גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קנצלר גרמניה שינה את הטון. האם ישראל תאבד את הידידה החשובה באירופה?

קנצלר גרמניה אולף שולץ התייצב בביקור רשמי לצד ישראל, אך שינה את הטונים מבעבר ● הוא הטיל ספק בתועלת הפעולה הצבאית ברפיח בשל ריבוי הרוגים פלסטינים, והזהיר מפני אסון הומניטרי ברצועה ● במקביל, מדינות באיחוד מקדמות החלטות אנטי-ישראליות

ראש הממשלה בנימין נתניהו וקנצלר גרמניה אולף שולץ בפגישתם היום / צילום: קובי גדעון - לע''מ
ראש הממשלה בנימין נתניהו וקנצלר גרמניה אולף שולץ בפגישתם היום / צילום: קובי גדעון - לע''מ

קנצלר גרמניה, אולף שולץ, אחד החברים האחרונים של ישראל באירופה בנקודת הזמן הנוכחית, ביקר ביום ראשון בישראל. זה היה ביקורו השני במהלך המלחמה בעזה. הקודם נערך עשרה ימים בלבד אחרי מתקפת הטרור של 7 באוקטובר, ושולץ המזועזע בגלוי התחייב אז לעמוד לצדה של ישראל כדי לסייע לה להגן על עצמה. חמישה חודשים לאחר מכן, הוא שב על התחייבות זו, אבל הטון של מנהיג גרמניה היה שונה. דגש הושם כעת על מספר הקורבנות "הגבוה מדי" בצד הפלסטיני בעזה ועל המצב ההומניטרי ברצועה. תהיות נוסחו בזהירות בנוגע לתוחלת של המבצע הצבאי הישראלי, במיוחד ערב פלישה אפשרית לרפיח. מאחורי דלתות סגורות, ניתן רק לשער, ייתכן שהדברים היו חריפים יותר.

המדינה שמצטרפת לציר הרשע של חמאס, רוסיה ואיראן
חרם הנשק על ישראל: המסלול העוקף של הולנד, הסכנה שאורבת באירופה

באופן פומבי, דברי הביקורת של שולץ היו עדינים, במיוחד בהשוואה להצהרות שזורמות ממחוקקים דמוקרטים ואפילו מנשיא ארה"ב בימים האחרונים. כמנהיג גרמניה, מדינה שהציבה בעשורים האחרונים את ביטחון ישראל כסיבת הקיום שלה, ובשל ההיסטוריה שלה, "מרווח המשחק" של הקנצלר מצומצם מאוד. "אין לי מקום אחר חוץ מלצדה של ישראל", אמר אתמול. לפיכך, את ההצהרה לתקשורת שלו, שנשא לצד ראש הממשלה בנימין נתניהו, פתח שולץ בצורך הדחוף בהשבת החטופים הישראלים, באזכור קורבנות התקפת הטרור של חמאס "שלא נשכח לעולם" ובחזרה על תמיכת גרמניה ב"זכותה של ישראל להגן על עצמה".

"אולי יש דרכים אחרות להשיג את המטרות"

בתוך ארצו, כבר גוברים הקולות שמתרעמים על מה שהם מכנים "הצ'ק הפתוח" ששולץ והממשל הגרמני כולו העניק לישראל במלחמה בעזה. גוברות הטרוניות על התמיכה הפוליטית הרחבה במוסדות האיחוד האירופי ששיתקה ביקורת על ישראל, על ההתייצבות החד-משמעית לצד ישראל בהאג, על העברת נשק ותחמושת אפילו בזמן מלחמה ועל ניהול מה שיכולה להיחשב כמדיניות הפרו-ישראלית ביותר של ממשל גרמני עד כה. בתוך גרמניה, המבקרים מצביעים על כך שניקרגואה תובעת כעת את המדינה בבית הדין לצדק על תמיכתה בישראל, וטוענים כי יחסי גרמניה עם מדינות ערב "נהרסו מן היסוד".

