מדיניות מוניטרית מתייחסת לוויסות של כמות הכסף, או של הריבית, על-ידי הבנק המרכזי כדי להשיג מטרות של המדיניות הכלכלית. בשנים האחרונות הבנקים המרכזיים בעולם השתמשו במדיניות מוניטרית כדי להילחם באינפלציה ולהשיג שיעור נמוך של עליות מחירים. אם המחירים יעלו בשיעור גבוה מהרצוי, הבנק יעלה את הריבית או יקטין את כמות הכסף, בתקווה למיתון בהוצאה ובביקושים. במקרה זה מדברים על מדיניות מוניטרית מצמצת. במקרה של ירידת מחירים, או עלייה נמוכה ממה שהבנק חושב כרצוי, הבנק יוריד את הריבית, או יגדיל את כמות הכסף. במקרה זה מדובר במדיניות מרחיבה.
המדיניות המוניטרית משמשת בדרך-כלל ככלי נגד אינפלציה. אך יש מקרים, כמו במשבר הכלכלי שפרץ במחצית השנייה של 2007, בהם בנקים מרכזיים בעולם, כולל בנק ישראל, השתמשו במדיניות מרחיבה כדי לאושש את ההוצאה והביקושים ולמנוע ירידה חדה בצמיחה.