אליה יוספיאן, סמנכ"ל התפעול של וולט, הרצה בוועידת ישראל לעסקים של גלובס על כלכלת הפלטפורמה, איך כל אדם יכול להתפרנס באמצעות זירות מסחר על גבי האינטרנט, וכמה אנשים כבר עושים זאת בפועל • "למה אנשים בוחרים לעבוד בפלטפורמה שלנו? כי זה מתאים לסגנון החיים שלהם"
"הצעת חוק עוסק בכלכלת הפלטפורמה" הוגשה ע"י ח"כ ולדימיר בליאק מיש עתיד וע"י חברי הכנסת משה פסל ודני אילוז מהליכוד בהצעות נפרדות • לפי ההצעה, התקשרות של עוסק עם חברה המספקת פלטפורמת שירותים לא תקים יחסי עבודה - וזאת בתנאים מסוימים • בין היתר כוללת ההצעה גם חיוב בתשלום שכר מינימום לפי החוק
בן מנחם, ששימש כמנהל לקוחות במשרד הפרסום בלאנקו, מציג את הזווית שלו למודל "כלכלת הפלטפורמה" של וולט - שיש הרואים בו ניצול עובדים
לעמדת עו"ד בהרב-מיארה, תביעה ייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לאור השונות בין 10,000 השליחים בקבוצה • נטען כי המבחנים להכרה ביחסי עובד-מעביד הם פרסונליים, ולא ניתן להכריע על בסיס נתוני התובע הייצוגי בלבד
באיחוד האירופי מצאו נוסחת פשרה שתשפיע על זכויותיהם של מיליוני עובדי פלטפורמות המשלוחים וההסעות, כגון וולט ואובר • על הפרק: חובת ההוכחה שהשליחים עובדים מן המניין תעבור למעסיק ותידרש שקיפות • עם זאת, מדובר בגרסה מרוככת לעומת ה"מהפכה" במקור
הוויכוח סביב מעמד השליחים, המכונה "כלכלת חלטורות", הוכרע לאחרונה בבית המשפט בפינלנד, מייסדת וולט, ובבריטניה, כשנפסק כי שליחי חברת המשלוחים דליברו אינם שכירים • התביעה הייצוגית בישראל ממתינה לעמדת המדינה ולהכרעה בערעור
מדינות האיחוד האירופי הגיעו להסכמה ראשונה על שדרוג מעמדם של כ־5 מיליון "עצמאים" שעובדים כשליחי מזון, נהגי אובר וכדומה • המעסיקים שיידרשו להכניס את היד לכיס מיהרו לגנות
ברשות המסים מברכים על אישור רפורמת "עוסק זעיר" בוועדת הכספים, וצופים כי מעגל המדווחים מכלכלת החלטורה יתרחב בזכותה • לפי ההצעה, העסקים יקבלו הכרה אוטומטית ב־30% מהכנסתם השנתית כהוצאה מוכרת, ולא יידרשו להגיש קבלות • אך יש גם חשש מניצול לרעה
עבודה לצד הבינה המלאכותית, גידול דרמטי באי שוויון ורשת הביטחון הסוציאלית הדרושה בעולם שבו הקשר בין עובד למעסיק התפרק • שיחה עם פרופ' גיא מונדלק, ראש החוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב, על עולם העבודה העתידי ועל הפתרונות הרגולטוריים שצריך להתחיל לחשוב עליהם כבר היום
הפסיקה משמרת את המודל העסקי של כלכלת החלטורה אבל גם סוללת את הדרך למשא ומתן קיבוצי
"כלכלת החלטורה אינה דבר חולף, ודווקא משום שאני יודע שיהיו שליחים שיעבדו אצלנו כמה שנים, חובה שיהיו להם שכר בסיס ופנסיה. וולט הם עוד שחקן בשוק" • שיחה קצרה עם תומר פפר, מנכ"ל תן ביס
ממשל ביידן מציע חוק חדש שעלול לטלטל את כלכלת החלטורה (כלכלת הפלטפורמה) ולהפוך מיליוני עובדים שנחשבים פרלינסרים לשכירים של החברות • המהלך יאתגר את מודל העבודה הזול של ענקיות עמק הסיליקון כמו אובר וליפט
בספרד, גרמניה וצרפת שליחי וולט וחברות דומות מועסקים כשכירים • אך התחום רווי במאבקים, וחלק מהחברות מאיימות לעזוב מדינות בהן לא יתאפשר להעסיק את השליחים כעצמאים • גם העובדה שהתחום כולו עדיין הפסדי מקשה לקבוע אילו מודלי העסקה יעילים
חוקי העבודה משתרכים מאחורי מציאות ימינו וההתפתחויות הטכנולוגיות והחברתיות. חוק שעות עבודה ומנוחה, למשל, כלל לא מתייחס למציאות בה האדם עובד מביתו • המחוקקים לא שינו את הכללים, ונושאים כמו פרטיות מול המעסיק, התעמרות בעבודה ותביעות פיצויים בגין פגיעות מיניות חמורות לא מקבלים מענה
בית הדין לעבודה אישר תביעה ייצוגית שעשויה לחייב את וולט להכיר בעובדיה כשכירים • בוולט נערכים לערער, השליחים מתרעמים ומנסים עדיין להיכנס לרשימות ההמתנה של החברה, ובינתיים הכלכלה החדשה מייצרת עוד ועוד מודלים של העסקה
ביידן דוחף להעביר בקונגרס חוק להגנה על הזכות להתאגד, שיגדיר בין היתר את המועסקים של ב"כלכלת החלטורה" כעובדים מן המניין, ויאפשר לשם להם להקים איגודי עובדים • בתגובה החברות המובילות בענף מפרסמות פרסומות בטלוויזיה ואינטרנט שמתנגדות ליוזמה
חייבים לבלום את סטנדרט העסקה החדש שיהפוך את כולנו לעצמאים לכאורה, ללא שכר מינימום, ימי מחלה או הפרשות לפנסיה
הנציבות האירופית הציגה היום טויטה של חוק שייגן על זכויותיהם של שליחי מזון ונהגים ויחייב חברות כמו אובר להכיר בעובדים כשכירים • החוק, שנמצא עדיין בשלב ראשוני, צפוי גם להגדיל את ההכנסות ממסים של מדינות האיחוד בעד 4 מיליארד אירו
עד שהמעסיקים לא יבינו שעובדים מחפשים גמישות בעבודה, שתשתלב עם חיי השגרה שלהם יהיה להם קשה למצוא עובדים • ובינתיים "כלכלת החלטורה" ממשיכה להתעצם
החל שלב ההוכחות בתביעה נגד הענקית הפינית, על סך 24 מיליון שקל • התובע טוען ליחסי עובד-מעביד בין החברה ל-10,000 שליחיה, ולכן מגיעות להם זכויות סוציאליות • וולט מצידה מציגה עצמה כפלטפורמה טכנולוגית וטוענת: "נדרשת גמישות מחשבתית"