זהו הרקע לביקור הבזק של הקנצלר בישראל, אך למי שקיווה שהוא יבטל את הצ'ק נכונה אכזבה. אם כבר, הקנצלר הגרמני ניסה להבהיר בעדינות שהתוקף שלו מוגבל. "בחמשת החודשים של המבצע הצבאי הישראלי מספר הקורבנות האזרחיים הפך לגבוה מאוד", אמר שולץ, "חלק יגידו שהרבה יותר מדי גבוה". את הדברים הוא אמר באנגלית, במה שהיה ככל הנראה ההצהרה הרשמית הראשונה של קנצלר גרמני בשפה זו במפגש בילטרלי שכזה. הסאבטקסט היה ברור: שולץ חורג מהפרוטוקול ומעוניין לדבר היישר אל הציבור הישראלי, במיוחד במשפטים שייצרמו לו. "אנחנו לא יכולים לעמוד מנגד ולהסתכן בכך שפלסטינים יסבלו מרעב", היה אחד מהם. "ככל שהמלחמה נמשכת וככל שמספר הקורבנות האזרחיים מטפס, עולה השאלה: לא משנה עד כמה חשובה המטרה, האם היא יכולה להצדיק מחירים כה כבדים?" תהה שולץ באופן פומבי. "אולי יש דרכים אחרות להשיג את המטרות שלכם?" הוסיף.

למעשה, היכן ששולץ הסתפק בסימני שאלה, מנהיגים אירופיים אחרים כבר הציבו סימני קריאה. בחודשים האחרונים, בצל העובדה כי המלחמה הישראלית לא הצליחה בינתיים להכריע את חמאס ולחלץ את החטופים, והיא נמשכת תוך כדי גביית קורבנות אזרחיים רבים וחשש למשבר רעב ומשבר הומניטרי, נשחקה עד דק התמיכה שאתה ישראל יצאה למלחמה. חמישה חודשים של תמונות זוועה מעזה, בליבוי גינויים של הארגונים הבינלאומיים, עשו את שלהם. כל שבוע שעובר מחריף את המצב, ומתנגדי ישראל ממשיכים בשלל פעילויות ברחוב, במרחב המשפטי וגם הציבורי כדי לנסות ולהפעיל לחץ על הפוליטיקאים.

מנהיגי אירופה מגנים ואף מציעים אמברגו

מנהיג צרפת מקרון אולי היה הראשון להתהפך, אבל רבים באו אחריו. ראש ממשלת פינלנד אמר כי ישראל "עברה את הגבול" ומנהלת כעת מלחמת חורמה, במקום להגן על עצמה. בריטניה הצטרפה למבקרים החריפים ביותר של המצב ההומניטרי בעזה, ושר החוץ החדש שלה דיוויד קמרון לא מחמיץ הזדמנות לגנות את ישראל על האחריות למצב, כולל תגובה אוהדת לתחקיר חצי אפוי של רשת BBC על טענות של אנשי צוות רפואי לאלימות נגדם מצד הצבא הישראלי.

גם מנהיגי המדינות הקטנות יותר באירופה מחריפים את הטון. ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו האשים את ישראל בשבוע האחרון ב"שימוש בהרעבת האוכלוסייה כבטקטיקה" ואמר כי הדבר "אינו מתקבל על הדעת". הפרלמנט הספרדי הצביע בשבוע שעבר בעד אמברגו נשק מקיף על ישראל, וראש הממשלה פדרו סנצ'ז הכריז כי ימליץ לפרלמנט בקרוב להכיר במדינה פלסטינית באופן חד-צדדי. גם האחראי בנציבות האירופית על יחסי החוץ והביטחון, ג'וספ בורל, אמר השבוע כי "ישראל משתמשת ברעב כבכלי מלחמה, והיא גורמת לו".

