקטובר, וכמובן חוסר יכולתה ורשלנותה של המדינה בהבאה מיידית של עשרות אלפי עובדים זרים, יגרמו לאיחורים בהיקפים חסרי תקדים". כצפוי, בהתאחדות דורשים מהמדינה לממן את אותם נזקים, "בדיוק באופן שבו מפצה המדינה אזרחים שפרנסתם נפגעה בשל הלחימה ותושבי אזורים שפונו מבתיהם".

על פי הוראות חוק המכר, במקרה של איחור במסירת דירה הקבלן שמכר את הדירה מחויב לפצות את הרוכש בסכום מסוים אשר נגזר ממשך האיחור. תיקון 9 לחוק, שאושר באמצע 2022, קבע כי האחריות מוטלת על הקבלן בכל מקרה, "למעט אם האיחור בעטיו של מעשה או מחדל של הרוכש".

התיקון לחוק קבע מתווה מעודכן לפיצוי הרוכשים על איחורים: עבור חודש אחד של איחור, לא יינתן פיצוי; עבור כל חודש לאחר מכן, ועד ארבעה חודשי איחור - יינתן לרוכש פיצוי בגובה שכר הדירה הממוצע של דירה דומה; עבור איחור מהחודש החמישי ועד העשירי, יינתן על כל חודש פיצוי בגובה 125% מגובה שכר הדירה הממוצע של דירה דומה; עבור איחור מהחודש ה־11 והלאה - הפיצוי יהיה בגובה 150% משכר הדירה הממוצע של דירה דומה.

במקרה של איחור בן שישה חודשים, כפי שצופים הקבלנים, בתל אביב (שם שכר הדירה הממוצע לפי מדלן הוא 9,500 שקל בחודש), הקבלן יידרש לשלם לכל רוכש כ־52,000 שקל. על פרויקט בן 100 דירות חדשות, הוא יידרש לשלם פיצוי כולל של 5.2 מיליון שקל. בקריית גת, שם שכר הדירה הוא 3,600 שקל בחודש בממוצע, יידרש הקבלן לשלם 19,800 שקל לדירה, וכ־2 מיליון שקל בפרויקט בן 100 דירות. לא פחות חמור מצבם של קבלנים בפרויקטים של התחדשות עירונית (פינוי בינוי או תמ"א 38), שם כל עיכוב משמעו עוד כסף שנדרש היזם לשלם כשכר דירה לדיירים הוותיקים.

הודעות על עיכובים בלו"ז

בינתיים, החלו להישלח הודעות רשמיות מצד קבלנים ויזמים לרוכשים, על צפי לאיחור במסירת דירות. אחת החברות מציינת, כי "למצב הביטחוני השפעות לא מבוטלות על המשק בארץ, ובכלל זאת על חברתנו", וצופה "שיבושים ועיכובים בלוחות הזמנים בכלל הפרויקטים". חברה אחרת, המקדמת פרויקט תמ"א 38 בתל אביב, שלחה עדכון לדיירים כי "רבים מעובדי החברה, ספקיה ויועציה גויסו למילואים. אין ביכולתנו לעמוד על השלכות המלחמה האפשריות, לרבות אפשרות לעיכוב בלוחות הזמנים".

עו"ד דן הלפרט, המייצג בעלי דירות במאות פרויקטים של התחדשות עירונית, מציין כי המכתבים הללו הם "ניסיון של הקבלנים והיזמים לנקות את עצמם מאחריות. זו התנהלות לא הגונה, שאני לא מקבל אותה. לא כל איחור שיקרה בעתיד קשור למלחמה, גם אם היא תארך הרבה זמן. הם יצטרכו להוכיח זאת בבית המשפט".

טענות דומות משמיע עו"ד גיא יקותיאל, המדגיש כי "ישנם הרבה מקרים שבהם יזמים מנצלים את המצב כדי למתוח את לוחות הזמנים, בלי סיבה אמיתית. אם יזם שולח הודעה על איחור מסירה, הוא יצטרך להוכיח שנפגע, ושבאמת נגרם עיכוב משמעותי בקצב הבנייה ישירות בשל המלחמה".

הקבלנים יעתרו לעליון?

גם סביב הקורונה עלתה שאלת הפיצויים באיחורי מסירת דירות, שכן הסגרים הביאו לעיכובים מסוימים -גם אם ענף הבנייה עבד בתקופה זו בשיעור גבוה יחסית. באמצע 2020 הוצע על ידי שר הבינוי והשיכון דאז יעקב ליצמן מתווה שקובע כי 100 ימים נוספים על מועד האיחור הקבוע בחוק, לא ייחשבו כאיחור. המתווה לא אושר רשמית, אך פסיקה משפטית מ־2021 קיבעה את העיקרון הזה כאשר קבעה כי ארבעה חודשי איחור לא ייחשבו כאיחור.

מעבר לכך, כאמור, המציאות כיום שונה ממגפת הקורונה. גם בגלל ההשבתה לתקופה ארוכה בהרבה. וגם בגלל שהעליון כבר קבע כי מלחמה בישראל צריכה להילקח בחשבון במסגרת ניהול הסיכונים של עסקים ישראליים.

למרות כל זה, סביר שבסופו של דבר הנושא יגיע לבית המשפט - ודאי בעתירות פרטניות נגד קבלנים שלא מוכנים לשלם על איחורים, ואולי בעתירה עקרונית נגד המדינה, על כך שהיא לא משפה את הקבלנים על אותם איחורים. סרוגו מציין כי "ניאבק בכל החלטה שהתוצאה שלה תהיה גרירת קבלנים, רוכשי דירות, ומזמיני עבודה להליכים של שנים בבתי משפט".

"בשורה התחתונה", מזכיר הלפרט, "הדיירים הם הנפגעים העיקריים. הם הגורם החלש בסיפור, ועבורם כל איחור גורם לנזק משמעותי, גם כלכלי וגם בחיים השוטפים".

יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון: "מטרתנו הראשית הינה לשמור על הרציפות התפקודית של ענף הנדל"ן. גיבוש המתווה סביב איחורי המסירה לא ירד מהשולחן, אנו דנים באפשרויות עם גורמי הממשלה הרלוונטיים. בכוונתנו להציג בקבינט הדיור הקרוב מתווה שייתן מענה ויותאם למצב בשטח".

עוד כתבות

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

חדר להימלט אליו מהמסך / צילום: GEMINI-AI

חדר להימלט אליו: הטרנד שהסעיר את טיקטוק - ואז את מעצבי הבתים

קיר טיפוס, במת קריוקי, אוספים נדירים, פסנתר וינטג' ותא טלפון כמו של פעם ● מעצבי החדרים האנלוגיים יעשו הכול כדי שתרגישו שהחיים ללא מסכים טובים יותר, ואפילו הילדים שלכם ירצו לברוח לשם ● הביקוש להם גדל יותר ויותר ● איך תוכלו לעצב את ביתכם בהתאם?

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי טיול בדרום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות