מדינת ישראל

סקר גלובס מראה שהציבור הישראלי יכול להתמקם בקלות בשתי מדינות: "ישראל" החילונית, שליבת ערכיה דמוקרטיים־ליברליים, ו"יהודה" המסורתית־דתית שליבת ערכיה יהודיים

מסמך מעורפל שנמסר ב־1947 לנציגי אגודת ישראל היווה את הבסיס לאופן שבו הוסדר הצביון הדתי והיהודי של המדינה בעשורים הראשונים לקיומה • מאז, שורה של פסיקות בתי משפט וחקיקות של הכנסת שחקו את הסטטוס־קוו הזה, בדרך־כלל לכיוון החילוני־ליברלי • המשרוקית של גלובס

2,000 איש, שהם מדגם מייצג של האוכלוסייה, השתתפו בסקר ענק של גלובס ומכון "שילוב" בנושאי דת ומדינה • בזמן שרוב המשיבים הדגישו את חשיבות הערכים הדמוקרטיים, בפילוח למגזרים השונים ולמחנות הפוליטיים מתגלים פערים משמעותיים • כאשר שואלים את הציבור על אופי השבת הרצוי ואכילת חמץ בציבור, ניכרת נכונות להתחשב ברגשות אחרים

​​הייתה כבר הפיכה חוקתית בישראל • קואליציית מרכז-שמאל ודתיים לקחה אסיפה מכוננת, שנבחרה כדי לחוקק חוקה, והפכה אותה ל"כנסת הראשונה" • גם בארה"ב הייתה הפיכה חוקתית, לפני 215 שנה • היא לפחות העניקה לאמריקה חוקה, שבית משפט עליון פוליטי להחריד מנסה לפרש, בהצלחה חלקית

על המנהיגים להוביל להסכמות ופשרה בהן תומך רוב הציבור הרחב, ולא להיות מובלים ע"י הבייס המשולהב בשני הצדדים, שורפי האסמים הזועקים להכרעת ולהכנעת הצד השני • סכנת החורבן שהתגלתה בשבועות האחרונים היא ממשית, וההידברות בבית הנשיא היא אולי ההזדמנות האחרונה להצלת הבית - אסור לפספס אותה

במשך 25 שנה המרקם החברתי במדינה הלך ונפרם - ועכשיו הוא הגיע לנקודת רתיחה היסטורית • סקר גלובס מגלה שדווקא עכשיו, רוב הציבור בשל לפשרה

אין בינינו תהום בלתי עבירה, אבל תרבות פוליטית ושיח ציבורי רעילים מכשילים אותנו • לפי סקר גלובס, חצי מהציבור מוכן לפשרה, ו־45% חוששים ממלחמת אחים

כמו כל "משבר טוב", גם זה טומן בחובו פוטנציאל גדול • מימושו מחייב את כל אחת ואחד מאיתנו להנמיך את גובה הלהבות • מתוך הכרה בכך שהפשרה במרחק נגיעה וכפי שמתבטא במתווים הרבים, היא חייבת לייצר הידברות, שבמקביל לקיומה עוצרת את קמפיין "קץ הדמוקרטיה"

סקר ענק של גלובס ומכון "שילוב" שאל מדגם מייצג של 2,000 ישראלים על הסוגיות הבוערות במדינה • והיום - כיצד מתייחסים הישראלים למחאת הטייסים ואנשי מילואים אחרים? • וגם: הימין סבור כי סוגיית הביטחון היא המאיימת ביותר על ישראל, השמאל חושש בשינויים באופן המשטר

ניסחנו 24 שאלות בנוגע לנושאים שנדמה שמפלגים בימים אלה את החברה הישראלית. השאלות והתשובות יציעו חומר למחשבה לכל הצדדים על האפשרות להגיע להסכמות בשאלות על מערכת המשפט וביחס לחיים המשותפים בישראל • ממצאי סקר הענק של גלובס ומכון "שילוב" שנערך בקרב 2,000 משתתפים - פי 4 מהמקובל - יוצגו בהמשכים בימים הבאים • ומה עמדתכם?

אם במגילת העצמאות המילה "דמוקרטיה" כלל לא מופיעה, אז איך נולד צמד המילים שכולנו מכירים ויחד עימו החיכוך הבלתי פוסק בין שני ערכי היסוד הללו? • מסע בין תחנות שמתחיל ביוזמה של הליכוד מ־1985 ומסתיים ביוזמה של אותה המפלגה מ־2015 • המשרוקית של גלובס

סין ורוסיה הן המנצחות הגדולות של חידוש היחסים בין סעודיה לאיראן • כעת, המזרח התיכון נכנס לתחרות על הסדר העולמי החדש, אבל התקווה לנורמליזציה עדיין קיימת: הגיוון בקשרי החוץ הוא מרכיב מרכזי במדיניות העדכנית של מדינות המפרץ

מחלוקת אחת מרכזית חוצה את הישראליות, ולכאורה מערכת המשפט משחקת תפקיד מרכזי בה • אלא שהשורשים של הקונפליקט הזה הרבה יותר עמוקים, ואנו עדים בכלל להפיכת נגד תרבותית • האם זה ייגמר במלחמת אזרחים? • רעיון, מדור חדש

המשבר במדינה היה מתרחש בכל מקרה, במוקדם או במאוחר, ללא קשר לאינטרסים האישיים של אדם זה או אחר, כי לפחות רבע מהאוכלוסייה היהודית כאן נחושה לשים קץ לססטוס־קוו המדומיין - הן הדתי והן הלאומי

ישראל זקוקה לחוקה שתצליח לגשר ולאחד בין שני רעיונות סותרים לכאורה - יהודית ודמוקרטית, והרעיון שבבסיס החוקה צריך להיות מקובל גם על האזרחים הלא יהודים • בעוד שהדמוקרטיות המודרניות נבנו על חירות הפרט, הברית בין חלקי החברה הישראלית תהיה למסֵּד בחוקיה ובמוסדותיה חירות מעט שונה, והיא תיקרא "חירות הכלל"

חברת הדירוג הותירה את דירוג האשראי ברמה A+ ואת תחזית הדירוג ב'יציבה' • אך הזהירה מטיב הרפורמה המשפטית, עצמאות בנק ישראל ואופי התקציב העתידי של ישראל