מחנה הידידים של ישראל באירופה הולך ומצטמצם, ומחנה המבקרים שלה הולך וגדל. ביום שני, למשל, התכנסה מועצת שרי החוץ של האיחוד האירופי כדי לדון בדרישה אירית-ספרדית משותפת לבחון את השהיית הסכמי האסוציאציה עם ישראל. זהו צעד השקול לפיצוץ "נשק גרעיני" ביחסי ישראל-האיחוד האירופי. הכינוס התקיים כדי "לבחון" אם ישראל מפרה את התחייבותה לקיים את החוק הבינלאומי שמעוגנת בהסכמים בין האיחוד לישראל. לא צפויות השלכות מיידיות, אך עצם הדיון הוא הישג לציר הפרו-פלסטיני באיחוד, שמנסה כעת לשים את רוב תשומת-הלב על מניעת פעולה ישראלית ברפיח ועל הזרמת ציוד הומניטרי לעזה.

הסדק ביחסים עלול להפוך למשבר

אירופה אינה הכוח המשפיע ביותר על המזרח התיכון, או בעלת המינוף הרב ביותר על ישראל, אבל היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של ישראל וחלק מהגוש המערבי-דמוקרטי הרואה בה אחת משלו. הלגיטימציה שלה לישראל משמעותית, והתמיכה הגרמנית קריטית ברמה האירופית. לולא היתה קיימת, דעת הקהל ביבשת כבר הייתה מושפעת קשות ממיני החלטות וגינויים בפרלמנט האירופי, בנציבות האירופי ובפורומים אחרים, במנעד שמהאירוויזיון ועד לאמברגו נשק.

שולץ בביקורו השבוע לא איים להפסיק את התמיכה, לפחות באופן פומבי. אבל הספק שהביע באופי המלחמה הישראלית, גם אם לא בצדקתה, יוצר סדק ביחסים בין הממשלות, שיכול להיתרגם למשבר מתגלגל עם היבשת כולה.

עוד כתבות

מארק בניוף, מנכ''ל סיילספורס / צילום: ap, Markus Schreiber

מעל 1,400 עובדי סיילספורס במכתב נגד סוכנות ההגירה האמריקאית

עובדי סיילספורס דורשים מהמנכ"ל מארק בניוף לבטל את כל הקשרים העסקיים הפוטנציאליים עם ICE, לאחר שהתבדח על נוכחות סוכניה בכנס החברה בלאס וגאס ● מחאת העובדים מתפרצת בנקודת זמן רגישה עבור ענקית התוכנה, שמנייתה איבדה כ-27% מתחילת 2026

מערכות הארופ ומיני הרפי של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

המל"ט הישראלי שהועתק בארמניה, ועורר זעם בקווקז

ארמניה הציגה לאחרונה מל"ט מקומי שמזכיר חיצונית את "הארופ" מתוצרת התעשייה האווירית ● הצעד עורר זעם באזרבייג'ן, שמשתמשת בנשק הישראלי המתאפיין בדיוק רב ● האם הידע זלג?

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד Wiz

כך התכווץ האקזיט הגדול בתולדות ישראל בכמעט 20 מיליארד שקל

האישור המיוחל מהאיחוד האירופי הגיע, ועסקת הענק לרכישת וויז על ידי גוגל מתקרבת לקו הסיום ● מאז ההכרזה הראשונה על העסקה התחזק השקל דרמטית, והכנסות המדינה ובעלי המניות בישראל יתכווצו ● וגם: איך התחמקה גוגל מהרדאר הבריטי

הבורסה בטוקיו, יפן / צילום: Shutterstock, Ned Snowman

מגמה מעורבת באסיה; הניקיי חצה לראשונה את רף ה-58 אלף נקודות

בורסת טוקיו עשתה היסטוריה, שם נמשך הראלי שהחל עם ניצחונה של הנשיאה סנאה טקאיצ'י בבחירות במדינה ● וול סטריט ננעלה אתמול בירידות קלות, לאחר שדוח תעסוקה חזק מן הצפוי הרחיק את הורדת הריבית הקרובה של הפד ● מחירי הנפט קפצו אתמול על רקע המתיחות בין איראן וארה"ב ● מחיר הביטקוין נע סביב 67 אלף דולר

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר / צילום: ענבל מרמרי

מכירות שיא, צמיחה משמעותית ברווחיות: טאואר מסכמת את שנת 2025

הכנסות יצרנית השבבים צמחו השנה בכ-9%, והגיעו לרמה של 1.57 מיליארד דולר ● במבט קדימה טאואר מעדכנת על הרחבת תוכנית ההוצאות ההוניות שלה ב-270 מיליון דולר ● לפ"י המנכ"ל ראסל אלוונגר, הרחבה זו תגדיל את כושר הייצור פי חמישה

