סמארט #1 / צילום: יח''צ
ברבעון הראשון של השנה המשיכה פלישת כלי הרכב החשמליים מסין במלוא המרץ. שיעור החדירה החשמלי בין ינואר למרץ עמד על 25% מכלל המכירות, ומתוכם יותר מ־70% יוצרו בסין. אלה הנתונים הגבוהים ביותר מבין השווקים המפותחים במערב.
● חוזה מפתיע לחברה ביטחונית מישראל, והמגבלה שהוסרה מ-F-35
● הקוריאנים משיבים תחרות: אלה דגמי קיה ויונדאי שבדרך לישראל
החדירה המואצת משנה באופן יסודי את המוסכמות הוותיקות בשוק המקומי; הרגישות המסורתית של הצרכנים כלפי ארץ ייצור הרכב ושם המותג פחתה, הלקוחות מתרגלים לאבזור בשיטת "הכל כלול" וגם היחס בין מחירי הרכב לבין ההספק והביצועים משתנה במהירות.
עד לפני כמה שנה מי שרצה רכב חדש עם הספק של יותר מ־300 כוחות סוס ותאוצה מאפס ל־100 קמ"ש בפחות מ־6 שניות, למשל, היה חייב לבחור בין קומץ מכוניות "ספורטיביות", לרוב של מותגי פרמיום, במחירים טיפוסיים של 300 אלף שקל והלאה. אבל אז הגיעו החשמליות הסיניות, בהובלת טסלה 3, וכל הפנטזיות על "ביצועים קיצוניים במחיר נגיש" התממשו.
קחו למשל את גרסת הביצועים "בראבוס" של הסמארט #1 החשמלית מבית ג'ילי הסינית ומרצדס. לא מזמן לקחנו למבחן את הגרסה החד־מנועית הרגילה שלה, עם 272 כ"ס, שלא היה חסר לה שום דבר בסעיף התאוצה. אבל אחותה הפרועה בראבוס כבר מצוידת בשני מנועים עם הספק של לא פחות מ־428 כ"ס ותאוצה מאפס ל־100 קמ"ש ב־3.9 שניות, וכל זה במחיר של 240 אלף שקל.
עיצוב חיצוני
חיצונית, גרסת הבראבוס מצליחה להסוות היטב את פוטנציאל הביצועים שלה. היא מאמצת את העיצוב העירוני הרך והידידותי של אחותה הרגילה, למעט צביעה קצת שונה עם פסים אדומים מודגשים, צמד פתחים אופקיים דמויי נחיריים על מכסה המנוע, יחידת פגוש/גריל מעט יותר עמוקה מלפנים, חישוקי 19 בעיצוב ייחודי לדגם ועוד כמה פרטים קוסמטיים מינוריים.
פרט לכך היא מציגה את אותן פרופורציות רחבות־גבוהות ומזכירה יותר רכב סופר־מיני, שממדיו תפחו, מאשר קרוס־אובר או מכונית ספורטיבית. העיצוב התמים הזה יוצר סיטואציות משעשעות במיוחד כאשר הבראבוס עוקפת או מותירה מאחור ברמזור מכוניות ביצועים מוחצנות ויקרות עם מנועי בנזין.
פנים הרכב
תא הנוסעים של הבראבוס משדרג את תחושת הפרמיום של הסמארט "הרגילה" עם פריטי פרמיום כמו ריפוד שמשלב אלקנטרה, עיטורים ממותגים על משענות הראש, דיפוני פלסטיק באיכות גבוהה יותר, גלגל הגה ספורטיבי עטוי אלקנטרה, דוושות מצופות מתכת, מערכת קול משודרגת, תאורת פנים עשירה יותר ועוד.
תנוחת הישיבה גבוהה יחסית, המושבים הקדמיים מרווחים ותומכים היטב, והיושבים מאחור נהנים מחופש תנועה תודות למרחב רגליים וראש מכובד. עם זאת, בדגם הבראבוס שמענו תלונות מנוסעים על כך שהמושב האחורי שטוח מדי, ולא מספק את התמיכה הנדרשת בפניות מהירות. זו תלונה די מובנת בהתחשב בביצועים. כמו בגרסה הרגילה, רמת הגימור גבוהה ובידוד הרעשים במהירויות גבוהות הוא מהטובים בפלח. את הבראבוס לקחנו למבחן במזג אוויר חם יותר - וכצפוי גג הזכוכית הגדול תורם לא מעט להתחממות התא ומאתגר את מערכת האקלים.
מנוע
הדבר הראשון שמבחינים בו עם היציאה לדרך הוא צליל המנוע, שמזכיר רכב בנזין ספורטיבי עתיר ביצועים. לא מדובר כמובן בצליל אמיתי, שמקורו במנוע בעירה פנימית ובמפלטים, אלא בצליל מנוע "וירטואלי" שמושמע דרך הרמקולים ברכב באופן שמסונכרן עם התאוצה. זה גימיק חביב, שמפיג את החד־גוניות החרישית של כלי רכב חשמליים, אבל לנו הוא הזכיר קצת המבורגרים מתחליפי בשר. כלומר חיקוי, שנועד להעניק פיצוי פסיכולוגי למי שהפסיק לצרוך את "הדבר האמיתי" מטעמי מצפון אבל מאוד מתגעגע אליו.
