מרבית ההתפלה המודרנית נעשית באזורים בהם זמינות המים המתוקים היא מוגבלת. יתרונות ההתפלה הם רבים - כמות המים בים היא כמעט אינסופית, והמים המיוצרים במתקן ההתפלה, מסופקים באופן קבוע ואינם מושפעים מבצורת. מנקודת מבט סביבתית, התפלה עדיפה על שימוש במי תהום או במי נגר לשימוש אנושי והם אינם מכילים זיהומים. אולם גם להתפלה יש חסרונות - רוב מפעלי ההתפלה מייצרים מלח בריכוז גבוה, מה שעלול לפגוע בבעלי חיים ובצמחייה הימית. כמו כן, מתקני ההתפלה הם צרכני אנרגיה גדולים, והטענה היא שהאנרגיה הנדרשת להפעלתם גורמת לזיהום אוויר ופליטה מוגברת של גזי חממה. בישראל 3 מפעלים מרכזיים להתפלת מי ים: באילת, באשקלון ובפלמחים, כאשר המדינה מתכננת להקים עד שנת 2012 מתקנים נוספים בחדרה, ראשון לציון ובאשדוד, שיספקו יחד 300 מלמ"ק בשנה. כיום מפיקים שני המתקנים באשקלון ובקיבוץ פלמחים כ-135 מלמ"ק בשנה.