חדר כושר / אילוסטרציה: Shutterstock

מחלוקת של מיליונים על ארנונה הסתיימה בתבוסה לעיריית תל אביב

חדר הכושר נסגר והפך למחסן, עיריית ת"א המשיכה לדרוש ארנונה של עסק ● ביהמ"ש נאלץ להתערב במחלוקת בין בעלת הנכס לבין העירייה, שבעצמה הורתה על הפסקת הפעילות של חדר הכושר - אך דרשה ממנו להמשיך לשלם ארנונה לפי תעריף גבוה יותר

מארק צוקרברג / צילום: ap, Jeff Chiu

המיליארדרים מקליפורניה נוהרים: גם צוקרברג רוכש בית בפלורידה

דרום פלורידה מושכת יותר ויותר מיליארדרים מקליפורניה, שרוצים להימנע מהמס החדש שמיועד לבעלי הון ● בין המצטרפים האחרונים לגל: מארק צוקרברג ופריסילה צ’אן, שרוכשים אחוזה יוקרתית באינדיאן קריק, שם כבר מתגוררים גם ג’ף בזוס וטום בריידי

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה שלילית בתל אביב; מדד הביטוחניות נפל, מניית הבורסה זינקה

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.8% ● הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים ● ירידות חדות במניות התוכנה ● הראל: צופים ירידה במדד המחירים שיתפרסם בראשון וירידה בגירעון בחודשים הקרובים ● דריכות בוול סטריט לקראת דוח התעסוקה אחה"צ ● בג'יי.פי מורגן מעריכים כי מניות חברות התוכנה יתאוששו ● בנק אוף אמריקה מזהיר: כך הפך שוק המניות לאיום המרכזי על שוק האג"ח

דולר שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

"הרעשה ארטילרית": הדולר צונח, עד לאן הוא יכול להגיע?

הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים, ונראה שהתחתית עוד רחוקה ● איילון ביטוח ופיננסים: "יש פה סוג של 'הרעשה ארטילרית' על הדולר מכל הוורטיקלים במקביל. יכול להגיע מתחת לשלושה שקלים לדולר" ● מיטב: מהלך ההתחזקות של השקל הובל ע"י המשקיעים המוסדיים המקומיים ● ובעולם, הסיפור של הפרשי הריביות חוזר לשולחן

ניסוי ב''קלע דוד'' / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

משרד הביטחון ורפאל השלימו בהצלחה סדרת ניסויים במערכת "קלע דוד"

מערכת ההגנה האווירית "קלע דוד" נועדה ליירט איומים שונים - בהם רקטות, טילים, טילי שיוט, כלי טיס ומל"טים ● הצלחת הניסויים מהווה קפיצת דרך טכנולוגית ומבצעית בשדרוג המערכת, שהוכיחה במהלך המלחמה יכולות ביצוע גבוהות

יו''ר מטה התכנון, עו''ד שלומי הייזלר / צילום: לע''מ

ברקע העימות עם האוצר: בית חולים הדסה מצרף את מנכ"ל המשרד הקודם

בית החולים הודיע על מינוי שלומי הייזלר לחבר דירקטוריון, לאחר שבשבועות האחרונים החריפו העימותים בין ביה"ח שבירושלים למשרד האוצר ● בכיר בהדסה מודה שהמאבק מול אגף תקציבים ו"מחלוקת על חוב של המדינה להדסה של יותר מ־800 מיליון שקל", היו ברקע

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות קלות, בעקבות דוח התעסוקה; מניות התוכנה ירדו

הנאסד"ק ירד בכ-0.2% ● דוח התעסוקה החזק מן הצפוי מרחיק את הורדת הריבית הבאה של הפדרל ריזרב ● תשואות האג"ח הממשלתיות טיפסו ● מניית קורנית זינקה בכ-20% לאחר הדוחות ● מחירי הנפט עלו על רקע המתיחות בין ארה"ב לאיראן ● הביטקוין ירד ונסחר סביב 67 אלף דולר

