גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקבלנים או המדינה: מי יפצה את הרוכשים על איחורים במסירת הדירות

ברקע המלחמה והשבתת מחצית מאתרי הבנייה, הקבלנים צופים איחור של כחצי שנה לפחות במסירת דירות, וגם החלו לשלוח על כך עדכונים לרוכשים ● ההערכות: הנזק מגיע ליותר ממיליארד שקל, אולם במשרד האוצר הוחלט שהמדינה לא תשתתף בפיצוי על האיחורים ההמוניים

מי ישלם על האיחורים במסירת הדירות / צילום: Shutterstock
מי ישלם על האיחורים במסירת הדירות / צילום: Shutterstock

בניגוד למתווה שניסו לאחרונה לקדם במשרד השיכון, במשרד האוצר החליטו כי המדינה לא תשתתף במימון כלשהו של הפיצויים שנדרשים לשלם קבלנים לרוכשי דירות, בגין איחורים שייגרמו בשל מלחמת "חרבות ברזל".

הכלכלן הראשי: 30% מהדירות בבאר שבע נמכרו בהפסד ריאלי
לקנות דירה עם הון עצמי של 5% בלבד: היזמים מעדיפים לממן את הרוכשים ולא להוריד מחירים

בשבועות האחרונים פורסם כי משרד השיכון מגבש מתווה מיוחד, אשר יקבע כי המדינה תממן חלק מהפיצוי, אולם כעת נודע כי אינו מקודם. על פי גורמים בממשלה, באוצר טוענים כי קשה להוכיח שעיכובים נגרמו כתוצאה ישירה מהמלחמה, וההחלטה הרשמית היא שהמדינה לא תתערב בנושא ותותיר את הבעיה בידי הקבלנים. עם זאת, נעשים עדיין מאמצים "להחיות מחדש" את המתווה - אולי בישיבת קבינט הדיור הקרובה. בפן המשפטי, המדינה תוכל לנופף בקביעת שופט העליון משה לנדוי עוד בשנת 1979, לפיה "בענייני מלחמה ושלום הבלתי צפוי הוא לעולם בגדר הצפוי עבור אדם מישראל". במילים אחרות: מצב מלחמה לא נחשב בישראל כוח עליון.

נכון להיום, על פי נתונים של המדינה, כ־50% מאתרי הבנייה בישראל מושבתים מאז תחילת המלחמה, למעלה מארבעה חודשים. בחלוקה גיאוגרפית, כמעט 60% מהאתרים במחוזות ירושלים והדרום לא פועלים, 50% בצפון ו־41% בתל אביב והמרכז. מספר הדירות בבנייה פעילה עומד כיום על כ־170 אלף, כשמעל 100 אלף מתוכן כבר מכורות "על הנייר" - ולכן היקף הפיצויים הכולל צפוי להיות אדיר. בהנחה שמרנית ששכירות ממוצעת עומדת על 3,000 שקל, הפיצוי הכולל על 4 חודשים איחור כבר מגיע ל־1.2 מיליארד שקל, בתקופה שממילא רבים מהקבלנים והיזמים סוחבים הוצאות מימון לא מתוכננות, עקב קפיצת הריבית.

100 אלף פועלים חסרים

מלחמת "חרבות ברזל" יצרה סיטואציה יוצאת דופן, שבמסגרתה נגרעו בבת־אחת יותר ממאה אלף עובדים מענף הבנייה - בעיקר פלסטינים שאינם מורשים להיכנס לישראל כבר ארבעה חודשים ויותר (וגם עובדים זרים שנמלטו מישראל בתחילת המלחמה). במקביל, עובדים זרים שאמורים למלא את מקומם טרם הגיעו במספרים משמעותיים, חרף לא מעט הבטחות ממשלתיות.

בעקבות כך, מתריעים הקבלנים על עיכובים צפויים של חודשים: "כבר היום זמן האיחור הממוצע במסירת עבודות ודירות הוא של יותר משישה חודשים", אומר נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, "וכפי שנראה כרגע זה רחוק מהסוף".