האמת היא, שלא באמת צריך צליל רקע כדי לייצר דרמה ברכב הזה. צריך רק לבחור במצב "בראבוס" או במצב ספורט פלוס בבורר מצבי התכנות ולתת הדיפה לדוושת התאוצה. כל לחיצה קלה יוצרת נחשול של מומנט, שמזכיר קצת גלישה על גל ענק, והספרות על מד המהירות מתחילות להתחלף בקצב של מכונת הימורים בקזינו. ההבדל הוא, שכאן ההימור הוא על רישיון הנהיגה.
התחושה כולה די מזכירה סימולציית מחשב, והתזכורת היחידה שאכן מדובר במציאות, היא הגב שנדבק למושב והקולות החנוקים שמשמיעים הנוסעים מאחור בכל פעם שהרכב מאיץ.
במצבי התכנות הרגועים, ההספק והמומנט נחתכים מיידית, תגובת הדוושה הופכת להיות עצלה והרכב מקבל אופי "משפחתי" רגוע וידידותי. הרכב עושה שימוש באותה סוללה בקיבולת של 66 קילוואט של גרסת הבסיס, אולם המשקל העודף מקצץ את הטווח לכ־400 קילומטר. המשמעות היא טווח ריאלי של כ־300־325 ק"מ בנסיעה בתנאי מזג אוויר ישראלים. פשרה שצריך לקחת בחשבון מראש.
על הכביש
לטענת מרצדס גם כיול השלדה של הגרסה בוצע בסיוע סדנת "בראבוס" המהוללת, שבימים כתיקונים מייצרת גרסאות ביצועים קיצוניות ומושחזות למיליונרים, שלא מסתפקים בגרסאות הספורט "הרגילות" של החברה. אפשר להבחין במגע הזה בהיגוי למשל, שהוא הרבה יותר כבד ומהיר מזה של הגרסה הרגילה ובכיול קצת יותר נוקשה של המתלים, שנועד להתמודד עם תוספת הכוח, המומנט והביצועים.
אבל עם כל הכבוד למהנדסים הגרמנים יש גבול לרמת הדיוק הדינאמי שניתן להפיק ממכונית חשמלית קצרה וגבוהה, ששוקלת 1.9 טון ומתאפיינת בחלוקת משקל לא שגרתית. ההיזון החוזר מההגה הוא עדיין לא חד בדרגה של מכוניות ספורט־בנזין רציניות, ולמרות שתחת עומס יש תחושה ראשונית שהגלגלים האחוריים משחררים קצת אחיזה, אל תצפו לאיזה "דריפטינג" כוחני. המטרה העליונה כאן היא מתן תחושה בטוחה לנהגים ממוצעים, ואת זה המכונית עושה ברוב המקרים. היא נכנסת לפניות בצורה מדויקת ומהירה יותר מרוב החשמליות בפלח, שומרת על נטיית גוף מבוקרת ומספקת יציבות כיוונית טובה במהירויות גבוהות. כלומר, אפשר ליהנות בנהיגה מהרכב הזה - רק צריך להתאים ציפיות וללמוד מגבלות. למרות הכיול הנוקשה יותר של המתלים זה עדיין רכב נוח, שמותאם היטב לכבישים המחורצים והמשובשים של ישראל.
מחיר
הסמארט #1 כבר הספיקה להתייקר מאז שנחתה בארץ בתחילת השנה. גרסת הבראבוס עולה כיום 240 אלף שקל, שהם כ־30 אלף יותר מהגרסה החד־מנועית. זה עדיין מחיר נגיש, אם כי כבר לא מחיר מציאה כפי שהיה בעת שהושק המלאי הראשון (210 אלף שקלים), שנחטף במהירות מסחררת. מצד שני, אם תרצו לקבל הספק וביצועים דומים ברכב מבית מרצדס עם מנוע בנזין, קרוב וודאי שהתחנה הראשונה שלכם, מלמטה, תהיה מרצדס A450 AMG הקומפקטית, שעולה לא פחות מ־680 אלף שקל. אז תעשו את החישוב לבד.
חלק מהמתחרות
זיקר X הנעה כפולה
205 אלף שקל עולה הגרסה כפולת המנועים של הזיקר X, שחולקת עם הסמארט את הפלטפורמה החשמלית. התאוצה ל־100 קמ"ש אורכת 3.8 שניות אך הכיול פחות ספורטיבי
מיני קאונטרימן ALL4
בהמשך השנה תגיע אלינו המיני "קאונטרימן" החשמלית. בגרסה החזקה שני מנועים מייצרים 318 כ"ס ומאיצים את המכונית ל־100 ב-5.6 שניות. המחיר בגרמניה מקביל לבראבוס