בוונצואלה מכחישים: לא הסכמנו לשלוח נפט לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ממשלת ונצואלה "מכחישה באופן מוחלט" את הדיווחים שאישרה משלוח נפט לישראל, באינדונזיה דנים בכמות החיילים שישלחו לכוח השלום בעזה, וביקור הנשיא הרצוג באוסטרליה הוביל להפגנות נגד ישראל • כותרות העיתונים בעולם

המבצע של חברת שלום את נתן / צילום:  צילום מסך

"שלמו בעוד שנתיים": הפרויקט בקריית אונו שמציע דחיית תשלום למשך 24 חודשים

המבצע של חברת "שלום את נתן" מציע דירות אחרונות לקראת אכלוס במיקום טוב, אבל יש באזור מבצעים עם תנאי תשלום טובים יותר ● מאחורי המבצעים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

מרוץ ה-AI הופך להימור הגדול בתולדות הטכנולוגיה: מי ישלם את החשבון?

ענקיות הטכנולוגיה ישקיעו השנה כ-660 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ● הסכום הגבוה מאתגר אפילו את יצרניות המזומנים הגדולות בעולם ● מהו הפתרון המתפתח במחשכים, ומדוע הוא מזכיר את כשלי הסאב-פריים ● וגם: באילו מניות לשקול להשקיע, ומאילו להיזהר?

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

כך מתכננת אל על להילחם בקנס הענק שהוטל עליה

אחרי שרשות התחרות הודיעה כי תשקול לקנוס את החברה ב-121 מיליון שקל בגין הזינוק במחירים במלחמה, באל על ינסו לשכנע בשימוע כי המחירים עלו באופן מתון - לעתים מסיבות שלא בשליטתם ● אך הקנס כבר נותן רוח גבית לתביעות ענק מצד לקוחות

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

מפץ בבורסה בתל אביב: הענקית שעושה עלייה מוול סטריט

פאלו אלטו הודיעה על השלמת רכישת סייברארק ורישום מניותיה למסחר בת"א ● תהיה הגדולה ביותר הנסחרת בבורסה המקומית במונחי שווי שוק ● בעקבות הפרסום, מניית הבורסה לניירות ערך מזנקת בכ-10%

משה מזרחי, מייסד ומנכ''ל אינמוד / צילום: איל יצהר

תוצאות מעורבות לאינמוד רגע לפני מכירתה האפשרית

ההכנסות הרבעוניות של אינמוד עלו, אך הרווח ירד, וכך גם ההכנסות השנתיות ● המנכ"ל משה מזרחי התייחס בשיחת הוועידה לאחת מההצעות האסטרטגיות, של קרן סטיל ואמר: "אנחנו לא מבינים מדוע הם פרסמו זאת לעיתונות, אבל הכול אפשרי באמריקה"

יגאל דמרי, בעלי י.ח דמרי / צילום: אייל פישר

דרמה בתחתית: מי החברות שיפסידו מכניסת פאלו אלטו

נכון להיום, חברת הנדל"ן דמרי נמצאת בדרך הבטוחה החוצה מהמדד שכן היא במקום ה-46 בבורסה ● אלא שבנוסף אליה עלולה לצאת עוד חברה, שכן חברת הנדל"ן המניב והדאטה סנטרים מגה אור מתמקמת בימים אלה בתוך 30 הגדולות, מה שמקנה גם לה כרטיס כניסה לת"א 35

ביל אקמן / צילום: Reuters, Richard Brian

"המניה בדיסקאונט חריג": ביל אקמן חושף השקעה חדשה

ב-CNBC דיווחו כי מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור חשף שהוא בעל החזקה במניית מטא, השקולה ל-10% מההון של הקרן, נכון לסוף 2025 ● במצגת המשקיעים של הקרן, צוין כי "מחיר המניה אינו משקף מספיק את פוטנציאל האפסייד של החברה לטווח ארוך בתחום ה-AI"