לדבריו, "החלטת המדינה לעצור את כניסת העובדים הפלסטינים, לצד עצירת הבנייה בערים רבות בתחילת המלחמה והפסקת הבנייה לחלוטין באזורים רבים בדרום ובצפון מ־7 באוקטובר, וכמובן חוסר יכולתה ורשלנותה של המדינה בהבאה מיידית של עשרות אלפי עובדים זרים, יגרמו לאיחורים בהיקפים חסרי תקדים". כצפוי, בהתאחדות דורשים מהמדינה לממן את אותם נזקים, "בדיוק באופן שבו מפצה המדינה אזרחים שפרנסתם נפגעה בשל הלחימה ותושבי אזורים שפונו מבתיהם".

על פי הוראות חוק המכר, במקרה של איחור במסירת דירה הקבלן שמכר את הדירה מחויב לפצות את הרוכש בסכום מסוים אשר נגזר ממשך האיחור. תיקון 9 לחוק, שאושר באמצע 2022, קבע כי האחריות מוטלת על הקבלן בכל מקרה, "למעט אם האיחור בעטיו של מעשה או מחדל של הרוכש".

התיקון לחוק קבע מתווה מעודכן לפיצוי הרוכשים על איחורים: עבור חודש אחד של איחור, לא יינתן פיצוי; עבור כל חודש לאחר מכן, ועד ארבעה חודשי איחור - יינתן לרוכש פיצוי בגובה שכר הדירה הממוצע של דירה דומה; עבור איחור מהחודש החמישי ועד העשירי, יינתן על כל חודש פיצוי בגובה 125% מגובה שכר הדירה הממוצע של דירה דומה; עבור איחור מהחודש ה־11 והלאה - הפיצוי יהיה בגובה 150% משכר הדירה הממוצע של דירה דומה.

במקרה של איחור בן שישה חודשים, כפי שצופים הקבלנים, בתל אביב (שם שכר הדירה הממוצע לפי מדלן הוא 9,500 שקל בחודש), הקבלן יידרש לשלם לכל רוכש כ־52,000 שקל. על פרויקט בן 100 דירות חדשות, הוא יידרש לשלם פיצוי כולל של 5.2 מיליון שקל. בקריית גת, שם שכר הדירה הוא 3,600 שקל בחודש בממוצע, יידרש הקבלן לשלם 19,800 שקל לדירה, וכ־2 מיליון שקל בפרויקט בן 100 דירות. לא פחות חמור מצבם של קבלנים בפרויקטים של התחדשות עירונית (פינוי בינוי או תמ"א 38), שם כל עיכוב משמעו עוד כסף שנדרש היזם לשלם כשכר דירה לדיירים הוותיקים.

הודעות על עיכובים בלו"ז

בינתיים, החלו להישלח הודעות רשמיות מצד קבלנים ויזמים לרוכשים, על צפי לאיחור במסירת דירות. אחת החברות מציינת, כי "למצב הביטחוני השפעות לא מבוטלות על המשק בארץ, ובכלל זאת על חברתנו", וצופה "שיבושים ועיכובים בלוחות הזמנים בכלל הפרויקטים". חברה אחרת, המקדמת פרויקט תמ"א 38 בתל אביב, שלחה עדכון לדיירים כי "רבים מעובדי החברה, ספקיה ויועציה גויסו למילואים. אין ביכולתנו לעמוד על השלכות המלחמה האפשריות, לרבות אפשרות לעיכוב בלוחות הזמנים".

עו"ד דן הלפרט, המייצג בעלי דירות במאות פרויקטים של התחדשות עירונית, מציין כי המכתבים הללו הם "ניסיון של הקבלנים והיזמים לנקות את עצמם מאחריות. זו התנהלות לא הגונה, שאני לא מקבל אותה. לא כל איחור שיקרה בעתיד קשור למלחמה, גם אם היא תארך הרבה זמן. הם יצטרכו להוכיח זאת בבית המשפט".

טענות דומות משמיע עו"ד גיא יקותיאל, המדגיש כי "ישנם הרבה מקרים שבהם יזמים מנצלים את המצב כדי למתוח את לוחות הזמנים, בלי סיבה אמיתית. אם יזם שולח הודעה על איחור מסירה, הוא יצטרך להוכיח שנפגע, ושבאמת נגרם עיכוב משמעותי בקצב הבנייה ישירות בשל המלחמה".

