יואב קרני

כלכלן רפובליקאי בכיר מזהיר שההתאוששות בארה״ב מתקרבת אל קיצה ועלולה להפוך למיתון "אם הממשלה לא תיזהר" • טראמפ אינו נזהר. הוא מסרב להכחיש ידיעה, שהוא שוקל להדיח את נגיד הבנק המרכזי • אבל מצד שני הוא משמח את הבורסה בהודעה שייפגש עם נשיא סין לדבר על סחר • פרשנות

זה לא מתקבל על הדעת: האם האיראנים יפגעו בכבודו של מנהיג זר, שחצה יבשת שלמה כדי לנסות ולהשכין שלום בינם לבין השטן הגדול? האם האיראנים יתגרו בנשיא חם-מזג, שהבטיח להביא את "סופה הרשמי" של ארצם? • אבל אולי זה דווקא מתקבל מאוד על הדעת

ל"הארץ" ימלאו 100 שנים בשבוע הבא, וזהו הישג יוצא דופן • כבר ביומו הראשון החל דיון מרתק בשאלה מהם גבולות הפתיחות של עיתון רציני • "יש גבול ל'חופש הדעות'", כתבו מייסדיו • אכן יש, ואין זה מאוחר מדי לחזור ולכונן אותם, אבל זה הזמן לחגיגת ניצחון

מי שאינם אוהבים הפתעות, שיירדמו ל-17 חודשים • עכשיו נשיא ארה"ב מתעניין בדבר אחד: בחירה חוזרת – וכמעט הכול משתעבד לתכלית הזו • השבוע הוא תוקף את ראשי הבנק המרכזי, שאינם עומדים בציפיותיו, ומתפתה ללויאליות אישית ופוליטית גם מצד אנשים שהחוק מעניק להם עצמאות מלאה

מלחמת הסחר של נשיא ארה"ב עם מקסיקו נמנעה ברגע האחרון • טראמפ טוען לניצחון, אבל הוא נמנע מהסלמה דרמטית מפני שהמציאות הפוליטית השתנתה: התנגדות ניכרת התפתחה בתוך מפלגתו • נגד האינסטינקטים הרגילים שלו, הנשיא לא לחץ על הדוושה בסיבוב

שלושה עשורים אחרי הטבח בכיכר טיאננמן בסין, הרבה יותר מדי מאוחר לקצץ את כנפיו של משטר דיכוי ברוטלי, המשתמש בלאומנות, מיליטריזם ושנאת זרים כדי לכפר על חטאיו • אבל אין זה מאוחר מדי לדבר על איומיו ועל שאיפותיו. גם בישראל

סקוט קראפט, עורך המשנה של העיתון הרביעי בגודלו בארה"ב, חושב שגם בעידן האינטרנט אין תחליף ליציאה של עיתונאים לשטח • בשיחה עם "גלובס" הוא מדבר על עיתונות כתובה בעידן הדיגיטלי, על המעבר מעיתונות של דיווח ל"עיתונות של אחריותיות", על היתרון של מיליארדר-בית עם כוונות טובות, על טראומת הכישלון לחזות את טראמפ ב-2016 ואיך למנוע כישלון כזה ב-2020

שלושה ימי שנה היסטוריים רבי משמעות מצוינים השבוע: התחלת שחרור אירופה, זכות בחירה לנשים באמריקה, הריסת הדמוקרטיה בסין • אמנם אין ביניהם קשר ישיר ומפורש, אבל הם מעניקים מסגרת לניסוי הפוליטי הלא-מושלם הגדול והחשוב ביותר של זמננו: להעניק חירויות פוליטיות לכל

טראמפ מאיים להטיל מכסים מ-10 ביוני על כל היבוא העצום של ארה"ב ממקסיקו. הסיבה: הגירה לא חוקית • אפילו תומכי הנשיא חושבים שהוא איבד את הצפון • הוא חושב מכסים ל"שיקוי קסמים", שיפתור כל בעיה דיפלומטית, ו"איש אינו יודע איפה הוא מתכוון לעצור"

המנהיגים הפופוליסטים שמצליחים לגרום לעם לא להתעניין בדמוקרטיה" שש דמוקרטיות (לא כולל ישראל) החליטו בשבועות האחרונים, באופן דמוקרטי בהחלט, שאין צורך ביותר מדי דמוקרטיה, ושהמטרה מקדשת את האמצעים • דקויות של חוק וחוקה משעממות את ההמונים

דונלד טראמפ מאמין שמצא נוסחה למתן את התנהגותו של רודן צפון קוריאה: לא להתלונן על הטילים ולהחניף לאגו של קים • האם הוא מתכוון להחיל את הנוסחה הזו על איראן? בהחלט ייתכן

הם נקלעו לאותו סוף השבוע עצמו: המנצח הגדול מן המזרח, המפסידה הגדולה מן הצפון • מה משותף לנרנדרה מודי ולתרזה מיי? לא הרבה, חוץ מדעתם על פשרות בחיים הפוליטיים • הוא מעולם לא התעניין בהן, היא קיוותה לשכנע את בני ארצה בחיוניותן • הוא חזר ונבחר ברוב עצום, היא כרעה תחתיה

המחלוקת בת חצי המאה על הפלות מלאכותיות באמריקה נכנסת לשלב קריטי • בית המשפט העליון עומד להתבקש לבטל את הפסיקה משנת 1973 שמצאה בסיס חוקתי להפלות • בפעם הראשונה מאז יש רוב שמרני בבית המשפט • אבל השינוי לא יהיה אוטומטי וכנראה גם לא מהיר • שוחרי הביטול מוכנים לחכות. הרוח נושבת בגבם, ומגיני ההפלות נדחקים אל הקיר • פרשנות

האכזבה מן הפינאלה של "משחקי הכס" היא כמעט כללית – אבל אולי אין צורך למהר: למדנו שאין גיבורים טובים, ואלה המאמינים שנולדו לשלוט הם תמיד מסוכנים, אפילו כשהם מבטיחים לשחרר את העם. פוליטיקאיות אמריקאיות רצו פעם להיות כמו דאינריז טארגאריין. הן שינו את דעתן, בחריקת שיניים

מפלגת העבודה האוסטרלית, מושפלת ומורעבת שלטון, עמדה לנצח בבחירות הכלליות אתמול, כך הראו כל הסקרים, כולל סקרי היציאה • אלא שעד סוף הלילה היא הפסידה • אולי זה היה רק ביש-מזל – ואולי זו הייתה תוצאה של רעיונות רדיקליים מדי • על כנפי חזונה היא התעופפה אל ישימון האופוזיציה

בדיוק לפני מאה שנה, עולם חדש ניסה להיוולד מהריסות מלחמת העולם הראשונה • "המין האנושי כולו צועד", אמר מדינאי בן הזמן ההוא, בהתערבות של פחד ושל תקווה • בימים ההם, במרחק של חצי עולם אלה מאלה, יהודים והודים היו על הכוונת של סדר ישן שלא היה מוכן לרדת מן הבמה