גירעון או עודף הממשלה הנקרא גם גירעון תקציבי, מייצג את ההפרש בין ההוצאות הממשלה להכנסותיה. במקרה וההכנסות עולות על ההוצאות התוצאה תהיה של עודף תקציבי. נהוג להתייחס לגירעון התקציבי מפעילות מקומית בלבד לעומת הגירעון שכולל גם הוצאות בחו"ל של הממשלה. כמו כן, נהוג להבדיל בין גירעון ללא האשראי שהממשלה מעניקה לעומת גירעון שכולל סכום זה. מקובל להשוות את היקף הגירעון לגודל התקציב כולו, או לגודל התוצר המקומי הגלמי של כל מדינה. בשנים האחרונות נקבע מעין תקן של מדיניות פיסקלית אשר קובע, כי גירעון הממשלה לא יעלה על 3% מהתוצר. כלל זה אומץ גם על ידי ממשלות ישראל. בעקבות המשבר הכלכלי שפרץ בשנת 2007 והירידה בגביית מסים בעולם כולו, נפרצה מגבלה זו והגירעון עלה מעל לאותו תקן. בישראל אסור לממשלה על פי חוק להדפיס כסף כדי לשלם עבור הגירעון, ולכן היא נאלצת למכור אגרות חוב ממשלתיות לציבור. כלומר, הממשלה מלווה כסף מהציבור כדי לשלם עבור הגירעון.