הקבלנים יעתרו לעליון?

גם סביב הקורונה עלתה שאלת הפיצויים באיחורי מסירת דירות, שכן הסגרים הביאו לעיכובים מסוימים -גם אם ענף הבנייה עבד בתקופה זו בשיעור גבוה יחסית. באמצע 2020 הוצע על ידי שר הבינוי והשיכון דאז יעקב ליצמן מתווה שקובע כי 100 ימים נוספים על מועד האיחור הקבוע בחוק, לא ייחשבו כאיחור. המתווה לא אושר רשמית, אך פסיקה משפטית מ־2021 קיבעה את העיקרון הזה כאשר קבעה כי ארבעה חודשי איחור לא ייחשבו כאיחור.

מעבר לכך, כאמור, המציאות כיום שונה ממגפת הקורונה. גם בגלל ההשבתה לתקופה ארוכה בהרבה. וגם בגלל שהעליון כבר קבע כי מלחמה בישראל צריכה להילקח בחשבון במסגרת ניהול הסיכונים של עסקים ישראליים.

למרות כל זה, סביר שבסופו של דבר הנושא יגיע לבית המשפט - ודאי בעתירות פרטניות נגד קבלנים שלא מוכנים לשלם על איחורים, ואולי בעתירה עקרונית נגד המדינה, על כך שהיא לא משפה את הקבלנים על אותם איחורים. סרוגו מציין כי "ניאבק בכל החלטה שהתוצאה שלה תהיה גרירת קבלנים, רוכשי דירות, ומזמיני עבודה להליכים של שנים בבתי משפט".

"בשורה התחתונה", מזכיר הלפרט, "הדיירים הם הנפגעים העיקריים. הם הגורם החלש בסיפור, ועבורם כל איחור גורם לנזק משמעותי, גם כלכלי וגם בחיים השוטפים".

יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון: "מטרתנו הראשית הינה לשמור על הרציפות התפקודית של ענף הנדל"ן. גיבוש המתווה סביב איחורי המסירה לא ירד מהשולחן, אנו דנים באפשרויות עם גורמי הממשלה הרלוונטיים. בכוונתנו להציג בקבינט הדיור הקרוב מתווה שייתן מענה ויותאם למצב בשטח".

עוד כתבות

לוח הטיסות בנתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברת תעופה נוספת החליטה לעכב את החזרה לישראל

רוב חברות התעופה החזירו את פעילותן לישראל מאז מתקפת הכטב"מים האיראנית, אך עדיין יש כמה חברות שבוחרות להשהות את חזרתן ● איזי ג'ט השהתה את פעילותה עד סוף העונה, אייר קנדה ואייר אינדיה האריכו את תוקף השהיית הטיסות לישראל. כעת יונייטד איירליינס מצטרפת אליהן

משרדי אמזון / צילום: Shutterstock

אמזון הכתה את צפי הרווח וההכנסות אבל מורידה תחזית; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות אמזוןעמדו על 143 מיליארד דולר, מעל הצפי ● הרווח למניה זינק ב-216% לעומת הרבעון המקביל ● החברה מצפה לצמיחה של 7%-11% ברבעון הבא, לעומת צפי של 12% ● המניה מזנקת בכ-4% במסחר המאוחר

מה הפיל את מטבע הביטקוין? / צילום: Shutterstock

צניחה של 22% מהשיא: מה הפיל את מטבע הביטקוין באפריל?

מספר אירועים טלטלו את מטבע הקריפטו הגדול בעולם בחודש אפריל ● התחממות האינפלציה בארה"ב, גזר הדין של מנכ"ל בייננס לשעבר ואירוע החצייה הן רק חלק מהם ● מה הוביל לנפילת מטבע הקריפטו הגדול, ומי עוד מושפע מכך?

גילעד אלטשולר / צילום: איל יצהר

שלושה מימושים גדולים: אלטשולר שחם בדרך לצמצם בחצי חשיפה למניות בישראל

באפריל הפסיק בית ההשקעות להיות בעל עניין בלאומי ובהפועלים, ומכר את מניות פוקס בכ–100 מיליון שקל ● כיום מתחלקות החזקותיו במניות ל–80% בחו"ל ו–20% בישראל, ובכוונתו להמשיך לממש, בעיקר נוכח האיום הגיאופוליטי ● גורמים בשוק: המכירה - גם בשל עזיבת הלקוחות

רחפן של חברת DJI הסינית / צילום: ap, Shizuo Kambayashi

אחרי טיקטוק, ארה"ב בדרך לחסום את פעילות ענקית הרחפנים הסינית

הצעת חוק חדשה קוראת לחסום את הגישה של חברת DJI הסינית לתשתיות התקשורת בארה"ב, מחשש לריגול ● הערכה: המהלך יקפיץ את מחירי הרחפנים בארה"ב, המשמשים בעיקר חקלאים

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית: התנהלות הממשלה בנושא גיוס החרדים - המשך הרפורמה המשפטית

בהרב-מיארה שלחה מכתב חריף למזכיר הממשלה, בו נכתב כי בהתנהלות בעניין גיוס בני הישיבות "יש משום המשך של הניסיון, שהוא חלק ממה שכונה 'הרפורמה המשפטית', להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה ולעקוף אותו" ● בתוך כך, היועמ"שית הגישה תשובה משלימה לבג"ץ בעניין חוק הגיוס, בה צוין כי במהלך דצמבר 2023 החלו במשרד הביטחון ובצה"ל בגיבוש תוכנית לגיוס בני החברה החרדית

שוטרים פורצים לבניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: ap, Cliff Owen

המשטרה משחררת את אוניברסיטת קולומביה, וטראמפ משחרר את לשונו

כיבוש קמפוס האוניברסיטה הניו יורקית בידי פרו–פלסטינים הסתיים, לאחר שבין המוחים התגלתה נוכחות של "מהפכנים מקצועיים" ● האלימות בקמפוסים תועיל לדונלד טראמפ, המוביל בסקר האחרון בהפרש ניכר, וחושף בגלוי את הבוז והטינה שלו כלפי ישראל וכלפי נתניהו

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: עומר וידר, כדיה לוי

התקדים של רשות התחרות: הציטוטים שסיבכו את אייל רביד, ומי עשויים להיות הבאים בתור?

שנתיים לאחר שנחשפה פרשת תיאום המחירים, רשות התחרות החליטה לזמן את אייל רביד, מנכ"ל ויקטורי, לשימוע לפני הגשת כתב אישום ● לראשונה ובאופן תקדימי, קמעונאי מועמד לדין על בסיס התבטאויות בתקשורת ● בשבועות הבאים צפויות להתקבל החלטות לגבי עוד בכירים

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

"חוק מסוכן שאין לאשרו": ארגוני סביבה ומחקר נגד חוק חבל התקומה

שורה של ארגונים הגישו הסתייגויות לחוק, וכולם מתנגדים לוועדת התכנון האזורית שאמורה לקום עבור החבל: "מגרש משחקים לממשלה" ● חדשות הנדל"ן

כך מתכננים באיראן "לחגוג" את מתקפת הטילים על ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: באיראן הכריזו שיום התקיפה על ישראל וה-7 באוקטובר יהיו ימי חג, בית הדין הבינלאומי דחה בקשה לעצור סיוע גרמני לישראל ומה יקרה אם אוניברסיטאות אמריקאיות יפסיקו להשקיע בחברות עם קשר ישראלי ● כותרות העיתונים בעולם 

חממת קנאביס / צילום: Shutterstock

הבשורה מאמריקה שהקפיצה את מניות הקנאביס, גם בת"א

ממשל ביידן הודיע כי הוא בוחן הקלות במגבלות על סם הקנאביס, ושלח את מניות החברות הגדולות בענף לזינוק של עשרות אחוזים בוול סטריט

סניף של שופרסל / צילום: Shutterstock

רגע אחרי הפסח: שופרסל שלחה לכמאה עובדים מכתבי פיטורים

לא מדובר בהפתעה מבחינת העובדים, שלא מעט מהם תיארו בתקופה האחרונה כי הם חוששים למשרותיהם ● רק אתמול הודיע המשנה למנכ"ל ניצן גולדברג על עזיבתו את החברה

אילוסטרציה: shutterstock

הירידות בשווקים באפריל חתכו את התשואות בגמל ובפנסיה. איזה מסלול מנייתי נפגע פחות?

על פי תחזית מיטב, בחודש אפריל נרשמו תשואות שליליות של 1.6% במסלולים הכלליים ו-3.2% במנייתיים • התחזקות הדולר מול השקל הביאה את מסלולי ה-S&P 500 לרדת ב-2.5% בלבד, כשהם עדיין מציגים תשואה של יותר מ-9% מתחילת השנה

יוסי אברהמי / צילום: איל יצהר

שוק ההנפקות חוזר? הקבלן יוסי אברהמי רוצה להנפיק ולגייס 200 מיליון שקל

אברהמי מבקש להנפיק את חברת הבנייה למגורים שהקים לפי שווי של מיליארד שקל לפני הכסף ● לחברה צבר של אלפי דירות לבנייה עתידית והון עצמי של כ-600 מיליון שקל ● במידה ותצליח, זו תהיה הנפקת הנדל"ן השלישית השנה

אילוסטרציה: shutterstock

התשואה באפריל נחתכה, אז למה מנהלי ההשקעות בטוחים שבקרוב שוק המניות ישוב לעלות?

החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי היכה באפיקי הגמל והפנסיה: באפריל נמחקה כשליש מהתשואה שהושגה ברבעון הראשון של השנה ● כלכלנים מסבירים כי החשש מהתפרצות מחודשת של האינפלציה מעיב על ביצועי שוק המניות, אבל מעריכים כי "לא תהיה מפולת"

מערכת טילי פטריוט / צילום: Reuters, Baz Ratner

אחרי למעלה מ-30 שנה: ישראל נפרדת ממערכת הנשק המיתולוגית. זו המחליפה

33 שנים מאז שהוטמעה בישראל, בחיל האוויר התחילו בתהליכי פרידה ממערכת הפטריוט, שהצליחה ליירט תשעה איומים במלחמה הנוכחית ● למה מפרישים אותה דווקא עכשיו, מה הבדלי המחירים למערכת המחליפה קלע דוד ואילו שכבות הגנה נוספות יש לישראל? ● גלובס עושה סדר

מימין: דני בריקמן, מנכ''ל החברה, ועמית צימרמן, סמנכ''ל המוצר / צילום: Ben Itzhaki – Photography

הכפיל את השווי ב-6 חודשים ומגייס עוד עובדים: הסטארט-אפ Oasis Security גייס 35 מיליון דולר

אואזיס סקיוריטי פיתח פלטפורמת הגנה בסייבר לזהויות לא אנושיות בארגונים ●  עד כה גייס אואזיס סכום כולל של כ-75 מיליון דולר

איורים: גיל ג'יבלי

הכירו את המנכ"ל שהרוויח השנה 50 מיליון דולר, במזומן

שמונה מנכ"לים ישראלים בחברות הנסחרות בוול סטריט קיבלו אשתקד תגמול של מעל 10 מיליון דולר ולעתים הרבה יותר ● מי המנכ"ל שקיבל כ־50 מיליון דולר במזומן, מדוע אחר העדיף לקבל הכול במניות, ולמה עלות העסקתו של אמנון שעשוע במובילאיי נחתכה דרמטית?

בצלאל סמוטריץ', הציונות הדתית / צילום: רפי קוץ

האם מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של ישראל בגלל המצב הגיאופוליטי?

שר האוצר טוען שהורדת דירוג האשראי נובעת מגאופוליטיקה. זו אחת הסיבות ● המשרוקית של גלובס

עבודות על הקו הירוק של הרכבת הקלה / צילום: בר לביא

הזרים נרתעים והמכרז להפעלת קווי הרכבת הקלה הבאים בסכנה

לאחר שנדחה מספר פעמים בגלל המלחמה, במשרדי הממשלה שוקלים לבטל את מכרז ההפעלה של הקווים הירוק והסגול, ולהעביר את המלאכה לזכייניות ההקמה ● הסיבה: חשש חברות בינלאומיות מאי־ודאות בישראל